גופים רשמיים פלסטינים וערבים גינו את השימוש של ארצות הברית בסמכות הווטו שלה במועצת הביטחון של האו"ם כדי למנוע ממדינת פלסטין לקבל חברות מלאה באו"ם.

הנשיאות הפלסטינית אישרה כי ה"ווטו" האמריקאי אינו הוגן, לא מוסרי ובלתי מוצדק, ומתנגד לרצון הקהילה הבינלאומית, התומכת בתוקף במדינת פלסטין לקבל חברות מלאה באו"ם, כרוב מדינות העולם. להכיר במדינה פלסטינית מאז 2012 כאשר העצרת הכללית של האו"ם הצביעה להעלות את מעמדה של פלסטין באו"ם למעמד של מדינה משקיפה.

הנשיאות הדגישה כי מדיניות אמריקאית תוקפנית זו כלפי פלסטין, תושביה וזכויותיה הלגיטימיות מייצגת תוקפנות בוטה נגד החוק הבינלאומי, ומעודדת את המשך מלחמת רצח העם הישראלית נגד עמנו ברצועת עזה ובגדה המערבית, כולל כבושים. ירושלים, ועוד דוחפת את האזור לסף תהום, לאור המשך הכיבוש הישראלי למען אדמת מדינת פלסטין והמשך מדיניות התוקפנות ופשעי המלחמה המתבצעת בחסות ותמיכת המאוחדת. מדינות אמריקה, שהמשיכה להשתמש ב"וטו" שלה נגד זכויות העם שלנו.

הנשיאות אישרה כי וטו אמריקאי אגרסיבי זה חושף את סתירות המדיניות האמריקאית, הטוענת מצד אחד לתמוך בפתרון שתי המדינות, תוך שהיא מונעת מהמוסד הבינלאומי ליישם פתרון זה באמצעות שימוש חוזר בווטו במדינה. מועצת הביטחון נגד פלסטין וזכויותיה הלגיטימיות.

בתורה, תנועת חמאס קראה לקהילה הבינלאומית "ללחוץ לעקוף את הרצון האמריקאי ולתמוך במאבק של עמנו ובזכותו הלגיטימית להגדרה עצמית".

היא סברה כי הווטו של וושינגטון נגד מתן חברות מלאה לפלסטין באו"ם מבודדת את הממשל האמריקני מרצון בינלאומי.

דובר משרד החוץ הירדני, סופיאן אל-קודה, אמר מצדו: "הקהילה הבינלאומית תומכת בפתרון שתי המדינות שישראל מערערת, שהופך את ההכרה במדינה הפלסטינית לחובה על מועצת הביטחון, למנוע מישראל להמשיך לשלול. העם הפלסטיני של זכותו לחירות ולמדינה".

הוא הוסיף: "ירדן קוראת לכל המדינות להכיר במדינה הפלסטינית, שבלעדיה לא יושגו ביטחון ושלום באזור, בנוסח ה-4 ביוני 1967, עם מזרח ירושלים כבירתה".

משרד החוץ הסעודי מצדו אישר כי מניעת קבלת חברות מלאה של מדינת פלסטין באו"ם תורמת להנצחת חוסר הפשרה של הכיבוש הישראלי והפרותיו המתמשכות של כללי המשפט הבינלאומי ללא הרתעה, וכן לא יקרב את השלום הרצוי.

הממלכה חידשה את דרישתה מהקהילה הבינלאומית לקחת על עצמה את אחריותה לעצור את התקפות הכיבוש הישראלי על אזרחים ברצועת עזה, ולתמוך בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולהקים את מדינתו הפלסטינית בגבולות 1967 עם מזרח ירושלים. כבירתה, בהתאם ליוזמת השלום הערבית ולהחלטות בינלאומיות רלוונטיות.

בתורו, משרד החוץ המצרי אמר, "הכרה במדינה הפלסטינית ואישור חברותה המלאה באו"ם היא זכות אינהרנטית של העם הפלסטיני, שסבל מהכיבוש הישראלי יותר מ-70 שנה, וזכות חשובה. צעד בדרך ליישום הוראות המשפט הבינלאומי וההחלטות המוכרות של הלגיטימציה הבינלאומית כדי לבסס את פתרון שתי המדינות ולשמור על הזכויות הלגיטימיות והבלתי ניתנות לערעור של העם הפלסטיני, תוך שימת דגש על ההכרח לאפשר לו לממש את כל הלגיטימיות שלהם. זכויות."

היא גם שקלה לחסום את ההכרה בזכותו של העם הפלסטיני להכיר במדינתו כבלתי עולה בקנה אחד עם האחריות המשפטית וההיסטורית המוטלת על הקהילה הבינלאומית לקראת סיום הכיבוש והגעה לפתרון סופי וצודק לסוגיה הפלסטינית.