התוכנית המקודמת על ידי מה שמכונה 'מועצת השלום' של ממשל הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ עברה נסיגה דרמטית ביעדיה הנוגעים לרצועת עזה. לאחר שהחזון שהוצג כלל בנייה מחדש מקיפה של התשתיות בכל רחבי הרצועה, הצטמצמו השאיפות והתייצבו על פרויקט ניסיוני מוגבל המתמקד באזור הדרומי.
מקורות עיתונאיים בינלאומיים דיווחו כי הפרויקט הנוכחי מוגבל להקמת מחנה זמני בפאתי העיר רפיח, שמטרתו לקלוט עשרות אלפי עקורים בלבד. צמצום זה מגיע על רקע המשך הפעולות הצבאיות הישראליות שהפכו את יישום הפרויקטים הגדולים לכמעט בלתי אפשרי כרגע.
נתוני השטח מצביעים על כך שהפרויקט לא יצא לפועל לפני סוף השנה הנוכחית, למרות קיומן של תנועות לוגיסטיות ראשוניות. דיווחים תיעדו הגעת מספר מוגבל של קצינים ממרוקו ומקוסובו לשטחים הכבושים, כדי להוות גרעין לכוח ייצוב בינלאומי שאמור לפקח על ביטחון האזור המיועד.
בהקשר ההכנות, הוקם בסיס אספקה לוגיסטי ליד מעבר כרם שלום לאחסון הכלים והציוד הדרושים לעבודה. עם זאת, תצלומי לוויין מאשרים כי עבודות הגירוף בתוך אתר המחנה המוצע עדיין מוגבלות ביותר, ולא החלו כל פעולות בנייה ממשיות למתקנים או למטה הכוח הבינלאומי.
דיפלומטים מערביים בירושלים מקשרים בין כישלון הפרויקט לבין הזירה הפוליטית הפנימית בישראל, במיוחד עם התקרבות מועד הבחירות ב-27 באוקטובר הקרוב. קיימת אמונה כי כל התקדמות ממשית עשויה להישאר קפואה עד להתבהרות גורלה של ממשלת בנימין נתניהו, שעשויה לעמוד בפני שינויים דרסטיים או החלפה מלאה.
מאז הכרזת הפסקת האש בתיווך אמריקאי באוקטובר האחרון, לא פסקו התקיפות הישראליות המקוטעות באזורים שונים ברצועה. התקפות אלו, יחד עם ההגבלות המחמירות על כניסת סיוע וחומרי בנייה, תרמו להצבת מכשולים מתמשכים בפני כל ניסיון להתחיל בשיקום ממשי.
גורמים בינלאומיים חוששים כי קריסת פרויקט ניסיוני זה עלולה לפתוח פתח לזרמים קיצוניים בתוך הממשלה הישראלית לקדם תוכניות אגרסיביות יותר. תוכניות אלו כוללות תרחישים של עקירה כפויה נרחבת והתיישבות מחדש באזורי הרצועה, וזה מה שמנסים האחראים על תוכנית טראמפ למנוע על ידי שמירה על הפרויקט, ולו במינימום.
בשטח, צה"ל שולט כיום באופן ישיר על כ-60% משטח רצועת עזה כתוצאה מהחדירות המתמשכות. שלטונות הכיבוש מתנים את הסרת הפתיל למערכה כוללת בכך שחמאס יסכים לפירוק נשקו המלא, דבר שהתנועה דוחה ורואה בו כניעה בלתי מקובלת.
בבירה המצרית קהיר, התקיימו לאחרונה דיונים שעסקו במנגנונים מורכבים לאפשרויות פירוק הנשק וקביעת הגורמים הבינלאומיים שעשויים לקבל את הציוד. אולם, מקורות פלסטיניים יודעי דבר אישרו כי דיונים אלו לא יובילו לתוצאות ממשיות כל עוד תימשך ההתרחבות הצבאית הישראלית ופעולות ההפצצה השיטתיות.
בניסיון להציל את המצב, שלח המשא ומתן האמריקאי אריה לייטסטון מסרים לממשלה הישראלית בדרישה להקל את ההגבלות על חומרים 'דו-שימושיים'. הדרישות כללו אישור כניסת צינורות מים ופאנלים סולאריים, בנוסף להקלות בגישה של שוטרים פלסטינים שאומנו במצרים כדי לקחת על עצמם משימות ביטחוניות בתוך המחנה.
מציאות זו מייצגת נסיגה משמעותית מההבטחות שהושמעו על ידי יועץ הבית הלבן לשעבר ג'ארד קושנר, שהתחייב בעבר להפעיל מחדש שירותים חיוניים בתוך 100 ימים. התוכנית הנוכחית שנדונה בקפריסין לאחרונה, אינה חורגת מהרעיון של יחידות דיור זמניות באזור חיץ, עם כוח בינלאומי שעשוי להגיע ל-5,000 איש.
לבסוף, הפרויקט מתמודד עם משבר מימון חמור, כאשר שולמו רק סכומים זעומים מתוך 17 מיליארד דולר שהוקצו לתוכנית המקורית. הצעת השימוש בכספי המסים הפלסטיניים המעוכבים למימון המחנה עוררה זעם ברשות הפלסטינית, שראתה בכך פיראטיות של זכויות העם הפלסטיני ושימוש בלתי חוקי בכספיו.
מטרת האחראים על הפרויקט הפכה לשמור על משהו שזז מחשש לקריסתו המלאה מול תוכניות העקירה וההתיישבות.
שתף את דעתך
משיקום מקיף למחנה גבול... כיצד הצטמצמו שאיפות תוכנית טראמפ בעזה?