איסלאם אבו תוהמה מסתובב בשווקים בעיר עזה בחיפוש אחר שאריות קרטון למיחזור בייצור צעצועים ולמכור אותם מאוחר יותר, מחפש מקור פרנסה שיעזור לה לפרנס את משפחתה הענייה.

כמו מספר תושבי עזה, היא מחפשת רעיונות חדשים זולים כדי לפצות על המחסור בהזדמנויות עבודה ולייצר הכנסה.

נראה כי הזדמנויות העבודה ברצועת עזה, שעליה נצורה על ידי ישראל ביבשה, בים ובאוויר במשך עשור וחצי, נדירות מאוד, ועד סוף 2021 הגיע שיעור האבטלה ל-45%, לפי נתוני המטבע הבינלאומי. קֶרֶן.

אבו טוהמה, בת 39, למדה ספרות אנגלית, אבל זה לא פתח לה דלת למצוא עבודה. היא נשואה ואם לחמישה ילדים, בעוד בעלה חולה ומובטל, והוא חולק איתה את מלאכת הכנת צעצועים מקרטון.

בביתה הקטן במחנה הפליטים אל שאטי, שבו אין מים, חשמל או כלי מטבח, אומרת אבו טוהמה, "כל מה שאנחנו חולמים להחזיק, אנחנו מייצרים אותו בעצמנו מקרטון (קרטון). אין לנו בית. , אז אנחנו עושים בית מקרטון. הכנתי וילה כי אני חולם להיות הבעלים שלה".

"בעלי חשב לייצר מטוס ישן ומכוניות נפתחות דומות לאלו שידוענים נוסעים בהם כדי לצאת מהדיכאון שלו", הוסיפה.

בעלה, מוחמד אבו תוהמה, בן 34, אומר: "בהתחלה הכנתי את ארון הבגדים הראשון לילדים. קרטון הוא חומר יפהפה שאפשר לעשות ממנו הכל." אחר כך הוא הכין סט פנסים לקישוט ביתו ואחרים למכור בחודש הרמדאן, והסביר כי "חלק מהעבודות דורשות יום שלם, כמו בניין מגורים על ידי הוספת תאורה.

על מדרכה בפינת הרחוב המסחרי במרכז שכונת אל-רמל היוקרתית במערב העיר עזה, יושבת איסלאם ומוכרת את חפצי היד שלה לעוברים ושבים תמורת סכום עלוב של חמישה או עשרה שקלים (1.40 עד 2.80 דולר) ליחידה. .

אבל גם אם היא תמכור את כל הסחורה שלה, היא לא תרוויח יותר מ-450 שקל (120 דולר), שזה הסכום שהיא צריכה כדי לשלם את שכר הדירה החודשי שלה.

בדיר אל-בלח, במרכז רצועת עזה, הפכו בני הזוג, עלאא וסלמה בדוואן, את גג ביתם המשקיף על שפת הים למשתלה לגידול אלוורה, ממנה חילצו את הג'ל ואחסנו אותו לצורך הכנתו. סבון טבעי ומכירתו בשוק המקומי.

עלא בדואן שואפת להרחיב את הפרויקט שלה כדי להגיע לשווקים של הגדה המערבית ומדינות ערב, ו"סבון האלוורה הטבעי בעזה יהפוך למותג רשום כמו סבון נבולסי", המיוצר בעיר שכם שבארץ. צפון הגדה המערבית משמן זית.

והיא מוסיפה "אני לא מוסיפה שום צבע או בשמים, ואם אני צריכה צבע אני משתמשת בחומרים טבעיים כמו קליפת תפוז".

לגבי בעלה, סלמה, בן 40, הוא אומר "אנחנו הראשונים במגזר", ומסביר במקביל כי התשואה הכספית שהוא קוצר אינה מספקת ואינה מכסה את עלויות הייצור.

עלא מצביעה על "הביקוש הגובר" של אזרחים לקנות סבון טבעי, אותו היא מוכרת דרך חשבונות ב"פייסבוק" וב"אינסטגרם".

לאחר שאיבדה תקווה למצוא עבודה ברצועת עזה, עברה אמאני שעאת, בעלת תואר ראשון בחשבונאות, לטורקיה, שם עבדה ארבע שנים במספר מסעדות לפני שחזרה למולדתה כדי לעזור למשפחתה.

הנערה בת ה-25, המתגוררת בחאן יונס שבדרום רצועת עזה, הקימה דוכן המבורגרים על מדרכה של הקורניש בעיר עזה, וכינתה אותו "סלט בורגר".

שעת בחרה בקורניש כנקודה לעבודתה, שכן הים הוא המוצא היחיד לתושבי הרצועה.

בנוסף להמבורגר, שממנו נמכר כריך ב-15 שקלים (כ-4 דולר), שעת מכין בקיוסק חמישה סוגי מזון מהיר.

לדבריה, "ביום הראשון שפתחתי את הקיוסק, אנשים התחילו להגיע ולהסתכל בפליאה. הייתי המומה ופחדתי מכישלון הפרויקט".

אבל היא הוסיפה, "אנשים התחילו לבוא לנסות את ההמבורגר, והופתעתי מהתגובות שלהם, ובהדרגה הם התחילו לעודד אותי, במיוחד בגלל שאני בת".

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברצועת עזה, מספר המובטלים מעל גיל 15 הגיע לכ-239 אלף איש ברצועה.

במשרד העבודה בעזה אומרים כי האחוז עלה עד 1 במאי 2022 ל-74 אחוזים.