כמעט מחצית מאוכלוסיית רפיח נעקרה ממרכז העיר רפיח, דרומית לעזה, לערים דיר אל-בלח שבאזור המרכז וחאן יונס, ממערב לרצועת עזה, במסע של השפלה, דיכוי ו עליבות להימלט ממעשי הטבח של הכיבוש, לאחר שכוחות הצבא הישראלי הזהירו אותם לפנות אזורים בעיר כדי להרחיב את פעילותם הצבאית הקרקעית.

ראוי לציין כי יותר מ-1.4 מיליון אזרחים פלסטינים, או מחצית מאוכלוסיית עזה, מצאו מקלט ברפיח, לאחר שנמלטו מהתקפות ישראליות במקומות אחרים, בעיקר במרכז ובצפון רצועת עזה, במהלך 7 החודשים האחרונים.

עדי ראייה אישרו לאל-קודס כי הצבא הישראלי קרא לתושבי השכונות בלב העיר רפיח, בהשלכת אלפי כרוזים בשמייה, לברוח לאלתר, ובכך להרחיב את פעילותו שהחלה ביום שני, מזרחית לעיר. העיר, ללא קשר לאזהרות בינלאומיות הדוחות את הרחבת המבצעים הצבאיים הקרקעיים ברפיח.

אחד מעדי הראייה, ד"ר גאדה קוהיל, בן 28, שנעקר בפעם הרביעית אחרי עזה, חאן יונס ורפיח, הסביר: אלפי עקורים קבעו מחדש את אוהליהם באזורי החוף, בדרכי עפר, וכן בחללים הריקים הנדירים שאליהם הגיעו בהיעדר כל מחסה עבורם.

עוד הוסיף כחיל: למרות העקירה, הדיכוי והחשש מהלא נודע, נפגענו מסופת חול ורוחות חזקות, שפגעו בנו בעוצמה, שכן חלק מאוהלים של העקורים נעקרו מהשורש.

זאת לאור המחסור במכוניות ומשאיות המסיעות את העקורים ממרכז רפיח, מה שמאלץ אותם להשתמש בעגלות רתומות על ידי סוסים וחמורים וללכת רגלית, כדי שיוכלו לעקור בהיעדר אמצעי תחבורה מתאימים בשל לזמינות מספקת של דלק ברצועה.

מוחמד מוין, בן 36, עקורה מרפיח באזור אל-זואידה, אמר: הצופה ברחוב אלבאהר, ממערב לרפיח, רואה מספר רב של ילדים ונשים עקורים הולכים ברגל, על פני שטח טרשי, מרחקים. של עד 10 קילומטרים, נושאים מצעים, שמיכות וקצת מזון, בדרך לאזורי העקירה, במרכז ובמערב רצועת עזה, בחיפוש אחר מקום בטוח יותר.

איש העסקים ג'מיל עבד רבו (בן 58), עקור תושב אזבת עבד רבו בג'בליה, צפונית לרצועת עזה, שהתיישב עם משפחתו, המונה יותר מ-50 איש, שהעבירו אותו באמצעות מספר משאיות לרפיח, אמר: אוהל וגם לא 5 אוהלים מספיקים לנו. שכרתי קרקע פנויה באזור דיר אל-בלח.

הקמנו אוהלים וישבנו וחיכינו לגורלנו, שכתב לנו ה' במלחמה זו.

בתוך כך, הצבא הישראלי הגביר את ההסלמה בתקיפותיו הקרקעיות והאוויריות, בשבת, בעיר רפיח ובמספר אזורים בעיר עזה, בצפונה ובמרכז הרצועה, וביצע שורה של פשיטות אלימות שהביאו. במספר חללים ופצועים, בנוסף להרס בתים ורחובות.

באשר לאזרח סמאח קודייה, בת 33, שנאלצה לברוח שוב מעבסאן אל-כבירה לאחר חורבן ביתה, אחר כך למחנה נוסייראת באמצע, אחר כך לרפיח, ואז לחוף ח'אן יונס, היא אמרה בקול יותר כמו צרחה: לאן נלך לפנינו והיהודים מאחורינו אלוהים מספיק לנו, והוא המטפל הטוב ביותר בכל פעם שהם עוקרים אותנו שלח אותנו לחפש מקלט חדש, למרות שאין לנו אמצעי תחבורה ותקשורת... עייפים, ברוך השם.

נידאל חדרה, מנתח פוליטי, אמר: צבא ישראל שואף לפנות את רפיח כדי לבצע את פעולתו הקרקעית, מבלי לגרום לאובדן חיים מסיבי, לאחר גיוסם של אלפי עקורים מרפיח באזור אל-מוואסי.

חדרה הוסיף: הכיבוש נועד להכפיל את סבלם של העקורים על ידי הצבתם באזור אל-מוואסי, הממוקם על רצועת החוף של הים התיכון, המשתרע על פני מרחק של 12 קילומטרים ועומק קילומטר אחד, מדיר אל-בלח. בצפון, עובר דרך נפת חאן יונס בדרום ועד נפת רפיח בדרום הרחוק של הרצועה, שהם אזורים חול ריק מלא בחממות, לא מתאים למגורים כי חסרים בו תשתיות, רשתות ביוב וקווי חשמל. , מלבד רשתות תקשורת ואינטרנט.