ד. חוסיין אלדיק: ההבדל בין וושינגטון לממשלת נתניהו אינו נוגע למטרה של המלחמה, אלא דווקא על הטקטיקה שלה

מוחמד מנאסרה: אמריקה היא האתגר הגדול ביותר שעומד בפני העם, והברית שלה עם ישראל היא אידיאולוגית עמוקה

ד. סעד נמר: נתניהו מנצל את חולשתו של ממשל ביידן כדי להמשיך במלחמה עד הבחירות בארה"ב

טלאל אוקל: ארצות הברית ממשיכה לתמוך בישראל מבלי לנקוט בצעדים רציניים לסיום התוקפנות הישראלית

ד. עבדול מג'יד סוויילם: חוסר הרצון של אמריקה לסיים את המלחמה קשור לחזון שלה את הסכסוך ולהשלכותיו הפוליטיות והביטחוניות

ד. מחמוד אל-פארוך: הממשל האמריקני חלש וכפוף לשדולה הציונית, ונתניהו מנצל אותו כדי להרחיב את התוקפנות נגד עזה.

ד. ראאד אבו בדוויה: הממשל האמריקני בדרך כלל מרים את קולו כאשר יש מחאות גדולות בתוך ישראל עצמה

ד. קוסאי חאמד: וושינגטון תתערב ביעילות רק אם תראה שהמשך המלחמה מאיים על האינטרסים שלה במזרח התיכון

מאז תחילת המלחמה הפלילית הישראלית ברצועת עזה, מתנהלת ארה"ב בפעולות פוליטיות שמראות שהיא במצב חלש ואינה מסוגלת לאלץ את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו להפסיק את המלחמה, למרות שיש לה את כל כלי הלחץ האפקטיביים. אם תרצה, בעיקר התמיכה הצבאית שאיפשרה למדינה הכובשת את המשך פעולותיה הצבאיות הישירות, בנוסף לתמיכה הכלכלית והפוליטית והכיסוי המדיני המעניק לישראל חסינות חסרת תקדים במוסדות בינלאומיים, במיוחד במועצת הביטחון, הפלילי. בית המשפט, ובית הדין הבינלאומי לצדק.

Writers, political analysts, university professors, and experts told “ے” that there is a belief that the discrepancy between the United States and the Netanyahu government is not related to the goals of the war on the Gaza Strip, but rather to the way it מנוהל בעוד וושינגטון מבקשת לפתור את משבר העצורים, נתניהו ממשיך בלחץ צבאי מסיבות פוליטיות הקשורות לחזון ישראל לפתרון הסכסוך.

הם מאמינים שכל שינוי בעמדה האמריקנית עשוי להתרחש רק אם וושינגטון תעמוד בפני לחץ רציני מצד מדינות ברחבי העולם ומדינות ערב ואיסלמיות.

דחיינות היא מדיניות אמריקאית מתמדת

המומחה לענייני אמריקה, ד"ר. חוסיין אלדיק אמר כי ההיסוס שמפגין העמדה האמריקאית כלפי המלחמה ברצועת עזה אינו מקרה של חולשה או היסוס, אלא מדיניות אמריקאית עקבית.

אל-דיק אמר: לארה"ב, בין אם בממשל ביידן ובין אם במסגרת הקונגרס ובכל המוסדות האמריקאים, אין רצון פוליטי אמיתי להגיע להסכם להפסקת המלחמה.

אל-דק ציין כי הפער בין וושינגטון לממשלת בנימין נתניהו אינו נוגע למטרת המלחמה, אלא לטקטיקה, שכן וושינגטון רוצה לשים קץ למשבר העצורים, בעוד שנתניהו מבקש להמשיך בלחץ צבאי, בשל מפלגתי. שיקולים וחזון מדינת העומק בישראל כי ניתנה ההזדמנות לפתור את הסכסוך עם הפלסטינים.

אל-דק ציין כי ישראל מסתמכת במידה רבה על תמיכה אמריקאית בלתי מוגבלת, וישנה אמונה בקרב הפרוגרסיביים במפלגה הדמוקרטית ואלו התומכים בעם הפלסטיני כי "המלחמה ברצועת עזה היא מלחמה אמריקאית המתנהלת בכלים ישראליים".

אל-דק ייחס זאת להשפעה הרבה של השדולה הציונית במוסדות האמריקאים, בנוסף לזרם אידיאולוגי דתי התומך בישראל בתוך ארצות הברית.

ממשל ביידן לא מסוגל ללחוץ על נתניהו

בנוגע לאפשרות של ארצות הברית להפעיל לחץ אמיתי על ישראל לסיום המלחמה, אמר אלדיק: ממשל ביידן, שמתקרב לסוף כהונתו, אינו מסוגל לנקוט בצעדים יעילים או תקיפים כלפי נתניהו.

הוא הוסיף: גם אם המפלגה הדמוקרטית תנצח וקמאלה האריס תיכנס לנשיאות, המדיניות האמריקאית כלפי ישראל לא תהיה עדה לשינויים גדולים, לאור הנטייה העקבית של המפלגה הדמוקרטית לתמוך בישראל.

אם המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ ינצח, אל-דיק סבור כי זו עשויה להוות הזדמנות פז עבור ישראל להשיג תמיכה חסרת תקדים, שתחזק את מעמדו של נתניהו ותגדיל את סיכויי המלחמה.

הוא ציין כי כל שינוי בעמדה האמריקנית בנוגע למלחמה בעזה לא יתרחש אלא לאחר הבחירות הבאות לנשיאות ארה"ב.

אל-דק אמר: האינדיקטורים הנוכחיים אינם מצביעים על כך שישראל מתכוונת לסיים את המלחמה בקרוב או לסגת מרצועת עזה, אך ההתפתחויות לאחר הבחירות האמריקאיות עשויות להוביל לשינויים במדיניות אולם קשה לחזות שהמלחמה תסתיים בטווח הקרוב עם התעקשותה של ישראל לכבוש את רצועת עזה.

אמריקה היא שותפה ונותנת חסות לפשע

הסופר והאנליסט הפוליטי מוחמד מנאסרה מאמין שארצות הברית של אמריקה היא האתגר הגדול ביותר העומד בפני תושבי העולם, במיוחד העם הפלסטיני.

מנאסרה תיארה את עמדתה לגבי המלחמה המתמשכת נגד הפלסטינים ופשעי רצח העם שבוצעו כעמדה של שותפה ונותנת חסות לפשע, מה שהופך את ארצות הברית לא כשירה להיות מתווך בסכסוך, לא משנה איך התקשורת מנסה לשווק את זה.

מנאסרה מתח ביקורת על האנליסטים ותכניות הטלוויזיה העוסקות במה שהוא תיאר כ"חילוקי הדעות לכאורה" בין ממשלו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, והסביר כי ניתוחים אלו אינם משקפים את המציאות, שכן ישראל אינה מדינה נפרדת. מארצות הברית בהחלטותיה.

מנאסרה ראתה שהיחסים בין וושינגטון ותל אביב נטועים עמוק, וכי אמריקה מנהלת את הסכסוך הפלסטיני-ישראלי באותה גישה שבה השתמשה במשא ומתן עם מצרים לאחר מלחמת 1973, שהובילה לחתימת הסכם קמפ דיוויד. .

ארצות הברית יכולה לעצור את המלחמה, אבל היא לא רוצה

מנאסרה הדגיש כי "ארה"ב יכולה לעצור את המלחמה ואת רצח העם, אך היא מסרבת לעשות זאת משום שלדבריו היא עצמה ישראל, והיא נוקטת במדיניות המשרתת את הציונות הנוצרית, שלדעתה היא מסוכנת יותר מהציונות היהודית".

מנאסרה ציין כי כל המדיניות האמריקנית נועדה למנוע הקמת מדינה פלסטינית ולחסל לחלוטין את הנושא הפלסטיני, וציין כי התמיכה הצבאית, הפיננסית והדיפלומטית שוושינגטון מספקת לישראל היא חלק מהאמונה המקראית של הנצרות הציונית השולטת בהחלטות אמריקאיות. .

מנאסרה הסביר כי ההשפעה הציונית הנוצרית והיהודית בארצות הברית התרחבה מאז שנות ה-70 ועד להעברת חקיקה חוקית בקונגרס המבטיחה המשך תמיכה בישראל, כך שהאינטרסים של ישראל הפכו לעדיפות שגוברת על האינטרסים של המדינות האמריקאיות עצמן. .

שבירת ההגמוניה האמריקאית בסוגיה הפלסטינית היא אפשרית

מנאסרה סבור כי חקיקה זו מקשה על כל ממשל אמריקאי עתידי לנקוט עמדות המתנגשות עם האינטרסים של ישראל, אלא אם יחוקקו חוקים נגדיים המפנים את המדיניות האמריקאית.

למרות שהכיר בקושי לשנות מדיניות זו, אמר מנאסרה כי שבירת ההגמוניה האמריקנית בסוגיה הפלסטינית אפשרית באמצעות פעולות של מדינות ערב, והדגיש כי הפלסטינים עצמם מספקים לעתים קרובות "מתנות חינם" לאמריקה ולישראל כתוצאה מהטעויות שבוצעו. על ידי הארגונים והמפלגות שלהם.

הוא הביע חרטה על היעדר כל ניסיונות רציניים של ארגונים אלה להעריך את טעויותיהם ולשקול דרכים לשיפור אסטרטגיות המאבק שלהם.

מנאסרה הדגיש כי המפתח לתיקון מגמות אמריקאיות כלפי הנושא הפלסטיני אינו בידי הפלסטינים בלבד, אלא דווקא בידי מדינות ערב שעדיין לא החליטו לנקוט בצעדים הנדרשים כדי לשנות את עמדת וושינגטון ולהשיג מציאות אמיתית. שינוי במדיניותה כלפי העם הפלסטיני ועמי האזור.

נתניהו מנצל את חולשתו של ממשל ביידן לקראת הבחירות בארה"ב

ד"ר סעד נמר, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת בירצייט, מצדו אמר: הממשל האמריקאי הנוכחי בהנהגתו של הנשיא ג'ו ביידן עובר מצב של חולשה קיצונית, שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מודע לה והוא ניצול לדחות את סיום המלחמה ברצועת עזה עד להתקרבות הבחירות לנשיאות ארה"ב.

לדברי נמר, נתניהו מהמר על ניצחונו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, מתוך אמונה שניצחונו יסייע לו לשמור על הקואליציה הממשלתית שלו ולהמשיך כראש ממשלה.

נמר ציין כי נתניהו מנצל את החולשה הזו בממשל האמריקני, שכן הוא מסרב להגיב לדרישות ממשל ביידן להעביר את הסכם הפסקת האש.

נימר הסביר כי הסיבות לחולשה זו נובעות מהרגישות של המצב הפוליטי במפלגה הדמוקרטית השלטת, שכן סגנית הנשיא קמאלה האריס נמנעת מלחץ ישיר על ישראל, לאור חשיבות התמיכה של השדולה הציונית והיהודית במפלגה במקביל, הממשל מתמודד עם התנגדות גוברת מצד מצביעים ערבים וצעירים המפגינים נגד המלחמה בעזה בארצות הברית, ולכן האריס מבקש לאזן אותה כדי לרצות את הבוחרים.

תיקונים תכופים להצעותיו של ביידן

נימר ציין כי ביידן מנסה לדחוף לקראת סיום הסכם הפסקת אש, אך חולשתו הפוליטית וחוסר יכולתו להפעיל לחץ אפקטיבי על נתניהו גורמות לממשלו לשנות את היוזמות המוצעות מספר פעמים, בניסיון לספק את הצד הישראלי.

הוא אמר: "למרות שתנועת חמאס הסכימה להצעותיו של ביידן לעסקה, הממשל האמריקני ממשיך לתקן אותן בהתאם למה שנתניהו רוצה, מה שמשקף את מצב הבלבול והחולשה במדיניותה, ואת זה שמפריע להסכם. הוא נתניהו".

נימר ציין כי "ביידן מבין שהשפעתו הפוליטית תרד לאחר הבחירות הקרובות לנשיאות, מה שגורם לו פחות להתעניין בהפעלת לחץ חזק על נתניהו".

נמר ציין כי המפלגה הדמוקרטית מובילה בימים אלה את מדיניות הממשל האמריקני כלפי ישראל, וציין כי המצב לא ישתנה אלא אם המפלגה תקבל החלטה נחרצת, בין אם בלחץ על נתניהו ובין אם באחריות חמאס לכישלון העסקה.

לגבי הפגנות סטודנטים באוניברסיטאות אמריקאיות, נימר הסביר שהן החלו להסלים עם תחילת שנת הלימודים החדשה, אך אין להן את היכולת לשנות את המדיניות האמריקאית כלפי ישראל, לאור היחסים האסטרטגיים החזקים בין ארה"ב לכיבוש הישראלי. מְדִינָה.

שותפות בין וושינגטון לתל אביב

הסופר והאנליסט הפוליטי טלאל אוקל סבור שההיסוס והרתיעה האמריקאית מלהפסיק את המלחמה ברצועת עזה משקפים את השותפות והמדיניות שנוקטת וושינגטון עם תל אביב, שכן ארצות הברית ממשיכה לתמוך בישראל מבלי לנקוט בצעדים רציניים לסיום התוקפנות.

אוקל הסביר כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מסלים את הטלת גישתו לניהול המלחמה ברצועת עזה ודוחה את העסקה תוך ניצול הצורך של המפלגה הדמוקרטית בקולות הקהילה היהודית בארה"ב, מה שמחליש את עמדת הממשל של הנשיא ג'ו ביידן.

אוקל ציין כי ביידן מחפש איזון בין אי להכעיס את "הלובי הציוני" מחד גיסא, ומאידך גיסא, לרצות את הסולידריות עם העניין הפלסטיני.

כל זה, לפי אוקל, מוביל את ביידן לאמץ מדיניות זהירה בהתמודדות עם האירועים. הוא הוסיף: לא סביר שהמדיניות האמריקנית הזו תשתנה אלא אם תהיה התפתחות קיצונית בעמדה הערבית.

אוקל מאמין שאם המלחמה תתרחב למרות רצונו של הממשל הדמוקרטי, העמדה האמריקאית תמשיך לדבוק במדיניותה המסורתית, תסתפק בהבטחות דמיוניות ריקות והצהרות תעמולה לפלסטינים ובני בריתם, מבלי לנקוט בצעדים מעשיים שיובילו השגת כל שינוי מוחש.

כדי שישראל לא תיראה כאילו לא השיגה את מטרותיה

הסופר והאנליסט הפוליטי ד"ר עבד אל מג'יד סוויילם מצדו אמר: הרתיעה וההססנות שהפגין הממשל האמריקני בנוגע למלחמה ברצועת עזה קשורות לחזון של ארה"ב לגבי הסכסוך, ולא רק בגלל מנהלי או חולשה פוליטית.

לטענת סוויילם, וושינגטון נמנעת מלדחוף להפסקת אש כי זה עלול לגרום לישראל להיראות כאילו לא השיגה את מטרותיה במלחמה זו, או שתנועות ההתנגדות בעזה הצליחו לסכל את התוקפנות ולהרוס את מטרותיה.

סוויילם ציין כי ארה"ב אינה רוצה להגיע להפסקת אש אלא אם תוכל לטעון שישראל השיגה חלק רציני מיעדיה מסיבה זו, ארה"ב לוחצת לכלול בכל הסכם עתידי את האפשרות להחזיר את ישראל אליה המלחמה, תוך שמירה על לחץ מתמיד על תנועת החמאס.

האסטרטגיה הזו, לפי סוויילם, נובעת לא רק מחולשת הממשל האמריקני, אלא גם מהחזון של וושינגטון לגבי הסכסוך והשלכותיו הפוליטיות והביטחוניות.

עם זאת, סוויילם אינו מכחיש כי ישנן חולשות בממשל האמריקאי הנוכחי, במיוחד כאשר הבחירות לנשיאות מתקרבות.

בעיות נוער בתוך המפלגה הדמוקרטית

האתגרים הבולטים הללו, לפי סוויילם, כוללים בעיות נוער בתוך המפלגה הדמוקרטית, חלוקת הדעות בעניין ההצבעה לסגנית הנשיא קמאלה האריס, בנוסף לחשש שהבוחרים הערבים יחרימו ויאבדו חלק מהקולות היהודיים. בהקשר זה, סוויילם מצביע על הקמפיין הגדול בראשות דונלד טראמפ, שהרחיק לכת והזהיר כי עלייתו של האריס לשלטון פירושה "הסוף של ישראל", שימוש "וולגרי" בתקשורת והפחדה חסרי תקדים בפוליטיקה האמריקאית. .

הוא אמר: המאבק על הקול היהודי בתוך ארצות הברית הגיע לרמה חסרת תקדים, וטראמפ ניצל את הדינמיקה הזו במערכות הבחירות שלו מצד שני, ממשל ביידן סובל מהאתגרים החופפים הללו, ומנסה למתן אותם. על ידי התמקדות בתיקים אחרים, כמו מלחמת אוקראינה, אבל זה.

סוויילם מאמין שארצות הברית נקלעת למצב מבלבל ומבלבל, במיוחד עם אובדן פרויקט דרך הודו, שתוכנן כאמצעי להתעמת עם "דרך המשי" הסינית ושהתחרות עם סין החלה להיות עמוקה. להשפיע על הכלכלות המערביות.

התמיכה האמריקאית בישראל קשורה למדינה העמוקה

בנוגע לתמיכה האמריקנית בישראל, הסביר סוויילם כי עניין זה אינו קשור לדמויות כמו ביידן, האריס או טראמפ, אלא למדינה העמוקה בארצות הברית, שרואה בישראל יותר מאשר רבים, ולמרות המודעות של וושינגטון לכך תדמיתה של ישראל נפגעה לאחר ה-7 באוקטובר, הם עדיין מעוניינים לשמור על מעמדה של ישראל כעם בלתי מנוצח.

סוויילם ציין כי הרתיעה האמריקנית מלהפסיק את המלחמה בעזה עשויה להשתנות אם יהיה לחץ ערבי ואיסלאמי רציני.

סוויילם הביע את אמונתו כי היעדר לחץ זה הוא הסיבה העיקרית להמשך ההססנות האמריקאית, והדגיש כי נוכחות לחץ ערבי ואיסלאמי חזק יאלץ את ארצות הברית לשנות את עמדתה ולצאת ממצב ההיסוס הזה, שעלול להיות להוביל לשינוי במהלך היחסים בין ערבים-אמריקאים-ישראלים.

ההיסוס של הממשל האמריקני משקף חולשה פנימית

העיתונאי והחוקר הפוליטי ד"ר מחמוד אל-פארוך אמר: ההיסוס שמפגין הממשל האמריקני בטיפול במלחמה הישראלית ברצועת עזה משקף חולשה פנימית ומדיניות עקבית של מדינה שתומכת ביסודה בישראל.

הוא ציין כי ממשלו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן סובל מחולשה קיצונית, במיוחד מכיוון שהוא בימיו האחרונים, מה שגרם לו לא לנקוט עמדות נחרצות להפסקת המלחמה.

אל-פארוך ציין כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הצליח לנצל את החולשה האמריקנית הזו, וסחט את ממשל ביידן מאז תחילת התוקפנות ב-7 באוקטובר, והפך אותו לממשל "רשמי" שאינו מסוגל להפעיל לחץ על ישראל להפסיק את תוקפנות נגד עזה.

אל-פארוך הדגיש כי לממשל האמריקאי הנוכחי אין יכולת השפעה ממשית, ולכן הוא שותף עם ישראל במלחמתה, שכן הוא העניק תמיכה חסרת תקדים בכל הרמות, כולל תמיכה מדינית, דיפלומטית, כספית וצבאית.

ההשפעה הגדולה של השדולה הציונית

אחת הסיבות העיקריות לחולשה זו, לדברי אל-פארוך, היא ההשפעה הרבה של השדולה הציונית בממשלת ביידן, תוך שהיא מציינת כי ממשל זה הוא הממשל בו מחזיקים אנשים מהשדולה הציונית בתפקידים בכירים ורגישים ביותר. כמו שר החוץ, אנתוני בלינקן, אותו מגדיר אל-פארוך כשליט בפועל של הממשל האמריקאי יחד עם אישים כמו עמוס הווקשטיין, השליח האמריקני ללבנון, ובכירים נוספים במשרדי האוצר, הבריאות והמולדת. ביטחוני, הדמויות המשפיעות הללו גרמו לממשל למלא באופן מלא את פקודות השדולה הציונית ואיפא"ק, שהפכו אותה לכלי בידי נתניהו.

אל-פארוך ציין כי הנשיא ביידן, כאדם מבוגר, מתאפיין בסתירות בהצהרותיו, מה שמחזק את הרושם שהוא רק חזית לממשל שאין לו החלטה משלו, אלא מיישם אג'נדה המוכתבת זאת על ידי ישראל והלובי הציוני.

אל-פארוך הסביר שממשל ביידן לא הצליח להשיג הרבה מהיעדים שהעלה על סדר יומו, כולל השגת פתרון שתי המדינות.

ביצוע עסקה עם חמאס הפך לכמעט בלתי אפשרי

הוא הוסיף: הסיכוי להפסיק את התוקפנות נגד עזה או ללחוץ על ישראל להגיע להסכם עם חמאס הפך כמעט בלתי אפשרי בנסיבות הנוכחיות.

אל-פארוך סבור כי "ההזדמנות לשנות את העמדה האמריקנית הזו הייתה אפשרית בתחילת התוקפנות נגד עזה אילו הייתה עמדה ערבית ואיסלאמית חזקה, אבל זה מאוחר מדי עכשיו".

במבט לעתיד, אמר אל-פארוך: שינוי עשוי לבוא עם הממשל האמריקאי החדש, שייבחר בנובמבר הבא, בין אם הממשל הוא רפובליקני או דמוקרטי, ניתן לנהל משא ומתן לאמץ מדיניות חדשה כלפי התוקפנות הישראלית על עזה, כולל. פתיחה מחדש... דרך מדינית לפתרון הסוגיה הפלסטינית באופן מקיף וצודק.

אל-פארוך ציין כי "הממשל האמריקני החדש עשוי להיות מסוגל ויעיל יותר ללחוץ על ישראל, אם על מנת לחתום על הסכם עם חמאס או להפסיק את התוקפנות אחת ולתמיד, בנוסף לתפקידו הפוטנציאלי בהחייאת הסכמי הנורמליזציה עם חמאס. מדינות ערב".

אל-פארוך סבור כי "המלחמה הנוכחית בעזה תימשך בצורות שונות עד שישתלט על ממשל אמריקאי חדש, חזק ומשפיע יותר, שעשוי לדחוף את ישראל למשא ומתן ולפתיחת דף חדש של יחסים במזרח התיכון, בין אם במזרח התיכון. ברמה הפלסטינית או עם מדינות ערב".

אל תלחץ על נתניהו להשיג הישגים אלקטורליים

ד"ר ראאד אבו בדוויה, פרופסור למשפט בינלאומי ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה הערבית אמריקאית, אמר: חוסר היכולת הנוכחית של הממשל האמריקני לעצור את המלחמה ברצועת עזה או להפעיל לחץ על ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נובעת מהקרבה של הבחירות לנשיאות אמריקה.

אבו בדוויה הסביר, "הנושא הפלסטיני הפך לחלק מהמתחים הפנימיים בארה"ב, עם העמקת ההשפעה של השדולות הציוניות על המדיניות האמריקאית, ויש תמיכה חזקה מצד כמה תנועות דתיות, במיוחד מכיוון שיש אחוז גבוה של אמריקאים. אזרחים שהם נוצרים אנגליקניים". רובם תומכים בישראל מסיבות אידיאולוגיות".

אבו בדוויה הצביע על "השינויים שהמפלגה הדמוקרטית האמריקנית הייתה עדה להם בשנים האחרונות, כאשר צצה בתוכה קבוצת קולות שתמכה בעניין הפלסטיני ודחתה במשך שנים את התמיכה בישראל, אך הם הסלימו לאחר המלחמה ברצועת עזה, וקבוצה זו הפכה לכוח אופוזיציה בתוך המפלגה, וכמה מחבריה הגיעו לקונגרס."

למרות זאת, אבו בדוויה הדגיש כי המפלגה הדמוקרטית עדיין תומכת במידה רבה בישראל, וכי קולות האופוזיציה הללו עדיין מתגברים.

בנוגע לעמדה האמריקנית הרשמית, הסביר אבו בדוויה, "הממשל של הנשיא ג'ו ביידן מוצא את עצמו במצב קשה ככל שמתקרבות הבחירות לנשיאות, הוא לא רוצה לאבד את תמיכת ישראל או תומכיה בתוך המפלגה הדמוקרטית, מה שמסביר את זה חוסר יכולת להפעיל לחץ אמיתי על נתניהו, למרות קיומם של חילוקי דעות בין וושינגטון לממשלת נתניהו לגבי הגישה שהיא נוקטת, עם הדגש שלה על תמיכה בישראל והגנה על ביטחונה".

הגנה על ישראל היא חלק מהאינטרסים הגבוהים ביותר של אמריקה

אבו בדוויה סבור כי "המניע מאחורי אי הלחיצה על נתניהו הוא לא רק אינטרסים אסטרטגיים אמריקאים בהגנה על ישראל וביטחונה, אלא גם הישגים אלקטורליים. הגנה על ישראל היא חלק מהאינטרסים האמריקאים הגבוהים ביותר, אבל המחלוקת נסובה על הדרך בה נתניהו מנהל את ממשלתו. ."

הוא אמר: ייתכן שהנסיבות הפנימיות בארצות הברית לא ידחפו את ממשל ביידן להשתמש בכלי לחץ גדולים יותר על ישראל, באופן שלא ישפיע על האינטרסים האלקטורליים שלה.

אבו בדוויה ציין כי הממשל האמריקני נוהג להרים את קולו כאשר יש מחאות גדולות בתוך ישראל עצמה, מה שמשקף קשר הדוק בין השיח הפוליטי האמריקאי לתנועת המחאה בחברה הישראלית.

אבו בדוויה ציין כי ממשל ביידן עשוי לנקוט בצעדים סמליים נגד ממשלת נתניהו, אך הם יהוו מענה לדרישות המפגינים הישראלים, ולא במטרה להפעיל לחץ אמיתי על נתניהו בנוגע למדיניותו כלפי הפלסטינים.

לארצות הברית יש אמצעי לחץ יעילים

פרופסור למדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה אל-קודס, ד"ר. קוסאי חאמד אמר, "למרות שהמשך המלחמה ברצועת עזה אינו מקובל עוד על חלקים גדולים במפלגה הדמוקרטית, ממשל ביידן אינו רוצה להפעיל לחץ רציני על נתניהו לסיים את המלחמה, משיקולים הקשורים לנשיא ביידן. עמדה פרו-ישראלית אישית, וכדי להימנע מהשפעה שלילית על הסיכויים של "המפלגה בבחירות הקרובות תפסיד קולות יהודים בעלי השפעה".

חאמד אמר: "ארה"ב מנסה ליצור את הרושם שיש מאמצים מתמשכים של הממשל האמריקני להגיע להסכם, על מנת לספק חלק משמעותי בחברה האמריקאית שרוצה לסיים את המלחמה".

באותו הקשר הדגיש חאמד כי "לארצות הברית יש אמצעי לחץ יעילים לדחוף את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו להפסקת המלחמה ברצועת עזה, אך היא מעדיפה שלא להשתמש באמצעים אלו לצורך חישובים מדיניים פנימיים מדויקים, הקשורים להשפעה. הסיכויים של המפלגה הדמוקרטית וקמאלה האריס להתעמת עם דונלד טראמפ בבחירות הבאות".

חאמד ציין כי לחישובים הפנימיים של ממשל ביידן יש תפקיד מרכזי בהגבלת יכולתו לנקוט בצעדים מכריעים כלפי ישראל, שהחשוב שבהם הוא חישובי בחירות, שלא לדבר על כך שביידן איבד את השפעתו בהחלטות פוליטיות אמריקאיות.

חאמד הסביר כי "חוסר הנכונות של ארצות הברית להקפיא את הסיוע הכספי או הצבאי לישראל משקף את מחויבותה לתמוך ולהגן על ביטחון ישראל".

חאמד ציין כי המדיניות האמריקנית המסורתית הייתה לא לנקוט עמדות חריגות נגד ישראל, וכי וושינגטון תתערב ביעילות רק אם תראה כי המשך המלחמה מאיים על האינטרסים שלה במזרח התיכון.

שינוי העמדה האמריקאית דורש עמדות ערביות ובינלאומיות חזקות

חאמד אמר: "שינוי העמדה האמריקנית המהוססת כלפי עצירת המלחמה ברצועת עזה דורשת עמדה ערבית ובינלאומית חזקה הלוחצת על וושינגטון כדי לדחוף את ישראל להפסיק את המלחמה".

הוא סבור כי "בהתבסס על חישובים קודמים, עמדתה של וושינגטון לא צפויה להשתנות בזמן הנוכחי, בעוד שנתניהו ימשיך לנצל את הרגע ולהמר על חזרתו של טראמפ לזירה הפוליטית האמריקאית".

חאמד ציין כי ארה"ב נמנעת מהצגת יוזמות חדשות בשלב זה, ומעדיפה להימנע מכל צעד שעלול לגרום לה מבוכה פוליטית פנימית או בינלאומית, ואולי לא תמצא קבלה של אף אחד מהצדדים, והיא תישאר מהוססת בניהול המלחמה. תיק ומשחק בתפקיד המגשר במשא ומתן.