אתגרי הצלחת מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן: תפקיד התיווך הקטארי והזדמנויות ליציבות אזורית

מזכר ההבנות שנחתם לאחרונה בין ארצות הברית לאיראן שם קץ ליותר מ-110 ימים של עימותים צבאיים שחסרו תכנון אסטרטגי ריאלי. העובדות בשטח הוכיחו את הקושי להכריע מאבק של חישובים שגויים בכוח צבאי בלבד, מה שפתח את הדלת לדיפלומטיה ולמתווכים להציע ויתורים הדדיים שינטרלו את הפתיל לפיצוץ אזורי כולל.

מדינת קטאר, יחד עם סולטנות עומאן ופקיסטן, מילאה תפקיד מהותי בקירוב עמדות וגישור על הפער העמוק בין וושינגטון לטהראן. תפקיד זה בא לידי ביטוי במגעים האינטנסיביים שקיים נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם הוד מעלתו השייח' תמים בן חמד אל-ת'אני, אשר שיקפו הערכה אמריקאית גבוהה למאמצים הקטארים בהשגת פריצת דרך מדינית זו.

במהלך ועידת ה-G7 שהתקיימה בצרפת בשבוע שעבר, שיבח הנשיא טראמפ את אומץ ליבה של ההנהגה הקטארית ואת תפקידה במניעת המשך המלחמה עם איראן. טראמפ הדגיש בהצהרותיו כי התיווך הקטארי היה יעיל והביא להתקדמות משמעותית, ותיאר את אמיר קטאר כאדם השואף בכנות להשגת שלום ויציבות באזור.

מצידו, הנשיא האיראני מסעוד פזשקיאן הביע בשיחת טלפון עם אמיר קטאר את הערכתו למאמצים הקטארים התומכים בביטחון האזורי. פזשקיאן הודה לדוחה על תפקידה שהוביל להשגת מזכר ההבנות הנוכחי, במיוחד לאחר החתימה האלקטרונית המכשירה את כניסת ההסכם לתוקף בפועל.

מזכר ההבנות שנחתם בארמון ורסאי כולל 14 סעיפים המהווים את השלב הראשון במסלול דיפלומטי הנמשך שישים יום. שלב זה נועד לבנות אמון ולמנוע הסלמה צבאית, תוך התמקדות בסיום המצור ופתיחת מצר הורמוז לתנועת השיט הבינלאומית ולסחר האנרגיה העולמי.

ההסכם כולל התחייבות איראנית ברורה שלא לשאוף להחזיק בנשק גרעיני, תוך הצבת מלאי החומרים המועשרים תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. הנושאים המורכבים יותר יידחו לדיון בשלב השני, לאחר וידוא עמידת כל הצדדים בסעיפי ההבנה הראשונית.

בתמורה, ארצות הברית מתחייבת לשתף פעולה עם שותפים אזוריים לפיתוח תוכנית מקיפה לשיקום איראן ופיתוחה הכלכלי. זה כולל הנפקת הרישיונות הפיננסיים הנדרשים והסרת הקפאת נכסים איראניים, כתמריצים שמטרתם להבטיח את המשך מחויבותה של טהראן לסעיפי הרגיעה.

למרות התקדמות זו, עולים אתגרים חמורים המאיימים על קיימות ההסכם, ובראשם הערכות המודיעין האמריקאיות המצביעות על שאיפה ישראלית לסכל את ההבנות. איום זה מתבטא בבירור בהמשך ההסלמה הצבאית בדרום לבנון, מה שמקורות יודעי דבר רואים בו את המבחן הגדול ביותר לרצונם של הצדדים החתומים על המזכר.

ההסכם ספג ביקורת חריפה מתוך המפלגה הרפובליקנית האמריקאית, כאשר כמה ניצים ושמרנים תיארו אותו כ'טעות אסטרטגית'. גם שרים בממשלת בנימין נתניהו הביעו התנגדות עזה להתקרבות האמריקאית-איראנית, מה שגרם לטראמפ להגיב בשפה כועסת המשקפת את נחישותו להמשיך בדרכו החדשה.

מזכר ההבנות דורש הפסקת אש קבועה בכל החזיתות, באופן שיבטיח את ריבונות לבנון ויציבותה. הוא גם מדגיש את הצורך באבטחת השיט במצר הורמוז ללא הטלת אגרות, דרישה חיונית למדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ שנפגעו ביטחונית וכלכלית בתקופת ההסלמה הקודמת.

איראן זקוקה בשלב הבא לבנות גשרי אמון עם שכנותיה במפרץ, במיוחד לאחר האיומים שפגעו בתשתיות חיוניות ומתקני אנרגיה. הצלחת התיווך הקטארי, הנתמך על ידי מדינות המפרץ, היא צעד חשוב לקראת הפעלת 'דיפלומטיית תמיכה' שמטרתה להגן על אינטרסים משותפים ולמנוע הפיכת האזור לזירת מלחמת התשה.

השאלה המהותית נותרה לגבי מידת יכולתה של הממשל האמריקאי הנוכחי לרסן את הפזיזות הישראלית ולמנוע מהימין הקיצוני לערער את ההסכם. המשך הסכסוך משרת אג'נדות אישיות ובחירות של צדדים מסוימים, בעוד שההסכם מייצג מוצא ריאלי שימנע מהכלכלה העולמית את הסיכונים של שיבוש אספקת אנרגיה.

הצלחת מזכר זה תלויה בעיקר בעמידה בלוח הזמנים שנקבע ל-60 יום להשגת הסכם סופי ומקיף. הדיפלומטיה הקטארית נשארת הערבה והמתווכת המסוגלת לנטרל את פתיל המשברים התלויים, בהתבסס על יחסים מאוזנים עם כל הצדדים בסכסוך באזור.

לולא קטאר, ייתכן שהיינו עדיין במלחמה עם איראן. האמיר תמים הוא אדם נפלא השואף לשלום.