תחומי האחריות שלי בחזית לא השתנו מאז שהייתי סגן המזכיר הכללי

לד"ר ג'ורג' חבש היה רצון לעזוב את הנהגת החזית מאז הוועידה החמישית

החזרה המותנית שלנו לא הייתה מה שקיווינו לו, אבל יש לנו את הזכות להיות על אדמתנו

פגשתי את אבו עמר בחדר ניתוחים במלח, והקשר שלי איתו העמיק במשרד ההנהלה.

היה ויכוח ארוך בסוגיית ההסכמים, ובנהר הפוליטיקה הפלסטינית זרמו הרבה מים.

החזית הושפעה מההתפתחויות במצב הסוגיה הפלסטינית, והדבר בא לידי ביטוי בגוף הארגון

* האם בחירתך כמזכ"ל החזית העממית לרשת את ד"ר ג'ורג' חבש הייתה ניצחון של התנועה המתונה על התנועה הקיצונית?

אף אחד לא ניצח אף אחד אחר. אנחנו בחזית העממית כמו כל גוף חי, מכיל בתוכו דעות, נקודות מבט והבדלים. הפילוסופיה של המערכת הפנימית שלנו מבוססת על המיעוט והרוב. יש אנשים שאומרים שהופעת הבדל פירושה חלוקה, אבל תחומי האחריות שלי לא היו שונים מאז שהייתי סגן המזכיר הכללי.

האם היעדרו של ג'ורג' חבש לא השפיע על הנהגת החזית?

היא בהחלט משפיעה על ההיסטוריה, הניסיון והמומחיות שהיא מייצגת, אבל מניסיוננו, לאורך כל תולדותיה, העניין לא היה קשור לאדם, ולכן הרשעתנו בסוגיית רוטציה מנהיגותית הייתה נחרצת, ולכן קצב ההתחדשות הוא מסורת מבוססת בחזית, ושיעור ההתחדשות היה בוועד המרכזי שנבחר בוועידה השלישי הוא 56%, ואחוז ההתחדשות בלשכה המדינית: שני שלישים חדשים ושליש ותיקים.

לד"ר ג'ורג' חבש היה רצון לעזוב את ההנהגה מאז הוועידה החמישית, וזה אותו רצון שהביע בהודעתו לוועידה החמישית הוא התבקש לעשות זאת בשלושה שיקולים: ראשית, זכותו לקבל את ההזדמנות לכתוב על החוויה של התנועה הלאומית הערבית כמייסדה. השני הוא רצונו להוות דוגמה להרבה כוחות ומפלגות שמנהיג לא נשאר מנהיג לנצח. שלישית, רצונו להקים מרכז ללימודים ומחקרים על הציונות שבאמצעותו יוכל לספק עבודה מתועדת וכתובה לתנועה הלאומית הערבית והפלסטינית.

למזכ"ל לשעבר של החזית העממית, ד"ר ג'ורג' חבש, הייתה הילה גדולה כתוצאה מעבודתו המהפכנית והריחוק שלו מהמולדת. אתה נמצא כעת בין עמך ובני משפחתך, והיום אין נוהגים עבודה חמושה ומהפכנית האם אתה חושב שלאור המציאות הזו יש לך את אותה הפופולריות שהייתה לד"ר ג'ורג' חבש?

זה נושא שלא אני זה שיכריע בו, ואחרים יישאלו לגביו זה היושר שאחריות מחייבת, ומחייבת אותי להיות נאמן לתוכנית הארגון, למדיניותו וליחסים החבריים. לשמור על אחדותו, צמיחתו והתפתחותו, וכל אדם בינינו חשוף להצלחה וכישלון.

אין ספק שרמת ביצועי המאבק מושפעת מגורמים והשפעות רבות. ראיתי את גורמי ההתקדמות מתממשים בשלב מסוים בייצוג הדימוי הלאומי והסצנה הפלסטינית בסכסוך עם האויב באמצעות מאבק מזוין.

* אח אבו עלי, חזרת למולדתך, וחזרתך התבססה על הסכם שדחית בעבר איך אתה רואה את השיבה הזו? האם זו השיבה עליה חלמת למולדתך?

אין ספק שזו לא השיבה שקיווה לה על ידי כל פלסטיני עם זאת, אסור לנו לשכוח שפלסטין שייכת לעם הפלסטיני, ושאנחנו אלה שיש להם את הזכות להיות על האדמה הזו. עם זאת, התנהל ויכוח ארוך על נושא ההסכמים ותוצאותיהם, ומים רבים זרמו לנהר הפוליטיקה הפלסטינית. אנו בחזית רואים בהחזרת כל פלסטיני, בין אם אזרח, קאדר או מנהיג, רווח לסכסוך הפלסטיני. בדיוק כפי שאנו רואים במיליון ומאתיים אלף פלסטינים המתגוררים במדינה כפלסטינים, למרות שחלקם נושאים דרכון ישראלי. אלה האנשים שלנו, והם לא צריכים להיטהר בזריקת הדרכונים שלהם ולעזוב את ישראל, שכן הם כמו העם הערבי כולו שנאלץ להתמודד עם המציאות של סייקס-פיקו. מכאן שלמרות שובי לארץ ישראל, אמשיך להיאבק נגד הסכמי אוסלו, שכן אינני רואה בהחזרה מותנית זו שיבה ממשית.

* האח אבו עלי, איך מערכת היחסים שלך עם האח הנשיא יאסר ערפאת? מתי פגשת אותו?

פגשתי אותו בחדר מבצעים בוואדי שועיב במלח. זה היה פגישה בין שתי משלחות של הפתח והחזית העממית. הדיאלוג שלנו היה בנושא פעולות צבאיות וגרילה, תיאום אזורי מעבר ועוד כמה עניינים פוליטיים. מקום בזירה.

מתוקף מציאות הפעולה הלאומית הפלסטינית, נשארנו בקשר, ובלבנון הייתה בינינו הנהגה משותפת, ולכן הייתה בינינו תקשורת שנכפתה על ידי פעולה לאומית משותפת. עוצמת הדיון הפוליטי התבררה בזמן הדיון בתוצאות מלחמת אוקטובר 1973 ב-1974 העלתה המועצה הלאומית הפלסטינית את סוגיית ההסדר, ואני עמדתי בראש המשלחת של החזית העממית, כי ד"ר. ג'ורג' חבש לא נרשם כחבר במועצה הלאומית עד 1979.

הקשר שלי עם האח אבו עמר העמיק כשנודע לי דברים על אישיותו, כשהצטרפתי לוועד הפועל בשנת 1987 באלג'יריה, ועד 1991. הדיון היה אינטנסיבי בינינו, והיו לי שלוש הערות הקשורות ל: נושא המיסוד, כיבוד החלטות ותקינות היחסים על פי התקנות. אלו היו נקודות העיסוק במפגשים. הקשר בינינו נמשך, ונקטע לתקופה בתקופת אוסלו, לאחר מכן שוחזר הקשר בקהיר, והוא נמשך עד היום.

האם ההתנגשות הזאת קלקלה את הידידות?

ברמה האישית...לא. יש ידידותיות הדדית וכבוד ליחסים היסטוריים, עוד מימי הבסיסים בירדן, אבל הפוליטיקה כמובן מחלקת אותנו בנקודות המבט, ולכן אני עדיין אומר שלמנהיגות הפוליטית הפלסטינית מוטלת האחריות להקים מסורות מוסדיות, עבודה קולקטיבית. , וכבוד להחלטות ולמערכות יחסים.

* אח אבו עלי, בסוף הפגישה יש לי סדרה של שאלות קצרות.

עזור לעצמך.

* אומרים שאין לך את הקסם של המזכיר הכללי ד"ר. ג'ורג' חבש.

אין לי קסם לא לי ולא לג'ורג' חבש אנחנו בני אדם כמו כל בני האדם (חיוך). אבל לכל אדם יש את הטבע שלו.

* אומרים שאתה מייצג מגמה מציאותית יותר בתוך החזית, ושהמגמה הזו דחפה ובחרה אותך לתפקיד הזה.

כעת אני מייצג את כל החזית העממית לשחרור פלסטין, ואני מאמין שמה שהוצא על ידי הוועידה הלאומית השישית הוא התשובה.

* אומרים שהחזית העממית עומדת בפני מצב בריחה של חבריה, ושהיא מעולם לא הייתה עדה להתפשטות גורפת.

החזית העממית, כמו כל ארגון, הושפעה מהתנאים שחווה העניין הפלסטיני בשנים האחרונות, ואין ספק שהשפעות אלו משקפות את עצמן על גוף הארגון, אך לחזית יש היסטוריה, הרחבה, נוכחות בקרב הציבור הפלסטיני.

* אומרים שהמשימה שלך קשה יותר מד"ר. חבש, אתה לוקח על עצמך משימה במציאות קשה ומורכבת יותר, עם פחות אפשרויות.

הצהרה זו אושרה על ידי דר. חבש עצמו, הנסיבות, המשימות והאחריות קשים יותר, אבל יש לנו ביטחון להתגבר על הקשיים הללו.

* אומרים שעמדת מאחורי רעיון הפתיחות וההתמודדות עם התזות הפוליטיות ששינו את כיוון החזית.

לא הוצגו תזות פוליטיות לדיון בשנה האחרונה אלא על בסיס עמידה בקבועים הלאומיים הפלסטיניים, המכוונים את המצפן של החזית העממית בכיוון הנכון.

* אומרים שחזרתך הביתה נבעה מאכזבה בחו"ל.

חו"ל עדיין תופס מקום חשוב מאוד בהרשעה ובתוכנית שלנו, בהתחשב בכך שמחצית מהעם הפלסטיני עדיין בחו"ל, ואיננו יכולים להסתכל אל ההווה או העתיד אלא עם האחדות הפוליטית של העם הפלסטיני במולדת ובתפוצות, וזה מה שמניע אותנו לשקול את עמנו בחו"ל ואת המולדת כמכלול משולב.

אנו מודים לך מאוד, האח אבו עלי מוסטפא, על הדיאלוג הזה.

אני זה שמודה לך מאוד.