למרות כמה הפרות שביצע צבא הכיבוש בדרום לבנון, הפסקת האש הפכה למציאות בשטח עם תחילת פריסת צבא לבנון, שקדמה לה חזרתם של עשרות אלפי עקורים לבנונים לבתיהם בדרום, הבקעה. והפרברים הדרומיים זה קוזז על ידי כישלון המתנחלים לחזור לבתיהם.
חישובי הרווח וההפסד החלו עוד לפני כניסת הסכם הפסקת האש לתוקף, ולא יסתיימו בקרוב, שכן כל צד, בין אם ישראל ובין אם ההתנגדות הלבנונית, תנסה לראות במה שקרה ניצחון עבורה ותבוסה לצד השני. . עם זאת, במלחמה כזו, שנמשכה קרוב לארבעה עשר חודשים והיא הארוכה ביותר בתולדות הסכסוך הערבי-ישראלי, אולי אין טעם לחשוב שצד אחד השיג ניצחון סוחף והצד השני ספג תבוסה מוחלטת עשוי להיות הוגן יותר כלפי שני הצדדים הלוחמים על ידי חישוב הרווח וההפסד על ידי חישוב נקודות.
Writers and analysts who spoke to "ے".com stressed that evaluating this round of confrontation is through evaluating the goals set by each party and what it was able to achieve from them, pointing out at the same time that Israel, which has tremendous power ותמיכה מערבית עצומה, לא הצליחה להשיג אותה מטרותיה הן לחסל את חיזבאללה או להחזיר את המתנחלים העקורים צפונה, וכי ההסכם קובע את יישום החלטה 1701, שהוצאה לאחר מלחמת 2006 ואשר חיזבאללה עשה בעבר. הסכים לכך.
המלחמה לא הובילה לניצחון מכריע לאף אחד מהצדדים
האלוף מוחמד עלי אל-סמדי, המומחה הצבאי והאסטרטגי הירדני, אישר כי המלחמה, שנמשכה כשמונה שבועות בין ישראל לחיזבאללה, לא הביאה לניצחון מכריע של אף אחד מהצדדים.
אל-סמדי ציין כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לא הצליח להשיג "תדמית של ניצחון מוחלט", מכיוון שישראל התמודדה עם משברים פוליטיים, כלכליים וחברתיים חמורים במהלך מלחמה זו, שכללה עקירת אלפים, שיבוש הכלכלה. , והפסקת התיירות והתעשייה.
הוא הוסיף כי הצבא הישראלי הגיע למצב של "עייפות מלחמה", כשהוא סובל אבדות כבדות בשלושה צירי לחימה עיקריים: הציר המערבי: אזור שמעה ובאיאדה. ציר מרכזי: אזור בינת ג'ביל. ציר מזרחי: אזור חיאם.
לדבריו, "למרות השתתפותן של חמש אוגדות צבאיות, בהן כוחות העילית ודיוויזיית השריון הסדירה 36, כוחות ישראל יכלו להתקדם רק למרחק מוגבל של תשעה קילומטרים, עם אבדות כבדות שכללו השמדת כ-60 טנקים".
השדה היה הסיבה העיקרית להפסקת האש
האלוף אל-סמדי אישר כי הטלת הכיכר עצמה היא הסיבה העיקרית להפסקת האש, שכן ישראל הבינה שהעלויות האנושיות והחומריות יהיו גבוהות אם תמשיך בכניסתה. נתניהו הצהיר כי הפוקוס חייב לעבור ל"איום האיראני", תוך מתן מנוחה לצבא הישראלי כדי לבנות מחדש את מלאי הנשק שלו, תוך הפרדת חזית לבנון מחזית עזה. הוא ציין כי ההסכם הנוכחי, בפיקוח איחוד מדינות, צרפת ויוניפי"ל, מטילות את נסיגת המפלגה מצפון לנהר הליטני, וצבא לבנון פרוס בדרום בתמיכה בינלאומית לאבטחת הגבולות. הוראותיו כוללות גם את פירוק מערכות הנשק הכבד של חיזבאללה, מה שעשוי לסלול את הדרך להשתלבות המפלגה במערכת הפוליטית בלבנון בעתיד.
אל-סמדי הסביר כי תגובות חיזבאללה היו מכוונות ומוגבלות, שכן הוא נמנע משימוש בטילים ספציפיים בקנה מידה גדול, על מנת להימנע מהתגרות בישראל לקראת הסלמה המכוונת לתשתית לבנון. עם זאת, לבנון וחיזבאללה שילמו מחיר כבד כתוצאה מההפצצות הישראליות האינטנסיביות, שכוונו בעיקר לערים, פרברים ותשתיות.
ישראל מיצתה את "מערכת היעד"
האלוף אל-סמדי קשר את ההתפתחויות בלבנון וברצועת עזה, שכן ישראל מיצתה את "מערכת היעד" שלה בעזה, וכעת היא מבקשת ליצור לחץ פוליטי ופסיכולוגי על האוכלוסייה ועל ההתנגדות הפלסטינית.
הוא הצביע על הצהרות ישראליות הקוראות לכיבוש מחדש של עזה, צמצום האוכלוסייה בחצי ועידוד הגירה מרצון, מה שמעיד על תכניות עקירה וייהוד נרחבות שעשויות לכוון את רצועת עזה בעתיד.
הוא הסביר כי ההתפתחויות מצביעות על שלב חדש של סכסוכים א-סימטריים באזור, שכן ההתנגדות הפלסטינית בעזה נותרה לבדה מול הלחצים הישראליים.
הוא גם הזהיר כי ישראל תמשיך לנצל את המצב להשגת יעדי ההתפשטות שלה על חשבון הפלסטינים והלבנונים, וקורא למאמצים ערביים ובינלאומיים משולבים למנוע את המשך התרחיש הזה.
האלוף אל-סמדי סבור כי הסיבות להסלמה באזור עדיין קיימות, למרות ההסכם שהושג בין לבנון לישראל.
אל-סמדי תיאר את תנאי ההסכם כ"קשוחים", וציין כי נוכחות צבא הכיבוש הישראלי בדרום לבנון תאפשר לו לכפות את תכתיביו בשטח.
אל-סמדי לא שלל קיומן של הבנות אמריקניות-איראניות שתרמו להשגת ההסכם.
ישראל לא השיגה את יעדיה וספגה הפסדי שטח כבדים
נווין אבו רחמון, מומחה לענייני ישראל, מצידה אמרה כי משוואת הרווח וההפסד במלחמה האחרונה בין ישראל לחיזבאללה תלויה ביעדים שהוצבו בתחילת התוקפנות.
היא הסבירה כי ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לא הצליח להשיג את מטרותיו העיקריות, שהן השבת הביטחון, החזרת מתנחלים ליישוביהם וחיסול חיזבאללה.
אבו רחמון אישר שישראל ספגה אבדות שדה כבדות, ולא הצליח לקרוא את האסטרטגיה הצבאית של חיזבאללה, שנשענה על שני מישורים:
1- טקטיקות שטח: חיזבאללה הוכיח את יעילותו בפעולות קרקעיות ובמיקוד אתרים בתוך ישראל.
2- העברת הקרב: הוא הצליח להעביר את העימות מפנים לבנון לפנים הישראלי, מה שבילבל את חישובי הכיבוש.
היא הוסיפה: מדיניות החיסולים שביצעה ישראל, לרבות ניסיונות לפגוע במנהיגי חיזבאללה, לא השיגה את מטרותיה. ההתנגדות התאוששה במהירות וחזרה למגרש בעוצמה, מה שהפתיע את ישראל ונתניהו.
אבו רחמון ציין כי נתניהו מתמודד עם לחץ עצום במישור הצבאי, הביטחוני והכלכלי, בנוסף לביקורת אמריקאית ברורה.
ביידן אילץ את נתניהו לקבל את הסכם הפסקת האש
לדבריה, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אילץ את נתניהו לקבל את הסכם הפסקת האש, לאחר שלא הצליח לספק רווחים לארצות הברית או לציבור הישראלי.
אבו רחמון תיאר את ההסכם כ"רווח להתנגדות", וציין כי הוא החזיר את המצב למה שהיה ב-2006 בהתאם להחלטת האומות המאוחדות 1701, למרות ניסיונותיה של ישראל לכפות את תכתיביה בתיווך אמריקאי.
היא הדגישה כי העמדה הלבנונית הרשמית וההתנגדות דבקות בריבונותה של לבנון ודוחה את התכתיבים.
באותו הקשר אמר אבו רחמון כי נאומו של נתניהו לאחר ההסכם היה חלש ולא משכנע, מה שעורר ביקורת מצד ראשי יישובי הגבול שראו בהסכם "תבוסה לישראל וניצחון לחיזבאללה". היא הוסיפה כי המתנחלים הביעו את כעסם על חוסר יכולתם לחזור לבתיהם שנהרסו, מה שהגביר את מצב המתיחות הפנימית.
אבו רחמון הגיע למסקנה שישראל נראית היום "שברירית" בפני הקהל הפנימי שלה, ושנתניהו משלם את המחיר על כישלונו בניהול המלחמה והשלכותיה הפנימיות והחיצוניות.
ישראל לא השיגה אף אחת מיעדיה
בתורו, ד"ר אמר: אחמד שדיד, פרופסור ליחסים בינלאומיים וחוקר לענייני ישראל, אמר כי הערכת הרווחים וההפסדים בעימות הנוכחי תלויה בעיקר ביעדים שהציבו כל צד.
הוא הצביע על היעדים שהציבה ישראל והכריזו ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולאחר מכן בא שר הביטחון החדש ישראל כץ לאשר חלק מהם, כלומר תחילה החזרת העקורים מההתנחלויות בצפון ישראל, ולאחר מכן חיסול של חיזבאללה. עוצמתו ומניעת חזרתו לדרום נהר הליטני, שמרחקו משתנה בין הגבול נע בין 4 ל-30 קילומטרים, ושרטוט מחדש של המפה הגיאופוליטית של המזרח התיכון.
שדיד הוסיף: "כדי להבין את הטקטיקה שישראל נקטה בה כדי להשיג את המטרות הללו, אנו מדגישים את ההפצצות של הביפר הראשון והשני, את ההתנקשות בצוות המפלגה, ולאחר מכן את ההתנקשות במזכ"ל חיזבאללה, סייד נסראללה, וכן יורשו, שייח' ה' סאפי אלדין.
הוא ציין כי הצד הישראלי סבור כי המפלגה ספגה מכות אנושות וכי הכניסה הקרקעית התאפשרה להתחיל בהתקפתה הקרקעית, תוך התמקדות בגזרה המזרחית והמערבית.
הוא ראה שההתקדמות הקרקעית מדשדשת בגזרה המזרחית והמערבית, וטילי חיזבאללה הגיעו ללב תל אביב רבתי ב-24 בנובמבר 2024. היינו עדים לתפנית חדה בעמדות נתניהו וממשלתו, לקראת הכרזת נתניהו ב נאום מוקלט של הפסקת אש, ואז עקבו אחריו שעתיים לאחר מכן נשיא ארה"ב ג'ון ביידן כדי לאשר את דברי נתניהו, וכל זה עוד לפני שממשלת לבנון התכנסה לאשרר את ההסכם בתקדים שהוא הראשון בהיסטוריה של הסכסוך הערבי-ישראלי ובמנגנונים לסיומו. סבבי עימות.
סמוטריץ' והתיישבות מדרום לליטני!
שדיד אמר: כתוצאה מכך, כוחות חיזבאללה לא חוסלו, והעקורים הישראלים טרם חזרו ליישוביהם בצפון, ולוחמי המפלגה חזרו לכפר כילא ולעיירות גבול נוספות, תוך שהם מציינים כי מה שחשוב מכל. היא המטרה האסטרטגית הלא מוצהרת של יצירת סכסוכים בתוך לבנון ומלחמת אזרחים חדשה בלבנון לא התממשה.
הוא ציין כי שר האוצר הישראלי סמוטריץ' בלע את לשונו וחזר בו מדבריו על החזרת ההתיישבות לדרום הליטני, בהתחשב בכך שהאזור הזה הוא חלק מישראל שמירה על ביטחון צפון ישראל לשנים הבאות למרות הודעתו על דחיית ההסכם יותר מפעם אחת, והשר הפסיק לדבר על ההתיישבות בדרום לבנון, במיוחד לאחר הריגתו של הארכיאולוג וההיסטוריון הישראלי זאב ארליך. בעיירה שאמה שבמגזר המערבי.
מנגד, שדיד אישר כי כוח הטילים של חיזבאללה עדיין חזק וכי הפציץ בעבר את תל אביב יומיים בלבד לפני שנתניהו הכריז על הפסקת האש, וכוח האדם שלו, ובאמצעות הסטטיסטיקה של צבא ישראל, שאמר כי הצבא הודיע על הפסקת האש. חיסל אלפיים וחמש מאות חברי המפלגה, וציין כי הכוחות האנושיים של המפלגה מונים כמאה אלף חברים.
שייד סיכם בהדגשה שישראל, ברמה האסטרטגית, הפסידה בסיבוב.
ההסכם עשוי להביא יציבות לישראל בגבולותיה הצפוניים
בתורו, ד"ר אמר: חסן מרחג', מומחה לענייני המזרח התיכון, אמר כי הערכת מאזן הרווח וההפסד בהסכם האחרון בין ישראל לחיזבאללה תלויה בניתוח של כמה ממדים מדיניים, צבאיים וכלכליים.
הוא הסביר שגישה זו דורשת הבנה מעמיקה של ההתפתחויות האזוריות והבינלאומיות סביב הסצנה, הרחק מקריאה רגשית.
הוא הוסיף: מאזן הרווח וההפסד, לגבי ישראל קודם כל, אנו אומרים שהסכם זה עשוי להביא יציבות לישראל בגבולותיה הצפוניים, המפחית את האיומים הביטחוניים, עם אפשרות לשיפור היחסים עם חלק ממדינות ערב על ידי מתן מודל. למשא ומתן עם חיזבאללה.
הוא המשיך: באשר להפסד, ההסכם עשוי להיחשב כוויתור על זכויות או קרקעות מסוימות, שעלולות להשפיע על תדמיתה של ממשלת ישראל כלפי פנים, והדבר עלול להוביל לחיזוק מעמדו של חיזבאללה ככוח מדיני וצבאי בלבנון.
בנוגע לחיזבאללה, הדגיש מרחג' כי הסכם זה עשוי לפעול לחיזוק הלגיטימיות המדינית שלו בלבנון, שכן הוא יתגלה כמגן על ריבונות לאומית, עם אפשרות לקבל תמיכה עממית רבה יותר על ידי הפגנת יכולת להשיג תוצאות חיוביות.
במקרה של הפסד, אמר מרחג' כי המפלגה עלולה להיות חשופה ללחץ פנימי מצד חלק מהתנועות הלבנוניות או מהקהילה הבינלאומית, ואם ההסכם לא יועיל לעם הלבנוני בכלל, הדבר עלול להוביל לירידה בהסכם. פּוֹפּוּלָרִיוּת.
הסיבות לאישורה של ישראל להסכם הפסקת האש
מרחג' סבר כי עשויות להיות סיבות מרובות לאישורה של ישראל, כולל רצונות ישראל להימנע מהסלמה צבאית שעלולה להוביל לאובדן אנושי או חומרי, וכן הצורך להבטיח יציבות גבול כדי להפנות את משאביה לנושאים אחרים, וציין כי ישראל אולי היה נתון ללחץ בינלאומי או אזורי שעשוי לדחוף אותו לפתרונות דיפלומטיים.
לגבי תדמית חיזבאללה אמר מרחג' כי לאחר ההסכם עם ישראל, צפוי שתדמיתו של חיזבאללה בזירה הפוליטית הלבנונית תשתנה, על בסיס האפשרות שהמפלגה תצא ככוח פוליטי המסוגל להגיע להישגים, מה שיחזק את מעמדה. עם זאת, בממשלת לבנון, חיזבאללה עשוי להיתקל בביקורת מצד כמה מפלגות לבנוניות שמתנגדות לכל סוג של משא ומתן עם ישראל, מה שעלול ליצור פילוגים חדשים בזירה הפוליטית.
הוא הדגיש כי אם ההסכם יצליח לשפר את התנאים הכלכליים או הביטחוניים, המפלגה עלולה להפוך לכוח משפיע יותר בפוליטיקה הלבנונית.
מרהג' סיכם באומרו: "באופן כללי, יהיה איזון עדין בין רווחים והפסדים גם לישראל וגם לחיזבאללה, וזה יהיה תלוי באופן יישום ההסכם והשפעתו על העם הלבנוני והאזור בכלל".
האינטרס של העם הפלסטיני הוא בראש סדר העדיפויות
ד"ר ריאד אלאילה, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת אל-אזהר, הדגיש מצדו כי האינטרס של העם הפלסטיני חייב להיות בראש סדר העדיפויות מעל כל שיקול אחר, לרבות האינטרסים של הפלגים, והצביע על המצב המתמשך. אסון הומניטרי ברצועת עזה עקב המלחמה.
המשפחה הסבירה כי האבדות האנושיות והחומריות שנגרמו לרצועה הן חסרות תקדים, שכן מספר השהידים עלה על 45,000, בעוד שמספר הפצועים והנעדרים מתחת להריסות הגיע ליותר מ-250,000, רובם ילדים ונשים. יותר מ-85% מהבתים, בתי החולים, בתי הספר, האוניברסיטאות והתשתיות נהרסו, והותירו יותר מ-10,000 בני אדם ללא קורת גג, אפילו ללא אוהלים כדי להגן עליהם מפני חום הקיץ או הקור של החורף.
אל-עילה מתח ביקורת על המשך מה שהוא תיאר כ"גישת המבול", המהמרת על עמידה איתנה על חשבון חיי אזרחים, וציין כי המשך גישה זו עשוי להביא להפיכת עזה למדבר עקב הפצצות והרס.
הוא קרא לסיום מיידי של המלחמה ולסיום הסבל, ואמר כי הדבר נחוץ לשמירה על הזהות הפלסטינית וזכות השיבה.
הוא ציין כי הסכם שביתת הנשק בלבנון, למרות ריבוי הפלגים וההשתייכות הדתית, אישר כי האינטרסים של הלבנונים והלבנון עומדים בראש סדר העדיפויות.
הוא הדגיש את ההכרח באימוץ גישה זו במצב הפלסטיני, וקרא לראשי הפלגים להשאיר מקום לארגון לשחרור פלסטין להוביל את המאמצים לסיים את המלחמה, לבנות מחדש ולהחזיר את הזהות הפלסטינית.
המשפחה סיימה ואמרה: "כן להפסקת מלחמת ההשמדה, כן לשיקום עזה, וכן לשמירה על זכות השיבה ומפתח הבית שהותירו אבותינו וסבינו".
צבא לבנון החל להתפרס לעמדותיו בדרום
האנליסט הלבנוני ד"ר אמר: עבדאללה נחמה אמר כי המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 הסתיימה רשמית עם כניסת הפסקת האש לתוקף, והוסיף כי צבא לבנון כבר החל להתפרס למיקומיו בדרום כחלק מהסכם כולל להפסקה. פעולות צבאיות.
נחמה הדגיש כי תוצאות המלחמה לא הביאו הישגים אסטרטגיים לאף אחד מהצדדים הלוחמים. ישראל לא הצליחה לשחרר את כל בני הערובה שלה או לחסל את חמאס, חיזבאללה והטילים שלהם, וגם לא הצליחה להשמיד את תוכנית הגרעין האיראנית.
הוא אמר: מנגד, איראן לא השיגה את מטרתה להרוס את ישראל או לשחרר את ירושלים, גם חיזבאללה לא הצליח להפסיק את ההפצצה הישראלית על עזה, וגם חמאס לא הצליח לשחרר אסירים פלסטינים או להפיל את הימין של נתניהו. מֶמְשָׁלָה.
נימאח ציין כי האזרחים הם המפסידים הגדולים בסכסוך הזה, שכן מניין ההרוגים הגיע לכ-55,000 בעזה ו-5,000 בלבנון, בנוסף ל-500 הרוגים ישראלים. האזור גם היה עד להרס נרחב, כולל עזה, כפרי דרום לבנון, הפרברים, חלקים מביירות והבקעה, בנוסף להרס חלקי בצפון ישראל.
נחמה הסביר כי ההסכם שהושג, למרות שבריריותו, עשוי להכיל סיכוי לייצוב הפסקת האש הודות לערבויות שהעניקו ארה"ב וצרפת, בניהולם של הגנרל העליון של ארה"ב בלבנון וועדה בינלאומית.
הבנות בינלאומיות ואזוריות לארגון מחדש של האזור
הוא ציין כי קיימות הבנות אזוריות ובינלאומיות רחבות יותר בין ישראל, אמריקה, צרפת ומדינות ערב, בראשות מצרים וסעודיה, שמטרתן ארגון מחדש של אזור המזרח התיכון, תוך התמקדות בלבנון כתחילת הדרך הזו.
נחמה הצהיר כי יישום החלטה 1701 המתוקנת הפך לאופציה שאין לה תחליף עבור לבנון, וציין כי הסכם זה מייצג אינטרס אסטרטגי עבור ישראל ואמריקה, אך יחד עם זאת הוא מספק הזדמנות ללבנון לבנות מחדש את מדינתה.
נחמה חשף כי לבנון תתחיל דרך חדשה לקראת בניית מדינה אמיתית החל מתחילת 2025, תוך שיפור הפריסה של צבא לבנון בכל השטחים בשלושה שלבים המשתרעים על פני תקופה של 60 יום.
הוא ציין כי מות הקדושים של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה תרמה לאיחוד שורות לבנון, בעוד שיו"ר הפרלמנט נביה ברי מילא תפקיד מרכזי במשא ומתן וקרא לכנס לבחירת נשיא הרפובליקה ב-9 בינואר 2025.
