שר האוצר הפלסטיני שוקרי בשארה קרא (יום רביעי) להתערבות מיידית של הקהילה הבינלאומית כדי להחזיר את הזכויות הכספיות לפלסטינים, באמצעות ניכויים ישראלים מכספי המס.

הצהרותיו של בשארה נאמרו בנאום שנשא במהלך השתתפותו בעבודת ועדת הקשר הבינלאומית (AHLC) שהתקיימה בבירת בלגיה, בריסל, בו אישר כי סך הניכויים הכספיים שנמנעו על ידי ישראל ב-4 השנים האחרונות עלה על 800 מיליון דולר אמריקאי.

לדבריו, הניכויים הישראליים הוסיפו קשיים נוספים למשרד האוצר ולממשלה במילוי התחייבויותיהם, מה שחפף גם לירידה משמעותית במענקי החוץ שהופנו לאוצר הציבור.

הוא קרא לקהילה הבינלאומית לקיים דיאלוג בינלאומי רציני, במטרה לתקן את התנאים הבלתי הוגנים הכלולים בפרוטוקול הכלכלי של פריז, המשפיעים על כל המגזרים הכלכליים הפלסטיניים החיוניים, ולגשר על הפער הגדול בין הזכויות הפיננסיות המובטחות בהסכם. , שישראל הפרה פעמים רבות.

הוא המשיך, "יש תפקיד חשוב של קהילת התורמים בהגנה על המטרה הפלסטינית ובשחרור הכלכלה הפלסטינית מהתלות בכלכלה הישראלית, שכן לחץ לתיקון הפרוטוקול הכלכלי של פריז יתרום להקלת ההגבלות על הכלכלה הפלסטינית".

הוא האמין שחשוב לנקוט בצעדים מעשיים ולמצוא תוכנית פיננסית בת קיימא למדינת פלסטין, לשלוט בגירעון התקציבי ולצמצם אותו בהדרגה, כדי לסלול את הדרך ליציבות פיננסית ולהתאוששות הכלכלה הפלסטינית על רקע המשך ההפרות של הכיבוש.

במהלך נאומו נתן בשארה הסבר על המצב הפיננסי והכלכלי הפלסטיני, המצביע על כך שהממשלה הפלסטינית פועלת תחת אתגרים עצומים. "הגירעון התקציבי מהווה איום על הכלכלה הפלסטינית".

הוא צפה שהגירעון הנוכחי של 2023 יעלה ליותר מ-609 מיליון דולר, לעומת 359 מיליון דולר, או 46%, במקרה שימשיכו ניכויים ישראליים בלתי חוקיים מכספי פינוי.

לדבריו, המשך הגירעון הנוכחי משפיע על היציבות החברתית הפלסטינית, בשל היעדר מטבע לאומי ובנק מרכזי בעל סמכויות מלאות, למחזר את החוב ולכסות את כל התחייבויות הממשלה.

בנוגע למגזר הבנקאי הפלסטיני, אמר בשארה כי הוא חשוף לסיכונים של מחסור בנזילות מזומנים, ולתנודות הפוליטיות הגלומות במערכת הפלסטינית עקב הכיבוש הישראלי, המונעות התקדמות כלכלית.

והוא המשיך: "הממשלה אישרה את התקציב השנה כתקציב חירום, על רקע המשבר הפיננסי המתמשך עקב הכיבוש, מה שמעיד כי התקציב לשנה הנוכחית משקף הכנסות של 5.38 מיליארד דולר, עלייה של 6% לעומת השנה הקודמת. וכנגד זה נהיה עדים לעלייה בהוצאות ב-12% מ-5.53 מיליארד דולר". דולרים ל-6.18 מיליארד, עקב העלייה בשכר.

הוא הדגיש כי למרות המציאות הפיננסית הקשה בשל אתגרים פוליטיים וכלכליים, הצליח משרד האוצר להגדיל את הכנסות הציבור, שכן הוא היה עד לצמיחה של 14% בשנה שעברה, לאחר עלייה של 22% ב-2021.

בשל מאמצי המשרד למקסם הכנסות, הוא תרם לפיצוי על הגידול בעלויות התפעול והירידה החדה בתמיכה הבינלאומית בתקציב, בנוסף להצלחתנו לצמצם את הגירעון התקציבי ביותר ממחצית.

הוא הסביר כי הגירעון הצטמצם מ-971 מיליון דולר ב-2021 ל-416 מיליון דולר ב-2022, ואלמלא הניכויים הישראליים הבלתי חוקיים, השנה הייתה מסתיימת בגירעון של 242 מיליון דולר.