השליח המיוחד של ארה"ב למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, אמר שהוא לא מאמין שחמאס "בלתי פתיר מבחינה אידיאולוגית", בטענה שראש הממשלה בנימין נתניהו "נלהב", אבל פועל נגד דעת הקהל הישראלית שמעדיפה את שחרור החטופים הנותרים מעזה על פני השמדת חמאס.
בראיון בן 90 דקות עם מנחה הרדיו השמרני טאקר קרלסון, דן ויטקוף במניעים של ישראל, חמאס וקטאר במלחמה בעזה המתמשכת, והציע הגנה נחרצת על דוחא מפני מבקרים המפקפקים במניעיה ומכיר בחששותיו לגבי הפוטנציאל של מלחמת עזה לערער את היציבות במדינות כמו מצרים וסעודיה.
הוא גם הציע שהמנהיג הסורי החדש, אחמד א-שרעא, עשוי להיות אדם שונה מאוד ממה שהיה באל-קאעידה, וחשף פרטים חדשים על הצלחתו בתיווך השלב הראשון של הפסקת האש בעזה, שהחל ב-19 בינואר והסתיים ב-2 במרץ, ואשר הופסק על-ידי ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ב-1 נפתר באופן דיפלומטי.
ויטקוף ראיין את קרלסון, מנחה התוכנית הימני שספג ביקורת קשה בחוגים יהודים אמריקאים על אירוח אורחים שקידמו טענות אנטישמיות ורוויזיוניזם של השואה. ידוע גם כבעל קהל מעריצים גדול, במיוחד בקרב תומכי טראמפ.
ראיון הפודקאסט החל עם שליח טראמפ למזרח התיכון שהסביר שתפקידו מחייב אותו להבין את המניעים של המפלגות השונות עימן הוא עוסק.
"מה חמאס רוצה? אני חושב שהם רוצים להישאר שם לנצח. הם רוצים לשלוט בעזה, וזה לא מקובל. היינו צריכים לדעת ש... מה שהם רוצים זה לא מקובל", אמר ויטקוף.
"מה שמקובל עלינו זה שצריך לפרק אותם מנשקם. אז אולי הם יכולים להישאר שם קצת... ולהשתתף פוליטית", הוסיף. אבל... אנחנו לא יכולים לאפשר לארגון טרור לנהל את עזה כי זה לא יהיה מקובל על ישראל. אז נחיה בדיוק את אותן חוויות, כלומר נהיה עדים לעוד 7 באוקטובר כל חמש, עשר או חמש עשרה שנים".
כשויטקוף נשאל על אופי המשא ומתן עם חמאס, הוא הודה שהוא לא שוחח איתם ישירות, ושהוא משתמש בקטאר כמתווך.
השליח האמריקני הסכים לקיים שיחות חשאיות ישירות עם בכירי חמאס מוקדם יותר החודש, משליח בן הערובה של טראמפ, אדם בוהלר. עם זאת, וושינגטון נטשה את השיחות הללו לאחר שהודפתו על ידי ישראל, שלאחר מכן נודע עליהן.
בעוד ויטקוף פעל להבנת חמאס באמצעות משא ומתן, הוא אמר שהוא גם צפה בצילומים שנאספו של הפיגוע של התנועה ב-7 באוקטובר, שהרשויות הישראליות הראו לו במהלך ביקורו הראשון בישראל לאחר כניסתו לתפקיד.
"זה היה מחריד", טען ויטקוף, "זה היה אונס קבוצתי. היו תמונות של אנשי חמאס עורפים ראש של חייל ישראלי... זה מעבר לכל מה שראיתי אי פעם".
יש לציין שהטענות של ישראל על אונס הופרכו לחלוטין, ורשויות הכיבוש הישראליות לא הצליחו להביא ולו ראיה אחת לביסוס הטענות הללו.
"זה יכול להשפיע על הרגשות שלך כלפי חמאס", הוסיף ויטקוף, "לפעמים, בתור מנהל משא ומתן, אתה צריך להיות ניטרלי". "זה לא קל לקבל החלטות אם אתה הולך לראות את הסרט, אבל הייתי חייב לראות אותו... אנחנו לא יכולים להתעלם מהמציאות של מה שקרה ב-7 באוקטובר. הם יגידו לך שיש להם תירוץ, אבל אין תירוץ... למה שקרה באותו היום." עם זאת, ויטקוף חזר לחשיבות של הבנת המניעים של חמאס.
"צריך לדעת מה חמאס רוצה... ואז צריך לקבוע מה אתה יכול להציע להם שיאפשר להם לסגת, כי זה מה שנדרש כאן", אמר.
"מה ששמענו בתחילת הסכסוך הזה היה שחמאס הוא אידיאולוגי, ושהוא מוכן למות מסיבות שונות. אני אישית - ודיברתי על זה עם הנשיא... אמרתי לו, 'אני לא חושב שהם כאלה סגורים אידיאולוגית'. מעולם לא האמנתי בזה".
"ברגע שאתה מבין ש[חמאס] רוצה להישאר, אתה יכול לדבר איתם בצורה יעילה יותר", אמר ויטקוף.
כשויטקוף נשאל כיצד הגיע למסקנה הזו לגבי חמאס, הוא אמר שקרא מספר רב של דוחות מודיעין אמריקאי וגם הרגיש את "הקצב והקצב של המשא ומתן". "אז הגעתי למסקנה שהם רוצים חלופות", אמר.
ראוי לציין כי דבריו של ויטקוף על חמאס דומים במקצת להצהרותיו של אדם בוהלר בסדרת ראיונות לעיתונות האמריקאית והישראלית ב-9 במרץ, שהכעיסו את נתניהו ואת המעגל הפנימי שלו.
עיתון חשף מוקדם יותר החודש כי פקיד אמריקני בכיר אמר לו כי עוזרו הבכיר של נתניהו, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, המשיך ללחוץ על בכירי טראמפ להדוף את בוהלר לאחר הראיונות הללו.
חמאס דחה הצעה שזכתה לכינוי הצעת "הגשר" שהועלתה בשבוע שעבר, שהייתה מאריכה את השלב הראשון של הפסקת האש עד תום הרמדאן וחג הפסח היהודי בחודש הבא, יחד עם שחרור חמישה בני ערובה חיים ומספר רב של אסירים פלסטינים.
חמאס התעקש לעמוד בתנאים המקוריים של ההסכם שוויטקוף עזר למתווך בינואר, שאמור היה להתחיל את המשא ומתן השלב השני כשבועיים לאחר הפסקת האש (3 בפברואר 2025). אבל ישראל סירבה להמשיך בשיחות כאלה, משום שהשלב השני יחייב את צבא הכיבוש הישראלי להסיג את כל כוחותיו מעזה ולהסכים לסיום המלחמה באופן קבוע.
נתניהו אמנם הסכים לתנאים אלה, אך גם עמד על כך שלא יסכים לסיים את המלחמה לפני שיפרק את היכולות הצבאיות והממשלתיות של חמאס. ארצות הברית קיבלה את העמדה הישראלית החדשה ופעלה להארכת השלב הראשון, במקום להתקדם עם השני.
חמאס לא קיבל את הגישה הזו, ובמקום זאת הציע לשחרר את בן הערובה האמריקני-ישראלי איידן אלכסנדר יחד עם גופותיהם של ארבעה בני ערובה אחרים בעלי אזרחות אמריקאית - הצעה המבוססת על דיונים של חמאס עם בוהלר מוקדם יותר החודש, אך ממשל טראמפ כבר עקף את השיחות הישירות הללו, וויטקוף תיאר ב-16 במרץ את הצעת חמאס כ"בלתי ניתנת לביצוע".
