בדו"ח שפורסם היום, שבת, עקב נפת ירושלים אחר ההפרות שביצעו כוחות הכיבוש הישראלי בנפה במהלך הרבעון הראשון של השנה.

ההפרות התרכזו סביב הוצאות להורג אכזריות, מעצרים, החלטות מאסר בפועל, הריסות, פינוי, גירוש ומעצר בית, בנוסף לפשיטות היומיות על מסגד אל-אקצא המבורך.

אנוסים:

נפת ירושלים תיעדה בדו"ח את מות הקדושים של 5 אזרחים במהלך הרבעון הראשון של השנה, כתוצאה מהתקפות שונות של כוחות הכיבוש.

הקדושים הם:

1- הנער, אדם סוב לבן (בן 18), נהרג ב-26 בינואר, כתוצאה מירי חיילי הכיבוש במחסום הצבאי של קלנדיה, מצפון לירושלים.

2- העובדת ראפאת עבד אל עזיז עבדאללה חמאד (בן 35), שנרצחה ב-12 במרץ לאחר שנפלה מהקומה החמישית בעת שנרדפה על ידי כוחות הכיבוש בבית מלאכה לבנייה בירושלים הכבושה.

3- העובד מאהר עבד אל סלאם סרסור, מהכפר סרטה, ממערב לסלפית, שנרצח ב-15 במרץ, בעת שנרדפה על ידי כוחות הכיבוש הישראלי.

4- האסיר המשוחרר, קאזם זוואהרה, נהרג ב-18 במרץ כתוצאה מפצעיו שנגרמו מכדורי הכיבוש הישראלי ב-22 בפברואר 2024, בדרך אל-זעים, מזרחית לירושלים.

5- האזרח מוחמד חסן חוסני אבו חמאד (בן 41), שנרצח ב-25 במרץ, לאחר שמשטרת הכיבוש הישראלית ירתה בו ליד העיירה אל-עיזרייה, מזרחית לירושלים.

אנוסים שגופותיהם מוחזקות:

במהלך הרבעון הראשון של השנה עצר צבא הכיבוש הישראלי את גופתו של השהיד הירושלמי, מוחמד חסן חוסני אבו חמאד (בן 41), והביא את מספר גופות הקדושים הירושלמים שנעצרו בחדרי המתים ובבתי הקברות של הכיבוש עד לסוף מרץ האחרון (46).

התקפות קולוניאליות:

נפת ירושלים תיעדה (33) התקפות של מתנחלים, לרבות אחת הכוללת התעללות פיזית, המשקפת הסלמה מסוכנת בהתקפותיהם על אזרחים פלסטינים, רכושם וקדושתם, שכן כולן התרחשו בחסות כוחות הכיבוש הישראליים.

פציעות:

בדו"ח פיקח הנפה 33 פצועים בקרב אזרחים ירושלמים כתוצאה מכדורי מתכת חיים ומצופים גומי, מכות קשות, בנוסף למקרי חנק מגז מדמיע רעיל.

אלפי מתנחלים הסתערו על אל-אקצא

(13,064) מתנחלים הסתערו על מסגד אל-אקצא המבורך במהלך הרבעון הראשון של השנה, בחסות כוחות הכיבוש, בנוסף ל-12,134 אחרים במסווה של "תיירות". הם ערכו סיורים פרובוקטיביים וערכו טקסים תלמודיים באזורים שונים באל-אקצא, תוך פגיעה ישירה בקדושת המקום הקדוש.

כוחות הכיבוש הסלימו את הכוונתם למתפללים באמצעים דיכויים חסרי תקדים, לרבות מניעת התבודדות מהמתפללים בלילות שישי ושבת במהלך חודש הרמדאן, למרות שהדבר הותר בשנים האחרונות. הם הסתערו על אל-אקצא בכוח ואילצו את המתבודדים לעזוב אותו באיומי אקדח.

ההסלמה במהלך חודש הרמדאן הייתה הטלת מצור צבאי קפדני על מסגד אל-אקצא, באמצעות שלושה מעצורים ביטחוניים: הראשון סביב העיר ירושלים, השני סביב העיר העתיקה והשלישי בשערי מסגד אל-אקצא, מה שהוביל לצמצום משמעותי במספר המתפללים בהשוואה לשנים קודמות.

רשויות הכיבוש גם הטילו הגבלות על כניסת ארוחות סוחור ואיפטאר, ופתחו בסיורי פיקוח בתוך המסגד בניסיון לטשטש את אווירת החודש הקדוש.

מיקוד לדמויות ירושלמים:

העיר ירושלים הייתה עדה להסלמה בפגיעה בדמויות פלסטיניות בולטים על ידי רשויות הכיבוש הישראליות, שכן שורה של החלטות והתקפות השפיעו על הדמויות הפוליטיות והדתיות הבולטות בעיר.

שלטונות הכיבוש העבירו למושל ירושלים עדנאן גהית' החלטה האוסרת עליו להיכנס לגדה לתקופה חדשה של חצי שנה, בצעד שנועד לצמצם את תנועותיו הפוליטיות והמנהליות.

משטרת הכיבוש זימנה לחקירה גם את מזכיר תנועת הפתח בירושלים, שאדי מוטואר, ונתנה לו החלטה להאריך את איסור הכניסה לגדה המערבית.

הכיבוש הסתער על ביתו של ראש הרשות האסלאמית העליונה, השייח' איקרימה צברי, בשכונת אל-סוואנה בירושלים, והעניק למשפחתו החלטה לחדש את איסורו למסגד אל-אקצא, למרות נסיעתו מחוץ לארץ ישראל באותה תקופה.

מעצרים:

במהלך הרבעון הראשון של השנה נרשם בנפת ירושלים מעצר של (239) ירושלמים, בהם (22) נשים ו-18 ילדים.

החלטות בתי המשפט לכיבוש נגד עצורים:

מאסר בפועל:

נפת ירושלים עקבה אחר בתי המשפט לכיבוש שגזרו (73) עונשי מאסר בפועל נגד עצירים ירושלמים במהלך הרבעון הראשון של השנה, לרבות (32) עונשי מעצר מנהליים, כלומר, ללא ציון אישום, שכן פסקי דין אלה משקפים את מדיניות ההסלמה של הכיבוש בהתמקדות בעצירים.

מעצר בית:

ברבעון הראשון של 2025, פיקח נפת ירושלים על רשויות הכיבוש המוציאות (27) החלטות מעצר בית.

גֵרוּשׁ:

רשויות הכיבוש הוציאו (86) החלטות גירוש נגד ירושלמים. החלטות אלו כללו (57) החלטות גירוש ממסגד אל-אקצא המבורך, ומספר רב של עצירים משוחררים, עיתונאים ופעילים היו מטרות, כולל מספר כאלו שגורשו מחוץ לארץ ישראל.

איסור על נסיעות:

הכיבוש משתמש בסיבות ביטחוניות כדי למנוע מפלסטינים לנסוע, במיוחד בירושלים הכבושה. במהלך הרבעון הראשון של 2025, רשויות הכיבוש הוציאו שתי החלטות איסור נסיעה.

פעולות הריסה, דחפור ותפיסה:

רשויות הכיבוש ביצעו (91) פעולות הריסה ודחפור, לרבות (26) פעולות הריסה עצמית כפויה, שבמהלכן נאלצו הירושלמים להרוס את בתיהם כדי להימנע מקנסות, ו-53) פעולות הריסה שבוצעו בכוח על ידי מנגנוני כיבוש, בנוסף ל (12) פעולות דחפור, המכוונות לשטחים בלתי קפדניים של בנייה פלסטינית, מתחת לשטחים של פלסטינים וזמן לא קפדני. מוטלות הגבלות על קבלת היתרי בנייה, מה שהופך אותה לכמעט בלתי אפשרית. לירושלמים.

הודעות על הריסה, פינוי ותפיסת קרקע:

נפת ירושלים עקבה אחר (53) הפרות, לרבות (19) הודעות הריסה, (31) מקרים של תפיסת קרקע ו-3) הודעות פינוי.

הפרות נגד מוסדות ירושלים

נפת ירושלים הכבושה הייתה עדה להסלמה חמורה בהפרות של הכיבוש הישראלי, שפגעו במגזרים ובמרכיבים חברתיים שונים. הפרות אלו התמקדו במוסדות חינוך, במגזרי תקשורת ובמרכזים הומניטריים, בנוסף להתקפות המתמשכות על קדושי האסלאם.

אחד המאפיינים הבולטים של הסלמה זו היה הכוונה למוסדות חינוך פלסטינים ותכניות לימודים. הכיבוש גם הגביר את התקפותיו על עיתונאים ותקשורת. התקיפות כוונו גם למוסדות הומניטריים ובינלאומיים, במיוחד סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א), שם כוחות הכיבוש הסתערו על מפקדת הסוכנות, סגרו את בתי הספר שלה והסירו את הלוגו שלה.

גם הפלישות הקולוניאליות לבית הקברות של הילדים האסלאמי בסילוואן, דרומית לאל-אקצא, נמשכו, כשהכיבוש עקר את חומה ותלה שלט האוסר קבורה בתואנה שמדובר בשטח ציבורי השייך למה שמכונה "הפארק הלאומי".

הכוונה לספריות: העיר הכבושה ירושלים הייתה עדה להסלמה מסוכנת מצד רשויות הכיבוש, כשהן מכוונות באופן שיטתי לספריות, בניסיון ברור למחוק את הזהות הלאומית הפלסטינית.

פרויקטים קולוניאליים:

במהלך הרבעון הראשון של השנה אישרו רשויות הכיבוש (3) פרויקטים קולוניאליים חדשים, והחלו לעבוד בשני פרויקטים שאושרו בעבר, בנוסף לסיום העבודות בפרויקט קודם.

מאז כיבוש הנכבשים במזרח העיר ירושלים בשנת 1967, ביקשו שלטונות הכיבוש באמצעות מספר חוקים ונהלים בשטח לשנות את המצב הדמוגרפי בעיר, ובאמצעותם הצליחו להעלות את מספר המתיישבים במזרח העיר מאפס באותה שנה ל-230 אלף על ידי הוספת עוד 150 כיבושים אמיתיים ליום הזה. "ירושלים רבתי".

פרויקט "ירושלים רבתי" נחשב לאחד הפרויקטים הקולוניאליים המסוכנים ביותר המאיימים על ירושלים. מדובר בשלושה גושי ענק: "גוש עציון", הכולל 14 מושבות בדרום מערב ירושלים, וגוש "מעלה אדומים" הכולל 8 מושבות המשתרעות ממזרח ירושלים ועד בקעת הירדן, בנוסף לגוש "גבעת זאב", הכולל 5 מושבות, השוכן בחלקה הצפון מערבי של ירושלים.

באמצעות פרויקט זה רוצה הכיבוש לעקור מהשורש 150,000 ירושלמים בעלי זכות מגורים בעיר אך גרים מאחורי חומת ההפרדה, ופועל להחלפת 150,000 מתנחלים במקומם על מנת להסדיר את מאזן הדמוגרפיה בעיר לטובת המתנחלים, כך שהאחוז שלהם בעיר הוא, 8% ו-8% מהפלסטינים. בעיר הקודש עומד כעת על 39% לעומת 61% מאחוז המתיישבים.