בדייר ג'ריר.. שתי דמעות וורד!

במעט מילים, בדמעות וורדים, נפרד אתמול הכפר "דייר ג'ריר" משני שהידיו: עודה פראחנה (בן 53) והצעיר אחמד אבו מח'ו (בן 26). בפרידתם, הכפר מדחיק את כאבו העצום על האובדן הנורא של קבוצה חדשה מטובי בניו, השומרים עליו בריסי עיניהם ובדימום פצעיהם, מול אתגר הקיום מול קיצוניים המאמצים את דוקטרינת ההכרעה באמצעות רצח, שריפה, מחיקה וגירוש.תמונה שווה אלף מילים; התמונות הרטובות מדמעות האמהות, האחיות, הדודות, הסבתות, האבות, הבנים, הנשים והגברים הטובים, מספרות רבות לאחר שהכפר השקט הזה הקריב קבוצה מבניו, המגנים בבשרם החי על חצרות בתיהם, עדריהם ורכושם, שהפכו למטרת תאוותם של המתנחלים הפולשים, המבצעים "התנחלות רועית", ובמסגרתה הם מפקיעים שטחי מרעה, גונבים עדרי בקר, ורוצחים רועים; בדיוק כפי שרצחו את הילד "יוסף כעאבנה" במהלך התקפתם על הכפר "ג'לג'ליה" לאחר שגנבו את כבשיו והשאירו אותו שותת דם.לא רק "דייר ג'ריר" מתמודדת עם הטרור הזה, כל הכפרים לאורך החגורה הכפרית מצפון לדרום, וממזרח למערב, נמצאים במעגל ההתקפה השיטתית של רצח, הרס והענייה, בניסיון ליצור סביבה דוחה שתשיג את מטרת הגירוש, כדי שהאדמה תתפנה לקבוצות ההתנחלות הטרוריסטיות.ההסלמה הפלילית הזו אינה רחוקה מלהיות חלק ממסע בחירות מטורף, שבאמצעותו קיצוני הימין מבקשים לגייס קולות בוחרים בדמם של חפים מפשע מתושבי הכפרים והעיירות. זו מציאות הדורשת פעולה דחופה מצד המשלחות הדיפלומטיות המערביות בפלסטין, כדי לדחוק במדינותיהן לנקוט בצעדים עונשיים נחרצים, החורגים מהרטוריקה של גינויים וגינויים המעבירים מסרים שגויים לרוצחים.אנו חולקים את כאב האובדן עם משפחות שני השהידים, ומזילים עליהם שתי דמעות וורד, מבקשים מהאל הכול יכול שיכסה אותם ברחמיו הרחבים וישכן אותם בגני עדן.