ד. דלאל עריקאת: נתניהו עשוי להשתמש בהריגת עצורים כתירוץ להסלים את מלחמתו ולעכב הגעה להסדר.

סרי סמור: אמריקה חוסמת את המשא ומתן וכל מי שסבור שהיא לא מסוגלת לכפות על ישראל להגיע להסכם טועה

סולימאן בשארת: ההבדלים בעמדות בחברה הישראלית מתמקדים בסדרי עדיפויות ולא במלחמה עצמה

סאמר ענבתאווי: הצהרותיו של אבו עוביידה הן אזהרה לקהילה הישראלית בנוגע לעצורים בעזה ליצור לחץ שלילי על נתניהו.

נמשכות הספקולציות לגבי הסיכויים להגיע לעסקת חליפין שתוביל לסיום מלחמת ההשמדה שהמדינה הכובשת ממשיכה ברצועת עזה, על רקע סיבוכים פוליטיים פנימיים ובינלאומיים, במיוחד לאחר הריגת ששת העצורים הישראלים, וכן עלייתם של מאות אלפי ישראלים ברחובות כדי למחות נגד המכשולים שהציב ראש ממשלתם בנימין נתניהו במאמץ לשבש כל הסכם אפשרי.

משני צידי הסכסוך, אזרחים פלסטינים וישראלים מקווים כי אירוע הריגת ששת האסירים הישראלים יאיץ את המשא ומתן להשלמת עסקת חליפין, על רקע שאלות לגבי יכולת החברה הישראלית ויכולתה ללחוץ על ראש ממשלת ישראל. בנימין נתניהו על סיום העסקה, במיוחד לאחר הצטרפותו של הסתדרות לאיגודים בישראל לשביתה מקיפה.

Writers, political analysts, and specialists believe, in separate interviews with “ے,” that in light of this escalation, the chances of reaching a peace agreement or a permanent truce seem very slim, as Netanyahu continues to strengthen his positions rejecting any possible deal .

סופרים, אנליסטים ומומחים ציינו כי החששות מתחזקים בישראל בעקבות הצהרות ההתנגדות שאיימו בהסלמה גדולה יותר נגד עצירים ישראלים, אם יימשכו הפעולות הצבאיות נגד רצועת עזה או ייעשו ניסיונות להגיע לאותם עצירים.

אין סבירות להגיע לעסקה ולהפסקת המלחמה לצמיתות

ד"ר אמר: דלאל עריקאת, פרופסור לדיפלומטיה ויישוב סכסוכים באוניברסיטה הערבית-אמריקאית: הצלחתה או כישלונה של העסקה הקשורה להפסקת המלחמה ברצועת עזה לא תושפע במידה רבה מסוגיית הריגת ששת העצורים הישראלים.

עריקאת הסביר כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עשוי להשתמש באירוע זה כעילה כדי להצדיק את ההסלמה שלו במלחמה ברצועת עזה, אך השיבוש במשא ומתן נובע בעיקר מרצונו של נתניהו להמשיך במלחמה ולא להגיע להסדר, למרות העובדה שיש הסכמה עולמית על זכותם של הפלסטינים לנהל את עזה והגדה המערבית.

למרות שהדגישה כי השגת הסכם קבע והפסקת אש מוחלטת אינה סבירה בשלב הנוכחי, עריקאת ציינה כי התרחיש שסביר ביותר להתגשם הוא האפשרות להפעיל לחץ על נתניהו עם התקרבות הבחירות בארה"ב וישיבות האו"ם. ספטמבר, שאולי זה מוביל לרגיעה זמנית מבלי לסיים לחלוטין את המלחמה.

צפו שהמחאות יימשכו...ולחץ אמריקאי על נתניהו

לגבי השפעת המסרים שהוחלפו בין ההתנגדות לישראל, אמר עריקאת: הצהרות "אבו עוביידה", דובר גדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של תנועת חמאס, ההודעה של חמאס על הרג השישה. העצורים, והתגובות הישראליות של נתניהו ומנהיגי ישראל, יוצרים מצב של בלבול בחברה הישראלית.

היא ציינה כי המסר של אבו עוביידה היה ברור, ומטרתו להפריך את סיפורו של נתניהו, המשתמש בסוגיית הריגת האסירים כאמצעי לעיכוב המשא ומתן, מה שמסית את החברה הישראלית להמשך הפגנות.

עריקאת ציפה שהמחאות וההפגנות הישראליות ימשיכו להפעיל לחץ על נתניהו, בנוסף להמשך הלחץ האמריקאי עליו.

עריקאת ציין כי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הבהיר שנתניהו אינו רוצה לקדם את המשא ומתן, מה שעשוי לדחוף את הממשל האמריקני לברית עם האופוזיציה הישראלית או עם יורשו הפוטנציאלי של נתניהו בעתיד הקרוב.

נתניהו מייצג צוות, לא אדם

הסופר והאנליסט הפוליטי שרי סמור מצידו אמר: ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וצוותו אינם מבקשים ברצינות להגיע להסכם לסיום הסכסוך בעזה.

הוא הסביר שנתניהו מסתמך במידה רבה על התמיכה שהוא מקבל, והוא לא היה יכול לשלוט כך במדינה אילו היה עובד לבדו, והצביע על כך שהוא מייצג צוות ולא אדם.

סמור הדגיש כי שיבוש המשא ומתן בוצע בהחלטה אמריקאית, וכי מי שסבור כי ארה"ב אינה מסוגלת לכפות על ישראל להגיע להסכם טועה.

סמור הסביר שאם ארה"ב הייתה מעוניינת לסיים עסקה, תהיה לה את היכולת לכפות אותה על ישראל, אבל אם לא תהיה כוונה אמריקאית בכיוון זה, לא סביר שתגיע להסכמה כלשהי, במיוחד עם חולשתו של אופוזיציה ישראלית בהפעלת לחץ אמיתי על הממשלה.

הדרישות של חמאס הן כולן הומניטריות וקשה לנטוש אותן

בנוגע לתנועת חמאס אמר סמור כי ישנן קריאות לתנועה לעשות כמה ויתורים, אך כיצד יכול חמאס להגיב לקריאות אלו ודרישותיו מוגבלות לנושאים הומניטריים בסיסיים, כגון נסיגה, החזרת העקורים ושיקום. שהן דרישות שחמאס לא יכול לנטוש.

הוא הוסיף: "חמאס עשוי לגלות גמישות בנושא גירוש אסירים מחוץ לפלסטין, בעוד ויתורים בהיבטים אחרים נחשבים לקשים".

סמור סבר כי נתניהו משתמש במשא ומתן ככיסוי להמשך מעשי הטבח והתוקפנות, והדגיש כי אינו מצפה לסיום מיידי של המלחמה אלא בהחלטה יעילה של ארצות הברית.

בנוגע להצהרותיו של אבו עוביידה, דובר גדודי אלקסאם, אמר סמור כי הן משקפות את הציפיות שעלו לאחר תקרית נוסייראת, והצביע על הדמיון של מקרה זה להריגת החייל הישראלי נחשון וקסמן ב-1994.

סמור הדגיש כי חמאס מבקש, באמצעות הצהרות אלו, להעביר מסר לפיו פעולות צבאיות שמטרתן שחרור עצירים ישראלים יסתיימו במותם.

הוא ציין כי ישראל עשויה להיות עדה להפגנות רחבות יותר כדי להפעיל לחץ על נתניהו, אך הוא סבור שהאחרון נוקט בצעדים שיחלישו את התנועה הזו, ונתניהו עשוי לבצע חיסולים נגד מנהיגי ההתנגדות, לאו דווקא ברצועת עזה.

סיכויים קטנים להצלחת המשא ומתן להפסקת המלחמה

בתורו אמר סולימאן בשאראט, סופר ומנתח פוליטי המתמחה לענייני ישראל: הסיכויים להצלחת המשא ומתן על הפסקת המלחמה ברצועת עזה עדיין קלושים מאוד.

בשארת ציין כי אירוע שחזור גופות ששת העצורים הישראלים, שנהרגו ימים ספורים לפני מציאתם, לא השפיע מיסודה על העמדה הכללית לגבי המלחמה בחברה הישראלית.

בשארת הסביר כי הכעס הציבורי הישראלי שהגיע בעקבות גילוי הגופות היה קשור למימד הרגשי של האירוע, ולא לשינוי בעמדת הישראלים לגבי המלחמה עצמה.

הוא ציין כי ההבדל בדעות בחברה הישראלית עדיין מתמקד בסדרי העדיפויות של המלחמה ולא בתמיכה בה מלכתחילה.

הוא הדגיש כי המלחמה ברצועת עזה עדיין זוכה לתמיכה רבה, כולל מהאופוזיציה והאליטות הפוליטיות, מה שמחזק את המשך גישתו הנוכחית של נתניהו.

בשארת הסביר כי אירוע חילוץ הגופות עורר דיון רחב יותר על המלחמה בעזה ועל סוגיית העצורים, והחיה את התיק הזה לאחר שכמעט נשכח, שכן משפחות האסירים הפכו לקול היחיד שדורש לשים קץ ל סוגיית מעצרם.

בשארת ציין כי התנועה של תיק זה עשויה להתחזק אם יהיו גורמים נוספים זמינים, כגון נוכחות של רצון אמריקאי אמיתי, לחץ גובר על הצבא והממשלה הישראלים או שינויים בעמדות של חזיתות אחרות, כמו הצפון. החזית, הגדה המערבית או איראן.

3 תרחישים אפשריים למהלך המשא ומתן

בשארת הציג כמה תרחישים אפשריים למהלך המשא ומתן: הראשון, שלדעתו הוא הסביר ביותר שיקרה, הוא שמסלול המשא ומתן הנוכחי נמשך במצב של קיפאון, שכן הצעות, הצעות ותיקונים ממשיכים להיות מופצים ללא השגה מוחשית. התקדמות עד הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר הבא.

התרחיש השני, לפי בשארת, הוא הכי פחות סביר, שמגיע לשלב הראשון של העסקה, ועקשנות הכיבוש והיעדר ערבויות מההתנגדות מקטינים את הסיכוי שזה יקרה. התרחיש השלישי מתייחס להתפתחות פתאומית בשטח שעלולה להפעיל לחץ גדול על ישראל, שיאלץ אותה להפסיק את המלחמה ולנסוע מעזה.

בשאראת הסביר כי כל התרחישים הללו תלויים במידה רבה בהתפתחויות בשטח, וציין כי הצהרותיו של "אבו עוביידה", דובר גדודי אל-קסאם, עשויות להיות אזהרה מסוכנת, אך נראה שהחברה הישראלית פונה לעבר יותר קיצוניות.

לדברי בשארת, המדדים הנוכחיים מצביעים על כך שנתניהו עשוי להמשיך לפעול באותה גישה שהוא נוקט כעת, ללא שינויים משמעותיים באופק.

לנתניהו לא אכפת מלחץ בינלאומי ומקומי

סאמר ענבתאווי, סופר ומנתח פוליטי, סבור כי סיכויי ההצלחה של משא ומתן הקשור לסיום המלחמה ברצועת עזה הפכו כמעט לא-קיימים לאחר הריגת ששת העצורים הישראלים.

ענבתאווי ציין כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מציב את כל המכשולים למנוע סיום כל עסקה, למרות לחץ בינלאומי ומקומי, שכן הוא שואף להמשיך בכיבוש רצועת עזה, והנתונים העדכניים אינם מצביעים על אפשרות להגיע לכלל. הֶסכֵּם.

ענבתאווי ציפה כי "נתניהו ימשיך להתחמק ולהרוויח זמן עד שתעבור שנה מאז מבול אל-אקצא, לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב", וציין כי נתניהו מהמר על הצטרפותו של דונלד טראמפ שוב לנשיאות, מה שיתחזק. עמדתו.

ענבתאווי אמר: הצהרותיו של אבו עוביידה, דובר גדודי אל-קסאם, נושאות אינדיקציות ברורות לכך שהמשך הפגיעה וההרג של ישראל בפלסטינים בעזה פירושו שכולם ממוקדים ועלולים לחשוף עצורים לסכנה.

נתניהו השתלט על התנועה והביס את מתנגדיו

ענבתאווי סבר כי הצהרות אלו של "אבו עוביידה" מהוות אזהרה לחברה הישראלית, שכן משפחות העצורים מודאגות יותר מחיי ילדיהן, מה שיוצר לחץ לרעה על נתניהו.

בנוגע לתנועה בתוך החברה הישראלית אמר ענבתאווי: נתניהו הצליח לשלוט בה ולהתגבר על מתנגדיו, וציין כי בית המשפט העליון לצדק הישראלי עצר את שביתת ההתאחדות הישראלית "ההסתדרות", וכי יש חולשה השפעת האופוזיציה וחוסר היכולת שלה להפעיל לחץ על נתניהו.

ענבתאווי ציין כי נתניהו הצליח לשכנע את הישראלי שבפנים שהוא היחיד המסוגל להגן על המדינה, שהגנה עליו ועל ממשלתו מכל לחץ שעלול לדחוף אותו לקראת סיום הסכם.

ענבתאווי ציין כי התנועה הפנימית הישראלית, גם אם תמשיך ותתרחב, לא תוכל להתעמת עם נתניהו, למרות המשברים העומדים בפניו, אלא אם יתרחשו התפתחויות גדולות שישנו לחלוטין את המסלול הפוליטי.