האתר האמריקאי "The Intercept" סיקר את סיפורה של משפחה שביתה הופצץ בצפון רצועת עזה, שחלקה נמצא בארצות הברית לאחר פשיטה ראשונה על הבית, ניסה אחד מחבריה לתקשר עם הלבן לבנים ולשלוח את הקואורדינטות של הבית, על מנת לפנות את הפצועים ממנו, אבל הוא... הוא היה נתון שוב להפצצה ישראלית, שהובילה למותו של מספר בני משפחתו של אל-סייד וד"ר אחמד. אל-נג'אר.

אתר האינטרנט "אינטרספט" פתח את הדו"ח שלו באומרו: "באמצע אחר הצהריים של ה-14 באוקטובר, איימן אל-סייד קיבל שיחה בארצות הברית, אחיו, דיאא, היה בטלפון מהעיר עזה תקיפה אווירית מכוונת לבית."

עוד נכתב בדו"ח: "איימן זוכר את הפצרותיו הנואשות של דיאא לאחיו הפצוע אשרף: הוא סיפר לי על אחי, שהוא לא יכול לזוז בזמן שהוא פצוע הוא אמר לי: בבקשה, בבקשה, אם אתה יכול לעשות משהו מאמריקה כדי לעזור המשפחה וזה לא היה "לאיימן יש הרבה אפשרויות". "לא ידעתי מה לעשות. אנחנו יודעים שאי אפשר למצוא מישהו שיעזור מכאן. אבל ניסינו כמיטב יכולתנו", אמר.

הדו"ח המשיך: "בכל פעם שאיימן ניסה שום דבר לא עבד. לבסוף התרחשה פריצת דרך: אחד מחבריו קשר אותו עם ראש ארגון ללא מטרות רווח בוושינגטון הבירה, שהיה בקשר עם מישהו מהווייט בית איימן נתן להם את הכתובת ואת הקואורדינטות של הבית". "שלחנו את זה כדי שיעבירו את זה לישראלים כדי לאפשר לאמבולנס להסיע אנשים", אמר איימן.

הדיווח המשיך: "בעזה, אור היום התקרב במהירות דיא אל-סייד עדיין בקשר עם משפחתו השורדת בג'בליה.

כמה מקרובי המשפחה התקועים דיממו במשך שעות. בסביבות השעה 7:30 בבוקר, רופא מקומי הצליח סוף סוף להיכנס לביתם ולהסיע את הילדים הפצועים. הרופא אמר שהוא יחזור לעזור למבוגרים ששרדו לצאת. כעבור כרבע שעה, דייה קיבלה חדשות נוראיות. הרופא ורוב הילדים נהרגו. הבית הותקף שוב. רק אחד מאחיו ואחיינו שרדו".

הדו"ח הסביר: "ניסיונות חילוץ אזרחים בעזה בדרך כלל מכוונים לאותם אזרחים ישראל תקפה שוב ושוב עובדי חירום וסיוע הומניטרי שיקומם נמסר לצבא שלה כחלק מבקשות למעבר בטוח. זה מהווה תזכורת מתמדת לפלסטינים שאין להם מידה של חופש." "בטיחות".

הדיווח התייחס לסיפורה של הילדה הפלסטינית הינד רג'ב, שנלכדה בתוך רכב עם קרובי משפחתה, ולמרות פניות ובקשות לצוות רפואי להגיע להצלתה, האירוע, שהסתיים 10 ימים לאחר מכן, חשף את מות הקדושים. שלה ושל כל קרוביה. הדו"ח הזכיר גם את הפשיטה שבה נהרגו שבעה עובדי World Central Kitchen סיוע למרות תיאום נסיעותיהם במכונית עם הצבא הישראלי, אמר הארגון.

בדו"ח האתר האמריקני נכתב: "הבטחת מעבר בטוח נפוצה במלחמות, אבל במערכה הישראלית נגד עזה, זה הוכיח שהיא מהווה סכנה ולא ערובה לביטחון בחודש מאי, ארגון Human Rights Watch אמר כי המתקפה על הרצועה". עובדי מסעדת World Central Kitchen לא הייתה זו תקרית בודדת, זו הייתה אחת משמונה שביתות לפחות שבהן ארגוני סיוע והאו"ם יצרו קשר עם הרשויות הישראליות לגבי הקואורדינטות של שיירת סיוע או בניין, ובכל זאת תקפו כוחות ישראלים את שיירה. או מחסה ללא כל אזהרה".

בנוסף, הצבא הישראלי תקף אמבולנסים והרג עובדי חירום לאורך כל המלחמה. זה היה השילוב הקטלני שאיתו התמודדו האחים איימן ודיאה אל-סייד כשניסו להציל את משפחתם. העזרה מהבית הלבן נראתה יוצאת דופן, אבל היא לא עזרה כלל. לדברי ניהאד עוואד, מנכ"ל המועצה ליחסים בין ארצות הברית לאסלאם, הפיגוע השני, למרות מעורבות הבית הלבן, מעיד על חוסר יכולתה של וושינגטון להתמודד עם הטענות של הצבא הישראלי על פגיעה באזרחים.

"הם ידעו שהם יכולים לעשות את כל זה בלי שום לחץ רציני מהבית הלבן", אמר עוואד ל-The Intercept, "הבית הלבן, בעצם הפעולה הזו שבה הם סיפקו את המידע לישראלים, מראה את חוסר היכולת שלו אין החלטה לתת להם דין וחשבון."

עבור איימן אל-סייד, בארצות הברית, הרעיון שניסיונותיו לעזור ליקיריו הסתיימו כך הותיר אותו עם תחושת אשמה עמוקה. הוא אמר: "קשה להביע את מה שהרגשתי זה מה שאני מאמין: שפגעתי במשפחה שלי, ולא עזרתי להם, בכך שמסרתי את כל המידע הזה לשגרירות, שהעבירה את המידע לישראלים. במקום לספק מעבר בטוח לאמבולנס, הם תקפו שוב את הבית באמצעות הקואורדינטות שסיפקנו להם".

באותו זמן, הצבא הישראלי היה כעשרה ימים במצור המתמשך שלו על צפון עזה. התקיפה פגעה קשה במיוחד במחנה הפליטים ג'באליה. גורמים רשמיים באו"ם כבר הזהירו מפני תנאים מחרידים, עם עשרות אלפי אנשים מנותקים מסיוע ואינספור אזרחים שנהרגו ונפצעו. הרבה לפני המצור, קיבולת בתי החולים ומערכות החירום צומצמה מאוד, אך כעת הגישה לטיפול הפכה קשה יותר.

ניבאל פרסח, דוברת הסהר האדום הפלסטינית, אמרה: "למרבה הצער, הסיפור של המשפחה הזו הוא בין עשרות אחרים. דרך התנסויות קודמות כשתיאמנו את הגעת הצוות, האמבולנס היה ממוקד מספר פעמים למרות היותו חלק ממשימות מתואמות. ."

בארצות הברית, איימן אל-סייד ורעייתו רחל ניסו להבין מה לעשות. קבלת אמבולנס למשפחתם בג'בליה דרשה אישור מהרשויות הישראליות. אל-סייד ניסה ליצור קשר עם הסהר האדום, אך הם אישרו את מה שנאמר לזיא: אמבולנסים של הסהר האדום לא יכלו לעבור דרך הצבא הישראלי.

אז, כאזרחים אמריקאים, איימן ורייצ'ל מצאו מקלט בשגרירות האמריקנית בירושלים, אבל כבר היה שם לילה. המשרד היחיד שהיה פתוח היה משרד החירום - לא סביר שיהיה קו ישיר לצבא הישראלי.

כשהזמן התקרב, הם החליטו לשאול את חבריהם אם הם מכירים מישהו שיכול לעזור. בסופו של דבר, הקשר הזה הוביל אותם לשון קרול, מנהל העמותה אנרה. קרול, שקבוצתו מספקת מזון וסיוע רפואי בעזה, אמר שהוא הגיע במהירות לאיש קשר בבית הלבן וקיבל תגובה מיידית.

"הם ביקשו קואורדינטות", אמר קרול ל-The Intercept. בשיתוף עם משפחתו של אל-סייד ועמיתיו בשטח, מסר קרול את המידע לגורם רשמי במועצה לביטחון לאומי. "ניסינו לספק קואורדינטות, אבל גם תיאור היכן היה הבית. אז המועצה לביטחון לאומי שלחה את זה", הוסיף.

הוא גם פנה למשרד הצבא הישראלי לתיאום פעולות הממשלה בשטחים, המנהל את חיי האזרחים הפלסטינים בשטחים הכבושים, לרבות לוגיסטיקת חירום ושירותי רפואה. קרול לא קיבל תגובה מיידית, אבל כשהבית הלבן ניסה לעזור, השתיקה מ-COGAT לא הייתה מדאיגה.

לדבריו, "לא דאגתי יותר מדי מהמגעים שלי עם המשרד לתיאום פעולות הממשלה בשטחים, כי ידעתי שהמועצה לביטחון לאומי והשגרירות היו בקשר איתם".

דובר המועצה לביטחון לאומי אישר ל-The Intercept כי הבית הלבן קיבל מידע על המתקפה הראשונית וכי סוכנויות מרובות, כולל מחלקת המדינה, היו חלק מהמאמצים לנסות לעזור.

"הממשל גם העביר את המידע שקיבל מאנשי הקשר של המשפחה לרשויות הישראליות ולאו"ם, לסיוע נוסף", הוסיף הדובר, אם כי לא הבהיר איזו משרד ממשלתי או משרד האו"ם קיבל את המידע.

קרול אמר כי הקשר שלו עם הבית הלבן הודיע לו ששגרירות ארה"ב בירושלים העבירה את המידע לפיקוד הדרום הישראלי, הזרוע הצבאית שתחום אחריותה כולל את רצועת עזה.

איימן אל-סייד הביע ספקנות שהתערבות הבית הלבן תעזור למשפחתו, לאור התמיכה הבלתי מעורערת שממשל ביידן מספק לישראל. "אבל רציתי לפחות לעשות משהו. רק רציתי לעשות כל מה שאני יכול", אמר.

הדיווח המשיך: "עד שהבית הלבן התערב, חלפו שעות מאז התקיפה הראשונית בעזה, דיא אל-סייד עדיין היה בקשר עם קרוביו לכודים מתחת להריסות הבית". לדבריו, "כל הלילה הייתי איתם בקשר, ולא היה שום דבר מלבד פחד, צרחות ובכי. אשתו של אחי סומאיה חזרה ואמרה: הילדים שלי נרצחו לנגד עיני, ובעלי נפצע".

כשהבוקר התקרב, דיאא התקשרה לאחמד אלנג'אר, רופא וחבר משפחה. כשקרוביו הפצועים מדממים, דיאא קיווה שאלנג'אר יוכל לעזור לו. "הוא התקשר אליי לספר לי שהוא מתכונן לפינוי הפצועים והילדים מהבית למקום בטוח יותר", סיפר זיא.

זה היה בסביבות השעה 7:30 בבוקר כאשר הנגר אמר לדייה כי יעביר תחילה את הילדים הפצועים ולאחר מכן יחזור למבוגרים שנותרו בחיים. זה היה שביב של תקווה אחרי לילה ארוך ונואש, אבל זה הפך מהר מאוד לתקווה חולפת.

דיאא סיפרה: "כשהתקשרתי אליו, הרופא, לאחר כ-15 דקות לבדוק מהן, ענה לי אדם זר ואמר לי שד"ר אלנג'אר היה מעונה, וכששאלתי אותו איך זה קרה, הוא אמר לי ש צבא הכיבוש תקף את ד"ר אלנג'אר ואת הילדים שהוא הציל בזמן שהם ניסו לעזוב את האזור".

מוחמד, האחיין בן ה-8 של דיא ואימן אל-סייד, היה אחד הילדים שהלכו עם הרופא. איימן סיפר כי אחיינו סיפר מאוחר יותר כי ראה מזל"ט רודף אחרי הקבוצה, והיה עד לפיגוע שהרג את אלנג'אר ושאר הילדים, אך הוא הצליח להימלט. איימן אל-סייד סיפר כי מוחמד אמר לו, "הילד איחר להם, וכשהחלה הפיגוע, אחד השכנים משך אותו למקום בטוח בתוך ביתם. מישהו פתח את הדלת ואפשר לו להיכנס לבית. זה מה שעזר לו לשרוד".

לאחר שניסה לתקשר שוב עם משפחתו, נודע לו על יעד ישראלי חדש. כשעובדי החירום הצליחו סוף סוף להגיע לביתו של אל-סייד בג'בליה, הם מצאו את גופות הרופא והילדים ברחוב, כך מספר כארים אל-חסני, מראשוני המגיבים במקום. בסרטון שצולמו על ידי כוחות החירום נראות גופות של כמה מבני משפחתו של אל-סייד, בהם הצעירה, אמל בת השנה וחצי, כשדם זורם במורד ראשה.

לאחר מכן יצאו מחלצים לבית האדון. אל-חסאני אמר ל-The Intercept: "נכנסנו לבית ומצאנו שני פצועים חיים ומדממים". הם היו אשרף ואח נוסף ממשפחת סעיד, חני. אבל הפציעות של חני היו חמורות מאוד. כשהגענו לבית החולים הוא היה מת".

בבוקר, כ-11 שעות לאחר התקיפה האווירית הראשונה, נהרגו אל-נג'אר ו-11 מבני משפחתו של אל-סייד, שישה מהם ילדים. בני המשפחה היחידים ששרדו היו אשרף אל-סייד, שכעת משותק עקב פציעות שנגרמו לו כתוצאה מהתקיפה, ומוחמד, בנו היחיד שנותר בחיים.

דובר הצבא הישראלי אמר שהם לא יספקו תשובות לשאלות אלא אם ישיגו את הקואורדינטות של בית משפחתו של אל-סייד. בגלל נושא הסיפור, The Intercept לא סיפק את הקואורדינטות הללו.

בסרטון וידאו ששלח לכתבים אמר פארס עפאנה, עובד החירום ששוחח עם סומאיה א-סייד בלילה הקודם: "אם היינו זזים מהרגע הראשון, אפשר היה לתת לנו לזוז ולא לסכן את האמבולנס. וצוותי הגנה אזרחית אם היה אפשר להציל את חייהם של נשים וילדים".

אשרף, אחיו של אל-סייד, ששרד את הפיגוע, ובנו מוחמד מאושפזים כעת בבית החולים בצפון עזה. איימן ודיאה סיפרו כי אשרף סובל מכאבים תמידיים. ההחלמה שלו מעוכבת על ידי מצב מערכת הבריאות בעזה, כולל ההגבלות הישראליות על תרופות ואספקה.

דיה מודאג גם לגבי אחיינו הצעיר, מוחמד. דיאה מספרת: "הוא ראה את האחים שלו הופכים לחתיכות, והוא עבר טראומה פסיכולוגית. הוא לא יכול לישון. הוא מתעורר בלילה, צורח לאמא, אביו ואחיו".

בזמן שהוא מטפל באחיו ובאחיינו, דיה מנסה גם להשיג עזרה רפואית טובה יותר לבתו טלה, שבעצמה נאבקת להתאושש מפציעות כוויות קשות מהתקיפה האווירית בדצמבר שהרגה את אשתו של דיה וילדים נוספים. זיא אמר שהתקווה היחידה לבתו ואחיו הפצועים הייתה פינוי רפואי, דבר שנעשה כמעט בלתי אפשרי בגלל ההגבלות הישראליות.

הוא המשיך לומר: "אנחנו חיים בלי ביטחון, בלי תקווה. כל לילה אני מחפש פינה שבה אני והבת שלי יכולים לישון. המלחמה הזאת לא רק הורסת את החיים של אנשים מאיתנו - המשפחות שלנו, הבתים שלנו, "והכבוד שלנו יש מילים שיכולות לתאר את הסבל שאנו חווים".

אלפי קילומטרים משם, בארצות הברית, איימן אל-סייד נאלץ להסתמך על קישוריות לסירוגין כדי לבצע שיחות לבני משפחתו שנותרו בחיים. הוא דואג לביטחונם, אבל גם לעתידם, כשהמצור הישראלי על צפון עזה מביא כל יום זוועות חדשות.