ה"וושינגטון פוסט" אמר בדיווח ארוך כי מאמציו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ארוכי חודשים להגיע להסכם הפסקת אש ושחרור בני הערובה בין ישראל לחמאס בוטלו שוב בימים האחרונים, מה שמציב את ההסכם על תמיכת חיים כפי שגורמים אמריקאים אומרים שהם ... הם בוחנים מחדש את הצעדים הבאים לאחר שקיוו תחילה להציג הצעה של "קח את זה או עזוב את זה" לשני הצדדים בימים הקרובים.

העיתון טוען שהמכשול האחרון טמון בהגשת דרישה פתאומית של חמאס בנוגע לאסירים שישראל תשחרר, מה שגורם לא פעם לתסכול, במיוחד מאחר שהמאמצים הללו העסיקו בכירים אמריקאים, ואת ביידן עצמו, במשך תשעה חודשים. בכמה אירועים אחרונים, ארצות הברית, יחד עם קטאר ומצרים, האמינה שהסכם נמצא בהישג יד, רק שישראל או חמאס יחסמו את השיחות בדרישות חדשות שהחזירו את המשא ומתן שבועות או חודשים אחורה.

בסך הכל, סיכוייו של ביידן לסיים את המלחמה בעזה ולהחזיר את בני הערובה הנותרים הביתה לפני שהוא עוזב את תפקידו נראים רחוקים יותר ויותר, מה שמעלה את האפשרות שהוא יסיים את כהונתו מבלי לתווך לסיום הסכסוך שבלבל את שנתו האחרונה בתפקיד ומאיים. להכתים את מורשתו.

מנהלי המשא ומתן חוששים יותר ויותר שלישראל ולא לחמאס אין מניע אמיתי להגיע להסכם להפסקת המלחמה בת 11 החודשים. גורמים בבית הלבן, מחוקקים ודיפלומטים אומרים כי הפסקת אש היא המפתח לא רק לטיפול במצב ההומניטרי הקשה בעזה ולשחרור החטופים הנותרים, אלא גם להימנעות ממלחמה אזורית רחבה יותר, לפי העיתון.

העיתון מצטט את הסנאטור כריס מרפי (דמוקרט מקונטיקט), חבר בדרג בוועדת החוץ של הסנאט, שאמר: "ברוב הימים, ברור שהאמריקאים עובדים קשה יותר מממשלת ישראל בעניין הזה". "אני חושב ש[הפסקת אש] לא הייתה תוצאה סבירה במיוחד בגלל החישובים הפוליטיים שנעשו על ידי נתניהו והן חמאס מדברים, גם כשמתעוררים מכשולים בגדול מול שני הצדדים.

מוקדם יותר השבוע, בזמן שאנשי משא ומתן אמריקאים, קטארים ומצריים עבדו על הפרטים האחרונים של "הצעת גשר" שמטרתה לפתור את המחלוקות הנותרות בין שני הצדדים, חמאס הציג את הדרישה החדשה שהוציאה את ההסכם לעת עתה מחוץ להישג יד, לפי בכיר בממשל שדיבר בעילום שם כדי לתאר שיחות סודיות. המשא ומתן כבר דשדש עקב דרישות שנתניהו לפני מספר שבועות.

שני הצדדים הסכימו עקרונית שבשלב מסוים ישראל תשחרר חמושים פלסטינים המרצים מאסרי עולם בתמורה לכך שחמאס ישחרר חיילים ישראלים. אבל השבוע אמר חמאס כי גם בני הערובה האזרחיים יצטרכו להיות מוחלפים עבור האסירים הוותיקים הללו, רעיון שהפקיד כינה "גלולת רעל".

השאלה הגדולה והמטרידה ביותר התלויה בשיחות - לפי העיתון - היא כמה מתוך כ-100 בני הערובה בעזה עדיין בחיים. מוקדם יותר השבוע נמצאו גופות של שישה בני ערובה, מה שעורר הפגנות המוניות בישראל נגד נתניהו, שלדעת ישראלים רבים אינו עושה מספיק כדי להגיע להסכם.

פקידים אמריקאים מאמינים שמספר משבעת בני הערובה האמריקנים הנותרים בעזה עדיין בחיים ועשויים להשתחרר בשלב הראשון של עסקה בת שלושה חלקים, לדברי הבכיר, יחד עם "מספר רב" של בני ערובה חיים.

למרות הרעיון שלהם של הצעה קח-או-עזוב, פקידי ממשל ביידן אמרו שהם ימשיכו לעבוד לקראת עסקה כל עוד הם מאמינים שיש סיכוי, קלוש ככל שיהיה.

כמה יועצי ביידן רוצים שיפעיל לחץ נוסף על נתניהו, שאפילו גורמים רשמיים ישראלים האשימו אותו בחבלה במשא ומתן. בתוך הבית הלבן התנהל ויכוח אם יש לקרוא לנתניהו בפומבי כמכשול עיקרי להסכם, אבל זה פחות סביר לאחר שחמאס הוציא להורג את ששת בני הערובה, לפי כמה אנשים שמכירים את הדיונים. בישראל, הכעס הממושך כלפי נתניהו התגבר השבוע כאשר צה"ל חילץ את גופות ששת בני הערובה, שלדברי צה"ל הוצאו להורג על ידי חוטפיהם של חמאס זמן קצר לפני גילוי גופותיהם. לפחות שלושה בני ערובה ישראלים, בהם הישראלי-אמריקאי הרש גולדברג בולין, היו ברשימת אלה שישוחררו בשלב הראשון.

משפחות העצורים האשימו את נתניהו במשך חודשים בהעדפת הישרדותו הפוליטית על פני עסקה שתחזיר את יקיריהם הביתה. נתניהו סידר את השיחות בסוף יולי כשהציג סדרה חדשה של דרישות, כולל התעקשותו שהכוחות הישראליים יישארו בגבול בן 8 הקילומטרים בין עזה למצרים המכונה פרוזדור פילדלפיה.

מלחמתה של ישראל בעזה כילתה במובנים רבים את השנה האחרונה לכהונתו של ביידן, כאשר הוא נאבק באופן פרטי ופומבי עם נתניהו בנושאים החל מסיוע הומניטרי ועד מוות אזרחים.

הסנאטור כריס ואן הולן (D-Md.), חבר בוועדת החוץ של הסנאט, אמר שהבית הלבן לא הפעיל מספיק לחץ על נתניהו. כשנשאל השבוע אם ראש ממשלת ישראל עושה מספיק כדי להגיע להסכם, השיב ביידן: "לא". אבל ביידן נמנע מלהעניש את נתניהו, למשל באמצעות הטלת תנאים לסיוע צבאי לישראל.

"בכך שלא מתחו ביקורת על חוסר הפשרנות של ראש הממשלה נתניהו, הם נתנו לו כיסוי פוליטי להמשך החסימה", אמר ואן הולן. "זו תעלומה עבורי מדוע הממשל לא מבקר אותו בצורה ברורה יותר, כאשר משפחות בני הערובה עצמן יודעות איזה מכשול הוא היה".

ב-7 באוקטובר הסתערו חמושים של חמאס על גדר הגבול בין ישראל לעזה, הרגו כ-1,200 בני אדם, בהם 311 חיילים, ולקחו כ-250 בני ערובה. ישראל פתחה מיד במלחמת תגמול צבאית בעזה שהרגה יותר מ-40,000 פלסטינים, לפי משרד הבריאות בעזה, ושחררה אסון הומניטרי ברצועה, כולל רעב נרחב ועקירה המונית.

הכישלון האחרון בשיחות להפסקת האש הוא שיאו של תהליך שהחל כמעט מיד לאחר הפסקת הלחימה בת שבוע בסוף נובמבר, בו נרשמה עלייה בסיוע ההומניטרי לעזה ושחרורם של יותר מ-100 בני ערובה. הממשל החל במהירות לעבוד על עסקה נוספת, כזו שקיוותה שתימשך זמן רב יותר ותניח את היסודות לסיום המלחמה.

חוסר הסבלנות של ביידן לנתניהו - במיוחד בגלל סירובה של ישראל להכניס יותר סיוע הומניטרי מכיוון שצפון עזה היה על סף רעב - הגיע לנקודת שבירה ב-1 באפריל, כאשר בתקיפה אווירית ישראלית נהרגו שבעה עובדי סיוע מהמטבח המרכזי העולמי. זה התגבש עבור ביידן שישראל לא עושה מספיק כדי להגן על עובדי הסיוע בעזה או להקל על הסבל, על פי כמה אנשים שמכירים את חשיבתו של הנשיא.

בשיחת טלפון עם נתניהו ימים לאחר הפיגוע הקטלני, ביידן איים להעריך מחדש את כל הגישה האמריקנית למלחמה אם ראש הממשלה לא יבצע שינויים מיידיים, כולל פתיחת מספר נמלים ומעברים כדי לאפשר סיוע נוסף, לפי בכיר בממשל שמכיר את השיחה.

ישראל ביצעה את השינויים שהנשיא דרש, אך בערך באותו זמן היא ביצעה תקיפה אווירית על מתחם השגרירות האיראנית בסוריה, שבה נהרגו שבעה בכירים בחיל משמרות המהפכה האסלאמית של איראן. גורמים אמריקאים לא קיבלו הודעה מראש על התקיפה, מה שגרם לבית הלבן לעשות מאמצים אינטנסיביים למנוע תקיפה איראנית באתרים אמריקאים ולמנוע מלחמה בין איראן לישראל.

ארה"ב, יחד עם בעלות ברית ערביות ואירופיות רבות, סייעו לסכל מתקפת תגמול איראנית על ישראל, שבה שוגרו יותר מ-300 טילים ומזל"טים. גורמים אמריקאים קראו אז לישראלים לא להסלים את המצב, כך לפי אנשים שמכירים את הנושא, שדיברו בעילום שם כדי לחשוף דיונים חסויים.

בסופו של דבר, ישראל בחרה לבצע תקיפה מדויקת קטנה על מתקן איראני מחוץ לעיר עוספיה, ואמרה לבכירים אמריקאים כי היא לא תאשר זאת בפומבי עד שאיראן תוכל "להציל פנים ולהתדרדר", לפי ממשל בכיר. רִשְׁמִי.

עד ה-27 במאי נראה היה כאילו המשא ומתן חזר לחיים.

הקבינט הישראלי הסכים למספר דרישות חמאס והציע לקשר בין השלב הראשון והשני של העסקה. במשך מספר חודשים, לפי העיתון, חמאס סירב להסכים לעסקה שלא הביאה מיד להפסקת אש קבועה. כעת הציעה ישראל כי הפסקת האש הזמנית בשלב הראשון תימשך כל עוד שני הצדדים ינהלו משא ומתן בתום לב לקראת השלב השני, שיכלול הפסקת אש קבועה ושחרור חיילי צה"ל בתמורה לפלסטיני "בעל ערך גבוה יותר". אסירים.

ארבעה ימים לאחר מכן, ב-31 במאי, נשא ביידן נאום מהבית הלבן בו הציג את ההצעה הישראלית. בכירים בממשל ויועצים חיצוניים אמרו שהמטרה היא לקרן את נתניהו פוליטית ולהבטיח שלא יוכל לצאת מההסכם, כמו גם לבנות תמיכה בינלאומית וללחוץ על חמאס להגיע להסכם.

ב-2 ביולי הסכים חמאס לראשונה להצעה הדרגתית שלא החלה בהפסקת אש קבועה. לקבוצה היו דרישות אחרות, לדברי בכירים, אך מנהלי המשא ומתן הרגישו שהם מתקרבים.

כל זה התהפך ב-27 ביולי, כשנתניהו פרסם סדרת דרישות ששוב סידרה את השיחות. הבולטת ביותר הייתה התעקשותו שכוחות ישראליים יישארו לאורך פרוזדור פילדלפיה, נושא שלא היה חלק מפורש מהשיחות בעבר. ימים לאחר מכן ביצעה ישראל תקיפה אווירית שהרגה את מנהיג חמאס איסמעיל הנייה בטהראן, שגורמים אמריקאים גינו אותה באופן פרטי כלא מועילה לשיחות, שכן הנייה מילא תפקיד חשוב במשא ומתן להפסקת האש.

עלויות העיכוב ברורות. מלבד ששת בני הערובה ההרוגים, כ-4,000 פלסטינים נוספים נהרגו מאז ביידן תיאר את ההצעה ב-31 במאי, ופוליו הופיעה בעזה לראשונה מזה 25 שנה. תושבי עזה נאלצו לעבור לאזורים הומניטריים קטנים יותר ויותר, שבהם זרם הצרכים הבסיסיים נותר עצור או אקראי במקרה הטוב.

בתוך הבית הלבן, החדשות על הרג ששת בני הערובה - במיוחד גולדברג בולן, שהוריו, רייצ'ל גולדברג בולן וג'ון בולן, נודעו היטב לבידן ולפקידיו הבכירים, שרבים מהם תקשרו איתם בקביעות באמצעות טקסט. הודעות ככל שהמשא ומתן נמשך - התאימו אישית את ההשפעה של הכישלון בהגעה להסכם. "כעס" ו"אימה" היו בין המונחים שבהם השתמשו פקידים כדי לתאר את הידיעה על מותו.

"מצב הרוח הרווח היה: אין לנו הסכם, יש לנו כעת שישה בני ערובה הרוגים, וכולנו לא עושים מספיק", אמר גורם בכיר בממשל.

מנהלי המשא ומתן חוששים יותר ויותר שהסכם אינו בהישג יד. נתניהו לא נסוג מתפקידו במסדרון פילדלפיה, למרות לחץ גובר מצד מאות אלפי ישראלים שהציפו את הרחובות כדי למחות על עמדתו. גם אם נתניהו יסכים לשלב הראשון של ההסכם, המשא ומתן לא בטוח שהוא יקבל אי פעם ביטוי שני הכולל סיום קבוע למלחמה.

גם המשא ומתן עם חמאס הוכיח את עצמו כמסורבל, אמרו גורמים אמריקנים. מנהיגה בעזה, יחיא סינוואר, הוא היחיד שיכול לחתום בשם הקבוצה, ועדיין לא ברור מה מידת המניעים שלו להגיע להסכם.