ה"ניו יורק טיימס" דיווח ביום חמישי כי בעוד שנראה כי חמאס וממשלת ישראל קרובים להגיע להסכם הפסקת אש, אנליסטים ספקנים מאוד ששני הצדדים יישמו הסכם מעבר להפוגה זמנית.

"זהו הסכם בן שלושה שלבים שהוצע על ידי ישראל ונתמך על ידי ארה"ב וכמה מדינות ערביות, שאם יושג במלואו, עלול להביא בסופו של דבר לנסיגה מוחלטת של הכוחות הישראלים מעזה, להחזרת כל החטופים שנותרו בשבי. ב-7 באוקטובר, ותוכנית לשחזור הרצועה".

אבל להגיע לקו הסיום, לפי אנליסטים, בלתי אפשרי אם הצדדים אפילו לא מוכנים להתחיל את המירוץ או מסכימים היכן הוא צריך להסתיים. ביסודו, הוויכוח הוא לא רק על כמה זמן הפסקת האש בעזה צריכה להימשך או באיזה שלב יש ליישם, אלא אם ישראל יכולה לקבל הפסקת אש ארוכת טווח כל עוד חמאס שומר על מידה משמעותית של שליטה.

על מנת שישראל תסכים מלכתחילה לדרישות של חמאס להפסקת אש קבועה, "עליה להכיר בכך שחמאס יישאר ללא הרס וכי ישחק תפקיד בעתיד הרצועה, שהם תנאים שממשלת ישראל אינה יכולה לעמוד בהם. מנגד, חמאס אומר כי לא ישקול הפסקת אש זמנית ללא הבטחות להפסקת אש קבועה שתבטיח למעשה את קיומו", לפי העיתון.

אבל אחרי שמונה חודשים של מלחמה אכזרית, יש סימנים לכך ששני הצדדים עשויים להתקרב לשלב הראשון המוצע: הפסקת אש מותנית בת שישה שבועות. אנליסטים אמרו כי אמנם צעד זה אינו מובטח, אך הגעה לשלב השני של התוכנית, הקובע הפסקת פעולות איבה ונסיגה מוחלטת של הכוחות הישראליים מעזה, אינה סבירה.

העיתון מצטט את החוקר נתן זאקס, מנהל המרכז למדיניות המזרח התיכון במכון ברוקינגס, ממוצא ישראלי, שאמר: "זו טעות לראות בהצעה הזו יותר מסתם פתרון זמני, וחשוב מכך, זה התוכנית לא עונה על השאלה הבסיסית על מי ישלוט בעזה לאחר הסכסוך.

ראשי חמאס וממשלת ישראל בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו שוקלים מה תהיה משמעות העסקה לא רק לגבי עתיד המלחמה, אלא גם לעתידם המדיני. על מנת לזכות בתמיכה של שותפים ספקניים בשלב הראשון של התוכנית, מר נתניהו מקבל תמריץ מיוחד לשמור על התחייבויותיו לשלבים האחרונים מעורפלים.

לפי העיתון, בכל מחנה יש דמויות משפיעות שרוצות להאריך את המלחמה. חלק מהחמאס אומרים שהקבוצה, שנשלטת על ידי אלה שעדיין נמצאים בעזה, כמו המנהיג המקומי יחיא סינוואר, לא צריכה להסכים לכל עסקה שלא תוביל מיד להפסקת אש קבועה. בישראל, עצם האזכור של עצירת המלחמה ונסיגה מוחלטת של הכוחות הניעו את בעלי בריתו של נתניהו מהימין הקיצוני לאיים בהפלת ממשלתו.

ראוי לציין כי במסיבת עיתונאים שהתקיימה ביום שלישי אמר אוסאמה חמדאן, דובר חמאס, כי התנועה לא תסכים להסכם שאינו מתחיל בהבטחה להפסקת אש קבועה וכולל הוראות הקשורות לנסיגה מוחלטת של ישראל. כוחות ו"פתרון רציני ועסקה אמיתית" להחליף את בני הערובה הנותרים במספר בני ערובה גדולים בהרבה מהאסירים הפלסטינים המוחזקים בישראל.

לדברי שלמה ברום, תא"ל בדימוס וחוקר בכיר במכון הישראלי למחקרי ביטחון לאומי, "ברור לכולם שההצעה הזו היא בעיקר פוליטית השלב הראשון טוב לנתניהו, כי ישוחררו כמה בני ערובה, אבל הוא לעולם לא יגיע לשלב השני "לפני כן הוא ימצא משהו לא בסדר במה שחמאס עושה, שלא יהיה קשה למצוא אותו".

יותר מ-100 בני ערובה שוחררו במסגרת עסקה מוגבלת בסוף נובמבר האחרון, שנמשכה כשבוע.

אין ערובה גם הפעם שהשלב הראשון יגרום לשלב השני. אנליסטים מסכימים שזה עשוי להתאים לנתניהו, שכן הוא פועל להרגעת האמריקנים באמצעות הפסקת אש זמנית והגברת הסיוע לעזה תוך מציאת סיבות לא לחרוג מההסכם הזה.

אנליסטים אומרים שנתניהו מקווה שחמאס לא יסכים כלל להצעה, ובכך להרחיק אותו מהמבוי הסתום הזה. עם התגברות הלחימה עם חיזבאללה בצפון, הוא מציע לבעלי בריתו שגם אם יסכים להצעת עזה, המשא ומתן בשלב השני יוכל להימשך ללא הגבלת זמן.

לנשיא ביידן, שהציג את התוכנית מהבית הלבן בשבוע שעבר, יש שיקולים פוליטיים משלו כדי לגרום לשני הצדדים להסכים, במוקדם ולא במאוחר. לדברי אהרון דיוויד מילר, מומחה למזרח התיכון בקרן קרנגי, ברור שהוא רוצה לעצור את מלחמת עזה הרבה לפני הבחירות לנשיאות בנובמבר הבא, והוסיף כי "המפלגה היחידה שבאמת ממהרת היא ביידן". אז ביידן מפעיל לחץ הן על נתניהו והן על נתניהו והתלהבות לקבל את ההסכם במהירות.

עם הגעת הכוחות הישראלים לגבול מצרים וסיום המבצעים העיקריים במלחמה, אמר הנשיא ביידן כי חמאס אינו מסוגל עוד לבצע פיגוע נוסף בדומה לפיגוע ב-7 באוקטובר, והוא דוחף את נתניהו לקבל בפומבי את שלו. הצעה.

לדברי העיתון, "נתניהו עשה כמיטב יכולתו לבלבל את כולם לגבי כוונותיו, שכן הוא הכחיש שמטרתו לפירוק חמאס השתנתה וסירב לתמוך בסיום קבוע של הלחימה, אותה הגדיר ביום ראשון כבלתי מתקבלת על הדעת".

ביידן גם הדגיש כי חמאס "חייב לקבל את ההסכם", מה שלא עשה, ואמר רק שהוא רואה את ההצעה "בחיוב".

ראוי לציין כי ההצעה שהעלה ביידן מורכבת משלושה שלבים: בשלב הראשון, שני הצדדים יצמדו להפסקת אש לתקופה של שישה שבועות. ישראל תיסוג ממרכזי האוכלוסייה העיקריים בעזה וישוחררו מספר בני ערובה, בהם נשים, קשישים ופצועים. בני הערובה יוחלפו במאות אסירים ועצורים פלסטינים, וטרם סוכם על שמותיהם. הסיוע יתחיל לזרום לעזה, עם עד 600 משאיות ביום. אזרחים פלסטינים עקורים יורשו לחזור לבתיהם בצפון עזה.

בשלב הראשון ממשיכים ישראל וחמאס לנהל משא ומתן על מנת להגיע לשלב השני: הפסקת אש קבועה, נסיגת כל הכוחות הישראליים מעזה ושחרור כל בני הערובה החיים שנותרו. ביידן אמר כי אם השיחות יימשכו יותר משישה שבועות, השלב הראשון של הפסקת האש יימשך עד להשגת הסכם.

גורמים ישראלים, מנתניהו ומטה, עומדים על כך שישראל חייבת לשמור על השליטה הביטחונית על עזה בעתיד, מה שהופך את זה מאוד לא סביר שהם יסכימו להסיג לחלוטין את הכוחות הישראליים מאזור החיץ שבנו בתוך עזה. גם אם כן, ישראל מתעקשת על היכולת לנוע לתוך עזה ולצאת ממנה בכל פעם שהיא רואה צורך להילחם בשרידי חמאס או הקמת לוחמים אחרים, כפי שהיא עושה כעת בגדה המערבית.