באחד מסניפי המכון הלאומי הגבוה למוזיקה ליד ביירות, הכיתות נראות שוממות, ואבק מכסה את המקשים של כלי נגינה נטושים לאחר שהמשבר הכלכלי בלבנון הפריע אפילו לחינוך המוזיקלי.

ובעוד שהתפרצות מגיפת קוביד-19 אילצה את סגירתם של בתי ספר ומכונים ברחבי העולם למשך מספר חודשים, הנסיון של מורים למוזיקה שהתקשרו עם המכון לא הסתיים בהגבלת התפשטות המגיפה, שכן היא החריפה על ידי משבר כלכלי שעמו ירד שכרם ואי יכולתם לספק את צרכיהם הבסיסיים ביותר ולעיתים גם את עלות ההובלה.

"אדם לא מרגיש בנוח כשהוא מגיע לגיל 65 ועדיין חי על חשבון משפחתו. זה מצחיק", אומר תאופיק קרבאג', המלמד במכון מסוף שנות ה-80 ומעביר שיעורים דרך האינטרנט במשך חודשים רבים.

"יש לי תמיכה משפחתית ואני עדיין יכול להמשיך הלאה, אבל אני לא חושב שלכולם יש את זה", אמר ל-AFP.

לאחר שקיבל שכר שאפשר לו לספק את צרכיו ולהבטיח רמת חיים ראויה, מצא את עצמו המורה הזה על ההשפעה של קריסה שהבנק העולמי דירג בין הגרועים בעולם, וקיבל שכר של כמעט שבעים. דולרים.

למרות שמה שהוא מרוויח לא מספיק לשלם את חשבון הגנרטור, כשהחשמל שמספק מוסד המדינה יוצא לשעות ארוכות, זה לא מנע ממנו להמשיך ללמד את תלמידיו דרך האינטרנט, בניגוד לשירות התקשורת הגרוע ב המדינה.

הוא מסביר שלהוראת מוזיקה עבורו היא לא עבודה, אלא "משהו שאתה עושה כי אתה אוהב אותו ואתה לא יכול לחיות בלעדיו", בעוד מספר עמיתיו הגישו את התפטרותם.

המכון הלאומי הגבוה למוזיקה או הקונסרבטוריון, שהוא מוסד רשמי, הוא מבנה תרבותי יוקרתי לחינוך מוזיקלי במדינה. היא מושכת אלפי סטודנטים ב-17 סניפים הפזורים במספר אזורים.

במאמץ לתמוך במורים למוזיקה וביכולתם להמשיך, החלו מורים ותלמידים לארגן סדרת ערבים מוזיקליים המהווים במה למוזיקאים ושופכים אור על המציאות הקשה.

"אני כאן היום כדי לעמוד לצד הקולגות שלי שאינם מרוצים מהאופן שבו אנחנו מטופלים", אמר מארגן היוזמה, הסופרן גאדה גאנם, לסוכנות הידיעות הצרפתית בשולי הקונצרט, כשדיבר על עמיתים שהחליפו את מקום מגוריהם או מכרו. המכוניות שלהם כדי שיוכלו לעמוד במצב החיים המדרדר.

ההכנסות מהקונצרטים מושקעות בארגון קונצרטים דומים נוספים או מחולקים למשתתפים, לדברי גאנם, שהיה סטודנט בקונסרבטוריון בשנות מלחמת האזרחים (1975-1990).

לפני השתתפותה בקונצרט השני של היוזמה, שכותרתו "אנחנו רוצים ללכת שולל", היא הוסיפה, "בואו נתמודד עם הבעיות שלנו עם הכישרונות שלנו", כי "הדיכאון יתקוף אותנו אם נשב ולא נעשה כלום".

באותו ערב, מתיו עטה (בן עשר) נפגש לראשונה עם המורה שלו לגיטרה, למרות שלמד איתו שיעורים דרך האינטרנט כבר שנתיים.

"אנחנו מאוד מקווים שהדברים ישתפרו", ואמו, ריטה ג'אבור, אומרת לסוכנות הידיעות הצרפתית כי שיעורי הבית יתחדשו, במיוחד מכיוון שבנה סובל מבעיות שמיעה שמקשות יותר לעקוב אחר השיעורים המקוונים שלו.

סטודנטים אחרים אינם מסתירים את התסכול שלהם מהתקופה הארוכה של הלמידה המקוונת ומההפרעה מהלימודים במכון.

מהנדסת התוכנה אלין שלפרג'יאן, 33, לומדת את העוד והשירה, אומרת ש"איבדה מוטיבציה".

היא מסבירה שהקונסרבטוריון תמיד היה "הבית השני שלי", אבל "היום אנחנו מרגישים מנותקים".


בדומה לעובדי המגזר הציבורי, מורים שהצטרפו לקונסרבטוריון פתחו מספר פעמים בשביתה כדי לדרוש התאמה לשכרם השעתי. העניין הרחיק לכת והביא להפסקת פרישתו של אדי דורליאנס, ראש אגודת עובדי ההוראה במכון, לאחר שארגן מספר הפגנות.

נשיאת הקונסרבטוריון והמלחינה לסופרן, היבה אל-קאוואס, האשה הראשונה שעומדת בראש המכון בלבנון, קושרת בין ההיענות האיטית לדרישות המורים לבין הקיפאון הפוליטי בלבנון, בשל התפקיד הפנויות לנשיאות והשיתוק הנובע מכך בעבודתו של הרשות המבצעת והמחוקקת.

לדבריה, מאז שנכנסה לתפקידה בשנה האחרונה, היא עשתה מאמצים בלתי פוסקים לשיפור המצב, והצליחה, למרות המכשולים, להבטיח העלאה של הקצבה לשעה ודמי ההסעה, שיושמו בהקדם בדיעבד.

הקצבה השעתית אמורה לעלות משלושים אלף ליש"ט לשעה (כ-0.5 דולר) ל-300 אלף ליש"ט, כלומר, לדברי אל-קאוואס, "נתחיל בחינוך עירוני, ואני מקווה שזה יהווה עידן חדש. "

"זה הצעד הראשון", היא מסבירה.

קרבאג' אופטימי לגבי העלאת השכר המוצעת, שאמורה לעמוד על מאות דולרים.

"אני אוכל לשלם על דלק וחשמל ולספק קצת אוכל", הוא אומר.