חוזה להרחבת 'class='highlighted-tag'>שדה התעופה הבינלאומי של ביירות עורר מחלוקת בלבנון, כאשר ארגונים לא-ממשלתיים הטילו ספק בחוקיותו והאשימו את הממשלה הזמנית בחוסר שקיפות במדינה שמוסדותיה נהרסים בשחיתות. עדים לקריסה כלכלית כרונית.

בשבוע שעבר הודיע שר העבודה הציבורי והתחבורה עלי חמייה על חתימת חוזה להקמת טרמינל נוסעים חדש בשדה התעופה, עם יכולת להכיל כ-3.5 מיליון נוסעים מדי שנה.

ו"שדה התעופה הבינלאומי רפיק חרירי ", שדה התעופה הנוסעים היחיד בלבנון, לא היה עד לפרויקטים של הרחבה מאז שהסתיים סדנה ענקית לשיקום והרחבתו ב-1998.

לטענת משרד העבודה והתחבורה, לאור הכספים העצומים הנדרשים מפרויקט כזה, הוא פנה ל"משיכת מימון, השקעות ותעסוקה מחו"ל (...) מבלי שאוצר הציבור יישא בנטל".

מהמשרד נמסר כי התקשר בהסכם עם חברת התחבורה האווירית הלבנונית (LAT), הפועלת בנמל התעופה של ביירות מזה עשרות שנים, "למימון כל מרכיבי הפרויקט", לפי שווי של 122 מיליון דולר, וציין כי חברה בבעלות ממשלת אירלנד תפעיל את הבניין החדש למשך 25 שנה.

המהלך עורר ביקורת מצד ארגונים לא-ממשלתיים פרטיים באשר להגיע להסכם בהסכמה שאינה עולה בקנה אחד עם חוק הרכש הציבורי שיצא ב-2021, וחלקם הטילו ספק בסמכותה של ממשלה זמנית להחליט על חוזי ענק בדרך זו.

ראש רשות הרכש הציבורי, ז'אן אלאליה, אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי "החוזה לא עבר את רשות הרכש הציבורי לעיון", על פי מה שנקבע בחוק שיצא ב-2021, המעיד כי הוא ממתין להחלטת הרשות. לשכת הביקורת, שאמורה לנקוט את העמדה המשפטית לגבי החוזה שהתבססה על החוק, היא חוזרת ל-1974.

עשרה ארגונים לא ממשלתיים, כולל שקיפות אינטרנשיונל-לבנון, הודיעו בהצהרה בשבוע שעבר כי מטרת חוק הרכש הציבורי החדש היא "לשים קץ לפרקטיקות ארוכות שנים של רכש לא שקוף והוצאות לא אפקטיביות", וציינו כי חוזה שדה התעופה "היה לא חוקי".

הארגונים הזהירו מפני "התעללויות חמורות" בלבנון ביישום החוק, "שפותח דלת לשחיתות ונפוטיזם".

"החוזה הושג בהסכמה הדדית וללא הליך הגשת הצעות פומבי, מה שמעלה שאלות לגבי שקיפותו", אמרה סיביל ריזק מארגון Kulluna Irada, שחתם על ההצהרה, ל-AFP.

מארק דאו, סגן מגוש Changelings, שיצא מתנועת מחאה נגד הרשות השלטת שהואשמה בשחיתות, סבר כי מיקור חוץ של שדה התעופה "סותר את עקרון השקיפות של המכרזים והמכרזים", ו"היא הפרה של הסמכות לנהל עסקים ממשלתיים".

מול המחלוקת הודיע חמיה כי משרדו יפקיד דוח מפורט בלשכת הביקורת.

קרן המטבע הבינלאומית, הממתינה ליישום רפורמות דחופות להפעלת תוכנית סיוע ללבנון, הודיעה בשבוע שעבר כי יש "ליישם במהירות את חוק הרכש הציבורי".

מאז 2019, לבנון עדה לקריסה כלכלית הנחשבת לקשה ביותר בתולדות המדינה, במקביל לשיתוק פוליטי ולוואקום בנשיאות עקב פילוגים פוליטיים שמנעו את בחירתו של נשיא במשך קרוב לחמישה חודשים.

לכן, המדינה מנוהלת על ידי ממשלה זמנית, המונעת קבלת החלטות בכל הרמות.

לבנון מדורגת 150 מתוך 180 מדינות במדד השחיתות האחרון של Transparency International.