סקר מהיר שנערך על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש הגיע למסקנה כי הכיבוש הישראלי "הקים בסך הכל 849 מכשולים ברחבי הגדה המערבית, כאשר שערי כביש מהווים שליש מהמכשולים הללו (288 שערים), שרובם סגורים לרוב".

בעדכון היומי שלו על ההתפתחויות האחרונות במצב ההומניטרי בגדה המערבית, ציין המשרד כי "נכון לעכשיו, ישנם 849 מכשולים השולטים, מגבילים ומנטרים את יכולתם של פלסטינים לנוע, באופן קבוע או לסירוגין, בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים ובאזור חברון שבשליטת ישראל".

הוא הסביר כי סקר מהיר שערך בינואר ופברואר הגיע למסקנה שהכיבוש "הקים 36 מכשולים חדשים לתנועה בשלושת החודשים האחרונים, רובם בעקבות ההכרזה על הפסקת האש בעזה באמצע ינואר, מה שמקשה עוד יותר על יכולתם של פלסטינים לגשת לשירותים חיוניים ולמקומות עבודתם".

הוא הוסיף: "בסך הכל הותקנו ברחבי הגדה המערבית 29 שערים חדשים, אם כשערי סגירה חדשים נפרדים או שנוספו למחסומים שותפים קיימים, מה שמביא את המספר הכולל של שערי כבישים פתוחים או סגורים ברחבי הגדה המערבית ל-288, המהווים שליש ממכשולי התנועה".

הוא המשיך: "מתוך שערים אלו, כ-60% (172 מתוך 288) סגורים לעתים קרובות. בנוסף לגידול במספר המכשולים שהותקנו, התגברות הגבלות התנועה הביאה לשיבושים ממושכים במחסומים, סגירה לסירוגין של נקודות גישה מרכזיות המקשרות בין מרכזי אוכלוסייה ברחבי הגדה המערבית, ולגידול תכוף במספר המכשולים הסגורים".

במשרד ציינו כי "המכשולים המתועדים כללו 94 מחסומים מאוישים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, 153 מחסומים חלקיים (מאוישים לסירוגין) (45 מהם סגרו את שעריהם לעתים קרובות), 205 שערי כביש (127 מהם סגורים לעיתים קרובות), 101 מחסומים ליניאריים ו-1 מחסומים ליניאריים (כגון 1 מחסומים ועפר 1, 1 מחסום עפר, 1 מ"ר).

הוא הסביר כי "נתונים אלו אינם כוללים מחסומים שהוקמו לאורך הקו הירוק או הגבלות אחרות, כמו סגירת מחנה ג'נין לתושבים חוזרים או ייעודם של אזורים מסוימים כ'שטחים צבאיים סגורים'. ייתכן שהמגבלות אלו לא תמיד כרוכות במכשולים פיזיים בשטח".

הדו"ח התייחס לתוקפנות של הכיבוש הישראלי במחוזות צפון הגדה המערבית, שנכנסה לשבוע התשיעי.

הוא ציין כי יותר מ-600 יחידות דיור בג'נין אינן ראויות למגורים, בעוד ש-66 בנייני מגורים נמצאים בסכנת הריסה.

הוא הצהיר כי התוקפנות גרמה לנזק רב למים, תברואה ותשתיות כבישים, שיבשה שירותים חיוניים והעלתה חששות לבריאות הציבור.