ערבי ובינלאומי
ד 29 מרץ 2023 11:46 am - שעון ירושלים
20 שנה אחרי הפלישה... השקרים הנתעבים של אמריקה עלו לעיראק מחיר כבד, וכעסם של העיראקים עדיין בוער
למרות שחלפו 20 שנה, הסצנה שעדיין טרייה בזיכרון של העולם, במיוחד עיראק , עד היום, היא זו שבה טען קולין פאוול , אז שר החוץ האמריקני, ב-5 בפברואר 2003, במושב של מועצת הביטחון של האו"ם, שלעיראק היו נשק כימי עם צינור בידו. בדיקה מלאה באבקה לבנה.
ב-20 במרץ 2003 פתחה ארצות הברית במבצע צבאי מיוחד בעיראק ללא אישור האו"ם. מאז, התמונה השתנתה לחלוטין בעיראק כתוצאה מהמלחמה העקובה מדם שנמשכה כ-8 שנים, שגבתה את חייהם של מאות אלפים וגרמה לעקירת מיליוני עיראקים אחרים.
העיתונאי העיראקי מונטזר אל-זאידי, שזרק את נעליו לעבר נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' וו. בוש במהלך מסיבת עיתונאים בבגדד בדצמבר 2008 כדי למחות על פלישת אמריקה לעיראק, כתב בחשבונו באתר המיקרו-בלוגים ((טוויטר)) "התאבלתי על מותו של קולין פאוול מבלי לומר שהוא נשפט על פשעיו בעיראק, אבל אני בטוח שבית המשפט של אלוהים יחכה לו", לפי אל-ג'זירה נט במאמר שפורסם ב-2021.
אל-זיידי סבר שפאוול לא הכיר בטעות שעשה בפני מועצת הביטחון של האו"ם, אלא ראה בה דיבור "לא מדויק" ו"כואב" ו"נקודה שחורה" בהיסטוריה המקצועית שלו.
עבור ארצות הברית, סוגיית הנשק להשמדה המונית הייתה משנית לרצונה להפיל את נשיא עיראק סדאם חוסיין. ערבית של BBC ציטטה את לואיס רואדה, ראש קבוצת המבצעים של עיראק ב-CIA, שאמר במאמר שפורסם ב-14 במרץ, "היינו פולשים לעיראק, גם אם לסדאם חוסיין הייתה רק גומייה." ומהדק נייר... התכוונו לומר שהוא הולך להשתמש בדברים האלה כדי לנקור לך את העין."
שר החוץ הפקיסטני לשעבר, חורשיד מחמוד קסורי, נזכר, בהצהרות לסוכנות הידיעות ספוטניק, את ניסיונו כנציג פקיסטן באותו מושב לדון בהחזקת נשק להשמדה המונית של עיראק, והדגיש כי וושינגטון אימצה מדיניות של צעדים חד-צדדיים לפלישה לעיראק, אשר גרם לזה נזק.
בנוגע לעמדות המדינות החברות במועצת הביטחון של האו"ם, קסורי הצהיר כי היה ברור לממשל האמריקני באותה עת שאין ביכולתו להשיג את תמיכת המועצה בתיק העיראקי. הדיפלומט לשעבר ציין כי "היה אירוע מסיבי תגובה נגדית, ואני חושב שהמוניטין של אמריקה סבל מזה מאוד; קודם הייתה אפגניסטן, אחר כך הייתה עיראק, ולמעשה הייתה לה השפעה שלילית מאוד על ארה"ב".
במלאת 20 שנה לפלישה של אמריקה לעיראק, גולשים רבים הביעו את זעמם ברשתות החברתיות, ו"עורך דין.. זייד אל-תיקריטי" אמר בחשבונו באתר ((טוויטר)) כי "הטיעונים וההאשמות שהועלו על ידי אמריקה לגבי נשק להשמדה המונית, זה לא היה אלא כיסוי לכיבוש עיראק ולהרס התשתיות וענייני החוץ שלה, בנוסף לגרימת הרס והרס על עיראק כולה".
ו"חנן עבדוללאטיף" ציינה בציוץ שלה כי "הפשע הנתעב ביותר בעידן המודרני הוא הפשע של אמריקה והפלישה והכיבוש של מדינות הקואליציה בעיראק בתואנה של נשק להשמדה המונית, שהשלכותיו עדיין עומדות על תילם. במונחים של פשעים והפרות שבוצעו נגד העם העיראקי מבלי להעניש את העבריינים האמיתיים".
מורטדה אל-מיסאני פרסם סדרת תמונות שבה נראים חיילים אמריקאים מעבירים ומשמידים את המונומנטים התרבותיים העיראקים, וכתב: "יום השנה העשרים לכיבוש אמריקה בעיראק באמתלה של קיומו של נשק להשמדה המונית וסכנתם לאנושות. אלה הם כמה תמונות של נשק ההשמדה שאמריקה לקחה מעיראק כדי להציל את האנושות", שם נוצרו המילים התמונות הן אירוניות וניגודיות מרה.
הניסיון של העיראקים הוכיח שהשקר האמריקני הזה עלה לעיראק מחיר כבד שהיא משלמת עד היום. הפלישה לעיראק הביאה לאובדן חייהם של מאות אלפי חפים מפשע ולהרס ההווה והעתיד שלהם, והדבר חזר על עצמו בסוריה, בתימן ובלוב.
פעולותיה של ארצות הברית פגעו מאוד במוניטין שלה בכל המזרח התיכון. בינואר השנה, המרכז ללימודים ערביים בדוחא, קטאר, פרסם את "מדד הדעות הערבי 2022", שהצביע על כך ש-78% מהערבים מאמינים שארצות הברית "מהווה איום מערער יציבות על האזור".
Razzaq Hameed, 30, בעל חנות בעיראק, אמר: "המלחמה היא שקר המבוסס על אמונתם שיש נשק להשמדה המונית, אבל המלחמה היא לא בגלל נשק להשמדה המונית, אלא בגלל הפלישה לעיראק. ," והוסיף, "הם אף פעם לא הביאו דמוקרטיה. הם הרגו אנשים חפים מפשע. הם אלה שנלחמו בדמוקרטיה והביאו לנו מלחמה והרס".
בין 2003 ל-2021 נהרגו כ-209,000 אזרחים עיראקים במלחמות ובעימותים אלימים, וכ-9.2 מיליון עיראקים הפכו לפליטים או נאלצו לעזוב את מולדתם, לפי סטטיסטה, מאגר נתונים סטטיסטי עולמי. רבים מאמינים שהאסון התחיל במבחנה מלאה באבקה לבנה.
עם גורמים אמריקאים רבים שהכירו בכך שאין לעיראק נשק כימי או נשק להשמדה המונית, אחד הגולשים ברשת שאל בטוויטר, "מה הטעם בחרטה?... המלחמה הייתה אבסורדית ומאות אלפים נהרגו ללא סיבה. ..."
شارك برأيك
20 שנה אחרי הפלישה... השקרים הנתעבים של אמריקה עלו לעיראק מחיר כבד, וכעסם של העיראקים עדיין בוער