הצרחות של הילד חמזה הרעידו את מסדרונות בית החולים הממשלתי הקדוש סולימאן בג'נין, ועוררו את העצב והכאב של כל הנוכחים כאשר התמוטט בבכי לאחר שראה את גופת אביו מוטלת בחדר המיון. הרופאים הכריזו על מותו לאחר שכוחות הכיבוש עצרו אותו והשאירו אותו לדמם לאחר שנורה בגב עם שחר ב-4 באפריל 2025.

"למה עזבת אותי? איך אני יכול לחיות בלעדיך? קדימה אבא, אל תלך ותעזוב אותנו. אלוהים, זה לא הוגן ולא צודק. שאלוהים ינקום בהם", אמר חמזה הקטן, כשהשליך את עצמו על גופו של אביו חוסיין ג'מיל חוסיין הרדן, ממשיך לנשק אותו ולהתפלל אליו. דודיו, קרוביו וחברי משפחתו, שבכו מרוב האימה מהמקום, לא הצליחו להשתלט על הילד, שאחז בידו של אביו המעונה וסירב להרפות עד שהועבר לחדר המתים של בית החולים.

ברגע שהתפשטה הידיעה על מותו של אל-הרדן, התפשטה אווירה של עצב וכעס ברחבי העיר ג'נין. למרות המצור ונוכחות כוחות הכיבוש בעיר, תושבים נהרו לבית החולים כדי להביע הזדהות עם משפחתו ולתמוך בהם באובדן הגדול, ולגנות את פשע הכיבוש החדש שהעלה את מספר הקדושים בג'נין מאז תחילת התוקפנות לפני 79 ימים ל-37 חללים.

בין דמעות ועצב, הילד חמזה סיפר לכתב כי כוחות הכיבוש כיתרו ופשטו על ביתם הממוקם בפרבר סבאח אלח'יר עם שחר ביום שישי. לדבריו, "עשרות חיילים פשטו על הבית, עיכבו אותנו וערכו בו חיפוש. שאלו אותנו על אבינו, שלא היה בבית, ועצרו אותנו".

במקביל, כוחות צבא גדולים כיתרו על פרבר סבח אל-ח'יר, שהשתרע לאורך האזור בו נמצא בית אל-חרדן. חמזה סיפר כי בזמן שהחיילים עצרו את משפחתו, אביו נסע בשטח ברכבו, וחיילי הכיבוש פתחו לעברו באש ופגעו בו ישירות. הוא הוסיף, "אבי לא היה חמוש או מבוקש, והוא לא היווה איום על כוחות הכיבוש, שתקפו אותו ישירות ועצרו אותו מבלי לדעת את גורלו".

בזמן שמשפחת הרדן חיה בחשש לגורל בנם, ללא ידיעות עליו וללא מידע על גורלו לאחר מעצרו, קיבלו צוותי הסהר האדום הודעה מכוחות הכיבוש להגיע למחסום ג'לאמה כדי לקבל גופת שהיד.

קצין האמבולנס סיפר לכתבנו שכאשר הצוות הגיע למחסום ג'לאמה, העבירו להם כוחות הכיבוש את גופתו של הרדן, שנשם את נשימתו האחרונה מבלי למסור להם כל מידע על סיבת מותו. אולם עם הגעתו לחדר המיון בבית החולים ג'נין גילו הרופאים סימני חנק בפניו ופצע כדור בגבו, שהוביל לדימום פנימי. בשל היעדר טיפול מיידי לאחר מעצרו, הוא נפטר מיד.

משפחתו של אל-הרדן הכחישה כי בנם המעונה מבוקש על ידי כוחות הכיבוש. בנו ואחיו ציינו שהוא חי חיים נורמליים מזה זמן. לאחר שנרדפה על ידי כוחות הכיבוש, שכרה המשפחה עורך דין שיעקוב אחר עניינו מול כוחות הכיבוש. עורך הדין הודיע להם כי הוא קיבל חנינה ויכול להמשיך את חייו כרגיל.

לאורך כל התקופה החולפת המשיך חוסיין בעבודתו הרגילה במאפייה שבבעלותו בג'נין, וחי, כדברי בנו חמזה, "חיים נורמליים, לאור אישורו של עורך הדין על חנינת הכיבוש לו, אך הם בגדו בו והרגו אותו בדם קר וללא סיבה". אחיו המשיך, "חוסיין הוא קורבן לבגידה ולפשעיות של הכיבוש, שפוגע בעמנו וממשיך להוציא אזרחים להורג באופן שוטף. הוא המפרנס של משפחתו ובעל עסק, ודאג רק למשפחתו ולעבודתו. אנו רואים בכיבוש את האחריות המלאה לפשע הנתעב הזה". בנו המשיך, "הם הוציאו להורג את אבי בדם קר... אין חוק בעולם שמתיר את הפשע הזה. הם הרגו אותי ואת אחיי והרגו את אבי בדם קר".

ראוי לציין שהשהיד אל-הרדן נפצע ואסיר משוחרר שנעצר פעמים רבות ובילה 7 שנים בבתי הכלא של הכיבוש. הוא נשוי ואב ל-5 ילדים ואשתו בהריון.