עבדאללה אבו רחמה: הודעתו של סמוטריץ' אינה החרמה חדשה, אלא חגיגה של הישגי ההחרמה שהתרחשו מאז פברואר האחרון כדי ליצור המשכיות גיאוגרפית בין ההתנחלויות.
עימאד מוסא: ישראל דוחפת לסיים את כל התוצאות של הסכם אוסלו על ידי שלילת האפשרות של הפלסטינים להקים מדינה הקשורה גיאוגרפית או פוליטית.
יאסר מנאע: הודעתו של סמוטריץ' אינה אקראית או דחופה של הרגע, אלא חלק מתוכניות שהוכנו על ידי מרכזי מחקר ישראליים לשיפור אוריינטציה של הממשלה בהתיישבות.
ניזאר נזאל: התוכנית הישראלית שואפת לכפות מציאות חדשה שלא מאפשרת ליישם את פתרון שתי המדינות או להקים ישות מדינית פלסטינית עצמאית.
עבד אל האדי חנטש: הודעתו של סמוטריץ' באה במסגרת מדיניות שמטרתה להגביל את הפלסטינים לקהילות מבודדות בין גושי ההתנחלויות ולמנוע הקמת מדינה פלסטינית.
עדנאן אל-סבאח: השתיקה הבינלאומית בנוגע לפרקטיקות והפשעים של הכיבוש משקפת שותפות מרומזת המאפשרת לישראל לכפות עובדות חדשות בשטח.
ההודעה האחרונה של שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ' על החרמת 24,000 דונם של אדמה פלסטינית, ולאחר מכן הודעתו על ביטול "המנהל האזרחי" של צבא הכיבוש, לא הייתה אלא אפיזודה של מדיניות התפשטות ההתנחלויות בגדה המערבית. ממשלת ישראל הנוכחית בראשות הימין הקיצוני, במטרה להאיץ את הטלת הריבונות הישראלית ולערער כל הזדמנות להקים מדינה פלסטינית.
Writers, political analysts, specialists, experts, and officials explain, in separate conversations with “ے,” that Smotrich's statements and declaration reveal intense efforts to transform confiscated lands into interconnected settlement areas, which leads to the isolation of Palestinian villages and their transformation into "קנטונים" לא מחוברים.
הם מדגישים כי הצעדים הללו אינם תוצאה של הרגע, אלא הם שיאה של מדיניות ההתנחלויות שנמשכת כבר עשרות שנים, שמטרתה להדק את השליטה הישראלית בשטחים הפלסטיניים ולחסל את העניין הפלסטיני.
24,144 דונם הוחרמו מאז פברואר 2024
מנהל מחלקת הפעולה העממית של ועדת ההתנגדות לחומות ולהתנחלויות, עבדאללה אבו רחמה, מסביר כי מה שהוכרז על ידי שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ' בנוגע להחרמת 24 אלף דונם מאדמת הגדה המערבית אינו חדש, אלא חגיגה של הישגי החרמה שהתרחשו מתחילת שנה זו.
לטענת אבו רחמה, מאז פברואר 2024 פורסמו שש הודעות נפרדות בנוגע לתפיסת קרקעות אלו, שהביאו את הסכום הכולל ל-24,144 דונם.
אבו רחמה מציין כי אדמות אלו, עליהן הכריז סמוטריץ' על כיבוש השליטה, משתרעות על השטחים שמדרום מזרח לירושלים, בקעת הירדן, בית לחם, דרומית לשכם וממערב לרמאללה, והן מההחרמות הגדולות ביותר שיש לפלסטינים. עדים בשלושה עשורים.
אבו רחמה מאשר כי הצהרות "אדמת המדינה" מייצגות את השלב הסופי של ההחרמה, שכן זהו הצעד הקרוב ביותר להמרת הקרקעות לאזורי הרחבת ההתנחלויות, כך שמה שהוחרם ניתן למועצות ההתיישבות, שיוסב מאוחר יותר למבנים מבניים. תוכניות, המהווה שלב מקדים לבניית ישובים חדשים או הרחבת ישובים.
לטענת אבו רחמה, פעולות אלו מטרתן ליצור המשכיות גיאוגרפית בין ההתנחלויות, המבודדת את הכפרים הפלסטינים ומונעת את המשכיותם הגיאוגרפית, כך שהן הופכות ל"קנטונים" מוקפים בהתנחלויות וברשתות דרכים של התנחלויות.
אבו רחמה מציין כי סמוטריץ', שייסד את ארגון ההתיישבות "רגבים", פעל במשך שנים למניעת התרחבות פלסטינית ולעידוד התיישבות. כיום, בתפקידו כשר אוצר בין האחראים הישירים למינהל האזרחי, מחזק סמוטריץ' את תוכניותיו באישור פרויקטים בהתיישבות רחבי היקף.
לדברי אבו רחמה, השנה עלה מספר התכניות המבניות ההתיישבותיות שאושרו על 250 תוכניות, ומספר יחידות ההתיישבות המוצעות הגיע ליותר מ-20 אלף יחידות.
אבו רחמה מאשר כי הרחבת התנחלויות זו באה במסגרת מדיניות מצטברת שמטרתה לשלוט בשטחים הפלסטיניים, במיוחד הקהילות הבדואיות, ולהשגת רצף התיישבותי מבקעת הירדן ועד לדרום הגדה המערבית.
אבו רחמה מסביר כי אחד הביטויים הבולטים של מדיניות זו הוא עקירת יישובים בדואים ופינוי של כפרים פלסטינים קטנים, במיוחד אלה הקרובים להתנחלויות, שכן ישראל מבקשת להפוך את השטחים הללו לריק מתושבים פלסטינים כדי לאפשר הרחבת ההתנחלויות.
זה מצביע על הסלמה ברורה בהתנחלויות לאחר ה-7 באוקטובר 2023, כאשר אנו עדים לעלייה בהתקפות שבוצעו על ידי מתנחלים הנתמכים על ידי קבוצות המזוהות עם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אשר היו חמושים לתקוף את הפלסטינים, וכן מטרת ההתקפות הללו היא ללחוץ על הפלסטינים להכריח אותם לעזוב את אדמותיהם.
אבו רחמה טוען כי המשך שיטות אלה ללא לחץ בינלאומי יוביל להחמרה במצב, במיוחד עם ממשלת ישראל הרואה בהחרמת קרקעות ועקירת קרקעות יעדים אסטרטגיים נוספים, למרות שהן סותרות את החוקים הבינלאומיים ומהווים פשעי מלחמה.
אבו רחמה מסביר כי המטרה היחידה של ממשלת הכיבוש הישראלי היא לעקור את הפלסטינים באזורים המשתרעים מצפון בקעת הירדן, המורדות המזרחיים של הרי הגדה המערבית ומרכז בקעת הירדן, עד למסאפר יטא ול אל-דהיריה בדרום, וליצור פעילות התנחלות רציפה על חשבון האוכלוסייה הפלסטינית.
אבו רחמה מאמין שהפלסטינים מתמודדים עם אתגרים קשים בתקופה הקרובה, שכן השיטות היומיומיות של הריסות בתים, החרמת אדמות והתקפות מתנחלים מטרתן לערער את איתנותם של הפלסטינים ולאלץ אותם לעזוב.
אבו רחמה מאשר כי למרות הלחצים הללו, העם הפלסטיני עדיין נאחז בארצו, אך הדבר מצריך אסטרטגיה פלסטינית יעילה להתמודדות עם האתגרים הללו, במקביל לפעולה למציאת פעולה בינלאומית לעצירת פשעי ישראל.
ישראל מנצלת את המיקוד הבינלאומי בעזה ובסוריה כדי להאיץ את מדיניותה בגדה המערבית
הסופר והאנליסט הפוליטי עימאד מוסא מציין כי התמורות הדרמטיות שעזה עדה לה לאור התוקפנות הישראלית המתמשכת הפכו את הרצועה לערי רפאים, על רקע רצח עם שיטתי, וישראל מנצלת את הסצנה הטראגית הזו כדי ליצור מצב של הסחת דעת בינלאומית. הפשעים שלה, על ידי הפניית תשומת לב לתיקים אזוריים אחרים, כמו מה שקורה בסוריה, שם ארגונים חמושים תרמו להרס המדינה, וישראל ובעלות בריתה הידקו את החסימה על איראן דרך עיראק.
בהקשר זה מסביר מוסא כי ממשלת הימין הישראלי מנצלת את ההתמקדות הבינלאומית בעזה ובסוריה כדי להאיץ את מדיניות ההתפשטות שלה בגדה המערבית.
מוסא מציין כי ממשלת ישראל הימנית הזו עשויה לנקוט בביצוע פעולות טיהור אתני במספר אזורים, כולל החרמת קרקעות, העברת אוכלוסין כפויה, ואפילו "רצח עם קטנים" המאלצים את הפלסטינים הנותרים להגר מחוץ לגדה המערבית.
מוסא מאשר שהפרקטיקות הללו באות במסגרת תוכנית רחבה יותר לחיסול הסוגיה הפלסטינית, בהתחשב בכך שהשלב הנוכחי עדים לצעדים רצופים שיורים "כדור רחמים" לעבר הסכמי אוסלו.
מוסא מייחס זאת לנטייתה של ישראל לכפות מציאות חדשה המבוססת על פירוק הקשר של הפלסטינים לאדמותיהם והעברת ניהול ענייניהם לערים מבודדות זו מזו, מה שמנציח את מדיניות הפירוק והפרדת ממשלים זה מזה.
מוסא מאמין שישראל דוחפת לסיים את כל התוצאות של הסכם אוסלו, על ידי שלילת האפשרות של הפלסטינים להקים מדינה הקשורה גיאוגרפית או פוליטית, וכפיית מציאות חדשה שבה ערים פלסטיניות מנוהלות כישות נפרדות, בשליטה הדוקה. כדי שלא יהוו איום על הפרויקט הציוני.
מוסא מציין כי קיים תרחיש מסוכן בו הפלסטינים מציגים אישורים לניהול ערים אלו כפתרון זמני, לפני שאופציה זו תוטל בכוח, בין אם באמצעות השמדה ובין אם באמצעות עקירה כפויה, מה שמעמיד את הפלסטינים בפני בחירות קשות, כמקבל זאת. התרחיש מהווה כניעה לרצון הכיבוש וחיסול אמיתי עבור הנושא הפלסטיני.
מוסא טוען כי השלב הנוכחי מצריך התגייסות פלסטינית מקיפה להתמודדות עם מדיניות ישראלית שמטרתה לחסל לחלוטין את הסוגיה הפלסטינית, מה שמאשר את החשיבות של בניית אסטרטגיה לאומית מאוחדת המחזקת את איתנותם של הפלסטינים בעזה ובגדה המערבית, ודוחה. הפתרונות הכפויים המנציחים את הכיבוש והורסים את הזכויות הלאומיות.
חיזוק פרויקט ההתיישבות של ממשלת הכיבוש
הכותב המתמחה לענייני ישראל, יאסר מנא, מאשר כי הודעתו של שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ' להחרים 24,000 דונם מאדמת הגדה המערבית, וביטול המינהל האזרחי של הצבא הכובש, היא צעד הסלמה המשקף את מדיניות ממשלת ישראל. מגמות לחיזוק פרויקט ההתנחלויות שלה והרחבתה בשטחים הפלסטיניים.
מאנה מסביר כי הודעה זו באה במסגרת שורה של צעדים שיטתיים שמטרתם לבסס שליטה ישראלית בגדה המערבית, הרחק מכל הכרזה רשמית על סיפוח, במסגרת מדיניות ההתנחלויות שמחלישה את הסיכויים להגיע להסדר מדיני עתידי וליצור הסדר חדש. מציאות שמאיימת על הקיום הפלסטיני.
הוא מציין כי החרמת אדמות בגדה המערבית היא חלק מתוכנית משולבת שמטרתה לחזק את פרויקט ההתנחלויות, והמטרה העיקרית של מדיניות זו היא לצמצם את המרחבים העומדים לרשות הפלסטינים, מה שמוביל לעקירתם בכפייה ול הטלת עובדה מוגמרת בהסדר.
לדברי מנע, הודעתו של סמוטריץ' היא צעד נוסף לקראת סיפוח בפועל של השטחים הפלסטיניים, ללא צורך בהחלטות פוליטיות רשמיות שיודיעו על כך לקהילה הבינלאומית.
מאנה מאשר כי מדיניות זו מלמדת על נחישות ישראלית לערער את האפשרות של הקמת ישות פלסטינית הקשורה גיאוגרפית, המהווה הפרה בוטה של החוק הבינלאומי והחלטות לגיטימציה בינלאומיות.
מנא מציין כי החרמת קרקעות מטרתה להרוס את המרקם החברתי והכלכלי של הפלסטינים, מה שמחליש את יכולתם לעמוד בתוכניות ישראליות.
לדברי מאנה, ההחרמות הללו מנציחות את שיטת האפרטהייד שהופכת את הפלסטינים למובלעות מבודדות המוקפות בהתנחלויות רחבות ידיים. במקביל, מדיניות זו מציתה את הכעס הפלסטיני, ודוחפת לעבר הסלמה בשטח שעלולה להתפתח לרמות חסרות תקדים של עימות.
בנוסף, מציין מנא כי צעדים אלו מחזקים את הבידוד הכלכלי והחברתי של הפלסטינים, שכן החרמת קרקעות מביאה להרס המבנה החברתי הפלסטיני ומחלישה את יכולתם של הפלסטינים לחזק את נוכחותם על הקרקע.
מאנה מדגיש את ההכרח באימוץ אסטרטגיה מקיפה ויעילה להתעמת עם מדיניות ישראלית זו, כך שאסטרטגיה זו מתחילה במיקוד המאמצים הפלסטינים בשיקום ועיבוד קרקעות המאוימות בהחרמה, באופן שימחיש דבקות פלסטינית באדמה.
מאנה מדגיש את החשיבות של הגברת המאמצים הדיפלומטיים באמצעות מוסדות בינלאומיים, כמו האו"ם ובית הדין הפלילי הבינלאומי, כדי לחשוף את ההפרות הישראליות כפשעי מלחמה מתועדים הכוללים עקירה בכפייה והחרמות בלתי חוקיות.
מאנה מצביע על החשיבות של חיזוק האחדות הלאומית הפלסטינית וסיום הפילוג הפנימי כדי לאחד שורות מול תוכניות ישראליות המכוונות לכל הפלסטינים ללא יוצא מן הכלל.
מאנה ממליץ לתמוך בפלסטינים באזורים המאוימים בהחרמת אדמותיהם, באמצעות פרויקטים כלכליים וחקלאיים קטנים התורמים לייצובם על אדמתם.
מאנה מסביר כי מה שקורה וההודעה של סמוטריץ' אינה אקראית או דחופה של הרגע, אלא היא חלק מתוכניות שהוכנו על ידי מרכזי מחקר בהתיישבות בישראל, כמו פורום שילה, ששוקד על פיתוח מחקרים והמלצות שמטרתן להרחיב את השטח. של שליטה ישראלית בהתאם לחזון הציוני לרוקן את הארץ מאוכלוסייתה הילידית.
מנא מציין שלדיבור על ביטול המנהל האזרחי יש מימדים סמליים יותר מאשר תהליך מהותי, שכן המנהל האזרחי הוא בעצם אלטרנטיבה לשלטון הצבאי הישראלי, והוא לא צפוי להתבטל לחלוטין המשרדים הישראלים הרלוונטיים, כמו משרד החינוך, שהפך להיות אחראי על ניהול החינוך בהתנחלויות ובחלק מהאזורים בגדה.
מאנה מסביר כי סמוטריץ', למרות תפקידו כשר, הוא רק חזית למערכת ביטחון מורכבת הכפופה לשיקולים מדיניים וביטחוניים ישראלים ובינלאומיים, שכן כל צעד יסודי הקשור לגדה המערבית אינו יכול להתבצע ללא אישור ארצות הברית. שהוא שותף חיוני בתמיכה בישראל.
הצעד הראשון בתוכנית כוללת לסיפוח חלקים נרחבים מהגדה המערבית
ניזאר נזאל, חוקר המתמחה בענייני ישראל ובנושאי סכסוך, סבור כי הודעתו של שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ' על החרמת 24,000 דונם בגדה המערבית מהווה את הצעד הראשון בתוכנית מקיפה לסיפוח חלקים נרחבים מהגדה המערבית. להטיל עליהם ריבונות ישראלית.
צעד זה, לפי נזאל, אינו אקראי או אינדיבידואלי, אלא בא במסגרת של תוכנית משולבת המיושמת בתיאום עם ארצות הברית.
נזאל מסביר כי התוכנית הישראלית משתרעת על סיום תפקידו של המינהל האזרחי של צבא הכיבוש בגדה המערבית, והעברת האחריות על ניהול האזורים הללו למשרדי ישראל, דבר המשקף מעבר הדרגתי לקראת הטלת ריבונות מלאה על הגדה המערבית.
נזאל מציין כי החרמה זו היא רק ההתחלה, שכן בעקבותיו צפויים צעדים נוספים שמטרתם להרחיב את ההתנחלויות ולהגדיל משמעותית את מספר המתנחלים בגדה המערבית, אשר יחזקו את ההגמוניה הישראלית על הארץ ויחלישו את הפלסטיני. נוכחות שם.
נזאל מדגיש את הסיכונים האסטרטגיים הגלומים בצעד זה, שכן ישראל מבקשת לבתר את הגדה המערבית על ידי הקמת "קנטונים" פלסטינים נפרדים, צמצום השטחים העומדים לרשות הפלסטינים, ובכך הורס את האפשרות להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בעתיד.
נזאל סבור כי מדיניות זו מטרתה לצמצם את תפקידה של הרשות הפלסטינית בניהול ענייני הגדה המערבית, מה שמונע מהפלסטינים כל כתובת פוליטית מאוחדת המייצגת אותם בשטח.
נזאל מדגיש כי התוכנית הישראלית שואפת לכפות מציאות חדשה שלא מאפשרת ליישם את פתרון שתי המדינות או להקים ישות מדינית פלסטינית עצמאית.
הוא מציין כי מציאות זו מנציחה את הדומיננטיות של הכיבוש והופכת את הפלסטינים לקבוצות מפוזרות בתוך אזורים מבודדים, תוך הרס מרכיבי הכלכלה הפלסטינית ודחיקת הפלסטינים לעוני וייאוש מהמציאות וניסיון ללחוץ על עקירתם.
נזאל מאמין כי התמודדות עם מדיניות ישראלית זו דורשת אסטרטגיה פלסטינית מקיפה הנשענת על מספר צירים.
הבולט מבין הצעדים הללו הוא: הפעלת החלטת מועצת הביטחון (2334), הדורשת מישראל להפסיק את כל פעילות ההתנחלויות ומונעת שינוי המציאות הדמוגרפית בגדה המערבית וברצועת עזה.
נזאל מצביע על צעד חשוב, שהוא תחילתו של מהלך דיפלומטי רחב הכולל תנועה פלסטינית בינלאומית אינטנסיבית לפנות לקהילה הבינלאומית, לרבות האומות המאוחדות ובתי הדין הבינלאומיים לצדק ובתי המשפט הפליליים, במטרה לשפוך אור על הפרות ישראליות והטלת אחריות על הכיבוש.
נזאל מאשר כי ישנו צעד חשוב לעימות, שהוא סדר בבית הפנים הפלסטיני באמצעות החשיבות של השגת אחדות לאומית פלסטינית כתנאי בסיסי להתמודדות עם סיכונים, וגיבוש אסטרטגיה מאוחדת תחת מטריית הארגון לשחרור פלסטין.
נזאל מדגיש את החשיבות של חיזוק התנועה העממית והבינלאומית להתעמת עם צעדי הכיבוש על ידי עבודה עם בעלי ברית בינלאומיים לגיבוש דעת קהל עולמית נגד מדיניות ישראל, במיוחד מול ארצות הברית והממשל האמריקאי הנוכחי.
נזאל מאמין שהתמודדות עם מדיניות ישראלית זו מחייבת בנייה מחדש של הפרויקט הלאומי הפלסטיני על יסודות חזקים ומגובשים.
נזאל מאמין שאחדות לאומית היא לא רק אופציה, אלא הכרח דחוף להתמודד עם האתגרים ההולכים וגדלים ולהבטיח את המשך המאבק הפלסטיני לשמר את מה שנותר מזכויותיו ואדמותיו לאור התוכניות הישראליות שמטרתן למחוק לחלוטין את נוכחות פלסטינית.
הרחבת התנחלויות והטלת עובדות חדשות לטובת פרויקט הסיפוח
עבדול האדי חנטש, מומחה לענייני קרקעות והתנחלויות, מזהיר מפני הסכנה בהודעתו של סמוטריץ' בדבר החרמת 24 אלף דונם מאדמת הגדה המערבית, כחלק מתוכנית משולבת שמטרתה להרחיב את ההתנחלויות הישראליות ולהטיל עובדות חדשות בשטח. בעד פרויקט הסיפוח הישראלי.
הנטש מסביר כי שלטונות הכיבוש הישראלי תפסו בשנים האחרונות שטחים נרחבים של אדמות פלסטיניות, מנעו מבעליהם להיכנס אליהם, ולאחר מכן הכריזו עליהם כ"רכוש המדינה".
חנטש מציין כי רשויות הכיבוש הישראלי הכינו תוכניות מבניות לכל ההתנחלויות בגדה המערבית, שכללו שטחים נרחבים מאותה קרקע כשמורה להתנחלויות במטרה לקדם את הרחבת ההתנחלויות ולבנות בהן אלפי יחידות דיור תוכנית מקיפה להפוך מאחזים קטנים להתנחלויות גדולות, וליצור המשכיות גיאוגרפית ביניהם, מה שהכיבוש מכנה "המסדרון", המונע מפלסטינים להגיע לאדמותיהם.
חנטש מדגיש כי ההכרזה על החרמת אדמות היא רק צעד ראשון להרחבת ההתנחלויות, בניית התנחלויות חדשות והבאת מתנחלים נוספים מתוך השטחים שנכבשו ב-1948 לגדה המערבית.
חנטש מציין כי הרחבה זו מלווה בסלילת רשת כבישים עוקפים המחברים התנחלויות זו לזו, מה שמוביל לפירוק ערים וכפרים פלסטיניים והופכת את הגדה המערבית ל"קנטונים" מבודדים.
חנטש מציין כי ישראל שואפת לייהד כמה שיותר מאדמת הגדה המערבית, במסגרת תוכניות ישנות שמטרתן לכפות עליה את החוק הישראלי.
חנטש מציין כי רשויות הכיבוש חילקו את הגדה המערבית לשלושה אזורים עיקריים החל מהעיר ירושלים, הכוללים: צפון ירושלים הכוללת את בקעת הירדן וצפון הגדה, אזור מרכז העיר ירושלים ו סביבותיה, והאזור הדרומי המשתרע לדרום הגדה המערבית חלוקות אלו מיושמות במקביל להקמת רשת רחובות.
חנטש מסביר כי הצהרת סמוטריץ' זו באה במסגרת מדיניות שמטרתה למנוע הקמת מדינה פלסטינית עצמאית, שכן השטחים הפלסטיניים יהפכו רק ליישובים קטנים מבודדים בתוך גושי התנחלויות גדולים.
חנטש מזהיר שהכרזה על סיפוח מוחלט של הגדה המערבית תוביל למחיקה של הזהות הלאומית הפלסטינית, לביטול מוחלט של הרשות הפלסטינית ולהטלת הריבונות הישראלית על הגדה המערבית כאילו היא חלק מהמדינה הכובשת.
חנטש מאשר כי הצהרות ישראליות על סיפוח הגדה המערביות עשויות להיראות לפעמים שונות, אך הן משקפות קונצנזוס מדיני ישראלי לגבי הצורך בשליטה מלאה בשטחים הפלסטיניים.
הוא מציין שישראל אולי שונה באמצעים, אבל היא מאוחדת ביעד האסטרטגי שלה של סיפוח ועקירת פלסטינים.
חנטש מדגיש כי ההתנחלויות הישראליות בנויות על פי תוכנית מעגלית למצור על הפלסטינים, אשר מעמיקה את סבלם של האזרחים ומגבילה את תנועתם, ומדגישה כי מנהגים אלו מטרתם להטיל עובדה מוגמרת שקשה יהיה לשנות אותה בעתיד.
חנטש טוען כי להגיב לנוהלי הכיבוש בהוקעות והוקעות היא חסרת תועלת, אך התמודדות עם מדיניות ישראלית זו דורשת מהפלסטינים אסטרטגיה לאומית רצינית וצעדים מעשיים בשטח.
הנטש אומר: "על הרשות הפלסטינית והחברה הפלסטינית להתמודד עם האתגרים, כי הכיבוש נחוש להתקדם עם תוכניותיו".
למרות הסכנות הללו, טוען חנטש כי הפלסטינים ממשיכים לעמוד איתן מול הכיבוש, ומדגיש את החשיבות של חיזוק האחדות הלאומית כדי להתמודד עם מדיניות זו המאיימת על זכויותיהם ועתידם על אדמתם.
פרק חדש בסדרת ההחרמות שנמשכת כבר עשרות שנים
הסופר והאנליסט הפוליטי עדנאן אל-סבח סבור כי הודעתו של סמוטריץ' על החרמת 24 אלף דונם מאדמת הגדה המערבית אינה אלא פרק חדש בסדרת ההחרמות הישראליות הנמשכות כבר עשרות שנים.
הוא מסביר שההחרמה הזו באה כהמשך למדיניות ארוכת טווח שכוונתה במשך עשרות שנים למיליוני דונם של אדמות פלסטיניות, עליהן הוקמו התנחלויות כדי לטרוף אדמות פלסטיניות.
א-סבאח משווה את המתרחש כעת לכיבוש השלישי של אדמה פלסטינית, אחרי הנכבה של 1948 והנכבה של 1967, שם הפסידו הפלסטינים מיליוני דונם להתנחלות.
אל-סבאח מציין כי מספר המתנחלים בגדה הוכפל והגיע למאות אלפים, מה שמדבר על החרמת 24,000 דונם כעת תוך התעלמות מתמונה רחבה יותר של מדיניות שמטרתה לחסל לחלוטין את חלומם של הפלסטינים להקים את מדינתם העצמאית. .
אל-סבאח מדגיש כי שתיקה בינלאומית בנוגע לנוהלי הכיבוש, לרבות החרמת אדמות ובניית התנחלויות, משקפת שותפות מרומזת המאפשרת לישראל לכפות עובדות חדשות בשטח.
אל-סבאח מזהיר כי ההשלכות של השתיקה הזו יהיו קשות עבור הפלסטינים בשלב הבא, שכן מדיניות זו מאיימת להפיג את חלומותיהם של הפלסטינים על חופש, עצמאות והקמת מדינתם, ולהפוך אותם לאשליות שמתפוגגות במדינה. פני המציאות של הכיבוש.
הוא מאמין שהאתגר הגדול ביותר טמון לא רק בהתמודדות עם ההכרזה האחרונה של סמוטריץ', אלא גם בהתמודדות עם המציאות הפנימית הפלסטינית, בשאלה: "איפה האסטרטגיה, התוכניות והאחדות שלנו?"
אל-סבאח מדגיש כי המשך מצב הפילוג הפלסטיני, והיעדר חזון ברור להתעמת עם מדיניות ישראל, יובילו לאובדן המולדת והסיבה.
היא קוראת לאימוץ אסטרטגיה מקיפה המחזקת את האחדות הלאומית הפלסטינית, ומדגישה את ההכרח לנקוט בצעדים נועזים להחרים לחלוטין את הכיבוש, בין אם מבחינה כלכלית או מדינית.
אל-סבאח מדגיש כי החרמת ישראל בכל הצורות האפשריות היא חובה לאומית, לא אופציה, ומדגישה כי חיזוק המאמצים הלאומיים והבינלאומיים למלחמה בכיבוש, באמצעות לחץ על הקהילה הבינלאומית ונקיטת צעדים ממשיים בשטח, היא הדרך היחידה. לנסות לשמור על מה שנותר מזכויות הפלסטינים ואדמתם.
