משא ומתן בצורה הוייטנאמית והאלג'יראית... משא ומתן תחת אש ובתמיכה של ציר ההתנגדות

קצת מפתיע שחמאס, בשם כוחות ההתנגדות העיקריים, הודיע ​​על הסמכתו לאשר את הנוסח המצרי-קטארי של עסקת החליפין, אך מי שעקב אחר מהלך עמדת ההתנגדות ואישורה המתמשך של תנאיה ל- העסקה, וההתפתחויות בתחום הצבאי בכל ארבע חזיתות ההתנגשות, לא הופתעו ממה שהיא הסכימה.

למתבונן הבחין כי במשך כשלושה שבועות ממקדים כוחות ההתנגדות את פעולתם הצבאית בציר נצרים, הציר שעליו סבר הכובש כי בהצבת כוחותיו הצבאיים במקום הוא יטיל עובדה מוגמרת על בסיס הפרדת הגזרה לשני חלקים מבודדים, כאשר הוא שולט בכביש ביניהם, צפון, דרום ומרכז הגזרה. הכיבוש לא הסתיר זאת, אך הודיע ​​על כך שוב ושוב. בנוסף, נוכחות צבאית זו תהיה מול הנמל הצף שאמריקה ובריטניה החלו לבנות בתואנה של הכנסת סיוע, בעוד שבמציאות מדובר במאמץ ליצור רשות שיתופית בלחץ הסיוע, ונוכחות אימפריאלית להבטיח המשך המצור של הרצועה בים, והוא עשוי לשמש מאוחר יותר כמסדרון מוכן לטיהור אתני ולעקירה.

מוקד הפעולה הצבאית על ציר נצרים על ידי כל חטיבות ההתנגדות תואמה בבירור וניתנה בהחלטה משותפת לכל החטיבות הפעילות, הקסאם, הסראיה, אבו עלי, המוג'אהדין, ועומר אל-קאסם. ריכזו שם את פגיעות הטילים שלהם, מה שאישר לכובש שחלוקת רצועת עזה לא תעבור, ושהיציבות שלך על זה הציר יהיה ממוקד עד שתעזוב אותו.

הכוונה הזו העבירה את אותו מסר גם לאמריקאים ולבריטים שאין מי שייתן תמיכה לנמל הצף דרך הנוכחות הצבאית בציר נצרים, אז אין ברירה אלא לפרק אותו ולעזוב, וכך הם עשו. , גם אם כיסו את פירוקו עקב תנאי מזג האוויר! כדי להסתיר את תבוסתם.

זו מציאות צבאית בשטח שבהחלט כפתה את עצמה על שולחן המשא ומתן כדי להגיע לעסקה. תוסיפו לכך את מציאות המשך התקפות הטילים על המושבות, דווקא מצפון רצועת עזה, כפי שהוכרז, והמשך פעולות צלפים ומארבים מאזור צפון ומרכז הרצועה, עליהם הכריז הכיבוש שוב ושוב. , לפני חודשים, שהוא נוקה מלוחמי התנגדות, אז חזרו דיווחי המודיעין האמריקאי והישראלי לדבר על 4-5 אלפי לוחמי חמאס. זאת מבלי לספור את מספרי הגדודים האחרים, בעיקר הפלוגות.

מנגד, העוקבים אחר הפעולה והעימותים בחזית התמיכה הלבנונית מבחינים בצירוף מקרים בהסלמה של חיזבאללה במתקפותיו עם הסלמה של מתקפות ההתנגדות בחזית נצרים וריכוזים, בכלי נשק שונים, בעיקר בצעדות סער, ובמספר צירים לאורך הצפון הפלסטיני, וכשזה ניסו החיילים הציונים חדרו בכוח צבאי רגלי מחטיבת גולני, ונקלעו למארב שהפגין לא רק את הצבא. מוכנות של לוחמי חיזבאללה, אבל גם יכולות מודיעיניות שהיום מדובר בתקשורת.

לא רחוק מהסלמה בשטח זה מה שדיווח אל-אח'באר הלבנוני ממקור לבנוני על תגובת חיזבאללה לאיום האמריקני, עם נכונותם של הציונים להיכנס לא לרפיח, אלא לחשוב על כניסה ללבנון, כתגובת המפלגה (אם החדשות של המקור נכונות) היו שניכנס לצפון פלסטין אם תיכנס לרפיח, לפני שחשבת להיכנס ללבנון. לפיכך, ניתן להבין את כישלון כל הלחץ האמריקני שנושא השליח הולקשטיין, ואת האיומים הצרפתים והבריטים על חיזבאללה שלא פסקו מאז ה-8 באוקטובר, ובעיקר, לא הרתיעו את חיזבאללה מלמלא את תפקידו המוצהר כארגון. תומך ההתנגדות בעזה. המטרה של גירוש חיזבאללה לצפון ליטני, כפי שהם הכריזו שוב ושוב, הסתיימה בגירוש תושבי ההתנחלויות הרחק מצפון פלסטין. זוהי מציאות צבאית נוספת בשטח.

במקביל, אנסאר אללה מכריז על מה שהם מכנים השלב הרביעי בתמיכתם, שהוא הצבת ספינות הפונות אל הישות בים התיכון במעגל המיקוד. אף אחד לא צריך לזלזל בהשפעת התמיכה התימנית על כל הציר הציוני/אמריקאי של רצח העם. ההפרעה בקווי הסחר הבינלאומיים התרחשה בהכרח, וכך גם ההשפעה הכלכלית על הגורם שהכריז כי נמל אילת כמעט ואינו. מציאות צבאית שדה שלישי.

לבסוף, ההתנגדות העיראקית מבקשת להשפיע על השטח גם באמצעות ניסיונות לתקוף בסיסים ומתקנים צבאיים בתוך הישות באמצעות מצעדים, שאמנם מעטים מהם הצליחו להגיע, וגם אם הופלו לפני שהגיעו, הם מהווים רביעית. חזית שיוצרת, לכל הפחות, אי נוחות לדרג הצבאי והפוליטי.

מדובר בנתוני שטח שללא ספק היו על שולחן המשא ומתן במהלך השבועות האחרונים, והם מבטאים בבירור שכוחות ההתנגדות, המיוצגים על ידי תנועת חמאס, לא ניהלו משא ומתן בידיים ריקות, אלא החזיקו בגורם הכוח העיקרי, שהוא הם עשו זאת, למרות המכות המסוימות שקיבלו, ולמרות כמות הקורבנות, עם זאת, יש לה עדיין את היוזמה לכפות עובדות בשטח שיוצרות תנאים טובים יותר למשא ומתן של חמאס באמצעות מתווכים.

למה שקורה ברפיח מיום שני יש לקח חשוב עבורנו. הציונים עשו הצגה של כיבוש המעבר והנפת הדגל כאילו ניצחו, למרות שהמעבר כלל לא היה אזור התנגשות, ואולי בניסיון להשפיע על העסקה שהוצגה להם לשיפור התנאים לתבוסתם. למרות שהמופע שלהם עלה לאנשינו בגירוש של יותר מ-100,000 איש ממזרח רפיח, ההתנגדות טיפלה בו בבסיס הצבאי שלהם באבו סאלם, שם נעשו הכנות לפלישה לרפיח, תוך גרימת מוות ופציעות. טנקים במזרח רפיח והמשיכה לירות את מטחי הטילים שלה לעבר הבסיסים והמושבות.

הלקח החשוב ביותר הוא די ברור: ההתנגדות מנהלת משא ומתן מתוך מציאות צבאית שדה מכובדת, פרואקטיבית ונעלה מבחינת יוזמה, עבודה והעברת מסרים, אם כי היא בהחלט לא עדיפה מבחינת כוח האש. בנוסף, ישנו גם לקח חשוב, שהוא אחדות עמדת סיעות ההתנגדות, אותו אישר אוסאמה חמדאן בתדרוך העיתונאים שלו ביום שלישי בלילה כאשר ציין כי אישור הנוסחה המצרית-קטרית התבצע לאחר התייעצויות בין שלישיית ההתנגדות העיקרית, חמאס, הג'יהאד האיסלאמי והחזית העממית.

ההתנגדות מציעה לקחים רבים להיסטוריה הפלסטינית ב"אמנות המשא ומתן", כפי שדמויות אקדמיות ודיפלומטיות אוהבות לתאר אותה. זוהי "אמנות" המבוססת על כוח צבאי יעיל בשטח, ואחדות עמדה פלסטינית מאחורי המשא ומתן.

ההשוואה כופה את עצמה, ההשוואה עם כל ניסיונו של המשא ומתן הפלסטיני מאז מדריד ואוסלו ב-1992, שהוליד קטסטרופה לאומית מסוימת, אותו מנהל משא ומתן שהלך לנהל משא ומתן על סמך חולשתו, על פי הזעקה המתעתעת של "אוי, אנחנו הם לבד", מנהל משא ומתן מאחורי גבם של סמכויות ומוסדות, מנהל משא ומתן שחשב "החיים הם משא ומתן לא, (התנגדות היא היתכנות מתמשכת) שמובילה ברגע למשא ומתן המבוסס על עוצמת ההתנגדות". משא ומתן התנגדות, משא ומתן לפי השיטה הווייטנאמית והאלג'יראית המוכחת.

מיקוד הפעולה הצבאית בציר נצרים על ידי כל חטיבות ההתנגדות תואם בצורה ברורה וניתנה בהחלטה משותפת, אשר אישרה לכובש כי חלוקת רצועת עזה לא תעבור, וכי יציבותך בציר זה תהיה. ממוקד עד שאתה עוזב אותו.

-----

ההתנגדות מנהלת משא ומתן מתוך מציאות צבאית שדה מכובדת, פרואקטיבית ועילאית מבחינת יוזמה, עבודה והעברת מסרים, אם כי היא בהחלט לא עדיפה מבחינת כוח האש.