הערכות ביטחוניות וניתוחים עיתונאיים עבריים הגיעו למסקנה כי סבב העימותים הצבאיים האחרון בדרום לבנון הסתיים בהטלת מגבלות מהותיות על תנועות צה"ל. המקורות הבהירו כי פעילות הכוחות הישראליים מוגבלת כעת לאזורים גיאוגרפיים ספציפיים, לעומת המשך ההתקפות שמבצע חיזבאללה בתוך אזורי העימות הישיר.
העיתון העברי "ישראל היום" דיווח כי התוצאות בשטח היו שונות מהציפיות הרשמיות בתל אביב, כאשר העימות העניק ליריבת ישראל שלושה הישגים אסטרטגיים שתוארו כ"מסוכנים". הערכות אלו מגיעות בתקופה שבה גוברת הדאגה הישראלית מפני סבב הסלמה כולל חדש בחזית הצפונית.
ההישג הראשון, על פי הניתוח העברי, הוא הצלחת טהראן לכפות הפסקת אש באמצעות הפעלת לחצים פוליטיים אינטנסיביים על הממשל האמריקאי. התערבות זו הובילה לסיום הפעולות הצבאיות הישראליות לפני השגת יעדיהן הסופיים, ובכך חיזקה את תפקידה של איראן כגורם מכריע בקביעת גורל המלחמה והשלום בזירה הלבנונית.
ההישג השני נוגע למגבלות השטח המחמירות שהוטלו על ידי ההסכם על תנועות צה"ל בעומק לבנון. הכוחות הישראליים איבדו את חופש הפעולה שהיה להם בעבר, והגישה שלהם לאזורים אסטרטגיים כמו הדאחייה הדרומית של ביירות הפכה לבלתי אפשרית ואסורה בהחלטה מדינית וצבאית.
המקורות ציינו כי ההישג השלישי והמשפיע ביותר הוא אילוצה של ישראל לקבל את מציאות ה"עימות המוגבל" בתוך אזור החיץ בדרום לבנון. מציאות זו אפשרה ללוחמי חיזבאללה לאמץ טקטיקות לוחמת גרילה, ולבצע התקפות איכותיות באמצעות כטב"מים מתפוצצים נגד ריכוזי הכוחות הישראליים המוצבים באזורי הגבול.
מנגד, צה"ל מוצא את עצמו כבול בכללי עימות המונעים ממנו לתקוף את מפקדות הפיקוד של הארגון בבירה ביירות. למרות שהפקודות המבצעיות ניתנות ממרכזי הפיקוד שם, ההבנות הנוכחיות הפכו את המרכזים הללו לאזורים מוגנים הרחק מאש חיל האוויר הישראלי.
הדיווחים הזהירו כי מצב זה הוביל ליצירת מצב של מלחמת התשה מתמשכת, שבה הכוחות הישראליים סופגים אבדות בנפש וברכוש כמעט מדי יום. חיזבאללה מנצל דפוס לחימה זה כדי לחזק את עמדות ההגנה שלו ולארגן מחדש את שורותיו הלוחמות, תוך ניצול הזמן שמספקים הלחצים הבינלאומיים להפסקת אש.
במישור המדיני, המקורות העבריים תיארו את התפיסות האמריקאיות והישראליות לגבי יכולתה של מדינת לבנון לפרק את חיזבאללה מנשקו כ"אשליות" חסרות בסיס. הם הדגישו כי היעדר הרצון המדיני והיכולת הצבאית בקרב הגורמים הלבנוניים הופך את הרעיון של פירוק הארגון מנשקו לבלתי אפשרי בנסיבות הנוכחיות.
הניתוח קבע כי ההצהרות התקשורתיות המתנגדות לארגון בתוך לבנון נותנות רושם מטעה לקהילה הבינלאומית ולמקבלי ההחלטות בתל אביב. העובדות בשטח מוכיחות כי הארגון עדיין דבק באופציה הצבאית שלו ובארסנל הטילים שלו, ללא כל אינדיקציות אמיתיות לנסיגה או קבלה של יציאה מהזירה.
העיתון הדגיש את הצורך של הממסד הצבאי הישראלי לבצע הערכה מקיפה מחדש של ביצועיו במהלך הסבב הקודם כדי להפיק לקחים. ההערכות מצביעות על כך שהעימות הבא עם חיזבאללה הוא רק עניין של זמן, וכי כניסה אליו עם אותם כלים נוכחיים עלולה להוביל לתוצאות הרסניות.
האנליסטים הישראלים הציעו שינוי מהותי באופי הפעולות הצבאיות העתידיות, כך שלא יוגבלו רק לתקיפת יעדים צבאיים ישירים. אלא יש להרחיב אותן כך שיכללו את המבנה הארגוני, המדיני והכלכלי של הארגון, כדי להבטיח ערעור יכולתו לעמוד ולהמשיך לנהל את המערכה.
הניתוח גם קרא להרחבת מעגל היעדים כך שיכלול את התשתיות של מדינת לבנון המספקות סביבה תומכת לפעילויות הצבאיות של הארגון. תומכי גישה זו רואים בלחץ על הסביבה הלבנונית את הדרך היחידה להעלות את מחיר המלחמה על הארגון ולאלץ אותו להציג ויתורים אמיתיים בשטח.
המקורות העבריים מתחו ביקורת על ההסתפקות בהקמת רצועת ביטחון מוגבלת בדרום, וטענו כי צעד זה לא סיפק הגנה מלאה ליישובים הצפוניים. הם הדגישו כי הניסיון לדחוף את אנשי הארגון צפונה היה יעיל באופן חלקי, אך לא הושלם באופן שיבטיח את ביטחון תושבי הצפון באופן מתמשך.
לסיכום, הדו"ח הזהיר כי המשך המצב הקיים יגרום לישראל להיכנס לכל עימות עתידי מעמדת חולשה אסטרטגית. בעוד חיזבאללה מנצל את השקט היחסי כדי לבנות מחדש את יכולותיו ולפתח את נשקו, החזית הפנימית הישראלית נשארת חשופה לאיומים גוברים ההופכים את הכרעת הסכסוך למורכבת ויקרה יותר.
המציאות הנוכחית יצרה מצב של מלחמת התשה מתמשכת, שבה הכוחות הישראליים סופגים אבדות כמעט מדי יום, בעוד חיזבאללה מנצל דפוס לחימה זה כדי לארגן מחדש את שורותיו.
شارك برأيك
ניתוחים עבריים: מגבלות שטח כובלות את צה"ל והישגים אסטרטגיים לחיזבאללה לאחר סבב ההסלמה