טראמפ לפני פגישה צפויה עם נתניהו: "הוא יודע מי מקבל את ההחלטות"

מסר מוושינגטון

וושינגטון – סעיד עריקאת – 5/4/2026

בהצהרה בעלת ממדים פוליטיים החורגים מנימוס דיפלומטי, אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו "יודע מי מקבל את ההחלטות", וזאת לקראת פגישה אפשרית בין השניים בבית הלבן בשבוע הבא או בשבוע שאחריו, בפגישה הראשונה מאז הפגישה השנויה במחלוקת שקיימו בחדר המצב בבית הלבן ב-11 בפברואר האחרון.

טראמפ הבהיר, בראיון טלפוני קצר לאתר "אקסיוס", כי נתניהו ביקש לקיים פגישה בוושינגטון, והוסיף: "אנחנו מסתדרים טוב... הוא יודע מי מקבל את ההחלטות", באיתות שנראה מכוון להדגיש את מעמדו המנהיגותי בניהול היחסים עם ישראל, לאחר חודשים שבהם נרשמו חילוקי דעות ברורים בין הצדדים בנוגע לסוגיות אזוריות רגישות.

לדברי גורם ישראלי, קיום הפגישה בשבוע הבא עשוי להיות קשה בשל התחייבויותיו של טראמפ לפסגת נאט"ו בטורקיה ב-7 וב-8 ביולי, והוא העריך כי הפגישה תידחה לשבוע שלאחר מכן.

מצידו, משרד ראש ממשלת ישראל הודיע כי נתניהו התקשר לטראמפ כדי לברך אותו לרגל יום השנה ה-250 לעצמאות ארצות הברית, ואישר כי שני המנהיגים הסכימו לקיים פגישה קרובה בארצות הברית. ההודעה הוסיפה כי נתניהו הדגיש במהלך השיחה כי ארצות הברית היא "ערבה לחירות העולמית", וכי ישראל מעריכה את עומק היחסים האסטרטגיים בין שתי המדינות.

למרות האווירה החיובית שאפפה את ההודעה על הפגישה, מקורות אמריקאים מאשרים כי היחסים האישיים והפוליטיים בין טראמפ לנתניהו אינם חזקים כפי שהיו בעבר. "אקסיוס" ציטט גורם אמריקאי שאמר כי מספר מיועציו הקרובים ביותר של טראמפ השתכנעו כי "נתניהו טעה בכל הערכותיו", בשינוי בולט בתוך המעגל הקרוב לנשיא ארה"ב.

שורשי הריחוק הזה נעוצים במה שאירע לאחר פגישתם בפברואר, כאשר נתניהו הציג תוכנית לפתיחת מלחמה משותפת נגד איראן. אולם, החודשים הבאים העידו על הבדל בסדרי העדיפויות, לאחר שטראמפ העדיף לבסס הפסקת אש עם טהראן, וחתם על מזכר הבנות להארכת ההפוגה ולפתיחת סבב חדש של שיחות גרעין, למרות ההסתייגויות הישראליות.

לפי "אקסיוס", טראמפ הפעיל לחץ על ממשלת ישראל לצמצם את פעולותיה הצבאיות בלבנון, בטענה שההסלמה המתמשכת מעכבת את תהליך המשא ומתן עם איראן, והגן על הסכם מסגרת הקובע נסיגה ראשונית של כוחות ישראליים מדרום לבנון, דבר שלא זכה להתלהבות מצד ממשלת נתניהו.

התפתחויות אלו חושפות את התרחבות הפער בין החישובים האמריקאים והישראלים. בעוד טראמפ מתמקד בהשגת פריצת דרך דיפלומטית עם איראן שניתן לשווקה כהישג במדיניות החוץ, נתניהו רואה בהמשך הלחץ הצבאי את האמצעי היעיל ביותר להחליש את טהראן ובעלות בריתה.

חשיבותה של הפגישה הצפויה גוברת עבור נתניהו על רקע היערכותו לבחירות בישראל שיתקיימו באוקטובר הקרוב, בעוד סקרי דעת הקהל מצביעים על ירידה בפופולריות שלו. תמונה שלו עם נשיא ארה"ב בתוך הבית הלבן עשויה להעניק לו תנופה פוליטית ומסר לבוחר הישראלי כי הוא עדיין שומר על יחסים הדוקים עם הממשל האמריקאי.

בהקשר קשור, טראמפ אמר כי הוא עוקב אחר טקסי הלוויה של המנהיג העליון לשעבר של איראן, עלי ח'אמנאי, שנהרג ביום הראשון למלחמה, על פי הגרסה שפורסמה על ידי "אקסיוס". הוא הוסיף כי המשא ומתן עם איראן יופסק זמנית למשך שבוע עד לסיום טקסי הלוויה, ואישר כי שני הצדדים הסכימו בתקופה זו להימנע מכל פעולה צבאית.

נשיא ארה"ב טען כי האיראנים "מתחננים להסכם", אך ציין במקביל כי ארצות הברית לא תנצל את התכנסות הבכירים האיראנים במהלך טקסי הלוויה כדי לבצע מתקפה חדשה, באומרו כי חיסולם "ישלול מוושינגטון שותפים למשא ומתן". הוא גם הביע את פליאתו ממראות העצב שליוו את הלוויה, ותהה אם אלו היו "דמעות אמיתיות או מלאכותיות".

הנאום האחרון של טראמפ משקף את ניסיונו לשלב בין מדיניות הרתעה צבאית לפתיחות להסדר מדיני, בזמן שבו היחסים עם נתניהו נראים מורכבים יותר מאשר בשנים עברו, עם התגברות חילוקי הדעות בסדרי העדיפויות בין שתי בעלות הברית בנוגע לעתיד המלחמה, סוגיית הגרעין האיראני, וסידורי הביטחון האזוריים.

הביטוי של טראמפ "הוא יודע מי מקבל את ההחלטות" חושף שינוי באופי היחסים בין וושינגטון לתל אביב, שכן נשיא ארה"ב אינו מתייחס עוד לנתניהו כשותף הקובע את הקצב, אלא כבעל ברית הנדרש להסתגל לסדרי העדיפויות האמריקאים. המסר מכוון לקהל האמריקאי באותה מידה שהוא מכוון לישראל, ותוכנו הוא שהבית הלבן הוא זה שקובע את גבולות התנועה הפוליטית והצבאית, וכי התמיכה בישראל אינה אומרת עוד מתן חופש מוחלט לממשלתה לקבוע מדיניות אזורית באופן שנוגד את האינטרסים האמריקאים.

הפגישה האפשרית מגיעה בתזמון רגיש ביותר עבור נתניהו, המתמודד עם בחירות קשות וירידה בפופולריות שלו, מה שהופך כל תמונה שלו עם נשיא ארה"ב לבעלת ערך אלקטורלי רב. אולם, הרווח הסמלי עשוי להסתיר מציאות שונה, שכן הממשל האמריקאי נראה נחוש יותר לכפות את סדר היום שלו, בין אם בנוגע לאיראן ובין אם בנוגע ללבנון. לפיכך, הביקור, אם יתקיים, עשוי להיות הזדמנות לאשר את המשך הברית, אך הוא לא יעיד בהכרח על הסכמה מלאה בחזונות או על חזרה של היחסים לקדמותם.

הנתונים מצביעים על כך שהמחלוקת בין טראמפ לנתניהו אינה עוד מחלוקת טקטית, אלא קשורה להבדל בתפיסת כל צד לגבי צורת הסדר האזורי לאחר המלחמה. בעוד טראמפ שואף לנצל את ההפוגה והמשא ומתן עם איראן לבניית הסדרים ביטחוניים חדשים שיעניקו לו הישג דיפלומטי, נתניהו מעדיף את המשך הלחצים הצבאיים כדי למנוע מטהראן להחזיר את השפעתה. ניגוד זה עשוי להפוך את היחסים בין השניים למבוססים על אינטרסים משותפים, אך פחות הרמוניים ויותר חשופים למתחים בכל פעם שחישובים פוליטיים ואסטרטגיים של שני הצדדים מתנגשים.