היום, רביעי, הרסו רשויות הכיבוש קורות ועמודי עץ שהוקמו בשכונת עבאסיה בעיירה סילוואן, דרומית למסגד אל-אקצא.

לטענת מקורות מקומיים, כוחות הכיבוש דחפו אדמות השייכות לחאלד אל-זיר הירושלמי, והרסו בתוכה צריפים ועמודים, בתואנה של בנייה ללא היתר.

שר השלטון המקומי מג'די אלסאלח חשף, ביום רביעי, כי הממשלה הפלסטינית לא קיבלה אף אגורה מהכסף שהוכרז כתרומה מהאמירויות או מאלג'יריה לאחר התוקפנות הישראלית על ג'נין ומחנהה, לדבריו.

אל-סאלח אישר בהצהרות לתחנת הרדיו 'קול פלסטין' את מחויבותה של הממשלה לתקן את הנזק שנגרם לג'נין, למחנה שלה ולאזורים אחרים בגדה המערבית כתוצאה מתוקפנות הכיבוש.

הוא ציין כי הוועדה להערכת נזקים סיימה את עבודתה, בין אם בג'נין ובין אם בטול כרם.

הערוץ העברי רשת כאן דיווח ביום רביעי כי שר החוץ הישראלי אלי כהן יעזוב את תל אביב לביקור בשתי מדינות מוסלמיות.

לפי הערוץ העברי, הוא יבקר בבחריין בתחילת ספטמבר, בפגישה פומבית ראשונה של שר ישראלי בממשלה הנוכחית עם מדינות המפרץ.

בעוד כמה ימים הוא ייסע לאלבניה.

היום, יום רביעי, ששה אסירים מנהליים ממשיכים בשביתת רעב פתוחה נגד מעצרם המינהלי.

האסירים השובתים הם: הסולטן חלוף, בן 42, השובת כבר שבעה ימים, סייף חמדאן, בן 29, סאלח רבאיה, בן 22, קוסאי חאדר, בן 25, ואוסאמה חליל, בן 23, השובתים כבר 11 ימים.

האסיר, קאיד אלפאפוס (34 שנים), מהעיר דורה, ממערב לחברון, שובת מזה שבעה ימים. הוא פתח בשביתת רעב בשנת 2021 נגד מעצרו המנהלי, והיא נמשכה (131) ימים, כמו גם בשנת 2019. כיום הוא נמצא בתאים של כלא הנגב.

ועדת העצורים והעצירים לשעבר מסרה בהודעה שפרסמה כי מחר, יום חמישי, אמורה להצטרף מנה חדשה של שביתה זו, ומספרן עשוי לעלות על 15, והמספרים יוכפלו בהדרגה במהלך הימים הקרובים. .

הוועדה ציינה כי האסירים המינהליים ממשיכים בתוכנית ההסלמה שלהם כלפי הנהלת הכלא, תוך שהם מבצעים צעדי מחאה יומיומיים המיוצגים בהחזרת ארוחות, החרמת מרפאות, הימנעות מתרופות וסגירת מחלקות וחדרים. סוף להקצנה הגזעית הזו, וכן הפסקת מדיניות המעצר המינהלי, אשר בצורתה ובתוכנה מפרה את כל הנורמות והאמנות הבינלאומיות.

והיא הזהירה מפני פיצוץ אמיתי שבתי הכלא ובתי המעצר הישראלים עלולים להיות עדים לו, כתוצאה ממדיניות האדישות כלפי דרישות האסירים המינהליים.

לדבריה, "העלייה ההולכת וגוברת במספר העצורים המינהליים החדשים והחלטות החידוש, שהתקרבו לאוטומטיות, היא אינדיקציה ברורה לכך שההנחיות הפוליטיות והצבאיות מעניקות לקציני המודיעין הישראלים כביכול חופש מוחלט בשליטה על הקולקטיב. ענישה של העצורים הללו ובני משפחותיהם, בנוסף לאיום המתמיד על כל האסירים המשוחררים ופעילי העם". הפלסטיני ופעיליו הם היעד העיקרי למעצר מסוג זה".

היום, רביעי, אישר מועדון האסירים הפלסטינים כי הנהלת בית הסוהר הכיבוש העבירה את שני האסירים, עאטף ג'רדאת, והפצועה, פאטימה שהין, מכלא רמלה, לכלא דמון.

ממועדון האסירים נמסר כי הנהלת בית הסוהר הכיבוש עיכבה את שני השבויים, ג'רדאת ושאהין, בכלא נווה תרצה, בו מוחזקים אסירים פליליים, והנהלת הכלא טענה אז כי העברתם ממרפאת רמלה נבעה מצפיפות. .

ממועדון השבויים נמסר כי העצורה שהין (33 שנים), ממחנה דהיישה בבית לחם, נעצרה על ידי כוחות הכיבוש באפריל לאחר שנורה, כיוון שספגה מספר פציעות בבטן ובגב, והועברה באותה עת לבית החולים. ביה"ח הישראלי שערי צדק. ובהמשך לרמלה, שם היא עצורה עד היום, והיא זקוקה למעקב בריאותי צמוד, תוך ציון כי כעת היא תלויה בכיסא גלגלים עקב פציעתה.

הוא הוסיף כי האסיר, עאטף ג'רדאת (בן 49), מהעיירה סילת אל-חרית'יה בג'נין, עצור מאז התאריך 27.12.2021, והיא עצורה.

ראוי לציין כי מספר האסירות בבתי הכלא הכיבוש עד סוף יולי (33).

אחרי כל פעולת טרור פלסטינית נגד ישראלים התקשורת שלנו ממקדת את הסיבה למעשים הזוועתיים של הפלסטינים בהסתה! מסבירים לנו חזור והסבר כי פלסטינים צעירים מוסתים נגד יהודים וישראלים על ידי הרשות הפלסטינית, חמאס, הג׳יהאד האסלאמי, המדיה החברתית, שיח'ים במסגדים, וכמובן על ידי מערכת החינוך הפלסטינית. יש הסתה – אין על זה ויכוח. אבל התקשורת בישראל לעולם אינה חוקרת מה מסתתר מאחורי ההסתה והאם ההסתה היא הבעיה היחידה או שמא יש עוד סיבות לפעולות הטרור שחשוב שנכיר אותן. המומחים באולפני הטלוויזיה צודקים באומרם שיש אנטישמיות בחברה הפלסטינית. חברים פלסטינים רבים סיפרו לי שכאשר הם היו ילדים הוריהם היו אומרים להם, בעקבות התנהגות לא נאותה שלהם, כי יתקשרו ליהודים שיבואו לקחת אותם. המילים ״יהודי״ ו״ישראלי״ שגורות בפיהם באותה משמעות שלילית. עם זאת, לי עצמי קשה להאמין שצעיר פלסטיני ייקח נשק חם כדי להרוג יהודי או ישראלי בשל אנטישמיות שהוטבעה בו מינקות. צעיר המבצע פעולת הרג יודע היטב שהוא בעצמו ייהרג, שמשפחתו תאבד את ביתה ושבני ביתו יילקחו לכלא לשנים רבות. מה מניע אדם צעיר לנקוט פעולה כה חריפה בעלת השלכות כה מייאשות? 

ישנם מומחים לכאורה אשר חוזרים ומזכירים כמניע העיקרי למעשי הצעירים את 72 הבתולות המחכות להם בגן עדן. אולי המניע הזה מסביר מעשי טרור של כמה מהצעירים. במסר הקולי, שהשאיר מוהנד מוחמד סולימן אל-מזארע, בן 20 מאל-עזרייה אשר פצע בתחילת אוגוסט שישה אנשים במעלה אדומים, הוא הזכיר את גן העדן המצפה לו לאחר מותו. אך ההסבר הזה אינו חזות הכול: מדוע צעיר משכיל, שיש לו מקום עבודה ויכולת תנועה יחסית חופשית, לוקח לידיו נשק כדי להרוג ולהיהרג. למעשה, התשובות הן רבות כמספר המקרים. מה שברור הוא שהכתרת כל המקרים כ"תוצאה של הסתה" מסירה אחריות מישראל למצוקה ולייאוש של הצעירים האלה, הדוחפים אותם לפעולות האלימות הללו. תליית האשמה  בהסתה ותו לא היא האסטרטגיה של ממשלות ישראל רבות, ומטרתה להדיר מהזירה הציבורית הישראלית טענות פלסטיניות לגיטימיות על מצבם חסר התוחלת. גם בישראל של שנת 2023 אפשר לומר כי האסטרטגיה הזאת עובדת. 

הסרת הסוגיה הפלסטינית מהשיח בישראל היא גם תוצאה של חולשות המנהיגות הפלסטינית המסוכסכת והמושחתת. הפלסטינים נושאים באחריות לא קטנה להיעלמות הסוגיה הפלסטינית מתודעת הציבור בישראל, בשל הפקרתם בידי ישראל את עיצוב הנרטיב של תהליך השלום והטלת מלוא האשמה לקריסתו על הסירוב הפלסטיני לעשות שלום עם ישראל. אולם, זהו נרטיב שקרי, וכל מי שמכירים את העובדות על המו״מ בין הצדדים יודעים שהפלסטינים לא התכחשו לרצונם לחיות בשלום ליד מדינת ישראל ולא במקומה. אך זהו רק חלק קטן מתמונה הרבה יותר מורכבת. הסוגיה הפלסטינית בעצם הוסרה מהאג׳נדה הישראלית עקב האינתיפאדה השנייה. הטעות הפטלית של ערפאת הייתה שלא השתלט על האלימות בימיה הראשונים של האינתיפאדה כאשר עוד הייתה בידיו היכולת לעשות זאת. טעות זו הובילה לידי אובדן שליטה מוחלט שלו ברחוב הפלסטיני ומאוחר יותר אף להצטרפותו האקטיבית בחימוש ההתנגדות נגד ישראל. אחרי מותו של ערפאת בסוף 2004 עלה לשלטון אבו מאזן שנקט מדיניות הפוכה לשלו – הוא התנגד בחריפות למאבק המזוין ולחימוש האינתיפאדה והטרור, במיוחד זה של חמאס. ואז בא אריאל שרון עם ההתנתקות החד-צדדית מעזה. סירובו לתאם עם אבו מאזן את עזיבת ישראל את הרצועה ביולי 2005, במקום להעניק ניצחון לדרך של מתינות ומו״מ, הקנה אחיזה לנרטיב של חמאס, אשר טען כי ישראל ברחה מהרצועה בגלל המאבק המזוין שלו. כך ניצח חמאס בבחירות של שנת 2006. 

עקב העבודה המאומצת של אבו מאזן וראש ממשלתו סלאם פיָאד, הגיעה לסיומה בגדה המערבית האינתיפאדה השנייה, וכבר ב-2008 הכריזו מוסדות בינלאומיים, כמו הבנק העולמי, פרויקט הפיתוח של האו״ם, קרן המטבע הבינלאומית ואחרים, שפלסטין מוכנה לקבל על עצמה את מלוא האחריות למדינה עצמאית ריבונית. אך אז שב נתניהו לשלטון, וכמו שעשה ב-1996 הוא הקפיא את תהליך השלום כדי למנוע הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. 

ב-2015-2014 יזמתי ותיווכתי שיחות חשאיות בין ראש האופוזיציה יצחק הרצוג לבין אבו מאזן. השיחות האלה החלו לפני שנתניהו החליט לפזר את הכנסת וללכת לבחירות. שלושה שבועות לפני הבחירות של 2015 הניבו השיחות בין הרצוג לאבו מאזן שני מסמכים מוסכמים – מסמך עקרונות על כל סוגיות הליבה, ופרוטוקול ביטחוני. אבו מאזן היה מוכן לכנס מסיבת עיתונאים משותפת עם הרצוג, אך הרצוג אמר לי לומר לאבו מאזן שלא יאמר מילה על ההסכם ביניהם. הרצוג החליט להקשיב ליועציו האסטרטגיים, אשר אמרו לו כי הציבור בישראל אינו רוצה לשמוע על הפלסטינים. אני טענתי בפניו כי הציבור לא יבחר בנתניהו סוג ב׳, אם לפניהם עומד הדבר האמיתי. סברתי כי הסיכוי היחיד של הרצוג לנצח בבחירות יהיה אם יצליח לשכנע את הציבור באמצעות ההסכמות שלו עם אבו מאזן, כי שלום ישראלי-פלסטיני הוא בר השגה. הרצוג לא קיבל את עצתי, ואכן הפסיד בבחירות. 

מאז נסב השיח הפוליטי הישראלי סביב ברירה אחת ״ביבי כן או ביבי לא״. אפילו ממשלת השינוי של בנט-לפיד סירבה להעמיד את הסוגיה הפלסטינית על סדר היום. גם כעת, כאשר מאות אלפי ישראלים מוחים בכל רחבי המדינה כדי להגן על הדמוקרטיה הישראלית, ראשי תנועות המחאה מסרבים להציב במוקד שלה את הסוגיה הכי קריטית לעתיד הדמוקרטיה הישראלית – סיום שליטתנו על מיליוני פלסטינים. כיום ישראל היא דה-פקטו מדינה דו-לאומית לא שוויונית. ממשלת נתניהו-בן גביר מצעידה את ישראל לצורה חדשה של אפרטהייד דה-יורה – מדינה אחת בעלת שתי מערכות חוקים נפרדות לשני סוגי אוכלוסייה.   

הסוגיה הפלסטינית נעלמה מהזירה שלנו, אבל הפלסטינים לא נעלמו. הם ממשיכים לחיות במציאות בלתי מתקבלת על הדעת של כיבוש: שליטה ישראלית מוחלטת על הכלכלה ועל חופש התנועה שלהם, גזל קרקעות והתרחבות של התנחלויות בכל מרחב המחיה, ואובדן של תקווה. המציאות שבה צעירים פלסטינים נוטלים נשק לידיהם כדי להרוג ישראלים תגבר ותיעשה יותר תדירה, יותר מאורגנת ותגרום לעוד הרבה יותר מוות. זה יקרה – ולא בגלל הסתה. זה יקרה משום שמספר הולך וגדל של צעירים פלסטינים תוהים מה נשאר להם ועדיין כדאי לחיות למענו. החברה הישראלית חייבת להבין שאין עם אשר היה מסכים לחיות בתנאיי החיים של העם הפלסטיני, ולנוכח תנאים אלו מתמיה שרמת האלימות של הפלסטינים נגד ישראל היא כה נמוכה. 

גרשון בסקין הוא יזם פוליטי וחברתי, העוסק כמעט יובל שנים בחיפוש דרכים לשלום בין ישראל לשכנותיה. כיום מנהל קרן השקעות לשילוב פיתוח כלכלי בפתרון הסכסוך (The Holy Land Bond) ומנהל סניף המזרח התיכון של ארגון הקהילות הבינלאומיות (ICO - International Communities Organization). חבר מייסד של מפלגת "כל אזרחיה" (كل مواطنيها כֻּל מֻוָואטָנִיהָא) בישראל.

ועדת העצורים והעצירים לשעבר ציינה בדו"ח שפרסם היום, רביעי, כי שני האסירים, נידאל משעל ומועז חסין, סובלים ממצבים בריאותיים הדורשים מעקב וטיפול רפואי, לאור המשך הנהלת הכלא. מדיניות של רשלנות רפואית מכוונת, שמטרתה לענות ולהרוג לאט את האסירים.

עורכת הדין של הנציבות, שרין עיראקי, אמרה לאחר ביקורה בכלא גלבוע, כי האסיר, נידאל נומן משעל, מהעיר טול כרם, סובל משנת 2019 מעורק צוואר מוגדל שהתרחש מיד לאחר שהוזרק לו הרדמה דנטלית בשעה המועד, בזמן שבמרפאת הכלא הכחישה זאת, אך לאחר התעקשותו והחמרה של האסיר במצבו הבריאותי, הוא הועבר בחודש 06/2023 לבית החולים פוריה בחבל טבריה, והוא צולם (סי.טי). שם תוצאות הבדיקות אישרו כי הוא סובל מעורקים מוגדלים, שגרמו להתרחבות של המוח (החדר השלישי).

שימו לב כי מעצר זה הוא הרביעי עבור האסיר, והוא נידון לתקופה של 20 חודשים, והוא אמור להשתחרר ב-23/10/2023.

היא הוסיפה כי האסיר, מועז אחמד חוסיין (24 שנים), מהעיר שכם, סובל מגירוי עור חמור וכתמים שהתפשטו בגופו מסיבה לא ברורה, מאז 2018 ועד היום, והאסיר אובחן בשיחה עם רופא מומחה בטלפון, והוא קיבל תרופה מבלי לראות את הרופא ישירות, מה שהוביל לגירוי חריג של הכתמים וזעזוע מוח של העצבים, שכן הוא הפסיק לקחת את התרופה לאחר מכן, והוא דורש להראות לה רופא עור בהקדם האפשרי.

ראוי לציין כי מוז עצור משנת 2018 ונידון ל-19 שנות מאסר, ומאז 1/8/2020 מסווג כאסיר מסוכן לביטחון המדינה, תוך ציון כי מדובר באמצעי שרירותי ועונש נוסף בגין הכפלת הלחץ הפסיכולוגי על האסיר.

העיתון העברי "ידיעות אחרונות" חשף ביום רביעי את המתקנים שממשלת ישראל בוחנת בתמיכת מערכת הביטחון את האפשרות לאשרם במטרה לחזק את הרשות הפלסטינית, למנוע את קריסתה ולהרגיע את המצב. על הקרקע.

לפי העיתון העברי, בין הצעדים הללו שבוחנת מערכת הביטחון נמצאות החלטות אסטרטגיות שאישורן עשויות לעמוד בפני מאבק פוליטי בממשלת בנימין נתניהו, שתנסה לשכנע את שרי הממשלה שלו להסכים לתוכנית שנרקמה בנושא זה. , הנתמכת ע"י שר צבאו יואב גלנט ונשיא מועצת הביטחון. הלאומן צחי הנגבי, לצד מערכת הביטחון והצבא.

העיתון מצביע על התנגדות עזה של שני השרים, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, לכל צעד כזה שמטרתו חיזוק הרשות הפלסטינית.

העיתון אומר כי מעבר לייצוב המצב הביטחוני הנפיץ, צעדים כאלה יכולים לקדם נורמליזציה מול סעודיה, שכן וושינגטון, יחד עם ריאד, עוקבים מקרוב אחר החלטות ממשלת ישראל לחיזוק הרשות הפלסטינית, מה שישפיע רבות על פעולות אסטרטגיות חשובות. עשוי לשנות את פני המזרח התיכון. מציינים כי צעדים אלו, הנבחנים, נמצאים בתיאום עם הממשל האמריקני, המצפה לשינוי גדול בשטח משני הצדדים.

אחת הסוגיות המרכזיות שהעלו הפלסטינים מול הממשל האמריקני היא הגבלת פלישות הצבא הישראלי לשטח A, שבו מערכת הביטחון בתל אביב מכירה בכך שפעילותם של שירותי הביטחון הפלסטינים בצפון הגדה המערבית חשובה, אך ב- במקביל הם לא רוצים לוותר על חשיבות ההתערבות שלהם לסכל כל חוליה חמושה שמנסה לבצע פיגועים, ולכן היא רוצה להמשיך בפעילותה לאור המציאות המורכבת בצפון הגדה המערבית, ובשעה במקביל לאפשר לשירותי הביטחון של הרשות לפעול בשטחה ככל האפשר.

ישנה גם סוגיה הקשורה לשטח C, והמאבק בו על בנייה, בין אם על ידי פלסטינים או מתנחלים, שכן הממשל האמריקני עוקב מקרוב אחר הצעדים שנקט סמוטריץ' לאחרונה, שמטרתם לגבש סדרי עדיפויות הקשורים לבנייה לטובת הבנייה. מתנחלים שם.

בנוסף לנושא זה, התקפות מתנחלים נגד פלסטינים בגדה המערבית והסלמה שלהן בחצי השנה האחרונה, נושא שנידון בין הרשות הפלסטינית, הממשל האמריקני והאיחוד האירופי.

מערכת הביטחון הישראלית מאמינה כי הגדלת היקף מאחזי ההתנחלויות בגדה המערבית, בתמיכת הדרג המדיני, מגבירה את החיכוך בין פלסטינים למתנחלים, מה שמערער את המציאות הביטחונית המורכבת ומגביר את הביקורת על הרשות הפלסטינית על אי מתן הגנה. ביטחון הפלסטינים.

מבחינת המצב האזרחי והכלכלי, במערכת הביטחון הישראלית הודו כי סגירת המעברים בתקופות של מתיחות משפיעה רבות על תנאי הפלסטינים, ולכן היא פועלת כעת לצמצם ככל האפשר את סגירתם, ולאפשר את הכניסה. ויציאת סחורות, המשך קשרים מסחריים וכניסת עובדים, ותלמד צמצום ימי סגירתו בחגים בישראל.

מערכת הביטחון הישראלית בוחנת גם את המשך נסיעות הניסוי של פלסטינים לחו"ל דרך נמל התעופה רמון, פיתוח שדה הגז מרין מול חופי עזה בשיתוף פעולה עם מצרים והגדלת הרווחים שתשיג הרשות מ. תשלומי האגרות שיגבו מהפלסטינים שחוצים את מעבר אלנבי, שמחציתם יועברו לרשות והמחצית השנייה לממשלת ישראל.

העיתון אומר כי כל זה נועד לסייע לרשות הפלסטינית להתגבר על המשבר הפיננסי שנמשך כבר שנים, משבר שדוחף אותה לשלם את שכר שירותי הביטחון שלה ב-80% ולהקטין את תקציבי הפיתוח של הפלסטינים. תשתית הרשות כמעט לאפס.

סביר להניח שיהיו מחוות פוליטיות כמו שחרור גופות חללים פלסטינים שבידי ישראל, ושחרור אסירים ביטחוניים ותיקים שידיהם לא היו מוכתמות בדם ישראלי. לפי העיתון.

הוא מצביע על כך שקיימת עמדה ביטחונית התומכת בשחרור אסירים ביטחוניים קשישים וחולים שאמורים להשתחרר מהכלא בקרוב, וכן בגופות של קדושים שאינם קשורים לארגונים כלשהם, ואינם חשובים לעתיד. עסקת חילופי שבויים עם חמאס.

רצועת עזה סובלת ממצור ישראלי מתועב וממחסור בכל מקורות החיים כגון מים, חשמל, מזון, ביטחון, יציבות ועוד ועוד.הפילוג השנוא החריף את כל המקרים הללו.

במושב השבועי האחרון של מועצת השרים התקבלו סדרת החלטות חשובות, ביניהן הגשת הצעה בסך חמישה מיליון דולר לשיקום רשת החשמל ברצועת עזה, שנהרסה על ידי הכיבוש במהלך תוקפנותו ברצועה. 2021.

צעד זה של הממשלה נראה חיובי וחשוב, ובהזדמנות זו, מה שנדרש הוא להחזיר את האחדות בין שני אגפי המולדת, עזה והגדה המערבית, ולסיים את השלב הכואב הזה שאנו עוברים בזמן הכיבוש. הוא יהיר ומתמיד בתוקפנות שלו.

אנו מקווים שסוגיית שיקום רשת החשמל הזו תהווה הקדמה לשלב חדש של יחסי אחים ולאומיים.

פיגועי כיבוש.. לא מפסיקים, אבל העתיד הוא שלנו..!!
ביסודו של דבר, הכיבוש הוא בעיה ונושא בעל חשיבות ורצינות עליונה, והתקפותיו חוזרות על עצמן ואינן מפסיקות, אלא מתרחבות והמצב גובר באלימות ובמתח, ואחד מהפיגועים האחרונים, אך לא. האחרון, הוא אישור תוכנית הרכבת עפולה-ג'נין, המחרימה מחצית מאדמות הכפר אל-מוקבילה ומטרתה לאפשר לישראל להעביר סחורות לעפולה וממנה אל נמל חיפה, בנוסף למגוון רחב של סחורות. נושאים, מה שמגביר את כוחו המסחרי של הכיבוש.

רשויות הכיבוש גם נמנעו מפינוי אתרי התנחלויות אקראיים, מה שמעודד מתנחלים להתגרות בעמנו הפלסטיני ולהתרחב על ידי החרמת אדמותיהם.

בנוסף לכל אלה, כוחות הכיבוש ביצעו מסע פשיטות, מעצרים והסתערויות על מסגד אל-אקצא המבורך, ובעקבות כך נפלו מספר חללים ופצועים, ביניהם אחד שנפטר מפציעתו עיירה סילוואד, ע"י כדורי מתנחלים. השלושה נמצאים בעיירה אראבה, מחוז ג'נין, וזו הייתה רק ההתחלה.

והחזרה על השיטות הישראליות הללו היא תהליך שלא עוצר, והם מתכננים למנוע את הקמת המדינה הפלסטינית שאליה שואף העם שלנו, וראש הממשלה שלהם נתניהו היה די ברור בהקשר הזה כשאמר שמדינה פלסטינית לעולם לא יוקם. הוא גם דיבר על אפשרויות הנורמליזציה עם מדינות ערב ואמר כי היחסים הפוטנציאליים עם סעודיה אינם מותנים בהסכם רשמי.

מה שהכיבוש עיוור לחלוטין אליו הוא שהעם הפלסטיני נשאר ומספרו גדל, והם נאחזים בארצו ובעתידו, יהיו האתגרים והקשיים אשר יהיו.

ללא נוכחותו של אדם בשם מחמוד עבאס, השינוי המסיבי במהלך העניין הפלסטיני, שכותרתו "אוסלו", לא היה מתרחש.

הוא לא היה לבד בקבלת ההחלטה, אלא היה חלק מאליטה מנהיגותית מצומצמת שראשה ומרכזה היה יאסר ערפאת. בכל הנוגע לסוגיית "אוסלו", בהתבסס על יסוד וחשיבות ההחלטה, הניהול היומיומי של האירועים הוא הדרך להצלחה או לכישלון, ועבאס השתלט על הממשל מהפגישה הראשונה ועד החתימה בבית הלבן ומעבר.

אוסלו הביאה להקמת הרשות הלאומית, לפי המודל המערבי, "בחירות לפרלמנט, שמייצרות ממשלה שחבריה נקראים שרים", ובחירות לנשיאות שבהן הלגיטימציה האלקטורלית עדיפה על ההיסטורית.

ובגלל שערפאת היה ערב לשניים ביחד... אז הוא נכנס למירוץ ויריבתו, הגברת סמיחא חליל, בעלת עמדה פוליטית וחברתית מובהקת, ועם ההכרזה על התוצאות בו-זמנית בין הבחירות לנשיאות למחוקקת. , השיטה הפוליטית החדשה הושלמה, והרשות המתהווה הפכה לתמיכה ואומצה על ידי כל העולם, כולל ישראל שאת הסיכון שלה בפרויקט הובילו הצמד ההיסטורי יצחק רבין ושמעון פרס.

בשלב היישום הראשוני של הסכם "אוסלו", נכח עבאס בלב הניסוי, ובתפקידים משפיעים במהלכו, כמזכיר ועדת המשא ומתן, וראש ועדת הבחירות המרכזית, בנוסף תפקידיו ב"ארגון לשחרור הציבור" וב"פתח", אשר סיפקו לו תפקיד האיש השני במערכת הפוליטית, ישן וחדש.

ציטטתי את הפרופיל הידוע הזה עבור אלה שהיו עדים לאותו שלב, כתזכורת שהאיש היה בתחילתו... אם הדיבור היה על פרויקט השלום, ואפילו על החוויה הפלסטינית - "פתח" והמהפכה.

ענייני ה"אוסלו" התנהלו בין התקדמות איטית לבין כישלונות מוגבלים, שהתגברו אז, עד שהתחוללה המהפכה הישראלית הרדיקלית על התהליך מיסודותיו כשנתניהו ושרון ישבו בראש ההנהגה וקבלת ההחלטות בישראל. , והיה בלתי נמנע שרבין ייהרג, לא כנקמה על מה שעשה.אלא כדי למנוע את מה שהוא יכול לעשות!

עבאס, יוצר ההתחלה היה עד להקדמה עד הסוף, ועמד במרכז ניסיונות החילוץ שהובילו האמריקאים והנמצאים במסלולם, הוא היה שני אחרי ערפאת או לצידו, אבל הוא היה הראשון הבא שיצליח להעמיס על העולם בכך שהוא מציב אותו במשוואה אכזרית ביותר עד כדי בלתי אפשרי. כלומר, להצליח במה שקודמו החזק יותר לא יכול היה להצליח.

הוא הפך לראש הממשלה הראשון שחולק אחריות וסמכויות עם ערפאת, וזו הייתה ההתחלה של מה שיבוא אחריו, אבל הסוף הגיע אחרי שלושה חודשים. אם הניסוי נכשל, ערפאת יורש את הנוסחה ושומר עליה, אך בשליטתו המוחלטת.

ערפאת מת כשהוא חוזר על משפט שהיה שייך לתקופה שחלפה: "חברי המנוח רבין". וכאשר החל עבאס את כהונתו כיורש של ערפאת ולמורשת המדשדשת וההפיכה של "אוסלו", הוא לא מצא מי לומר עליו. וחברו, לא נתניהו, שהגיע לראשות הממשלה לפי תוכנית מוצהרת של חיסול אוסלו, וגם לא שרון, המכונה "הבולדוזר" הימני בישראל ואל המלחמה שם.

בהיעדר אנשי השלום שליוו את עבאס בשלביו הראשונים, ובהיעדר ה"בולדוזר" הפלסטיני שאינו שובר אבק לכל מקום אליו הוא (יאסר ערפאת) פנה, החלה סירתו של עבאס לשוט במים הסוערים, וכן אם הוא מתקדם מטר קדימה, הסערות, הסערות והרוחות הקשות היו דוחפים אותו מטרים אחורה. ומשום שתהליך "אוסלו" הפך מראשיתו למרכז השפעה, תחילה לחיוב על חיי הפלסטינים, ואחר כך לרעה בהמשך; פצצות ומוקשים התפוצצו בפניו של עבאס, ואילצו את הסוף הטרגי להתחלות מבטיחות.

גורלו שהוא היה פה ושם; זמן ההבטחה שעומדת להתממש, וזמן פטירתה והפיכתה לאשליות, העניין לא נעצר בתהליך "השלום ההיסטורי", שהפך למלחמת קבע, אך החברה הפלסטינית נפגעה קשות.

"פילוג, הפסקת צמיחה ומצוקות כלכליות" שפתרונותיהם עוברים בשער הישראלי, בפיזור המערכת הפוליטית ולא רק בחלוקתה ובדואליות הלגיטימיות בין חוקתיות לעובדה מוגמרת; כל זה התפוצץ בפניו של עבאס בבת אחת, לומר לו: נהל את ענייניך ואת ענייני עמך, כי אין לנו אלא מה שנוכל לשכנע את ישראל במה שהיא נותנת, בעוד שהיא לא הסתפקה בלקיחת!

זהו המקרה מוקף בצללים מכל צד, והדבר המסוכן ביותר בו הוא שמי שצריך להסיר אותו ממה שהוא בו, לא רואה אותו, כי הוא עסוק לחלוטין בראיית עצמו.

מה עבאס צריך לעשות עם כל זה מולו?

התשובה היא... הוא לבדו, אחרי שלפלסטינים כבר אין מוסדות תכנון, קביעת מדיניות וקבלת החלטות, והדבר האחרון שראינו היה מופע אלעלאמיין.

מקורות המקורבים לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הכחישו את טענת שר האוצר בממשלתו, בצלאל סמוטריץ', לפיה נתניהו תומך בעמדתו בדבר הקפאת תקציבים המוקצים למימון ההשכלה הגבוהה במזרח ירושלים.

לדברי אותם גורמים, נתניהו פועל להסביר לסמוטריץ' את ההכרח בהעברת תקציבים אלו ואי מניעתם. כך לפי תאגיד השידור הציבורי הישראלי דובר ערבית.

מקורבים לנתניהו מסרו כי תפקידם של ראש המל"ל וראשי שירותי הביטחון השונים מדגישים את הצורך ביישום תוכניות שיטתיות אלו, המקובלות על נתניהו.

ראוי לציין כי סמוטריץ' הודיע ​​כי לא יעביר את התקציבים שהוקצו לתמיכה בהשכלה הגבוהה לסטודנטים במזרח ירושלים, בטענה כי תקציבים אלו מגיעים למפלגות קיצוניות ולא יועילו לחינוך, מה שנדחה על ידי מספר גורמים ישראלים.

סמוטריץ' ניסה להפחית את נטל הביקורת שהופנתה על הצעד הזה, ואמר שנתניהו היה מודע לצעד הזה והסכים לו.

רוכב אופנוע, בשנות העשרים לחייו, נהרג בתאונת דרכים שאירעה סמוך למחסום אל-זעם בירושלים לפנות בוקר היום, יום רביעי.

נודע כי נהג האופנוע שנהרג הוא אנאס אבו נאב ממחנה הפליטים שועפט, המשטרה חוקרת את נסיבות התאונה.

ביום רביעי עצרו כוחות הכיבוש הישראלי קבוצת אזרחים באזורים נפרדים בגדה המערבית וכבשו את ירושלים.

כוחות אלה הסתערו על אזורים רבים בגדה המערבית ובירושלים.

העורך, שאהר אל-חיה, נעצר לאחר פשיטה על ביתו בעיירה סוריף, צפונית לחברון, ואילו הצעיר, מוסעב עוואד, נעצר מהעיירה חלחול באותו מחוז.

ואילו הצעיר, אמיר תאופיק חמאד, נעצר לאחר שהסתער על ביתו בבידו, צפונית-מערבית לירושלים הכבושה.

צעיר, שזהותו לא ידועה, נעצר אף הוא לאחר שירה לעבר רכבו סמוך למחסום קלנדיה, מצפון לירושלים הכבושה.

שני צעירים מהעיר רהט, בשטחים, נהרגו אמש מירי בצומת להבים.

לפי רשות השידור הציבורי דובר הערבית, שני הצעירים הם שריף שייח' אל-עיד ואיברהים שייח' אל-עיד, והם בני דודים.

מכונית שרופה, על פי החשד שימשה לביצוע הפשע, נמצאה סמוך לזירת הפשע.

בכך עולה מספר קורבנות הפשע בקרב הפלסטינים בתוך המדינה מתחילת השנה ל-144.

מוסא אבו מרזוק, חבר הלשכה המדינית של חמאס, אמר שלשום בערב כי ישראל עדיין דוחה כל התקדמות בעסקת חילופי שבויים.

בראיון ל-Al-Ghad TV הצהיר אבו מרזוק כי מדינות רבות ניסו להתערב בעסקת חילופי השבויים, אך ישראל סוגרת בפניהן את הדלת ואומרת שרק מצרים אחראית לתיק הזה.

הוא ציין כי המדינות האחרונות שניסו לתווך הן שוויץ, וציין כי חמאס מברך על כך, אך ישראל סירבה.

לגבי המצב הפלסטיני אמר כי ישיבת המזכירים הכללית לא יצאה בתוצאות ולא דנה בנושאים עקרוניים וחשובים.

הוא האשים את המעצמות הבינלאומיות בדאגה להמשך הפילוג והמחלוקת הפלסטינית.

אבו מרזוק הדגיש כי חמאס מוכן לבחירות מקיפות ולוויתורים גדולים, מה שמעיד כי תנועתו אינה שואפת לתפקיד כלשהו, ​​נשיאותי או אחר.

והוא אמר לך שלחמאס אין בעיה עם הבחירות, ולהפך, הוא יוותר יותר ממה שאנשים מצפים כי הוא לא רוצה שליטה או חד-צדדיות. הפרויקט המערבי ושמו הוא ישראל.

ביום שלישי בערב נהרג אזרח, כתוצאה מקטטה שהתרחשה ביישוב יטא שמדרום לחברון.

לדברי דובר המשטרה, לואי ארזיקאת, ההרוג הוא בן 30, והוא נהרג מירי במהלך הקטטה.

הוא ציין כי המשטרה ושירותי הביטחון יוצאים לעיירה כדי להטיל אבטחה וסדר ולשלוט במאבק.

שלשום בערב נחשף כי התקיימה פגישה בין מנהיג האופוזיציה הישראלית, יאיר לפיד, ושר החוץ האמירי, עבדאללה בן זאיד.

הפגישה התקיימה באיטליה, ונמשכה 3 שעות לפי הערוץ העברי רשת כאן.

לפיד אמר, הדגשנו את היחסים החשובים של שתי המדינות, ונמשיך לשתף פעולה להעמקת האינטרסים המשותפים.

באתר האינטרנט העברי, ynet, נמסר כי בפגישה נדונו שיתוף פעולה אסטרטגי ויחסים עם מדינות המפרץ וקידום תכניות משותפות.

הפגישה התקיימה בתקופה שבה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עדיין המתין לצאת לאיחוד האמירויות כדי לפגוש גורמים במדינה, לאחר שהביקור נדחה מספר פעמים מסיבות פוליטיות וטכניות.

ראש הממשלה מוחמד שתייה קיבל היום, שלישי, בלשכתו ברמאללה, את ראש הנציגות החדשה של קרן המטבע הבינלאומית בגדה המערבית וברצועת עזה, כריסטין גרלינג, בנוכחות הנשיא לשעבר אלכסנדר טימן ונציג תושב הקרן הבינלאומית. , תומס לורסן.

הוא הוסיף, "ישראל פועלת להרוס באופן שיטתי את פתרון שתי המדינות, ולהנציח את מערכת היחסים הקולוניאלית שנכפתה עלינו ממציאות הכיבוש".

ראש הממשלה אמר כי ממשלת ישראל הנוכחית מייצגת מעבר אידיאולוגי לקראת קיצוניות, המהווה איום על היציבות באזור, במיוחד לאור ניסיונותיה המתגברים לערער את הסמכות הלאומית ולהגביר את קצב ההתיישבות.

שתייה הדגיש כי למרות מכשולי הכיבוש, הממשלה עושה כל מאמץ ומתקדמת ביישום סדר היום הרפורמי בכל הרמות, בנוסף לחיזוק הבסיס היצרני ושיפור ופיתוח השירותים הניתנים לאזרחים על מנת להגביר את יציבותם.

הוא העריך את הדוחות התקופתיים החשובים שפרסמה קרן המטבע, השופכים אור על האתגרים הכלכליים שמציב הכיבוש, הקוראים להקמת מנגנון למעקב אחר ההמלצות, במיוחד מול הצד הישראלי, וכן קוראים לבחון את הסטטוס. של פלסטין בקרן וחברות תומכת.

שר השלטון המקומי, מג'די אלסאלח, אמר כי ההסלמה של התקפות הכיבוש הישראלי והתקפות מתנחליו על כפרים, מחנות והתכנסויות פלסטיניות, והשמדתם של תשתיות, שירותים ציבוריים ונכסי אזרחים, מונעת השגת הפיתוח המקומי המקיף אליו אנו מבקשים להגיע.

זה קרה במהלך פגישתו של אלסאלח עם מנהלת משלחת USAID לגדה המערבית ועזה "USAID" איימי טוהיל "סטול", בלשכתו ברמאללה, היום, שלישי, בנוכחות תת-שר המשרד, תאופיק. אל-בודאירי, ומנכ"ל הקרן לפיתוח והלוואות של הרשויות המקומיות, מוחמד אל-רמאחי.

אלסאלח הדגיש כי המשרד, על אף כל האתגרים והמכשולים שבאמצעותם מנסה הכיבוש למנוע, לעכב ולהרוס פרויקטי פיתוח רבים שבאמצעותם מבקש המשרד להעצים את הגופים המקומיים ולפתח את יכולותיהם לספק שירותים בסיסיים לאזרחים במדינה. הגדה המערבית, ירושלים ורצועת עזה נחושה להמשיך במתן תמיכה וסיוע למרות התמיכה החיצונית המוגבלת והמשבר הפיננסי שעוברת הממשלה הפלסטינית, כתוצאה מהמשך ניכוי הכספים של הכיבוש מהמסלקה, אשר היא בעצם זכותו של עמנו.

והוא הדגיש את הצורך של USAID לספק תמיכה לגופים מקומיים, באמצעות תיאום ישיר עם המשרד, ליישם פרויקטים התפתחותיים והתפתחותיים הנוגעים לנוער, נשים, ילדים ואנשים עם מוגבלות, ולפעול לתמיכה במדיניות ובהנחיות המשרד. בעבודה בתחומים פחות ברי מזל, ולקדם נושאים של אחריות חברתית, ולהניע אזרחים להשתתף בקבלת החלטות ובתכנון לקהילותיהם, להשתתף בבחירות ועוד.

בתורו, סטול תדרך את אל-סאלח על אופי הפרויקטים שיישמה הסוכנות בפלסטין, ועל התמיכה בכמה פרויקטים חיוניים המשרתים את האוכלוסייה המקומית.

היא אישרה את רצונה להמשיך בשיתוף הפעולה והתקשורת עם המשרד על מנת למצוא מנגנון פעולה משותף לכוון תמיכה לאזרחים ולהקל על הגישה של שירותים בסיסיים אליהם.

ביום שלישי בערב החליט בית משפט בישראל לשחרר את המתנחל אלישע ירד, אחד הנאשמים בהשתתפותו ברצח השהיד קוסאי מעטן, מהכפר בורקה, מזרחית לרמאללה, בערב שישי האחרון.

לפי האתר העברי, ynet, בית המשפט עיכב את יישום ההחלטה לשחררו ממעצר קדם משפט, עד לשעה 20:00, שעון ירושלים הכבושה, כדי לאפשר למשטרת ישראל להגיש עתירה נגד ההחלטה.

לפי האתר, ההחלטה לא כללה את המתנחל הנוסף, יחיאל אנדור, המואשם ישירות בירי בשהיד במעטן.

קדם לכך שחרור של 5 מתנחלים נוספים לפני מספר ימים, אחד מהם הואשם בהשתתפות בהריגת השהיד.

רשויות המשפט בישראל טוענות כי אין מספיק ראיות לעצור אותם, באמתלה שהם התגוננו.

שלשום בערב ספגה אוטובוס ישראלי אש מרכב דוהר סמוך לרמאללה.

לפי הערוץ העברי 7, הירי לא גרם לנפגעים וכוחות צבא ישראל סורקים את השטח.

לפי הודעת השב"כ, חברי החוליה נעצרו בחודשים האחרונים, לאחר שתכננו פיגועים בהוראתו של עלאם אל-כעבי, מנהיג החזית העממית, שהוא אסיר משוחרר שגורש לעזה ונמצא כעת בלבנון. , לפי ההצהרה.

בהצהרה האשימו את אל-כעבי בגיוס פעילים מהגדה המערבית לביצוע פיגועים, חלקם קרובי משפחתו.

הוא ציין כי בין העצורים היו מוראד אל-כעבה משכם וחאלד אבו אל-חייג'ה מג'נין, ונמצא כי הם תכננו לבצע פעולות ירי, ושני כלי נשק מסוג M16 שהיו ברשותם. הפעילים הוחרמו.

הוא ציין כי הוגשו נגדם כתבי אישום בפני בית המשפט הצבאי בגדה המערבית.

הוא הצביע על כך שפלסטינים נוספים שפעלו בהוראת עלאם אל-כעבי נעצרו.

היום, שלישי, אישר מועדון השבויים כי מספר העצורים השובתים עלה לשישה. בנוסף לעצור, הסולטן חלוף, 5 נוספים ממשיכים בשביתת הרעב, תוך דחיית עבירת המעצר המינהלי.

העציר סולטן חלוף (בן 42), מהעיר בורקין/ג'נין, שובת רעב מאז יום מעצרו בשלישי באוגוסט, בדחיית מעצרו השרירותי.

ממועדון השבויים נמסר כי היום התקיים ישיבת משפט לעצור חלוף בבית הדין הצבאי (סאלם) ומעצרו הוארך ב-72 שעות (לבחינת אפשרות מתן צו מעצר מנהלי נגדו).

במועדון השבויים ציינו כי חלוף הוא אסיר לשעבר ששהה שנים בבתי כלא הכיבוש, וציין כי במהלך מעצרו הקודם ב-2019, הוא ביצע שביתת רעב פתוחה שנמשכה 67 ימים, נגד מעצרו המנהלי.

היום, שלישי, השתתפו אירועים ומוסדות רשמיים ולאומיים בטול כרם בדוכן התמיכה באסירים החולים, בראשות האסיר החולה וליד דקה, בדחיית מדיניות הדיכוי וההתעללות הנהוגה על ידי הנהלת כלא הכיבוש נגדו וכלפי כולם. אסירים, במיוחד חולים.

המשתתפים בדוכן מול משרד הצלב האדום הרימו דגלי פלסטין ותמונותיו של האסיר דקה וקראו קריאות פטריוטיות לתמיכה בו ובכל האסירים, ודוחים את שיטות הדיכוי של הכיבוש הישראלי נגד האסירים ומאשרים את הזכות לחופש.

מושל טול כרם, עיסאם אבו בכר, אישר את הסולידריות והעמידה לצד האסיר החולה וליד דקה, ולכל האסירים הגיבורים שלנו בבתי הכלא של הכיבוש שנמצאים מדי יום בהתרסה ומתנגשים עם הכיבוש, מה שמעיד שהכיבוש נוהג מדי יום בסוגים שונים. של פשע ועינויים נגד הגיבורים והאסירים שלנו, במיוחד החולים. , ממעצר שרירותי ובידוד, אי מתן טיפול מתאים, וסחבת בטיפול בהם, מסביר שהאסיר דקה סיים את 37 שנות מאסר העולם שלו במרץ השנה , והוא לא שוחרר באמתלה של הוספת שנתיים, מה שמחמיר את סבלו, במיוחד שהוא נזקק מאוד לקבל טיפול מתאים, לשמור על חייו ולמנוע הידרדרות בריאותו.

אבו בכר העביר את ברכותיו של הנשיא מחמוד עבאס לרעיית האסיר, דקה, ולמשפחתו, והצביע על מה שהוא מייצג בסיפור הסבלנות והאיתנות, שהוא כותרת של מאבק, ספרות ותרבות, כפי שקורה במקרה. של תנועת השבויים הפלסטינית כולה, במיוחד שהם המנהיגים שלנו והמצפן שלנו לקראת חופש, עצמאות, סיום הכיבוש והקמת המדינה הפלסטינית העצמאית שלנו.בירתה היא אלקודס אל-שריף.

המושל, אבו בכר, הסביר כי האסיר, דקה, היה אחד מדגלי נפת טול כרם, שכן מקום הולדתו הוא באקה אל גרבייה ממחוז בני סאאב, בהתייחסו ליוזמת הנפה בעתיד הקרוב, בתיאום עם סיעות הפעולה הלאומיות, להקים ספרייה או מקום המעיד על ספרותו ועל תוצריו האינטלקטואליים שהם חלק ממנה. חלק אותנטי מהספרות הלאומית הפלסטינית שלנו לאורך כל שנות קיומו של כיבוש זה, מתוך הערכה לאגדתיו. תפקיד, סבלנות ויציבות, מתוך נאמנות לו ולכל אסירינו בבתי הכלא, בנוסף למעמד הספרותי והתרבותי שמייצג אסיר זה באמצעות תרומות וכתבים רבים.

אשתו של האסיר, דקה, סאנה דקה, הסבירה מצדה את המאמצים שעשה הקמפיין הפופולרי לשחרור בעלה, ואת הסירוב האחרון של ועדת השחרורים המוקדם לשחררו, והדגישה כי המשפחה עומדת להגיש תביעה. ערעור בפני ביהמ"ש העליון בישראל בדבר ההידרדרות במצבו הבריאותי של בעלה והצורך שלו בטיפול. הוא קיבל את הטיפול המתאים, על מנת לשמור על חייו ובריאותו, תוך דגש על המשך התנועה והתקשורת עם כל הרשויות הרשמיות והפעילות העממית. לשחררו, וחזרתו למשפחתו ולמשפחתו ולבתו מילאד, שמחכה בקוצר רוח לצרף אותה כשאר ההורים.

לדבריה, "אנו, משפחתו של האסיר דקה, קוראים להרחיב את היקף פעילות ההסברה לוואליד על מנת ליצור מצב של לחץ לשחררו על מנת שיוכל לקבל טיפול ללא הגבלה. וליד סיים את עונשו. המשך מעצרו אינו חוקי, והוא יביס אותם בקרב זה".

דקה ציינה כי בביקורה האחרון אצלו ביום חמישי האחרון בבית החולים בכלא רמלה, היא חשה בחומרת מצבו הבריאותי המורכב מאוד, כיוון שהוא סובל מאי ספיקת לב וכל הריאה הימנית הוסרה, בנוסף למחלת הסרטן הפוגעת בו. גוּף.

חוסניה דקה, אחותו של האסיר וליד דקה, שלחה את הודעתה לעולם ולקהילה הבינלאומית לתמוך ולתמוך באחיה ולעמוד לצדו במחלתו, שלא נותר לה זמן רב בשל חומרת מצבו הבריאותי. , מדגיש שמה שנדרש הוא שחרורו המיידי על מנת שיוכל לקבל טיפול לפני שיהיה מאוחר מדי ולחזור לילדתו הקטנה, מציינת כי היא ציינה כי ראתה אותו לפני שבועיים, לאחר 18 שנות מחסור.

מנהל מועדון האסירים בטול כרם, איברהים אל-נימר, אישר כי הגיעה העת ללחוץ לשחרור אסירים חולים ובראשם וליד דקה, שהפך בין הקדושים בשל חומרת מצבו הבריאותי. ולא להשאירו כבן ערובה בידי הכיבוש הרצחני, הנמשך ברשלנות רפואית מכוונת ובמניעת טיפול בחולים, במיוחד לאחר שהועבר למרפאה המכונה בכלא רמלה במצב בריאותי קשה, ואנו מחזיקים את ממשלת הכיבוש אחראית באופן מלא לחייו.

מתאם סיעות הפעולה הלאומיות בטול כרם, פייסל סלאמה, הצדיע לאסירים החולים, ובמיוחד לוואליד דקה, והדגיש את הצורך לתמוך ביציבותם של אותם אסירים שלחמו למען העם הזה. , לחיות בחופש ובכבוד, וחובתנו לעבוד קשה. לשחרר אותם, שהם חלק בלתי נפרד מסיעות הפעולה הלאומית והארגון לשחרור פלסטין, ושהו שנים רבות בשבי, וכדי שתהיה תנועה עממית רחבה יותר להיאבק ולתמוך באסירים האמיצים שלנו.

ועדת העצורים והעצירים לשעבר תיעדה היום, יום שלישי, על פי ביקור עורכת הדין שלה, ג'קלין אל-פרג'ה, את המכות וההתעללויות הברבריות והשרירותיות שנגרמו לאסירים הפלסטינים במהלך מעצרם, ובין האסירים הללו:

האסיר, תאמר אבו עיישה (18 שנים), מחברון, הופר על ידי חיילי הכיבוש הישראלי, והם הסתערו על ביתו בשעה 02:00 לפנות בוקר, נערכו חיפושים אלימים בביתו ותכולתו נשברה והתהפכה. לאחר מכן הוא הוכה קשות בפניו, מה שהוביל לכך שהוא נשבר, ולאחר מכן הוא הועבר למרכז המעצר והחקירה "עציון".

באשר לאסיר קוסאי אלאספרה (20 שנה), מחברון, פשטו כוחות הכיבוש על ביתו בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר, בוצע חיפוש על ביתו ותכולתו הושמדה. ברגל הוא הועבר למרכז מרכז מעצר וחקירות "עציון".

בזמן שהאסיר, סמי עטא (30 שנה), ממחנה עקבת ג'בר/יריחו, הוכה קשות במהלך מעצרו מביתו בסביבות השעה חמש בערב, בזמן שחיילי הכיבוש פוצצו את דלתות ביתו, ערכו חיפושים. אותו, והשליך פצצות קול לתוך חדרה של אמו, ולאחר מכן הוא הועבר ל"מת"ק. כעבור 42 שעות הוא הועבר למרכז המעצר והחקירות עציון.

האסיר עבד אל-האדי חביבה, מהעיר ג'נין, היה נתון לאותה מדיניות בפשיטה על ביתו בשעה אחת בצהריים, והם עצרו אותו, והוא הוכה קשות על ידי חיילי הכיבוש, ולאחר מכן. האסיר הועבר למחנה "חווארה", שם שהה 9 ימים, ולאחר מכן הועבר לבית המעצר והחקירה "עציון".

רשות האסירים אישרה כי כל האסירים העצורים על ידי רשויות הכיבוש נתונים למספר צורות שונות של עינויים פיזיים ונפשיים במהלך מעצרם, באמצעות חקירה, ואף שהותם בבתי המעצר בישראל.

היום, שלישי, כבשו כוחות הכיבוש הישראלי אדמות מהעיירה חווארה מדרום לשכם, לטובת הרחבת כביש ההתנחלות.

לפי מקורות מקומיים, כוחות אלו תפסו .362 דונם עבור כביש ההתנחלות, שהרס מאות דונם של אדמות חווארה.

היום, שלישי, תקפו כוחות הכיבוש הישראלי שני צעירים ואיימו לירות בהם, לאחר שהסתערו על בית משפחתם, שהוא (מערה) במסאפר יטא, דרומית לחברון.

לפי מקורות מקומיים, כוחות אלו הסתערו על אזור "מג'אייר אל-עאבד" באל-מוספר, פשטו על מערה שבה משפחתו של שחאדה מחמרה, תקפו את שני בניו הקטנים עז ומסלח מחמרה ואיימו לירות בהם לפני שיבצעו חיפושים בשטח. מערה ותפסו את הטלפונים הניידים שלהם.

היום, שלישי, דווח במועדון האסירים כי אסירי "החזית העממית", בתיאום עם הפלגים בתוך בתי הכלא הכיבוש, החלו ליישם צעדי מאבק מחאה, הנופלים במדרגות של (אי ציות), בדחיית המתקפה שפתחו כוחות הכיבוש והנהלת הכלא נגד מנהיגי החזית העממית.

בהצהרה ציין המועדון כי כוחות הכיבוש והנהלת הכלא בודדו את מנהיג האסיר, ואאל אל-ג'הוב, והעבירו קבוצה מחבריו לחקירה לפני תשעה ימים.

ראוי לציין כי מתחילת שנה זו הגבירה הנהלת הכלא את פעולות הבידוד נגד ראשי החזית העממית וכן את החקירות.

היום, שלישי, הודיעו כוחות הכיבוש הישראלי על הפסקת העבודות והבנייה ב-7 בתים מאוכלסים בכפר סרטא, ממערב לסלפית.

לפי מקורות מקומיים, אותם כוחות העבירו לאזרחים בכפר סרטה הודעות להפסקת העבודות והבנייה בבתים מיושבים באזור המזרח.

היום, שלישי, חטף כוח מיוחד ישראלי צעיר מאזור רמאללה אל תחטה שבמרכז רמאללה.

לפי מקורות מקומיים, כוח זה, לבוש בבגדים אזרחיים, , שנסעה באוטובוס שחור,הסתער על חנות ועצר את הצעיר מוחמד האני אבו סנינה (23 שנים), בעת שעבד בה.