מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרס, הדגיש כי המשך ההתרחבות של ההתנחלויות הישראליות "משנה באופן דרמטי את הנוף וההרכב הדמוגרפי של הגדה המערבית הכבושה, כולל מזרח ירושלים". הוא הדגיש כי הפלסטינים "מוגבלים יותר ויותר לאזורים מתכווצים ומנותקים, מהווים איום קיומי על האפשרות להקים מדינה פלסטינית רציפה, בת קיימא ועצמאית".
כך אמרה מ"מ המתאמת המיוחדת של האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון, סיגריד קאג, במהלך התדרוך שלה למועצת הביטחון של האו"ם על יישום החלטה 2334, שקראה לישראל להפסיק לאלתר את כל פעילות ההתנחלויות בשטח הפלסטיני הכבוש.
כח ציין כי בתקופת הדיווח - מ-7 בדצמבר 2024 ועד 13 במרץ 2025 - נמשכה פעילות ההתנחלויות בקצב גבוה, כאשר ישראל קידמה או אישרה כמעט 106,000 יחידות התיישבות בגדה המערבית הכבושה, כולל 4,920 יחידות במזרח ירושלים. בינתיים, רשויות הכיבוש הישראלי הרסו, תפסו, אטמו או אילצו אנשים להרוס 460 מבנים פלסטינים, מה שגרם לעקירתם של 576 בני אדם, מחציתם ילדים.
בתחילת דבריה שיבחה כאג את עמיתיה באו"ם ואת כל העובדים ההומניטריים בעזה, הפלסטינים והבינלאומיים. היא הביעה את צערה על הריגתו של איש צוות של האו"ם בהתקפה על אתר האו"ם, שבו נפצעו גם חמישה אנשי צוות נוספים.
היא גם הביעה "דאגה עמוקה מחידוש פעולות האיבה בעזה השבוע, שגבתה את חייהם של מאות, רובם נשים וילדים".
היא חזרה על קריאתו של המזכ"ל לחידוש המשא ומתן הרציני על הפסקת אש וגישה ללא הפרעה לסיוע הומניטרי.
יישום החלטה 2334
מועצת הביטחון אימצה ב-2016 את החלטה 2334, הקוראת, בין היתר, לצעדים מיידיים למניעת אלימות נגד אזרחים, הימנעות מפעולות פרובוקטיביות ורטוריקה מתלהמת, והיפוך מגמות שליליות המאיימות על פתרון שתי המדינות - כל אלו נמשכו בקצב מדאיג בתקופת הדיווח.
כאג אישר כי המזכ"ל "מגנה באופן חד משמעי את ההרג והפציעה הנרחבת של אזרחים, והרס התשתיות האזרחיות בעזה", והדגיש ששום דבר לא יכול להצדיק את הענישה הקולקטיבית של העם הפלסטיני.
גוטרס גם גינה התקפות חסרות הבחנה ושימוש במגנים אנושיים, וקרא לכל הצדדים לכבד את התחייבויותיהם על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי. הוא חזר על קריאתו להפסקת אש בת קיימא וקרא לצדדים להכפיל את המאמצים לסיים את הסבל ההומניטרי.
פקיד האו"ם אמר כי המזכ"ל דוחה את העקירה הכפויה של האוכלוסייה הפלסטינית מכל חלק של השטח הפלסטיני הכבוש, "מה שמהווה הפרה חמורה של זכויות האדם והחוק ההומניטארי הבינלאומי, ודוחה בתוקף כל צורה של טיהור אתני".
כאג אמר שהמזכ"ל נחרד מ"המצב ההומניטרי החמור", והדגיש כי "הסיוע ההומניטרי אינו ניתן למשא ומתן".
המזכ"ל גינה בחריפות את השעיית רשויות הכיבוש הישראליות של הסיוע ההומניטרי לעזה מאז ה-2 במרץ, ודחק בחידוש מיידי של הסיוע ההומניטרי והסחורות המסחריות.
מצב מדאיג בגדה המערבית
בנוגע לגדה המערבית הכבושה, קאך הביע דאגה עמוקה מהסלמה של האלימות ומהעקירה ההולכת וגוברת של פלסטינים - כמה מחנות פליטים כמעט התרוקנו מתושביהם - שנמנעה מהם הזכות לחזור לבתיהם.
היא אמרה שהמזכ"ל מודאג מאוד מכל נוכחות ארוכת טווח של כוחות הכיבוש הישראליים במחנות, עובדה שאושרה על ידי רשויות הכיבוש בחודש שעבר.
המזכ"ל גם גינה בחריפות את כל מעשי האלימות נגד אזרחים, לרבות פעולות טרור, והביע דאגה מפני התקפות קטלניות של מתנחלים ישראלים נגד פלסטינים, לעתים בסמיכות ובתמיכת כוחות הכיבוש הישראליים.
הוא חידש את קריאתו לגורמים הנוגעים בדבר לכבד ולשמר את הסטטוס קוו באתרים הקדושים בירושלים, תוך התחשבות בתפקידה המיוחד וההיסטורי של ירדן.
גוטרס חזר והדגיש כי אין אלטרנטיבה לאונר"א וגינה את הפגיעה בקדושת הנחות של האו"ם, כולל הניסיון לסגור בכוח את בתי הספר של אונר"א. "חקיקה לאומית לא יכולה לשנות את חובותיה של ישראל על פי המשפט הבינלאומי", אמר קך.
פתרון מדיני
המזכ"ל בירך על המאמצים המתמשכים של מדינות באזור, שותפים בינלאומיים והרשות הפלסטינית, לרבות תוכנית השיקום של עזה שאושרה על ידי הליגה של מדינות ערב וארגון לשיתוף פעולה איסלאמי.
הוא אמר שיש להתייחס לעזה ולגדה המערבית הכבושה, לרבות מזרח ירושלים, כאל ישות אחת, פוליטית, כלכלית ומנהלית.
קך אמר שכולם חייבים לעבוד יחד כדי להקים "מסגרת פוליטית שקובעת צעדים קונקרטיים, בלתי הפיכים ומוגדרים בזמן".
היא הוסיפה כי הכיבוש חייב להסתיים בהקדם האפשרי, וכי פתרון שתי מדינות בר-קיימא הוא "מזמן".
