שיחות וושינגטון תחת אש: עקשנות ישראלית בנוגע לנסיגה והסלמה בשטח בנבטיה

בירות ותל אביב מתכוננות לסבב חדש של משא ומתן ישיר בוושינגטון, הפגישה השנייה בסבב החמישי, וזאת תחת הפסקת אש שברירית שבה נרשמות הפרות ישראליות חוזרות ונשנות. מטרת הדיונים הללו היא להגיע לנוסחה סופית לייצוב הביטחון, אך מנגנוני הנסיגה הישראלית מהדרום עדיין מהווים את המכשול הבולט ביותר בפני כל התקדמות ממשית.

בשטח, מכונת המלחמה הישראלית לא נרגעה, כאשר מקורות דיווחו על מותם של שני בני אדם כתוצאה מתקיפה שבוצעה על ידי כטב"ם שפגע ברכב בסביבת העיירה כפר רומאן שבמחוז נבטיה בדרום לבנון. תקיפה זו מגיעה בהקשר של המשך ההתקפות שמבצע הכיבוש בתירוץ של הסרת איומים מיידיים, מה שמעמיד את ההבנות הביטחוניות במבחן.

מצדו, צבא ישראל הודיע על ביצוע מבצע לחיסול שני חמושים של חיזבאללה באזור תל עלי א-טאהר הסמוך לנבטיה, בטענה שהם היוו איום ישיר על כוחותיו המוצבים שם. זו הפעם השנייה ביומיים שבה מכריז הכיבוש על ביצוע פעולות חיסול בשטח בעומק האזורים שאמורים להיות כפופים להסדרים ביטחוניים.

במסדרונות הדיפלומטיה בוושינגטון, המשלחת הלבנונית דבקה בעמדה נחושה הדורשת נסיגה ישראלית מלאה ובלתי מותנית מכל השטחים הלבנוניים הכבושים. לבנון מדגישה כי פריסת ריבונות המדינה והגבלת הנשק לידי צבא לבנון היא הדרך היחידה להשגת יציבות מתמשכת בגבול הצפוני של פלסטין הכבושה.

מנגד, ישראל מפגינה עקשנות ברורה באמצעות דרישה לשמור על עמדות צבאיות באזורים אסטרטגיים בתוך השטח הלבנוני. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שואף לכפות מציאות של 'אזור ביטחון' קבוע, מה שבירות רואה כהפרה בוטה של הריבונות הלאומית ונסיגה מההבנות הבינלאומיות.

סוגיית 'האזורים הניסיוניים' בולטת כאחד הפתרונות המוצעים המעוררים ויכוח נרחב, כאשר היא קובעת נסיגה ישראלית מוגבלת ממגזרים מסוימים כדי לבחון את יכולתו של צבא לבנון לשלוט בביטחון בהם. תל אביב עוקבת אחר מנגנון זה בזהירות רבה, ומתנה את המשך הנסיגה במניעת חזרת כל השפעה צבאית של חיזבאללה לאותם אזורים.

בנוגע לעמדות הפוליטיות הקשוחות, שר הביטחון הישראלי ישראל כץ הצהיר כי תל אביב לא תיסוג מדרום לבנון גם אם הממשל האמריקאי ידרוש זאת במפורש. הצהרות אלו נאמרו במהלך כנס בתל אביב, ומשקפות את גודל האתגר הישראלי להבנות האמריקאיות-איראניות הקוראות לכבד את שלמות השטח הלבנוני.

עמדה נוקשה זו של כץ מתיישבת עם הודעה משותפת שפורסמה לאחרונה על ידי נתניהו וראש המטה אייל זמיר, שבה אישרו את כוונתם להמשיך לכבוש את מה שהם מכנים האזור הביטחוני. מגמה זו משקפת רצון ישראלי להפוך את הכיבוש הזמני למציאות ארוכת טווח, תוך התעלמות מהדרישות הלבנוניות והבינלאומיות החוזרות ונשנות.

מצדו, נשיא לבנון ג'וזף עאון הבהיר כי הדיונים סביב 'האזורים המודליים' עדיין נמשכים ולא הגיעו להסכם סופי, בהמתנה לתגובות ברורות מהצד הישראלי. עאון הדגיש במהלך פגישתו עם משלחת בריטית כי העדיפות העליונה היא לייצב את הפסקת האש ולהבטיח את חזרת העקורים לכפריהם ושיקום.

מהלכים אלו מתרחשים במקביל למאמצים בינלאומיים בהובלת וושינגטון ודוחא בשיתוף פעולה עם טהראן ופקיסטן ליצירת מנגנון פיקוח יעיל שימנע הידרדרות המצב לעימות כולל. מנגנון זה מעורר דאגה בחוגים הישראליים, במיוחד מכיוון שהוא כולל צדדים שאינם מקיימים יחסים עם תל אביב, מה שהופך את התיאום בשטח למורכב וקשה.

בהקשר של תמיכה בינלאומית במוסדות הלבנוניים, מסמכים דיפלומטיים חשפו הצעה של האיחוד האירופי לשלוח משימה צבאית ואזרחית ללבנון שתמשך שלוש שנים. משימה זו נועדה לספק ייעוץ טכני והכשרה מתקדמת לצבא לבנון וכוחות הביטחון הפנימיים כדי לחזק את יכולותיהם לשלוט בגבולות ובאזורים הדרומיים.

הצעת האיחוד האירופי דורשת הסכמה פה אחד מ-27 המדינות החברות, ועל כך מתנהל דיון כעת בבריסל כצעד מקדים לתמיכה במדינת לבנון בשלב שלאחר הנסיגה. משקיפים רואים בתמיכה אירופית זו ערובה בינלאומית נוספת להפגת החששות הביטחוניים הישראליים בנוגע לריק הצבאי בדרום.

למרות יוזמות אלו, המציאות בשטח נשארת המניע העיקרי לאירועים, כאשר ישראל ממשיכה בהפגזותיה הארטילריות והאוויריות בתירוצים ביטחוניים קלושים. מקורות בשטח מאשרים כי הפרות אלו נועדו להפעיל לחץ על המשא ומתן הלבנוני בוושינגטון כדי שיעשה ויתורים בנושא האזורים הגבוליים הרגישים.

לסיכום, שיחות וושינגטון נותרו תלויות בין רצון לבנוני להחזיר ריבונות מלאה לבין התעקשות ישראלית לנגוס בחלקים מהדרום תחת השם ביטחון. עם המשך נפילת חללים ופצועים, ההימור נשאר על מידת יכולת הלחצים הבינלאומיים לרסן את ההסלמה הישראלית ולהבטיח את יישום החלטות האו"ם הרלוונטיות.

גם אם תהיה דרישה אמריקאית, צה"ל לא ייסוג מדרום לבנון.