תחקיר שירות הביטחון הכללי (שב"ק), שפורסמה הערב, ג', חשפה שורה של כשלים מודיעיניים ומבצעיים שאפשרו לחמאס לבצע את הפיגוע ב-7 באוקטובר 2023, למרות הזמינות של מידע ראשוני המעיד על כוונות התנועה, שהשירות לא הצליח לנתח, להפיק מהם לקחים ולתרגם לצעדים מעשיים.

החקירה הגיעה למסקנה כי השב"כ "נכשל" במשימתו העיקרית של מניעת הפיגוע, אך במקביל ניסה להטיל חלק מהאחריות על ההנהגה הפוליטית, תוך ציון כי מדיניות הממשלה תרמה להסלמה של הסכנה מבלי לנקוט באמצעי מניעה.

ראש הסוכנות, רונן בר, הודה כי השב"כ לא הצליח למנוע את הפיגוע ואמר: "לא מנענו את הטבח, ואני אשא את הנטל הזה על כתפי כל חיי". בדוח הוסבר כי הסוכנות לא טיפלה בנתונים שבידיה ברצינות הנדרשת.

החקירה הפנימית שערכה הסוכנות הדגישה כי "אם השב"כ היה פועל אחרת, ניתן היה למנוע את הפיגוע", והוסיפו כי החקירה "מצריכה סקירה מקיפה כדי להגיע לאמת ולתקן טעויות".

הדיווח הצביע על כך שלשב"כ יש מידע מאז 2018 על תוכנית חמאס לתקיפה כוללת על ישראל, המכונה "חומת יריחו", אך היא לא נחשבה לאיום מרכזי. החקירה העלתה כי תוכנית זו, שהוערכה מחדש בשנת 2022, לא נכללה בתרחישי הייחוס של הסוכנות, ולא טופלה כתוכנית ממשית לפיגוע עתידי.

הוא גם ציין כי הסוכנות קיבלה "אותות אזהרה חלשים" החל מקיץ 2023, אך לא פירשה אותם נכון או נקטה באמצעי מניעה על סמךם. עוד עולה מהחקירה כי אי ניתוח מדויק של המידע הזמין הפריע ליכולת של השב"כ לקבל החלטות יזומות למניעת הפיגוע.

הוא הסביר כי אחת הטעויות היסודיות הייתה בהערכת כוונות חמאס, שכן הסוכנות סברה שהתנועה מתמקדת בחיזוק השפעתה בגדה המערבית תוך שהיא מבקשת לשמור על השקט בעזה, מה שהוביל לחישוב שגוי של היערכותה למתקפה רחבה.

בדו"ח, שבו כלל השב"כ חלק מחקירתו, נכתב כי "העובדה שהסוכנות לא ראתה בתקיפה רחבת היקף של חמאס תרחיש ריאלי, לצד הערכתה שהתנועה ממוקדת בגדה המערבית ומעדיפה לשמור על עזה כזירה שקטה, פגעו קשות ביכולת לקבל החלטות נכונות לאורך כל התקופה עד ה-7 באוקטובר, ובעיקר בליל הפיגוע".

השב"כ הודה כי יכולתו לאסוף מודיעין ברצועת עזה נפגעה קשות בשנים האחרונות, וציין כי הירידה בחופש הפעולה הביטחונית של ישראל בתוך הרצועה הובילה לצמצום משאבי האנוש שלה שם.

החקירה העלתה כי השב"כ איבד את רשת הסוכנים שלו בתוך עזה לאחר מבצע כושל בחאן יונס ב-2018, שכן חשיפת המבצע הזה הובילה לחיסול מקורות מודיעין מרכזיים של הסוכנות בתוך הרצועה. למרות הניסיונות לבנות מחדש את הרשת, הדיווח ציין כי הסוכנות "התמודדה עם קשיים משמעותיים בהפעלת סוכנים בתוך עזה בצורה יעילה".

מהחקירה, שחלקים ממנה נחשפו על ידי השב"כ, עולה כי הרשות מחזיקה בחיישני מודיעין מתקדמים, שקיבלה מפעולות מיוחדות, אך הם לא נוצלו בצורה הטובה ביותר, ולא נותחו באופן שיאפשר לקרוא את כוונותיו האמיתיות של חמאס לפני התקיפה.

החקירה העלתה גם כשלים בתיאום בין השב"כ לצה"ל, שכן לא הוגדרו בבירור תחומי האחריות בין שני הצדדים לגבי איסוף מודיעין והתרעה מוקדמת בין השב"כ לאגף המודיעין הצבאי של צה"ל ("אמן").

מהחקירה עולה כי "חלוקת האחריות בין צה"ל לשב"כ בנושא המודיעין בעזה לא הייתה טובה, ובשל היתרון היחסי של כל אחד משני הגורמים, היה צריך לקבוע כי צה"ל אחראי על התרעה מפני מלחמה, בעוד שב"כ אחראי להתריע על פעולות בגבול".

מהחקירה עלה כי בליל ה-5 באוקטובר 2023 התקיים מעקב ראשוני אחר פעילות חריגה בצפון עזה, והמידע הועבר לגורמי מודיעין בצבא, אולם השב"כ לא ראה בכך איום מיידי.

בערב ה-6 באוקטובר 2023 שלחה הסוכנות אזהרה חדשה לצבא על "הפעלה חריגה של עמדות תצפית של חמאס", אך היא לא נחשבה ראיה לכך שהתנועה נערכת למתקפה רחבת היקף.

ב-7 באוקטובר בשעה 03:03 לפנות בוקר, שלח השב"כ דו"ח מודיעיני שסווג כ"אזהרה", וציין פעילות חריגה שעלולה להעיד על כוונה התקפית, אך לא הובילה לשינוי מהותי ברמת המוכנות המבצעית.

בשעה 4:30 לפנות בוקר קיים ראש השב"כ פגישה עם מפקדי המרחב של הסוכנות, בה הוצגו מספר תרחישים, בהם אפשרות של "הסתננות מוגבלת או חטיפה", אך האפשרות של פיגוע רחב היקף לא טופלה כאופציה חמורה.

מהחקירה עולה כי הערכות הסוכנות המשיכו לדבוק ברעיון ש"חמאס לא רוצה הסלמה רחבה", למרות שראיות בשטח הצביעו על ההפך, שהיוו את אחת הטעויות החמורות שתרמו לעיכוב התגובה הישראלית.

ביקורת על ההנהגה הפוליטית והיעדר תגובה לאזהרות

החקירה לא הסתפקה בביקורת על הביצועים הפנימיים של המנגנון, אלא גם הטילה את האשמה על ההנהגה הפוליטית, וציינה כי המדיניות ה"רגועה" שניהלה ממשלת ישראל אפשרה לחמאס לבנות את כוחו הצבאי באופן חסר תקדים.

מהחקירה עולה כי ישראל אפשרה ל"כסף קטארי" לזרום לעזה באופן רציף, מה שחיזק את יכולת התכנון והחימוש של התנועה. מהחקירה נמסר כי השב"כ הזהיר את הממשלה שוב ושוב מפני שחיקת ההרתעה הישראלית והסלמה באיומים, אך לא הצליח לשכנע את ההנהגה לנקוט בצעדים יזומים.

השב"כ סבר כי הדבר הוביל להגדלת הסכנה עד להתרחשות הפיגוע. עוד צוין בדו"ח כי מדיניות הממשלה של "בלימת איומים", במקום ביצוע מתקפות מנע, היא אחד הגורמים העיקריים שהובילו להידרדרות המצב הביטחוני.

בסיום החקירה הדגיש השב"כ כי החל ביישום שורה של רפורמות למניעת הישנות כשלים כאלה בעתיד, לרבות הקמת יחידת פיקוח פנימית לחיזוק הפיקוח על ביצועי הסוכנות, שיפור תהליך איסוף המידע בעזה והגברת שיתוף הפעולה המודיעיני עם צבא ישראל.

עוד עולה מהחקירה כי השב"כ יפעל לפיתוח "מודלים חדשים של אזהרה" בשיתוף הצבא, כדי להבטיח מענה מיידי לכל סימן המצביע על איומים קרובים.

אבל החקירה לא סיפקה תשובות ברורות לכמה שאלות בסיסיות, כמו דיוק המודיעין שסיפקו "הסוכנים בתוך עזה" לפני התקיפה, והאם חלקם הוטעו או עבדו כסוכנים כפולים עבור חמאס.

בסוף הדו"ח, שבו כללה הסוכנות חלק ממה שנכלל בחקירתה, ציינה הסוכנות כי למרות הכישלון שחשף החקירה, היא "חזקה ויציבה ותמשיך בפעילותה להגנה על ביטחון ישראל", והדגישה את מחויבותה לבצע את הרפורמות הנדרשות למניעת כשלים דומים בעתיד.