הזירה האוניברסיטאית הצרפתית עדה למצב של רתיחה ומתח גובר, על רקע הידוק צעדי הרשויות נגד תנועות הסטודנטים המגנות את מלחמת ההשמדה הישראלית ברצועת עזה. מקורות בשטח דיווחו כי הפעילים מתמודדים עם ארסנל של עונשים הכוללים מעצרים בשטח, קנסות כספיים כבדים, בנוסף להפניות לוועדות משמעת בתוך האוניברסיטאות.
לחצים אלו מגיעים בזמן שהכיבוש הישראלי ממשיך בתוקפנותו הנרחבת בעזה, שהביאה למותם של כ-73 אלף פלסטינים ולפציעתם של למעלה מ-173 אלף נוספים. מציאות טרגית זו ליבתה את זעם הסטודנטים בצרפת, כאשר המפגינים דורשים הפסקה מיידית של שיתוף הפעולה האקדמי והצבאי עם הישות הישראלית.
בהתפתחות בולטת, אוניברסיטת הסורבון היוקרתית הייתה עדה להתערבויות ביטחוניות אלימות, כאשר המשטרה הצרפתית עצרה במאי האחרון 88 פעילים במהלך הפגנה תומכת בעזה. נתונים אלו משקפים את היקף ההתעקשות הרשמית להגביל את חופש הביטוי בתוך הקמפוס, בתירוץ שמירה על הסדר הציבורי ואכיפת החוקים הקיימים.
ההליכים המשפטיים לא הוגבלו לצד הביטחוני, אלא התרחבו לכלול לחצים כספיים חסרי תקדים שכוונו לכיסי הסטודנטים הפעילים. בהפגנות שהתקיימו בפריז באפריל האחרון, הטילו הרשויות קנסות כספיים בסך 400 יורו על למעלה מ-70 סטודנטים, בצעד שתיארו פעילי זכויות אדם כניסיון לחנוק את התנועה כלכלית.
סטטיסטיקות שפורסמו על ידי ועדות סטודנטים מצביעות על כך שסך הקנסות שהוטלו ביום אחד עלה על 35 אלף יורו, מה שמהווה נטל כבד על הסטודנטים. הסטודנטית רניה, חברה בוועדת פלסטין בסורבון, ראתה במעבר זה לעונשים כספיים ניסיון להפחיד את הסטודנטים ולמנוע מהם להשתתף בפעילויות עתידיות.
בהקשר קשור, הצעת החוק 'ידן' עוררה מחלוקת רחבה לפני משיכתה, שכן היא נועדה להפליל עמדות אנטי-ציוניות בתוך האוניברסיטאות. למרות משיכת ההצעה ב-16 באפריל האחרון, השפעותיה המשפטיות והפוליטיות עדיין מטילות צל על חופש הדיון האקדמי בנושא הפלסטיני.
חלק מהסטודנטיות מתמודדות עם הליכים משפטיים באשמות שנויות במחלוקת, כמו במקרה של הסטודנטית טיבה הלומדת באוניברסיטת פריז 1, שהואשמה באנטישמיות רק בגלל עמדותיה הדיגיטליות. סופיה, חברה באיגוד הסטודנטים, מדגישה כי הליכים אלו מהווים פגיעה בוטה בחירויות הציבוריות ומטרתם לסגור חשבונות עם מתנגדי הציונות.
תנועות הסטודנטים מאשימות את הנהלות האוניברסיטאות בשיתוף פעולה עם גורמי הביטחון בצילום תעודות זהות של סטודנטים ובאיומים במעצר במקרה של סירוב למסור פרטים אישיים. צעדים אלו, לדברי הפעילים, מהווים סטייה מהמסורות האוניברסיטאיות הצרפתיות שתמיד היו מרחב למאבק פוליטי ואינטלקטואלי נגד קולוניאליזם ועוול.
הסטודנטים דבקים בדרישותיהם הבסיסיות של חרם על מוסדות וחברות המעורבים בתמיכה במכונה הצבאית הישראלית. המפגינים מצביעים על קיומם של קשרים הדוקים בין אוניברסיטאות צרפתיות לחברות נשק, בנוסף לשותפויות עם מוסדות אקדמיים ישראליים התומכים ישירות בצבא הכיבוש.
תנועת הסטודנטים דורשת גם להקל על הגעת סטודנטים פלסטינים מרצועת עזה לצרפת כדי להשלים את לימודיהם שהופרעו עקב המלחמה. הסטודנטים סבורים שתפקיד האוניברסיטאות צריך להיות הומניטרי וחינוכי, במקום להיות מעורבות במדיניות המשרתת את הכיבוש או מצדיקה את פשעיו המתמשכים נגד אזרחים.
מצדו, איברהים, חבר בארגון הנוער הקומוניסטי, הבהיר כי הטיפול הביטחוני בהפגנות התאפיין ברמה גבוהה של דיכוי ואלימות פיזית. הוא ציין כי ציור דגל פלסטין או תליית כרזות סולידריות הפכו לסיבה מספקת להפניית סטודנט לחקירה, מה שמשקף את חוסר הסובלנות של הרשויות לכל קול מתנגד.
משקיפים רואים כי מה שקורה בצרפת מהווה תקדים מסוכן בתולדות החיים האוניברסיטאיים, כאשר המשטרה מוזעקת לפיזור הפגנות שלום בתוך הקמפוס. עדויות מהשטח מאשרות כי כוחות הביטחון השתמשו בכוח מופרז בפיזור הסטודנטים, וכי הדבר כלל מעשים שתוארו כבעלי אופי גזעני נגד המשתתפים.
למרות כל הלחצים הללו, הפעילים מדגישים את המשך ארגון אירועי מחאה וסדנאות היכרות עם הסוגיה הפלסטינית. הסטודנטים מדגישים כי הגנה על זכויות אדם וצדק בינלאומי היא חובה מוסרית שלא ניתן לוותר עליה, ללא קשר לגודל ההקרבות או ערך הקנסות הכספיים.
לסיכום, הסכסוך בין תנועת הסטודנטים לרשויות הצרפתיות נשאר פתוח לכל האפשרויות, על רקע התעקשות הסטודנטים לשבור את מחסום השתיקה. הסוגיה הפלסטינית נשארת המניע העיקרי לתנועות אלו שחשפו פער עמוק בין העקרונות הדמוקרטיים המוצהרים לבין הפרקטיקות המדכאות בשטח.
המדינה החלה למקד את הפעילים כלכלית באמצעות קנסות כספיים ישירים במקום להסתפק בצעדי מעצר מסורתיים.
שתף את דעתך
בין רדיפה משפטית ללחץ כלכלי.. כיצד צרפת מתמודדת עם תנועת הסטודנטים התומכת בפלסטין?