פעילות המהדורה הראשונה של פורום ירדן מדיה ותקשורת דיגיטלית הסתיימה אתמול בערב, בעוד מזכ"ל משרד התקשורת הממשלתי הירדני, ד"ר זייד אל-נאוויסה, הכריז על המלצות הפורום.

אל-נאוויסה ציין כי הדוברים והמשתתפים המליצו על חשיבות השימוש בדיגיטציה מיוחדת ומתקדמת בכל אמצעי התקשורת, ושימור חשיבות השפה הערבית לאור התפשטות הדיבור בפלטפורמות המדיה החברתית.

כמו כן המליצו המשתתפים לשים לב לזינוקים האדירים בתחום הבינה המלאכותית, לחשיבות ההתמודדות עם מנגנוניה ברמה הערבית, ולהדגיש את הצורך להתמקד בהרג והשמדה שיטתית של כל תחומי החיים אליהם אחינו. במגזר חשופים. לדברי אל-נאוויסה, הם קראו לבחון את תוכניות הלימוד במכללות לתקשורת על מנת לשפר את הכישורים הדיגיטליים והטכניים של תלמידיהם, ולתמוך בהפעלת תוכניות ברורות לחינוך תקשורתי ואוריינות במדינות ערב.

המשתתפים סקרו את תפקידה של התקשורת במשברים, את חוויותיהן של מדינות, בעיקר ירדן, באוריינות תקשורת ומידע, ואת האתגרים העומדים בפני העיתונים המודפסים לאור התפשטות הדיגיטל. אל-נאווייסה ציין כי התקשורת בירדן עשתה צעדים גדולים בפיתוח ומודרניזציה של הכלים שלה לקראת טרנספורמציה דיגיטלית, בתקווה שהפורום יהווה תוספת למודרניזציה ולפיתוח של עבודת התקשורת הערבית.

הפורום, בנוכחות תקשורת ערבית ובינלאומית במשך יומיים, ובו השתתפו למעלה מ-35 דוברים מקומיים, ערבים ובינלאומיים בשמונה מפגשים, דנו במספר נושאים שהתמקדו בשימוש בדיגיטציה מיוחדת ומתקדמת בכל אמצעי התקשורת, כגון כתוכניות פודקאסט.

מלחם סוקר את המציאות של התקשורת הפלסטינית 

במושב השביעי סקר ד"ר איברהים מלחם, העורך הראשי של העיתון 2, את המציאות של התקשורת הפלסטינית לאור מלחמת ההשמדה שמנהל הכיבוש הישראלי ברצועת עזה, לאחר שהתקשר בתחילת נאומו לדקת דומיה ודקלום אל-פתיחא למען נשמות הקדושים בארץ ישראל.

מלחם אמר: אנחנו עוברים שלב לא פשוט עבור האומות הערביות והאסלאמיות, ומדגישים שהעיתונות המודפסת נמצאת בעין הסערה, מבצעת את תפקידה כמו מכונית ישנה, דוהרת במירוץ עם העיתונות הדיגיטלית המהירה. הוא אמר: העיתונות המודפסת לא איבדה את תפקידה, וגם הרדיו לא החליף את הטלוויזיה.

הוא הוסיף: "הרבה השתנה לאור פלטפורמות המדיה החברתית והמדיה הדיגיטלית מבחינת תוכן, ממאמרים בני 2,000 מילים למברקים קצרים", והצביע על המעבר העצום מנייר לטאבלט.

במצגת מעניינת הציג מלחם דוגמאות לכתביו, והצביע על תפקידה של הצנזורה הצבאית במחיקת מילים ותכנים רבים, מה שמאלץ את כותב ההרצאה או מאמר המערכת לחזור עליהם שלוש פעמים בלילה אחד כדי להימנע מהצנזורה הישראלית של העיתון, שאותו תיאר כאשכול האחרון של העיתונות הפלסטינית בירושלים.

מלחם הסביר שהעיתון הוא היסטוריה ומתעד אירועים, והעיתונות הפלסטינית שילמה מחיר יקר מאוד במלחמה על עזה והפכה יותר מ-147 עיתונאים ועיתונאים לשאהידים.

בנאומו, הביע ד"ר חאלד אלשקראן, העורך הראשי של העיתון הירדני אל-ראי, את עומק הקשר והאחווה בין שני העמים האחים הירדני והפלסטיני.

לדבריו, "אין נייטרליות בטיפול בסוגיה הפלסטינית. זה עניין הירדנים".

הוא הוסיף: מלחמת עזה חשפה את מידת הצביעות הבינלאומית וחשפה מוסדות ערביים ובינלאומיים רבים.

אל-שקראן אמר: התקשורת המודפסת ירדה, והתקשורת הירדנית עברה אתגרים רבים, והאמירה היא כבר לא "מי שלא מפרסם את ההספד שלו באל-ראי לא מת", כפי שתפסו אתרים ופלטפורמות. תפקיד ומרחב גדול בסצנה.

העורך הראשי של אל-דוסטור, מוסטפא אל-ריאלת, אמר מצדו: "אלדסתור הוא העיתון הירדני הוותיק ביותר, והוא העיתון הראשון שפרסם את גיליונותיו בוואטסאפ בזמן מגיפת הקורונה, שכן הסלוגן שלנו היה חדשנות או הכחדה."

בשולי הפורום נערכה תערוכה למוסדות תקשורת מקומיים, ערבים ובינלאומיים ולחברות מובילות בתחומי טכנולוגיית המידע והמדיה, שכללה הצגת מוצרי מדיה, טכנולוגיים ודיגיטליים שהוצגו על ידי מוסדות אלו. ‎