שבוע חלף מאז פתיחת מנהרות ידין לתנועת כלי רכב בירושלים. שתי המנהרות החדשות כוללות 4 נתיבים, שניים מהם מובילים להתנחלות "מעלה אדומים" ולים המלח, מזרחית לעיר, והשתיים האחרות חוזרות לכיוון השני לכיוון התנחלות "בנימין", צפונית מזרחית לעיר הקודש. .

באתר משרד התחבורה הישראלי נמסר כי פתיחת המנהרות החדשות היא המשך לפרויקט "הפרדה מפלסית" בצומת הגבעה הצרפתית, שיאפשר נסיעה רציפה ומהירה למושבה "מעלה אדומים" ו. ים המלח הוא כולל 4 מנהרות באורך 4.4 קילומטרים ובעומק של כ-40 מטר.

אורכה של כל מנהרה - לפי אתר האינטרנט של המשרד - הוא כ-1.5 קילומטרים, והם בוצעו על ידי חברת "מוריה" המזוהה עם עיריית הכיבוש בירושלים ומשרד התחבורה שתי המנהרות החדשות מתווספות לשתיים אחרות מנהרות שנפתחו בסוף 2023 ונשאו את השם "נרקיס" בסמוך לצומת הר הצופים ליישוב (הגבעה הצרפתית), כך שיתחברו ליישובי "נווה יעקב" ו"פסגת זאב", כל אחת מהן. שאורכו 700 מטר.

 רזולוציה דמוגרפית 
שרת התחבורה מירי רגב אמרה בהתייחסות לסיום הפרויקט: "מחויבותנו לפיתוח ושגשוגה של ירושלים, עיר הנצח ובירת ישראל, מתבטאת בהשקעות רבות, והמשרד פועל לחיזוק מערכת תנועה ותקשורת בין ירושלים לשכנותיה ממזרח, מעלה אדומים ובנימין".

בעוד מנכ"ל המשרד, משה בן זקן, אמר כי "משרדנו פועל לשיפור הכניסות לירושלים, בירתו הנצחית של עם ישראל, במטרה להקל על הקהילות המגוונות המגיעות לירושלים מדי יום. לכל צרכי החיים".

באשר למנהל היחידה לניטור התיישבות במכון עריג למחקר יישומי (ירושלים), סוהיל חליליה, הוא אומר לאל ג'זירה נט כי המנהרות החדשות, בנוסף למנהרה הנוספת שנפתחה לאחרונה מתחת לעיר בית ג'אלה ( מדרום לירושלים), יקל על תנועתם של כ-170,000 מתיישבים מהמושבות "גוש עציון" ומעלה לכיוון ירושלים, תוך הסבר כי "ישראל מתכננת לספח את גושי ההתיישבות הללו לגבולות המינהליים של העיר. עיריית ירושלים".

כדי שאנשים אלו יגיעו לעיר הם זקוקים לרשת כבישים מפותחת, ובשילובם, המאזן הדמוגרפי בעיר הקודש ייטה לטובת היהודים על חשבון הפלסטינים, ששכונותיהם ממוקמות מאחורי חומת ההפרדה. מתוכננים גם להחריג מגבולות העירייה, לדברי החוקר.

רעיון המנהרות החדשות עולה בקנה אחד עם התפיסה הכללית שהישראלים רוצים ליישם, והיא הקצאת רשתות כבישים מיוחדות לפלסטינים ואחרות לישראלים כדי להקל על גיוס מתנחלים, והעבודה לפתוח יותר מהם. מדגים - לדברי החוקר במרכז ARIJ - את היקף הבנייה שיתווסף ליישובים ואזורי התעשייה הסמוכים אליהם.


עמודי התווך של פרויקט ההתיישבות 
אורכם של הכבישים העוקפים (מחוץ לערים) בגדה המערבית - שהוקמו עבור מתנחלים, אך הפלסטינים עדיין משתמשים בחלקם - הוא יותר מ-960 קילומטרים, וכאן מאשר החוקר כי פרויקט ההתנחלות מבוסס על שלושה עמודי יסוד: בניית התנחלויות, כבישים עוקפים ואזורי תעשייה.

הוא הוסיף: עם הקמת היישובים הפרויקט לא צלח, ולכן חשבו על בניית אזורי תעשייה קרובים אליהם על מנת להביא מתנחלים לעבודה, וכך נוצר הצורך ליצור רשת דרכים רחבה וקלה.

מומחה המפות וההתנחלויות, ח'ליל אל-תפקג'י, אמר ל"אל ג'זירה נט" כי למנהרות הנבנות בתוך ירושלים יש מערכת של יעדים אסטרטגיים, "שהם לחבר ולשלב את מזרח ומערב ירושלים, ולחבר את ההתנחלויות הישראליות ממוקם מחוץ לגבולות העירייה עם העיר".

במילים אחרות, הצד הישראלי נמצא בתהליך של הרחבת גבולות עיריית ירושלים מירושלים הנוכחית, השווה ל-1.2% משטח הגדה המערבית, ל-10% משטחה, על ידי סיפוח גושי התנחלויות. ויצירת רשת של רחובות ומנהרות, לדברי המומחה של אלמקדסי.

הוא הוסיף, "לדוגמה, עלות הקמת רחוב אל-תוק, או מה שמכונה רחוב אמריקאי, היא 500 מיליון דולר. לשם הקמתו, 1,070 דונם (דונם שווה לאלף מ"ר) מאדמות 4 עיירות ירושלמיות. הוחרמו הרחוב וההתנחלויות הקיפו את הערים הללו, הגבילו את התרחבותן ופיצלו את הקשר הגיאוגרפי שלהן".

אל-תופאג'י נגע במנהרה שתיפתח באזור מחסום קלנדיה ואמר כי היא תחבר את היישובים מצפון מזרח לירושלים לעיר, ובכך תטיל עובדה מוגמרת, תקים תשתיות להתנחלויות, תקל על תנועת מתנחלים, החרמה. אדמות, מצור על כפרים פלסטיניים ומיזוג שני חלקי העיר, כך שתהפוך להקמת מדינה פלסטינית, בירתה מזרח ירושלים.
כבישים מקיפים את ירושלים

בתורו, מנהל המרכז לסיוע משפטי בירושלים, רמי סאלח, דיבר על הנושא הזה מנקודת מבט של זכויות אדם ואמר: "עלינו לזכור שכשהעיר קשורה להתנחלויות, היא מבודדת במקביל. זמן מהסביבה הפלסטינית שלו", והסביר כי "כל עם פלסטיני שרוצה לבקר בירושלים חייב לקבל אישור מרשויות הצבא הישראליות.

מכיוון שקבלת אישור כניסה לירושלים הפכה לבלתי אפשרית במהלך המלחמה, פלסטינים מסתננים כעת לעיר הקודש שלהם, ולרוב הם נעצרים.

בשיחה עם אל ג'זירה נט הוסיף סאלח, "ההערכות מצביעות על כך שיש מאות פלסטינים שנכנסים לירושלים מדי יום ללא קבלת אישור, ושעשרות נעצרים. למרבה האירוניה, המתנחל נכנס בנוחות ללא מחסום, והפלסטיני חייב לחדור לעיר שלו. ואז להיעצר".

עורך הדין אלמקדסי סיכם באומרו כי סביב ירושלים ישנם 10 קטעי כביש, באורך של 96 קילומטרים, וכי הרשויות הישראליות פעלו לבנייתם במהלך 25 השנים האחרונות וטענו כי המטרה היא להקל על התנועה אל מהעיר, "אבל עבורנו כירושלמים, הם מחברים את ההתנחלויות המקיפות את העיר למרכזה, ומבודדים את השכונות המזרחיות שנכבשו ב-1967 מהמרקם הפלסטיני".


לגבי האי