שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן ייצא במוצאי שבת הקרוב לישראל, בביקורו השישי מאז החלה המלחמה בין ישראל לחמאס ב-7 באוקטובר, על רקע הציפיות כי ארה"ב תגביר את הלחץ להגיע לפתרון בנוגע להפסקת האש לאור הפסקת אש צפויה.

משקיפים ששוחחו עם סקיי ניוז ערביה סבורים כי ממשל נשיא ארה"ב מתמודד עם לחץ רב יותר להפסיק את המלחמה בעזה, לאור דחיית חלק גדול ממדיניות התמיכה המוחלטת של הבוחרים הצעירים בישראל, המאיים על הפופולריות של הפוטנציאל. המועמד לנשיאות ג'ו ביידן. לכן, ארה"ב מגבירה את מאמציה לתנועותיה להקים הפסקת אש מקיפה.

ביום שני הביע בלינקן את תקוותו להגיע להסכמה להפסקת הלחימה בעזה בתמורה לשחרור החטופים. הצהרותיו הגיעו יממה לאחר שמנהל ה-CIA, ראש ממשלת קטאר וגורמי ביטחון ישראלים ומצרים נפגשו בפריז. לפתח הסכם מסגרת להצגה לחמאס.

בלינקן ביקר בישראל בתחילת החודש לשורה של פגישות מתוחות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והנהגת ישראל בזמן המלחמה, שלא הניבו תוצאות.

חבר המפלגה הדמוקרטית, מהדי עפיפי, אמר ל-Sky News Arabia כי שר החוץ האמריקני ילחץ הפעם להגיע לפתרון להפסקת אש בעזה, והוא צפוי לדון גם בהצעה האמריקנית לפתרון שתי המדינות.

הביקור מגיע בזמן שנראה כי השיחות בתיווך של ארה"ב, קטאר ומצרים מתקדמים בהסכם חדש בין ישראל לחמאס שמטרתו שחרור 136 בני ערובה ישראלים בתמורה לשחרור אסירים פלסטינים והפוגה במדינה. עזה, לפי עפיפי.

הנשיא ביידן מתמודד עם לחץ הולך וגובר להפסקת אש בעזה בתוך אמריקה, לפי עפיפי, לאור המשבר ההומניטרי המחריף בתוך הרצועה ומספר הקורבנות ההולך וגדל לרמה חסרת תקדים היסטורית.

עפיפי גם מצביע על הלחץ הפוליטי על ממשל ביידן מתוך הקונגרס להפסיק מדיניות של תמיכה מוחלטת בישראל ולקדם אינטרסים אמריקאים, ולכן בלינקן מגביר מהלכים דיפלומטיים כדי להגיע לפתרון בהקדם.

מוקד אי ההסכמה

לדברי עפיפי, המחלוקת בין שני הצדדים סובבת סביב שני צירים:

הממשל האמריקני תומך באופן מלא בפתרון שתי המדינות באמצעות הקמת מדינה פלסטינית. דבר שנדחה על ידי ממשלת נתניהו.

ממשל ביידן אינו מרוצה מכך שישראל טרם השיגה את היעדים המוצהרים של מלחמתה בעזה (שחרור ישראלים וזרים וחיסול חמאס); מה שאומר שמשך הזמן שלו יתארך ככל שמספר ההרוגים האזרחיים ימשיך לעלות.

האם הלחץ האמריקאי יצליח?

החוקרת האמריקנית אירינה צוקרמן אמרה ל"Sky News Arabia" כי ביידן עומד בפני דילמה בשנת הבחירות, שהיא להבטיח את הסדרת מלחמת עזה במהירות האפשרית, ומצד שני לפנות לגופים מגוונים, עם דעות סותרות. בנושא זה, כמו גם ניהול משברים אזוריים ועולמיים.

מצד אחד, ביידן צריך שישראל תצליח לרסק את חמאס, משום שהוא רוצה להיראות כעומד לצד בעל ברית מרכזי במזרח התיכון, ומכיוון שחמאס הוכיח שהוא לא רק איום מקומי או אפילו אזורי, אלא איום עולמי.

מנגד, המחלוקת סביב פניות הומניטריות וזכויות אדם לאחר מעשי הטבח הישראליים ומספר הנפגעים הגבוה בעזה גרמה לפילוג בין בעלות ברית המערב בתקופה קריטית שבה ארה"ב זקוקה לתמיכתן בנושא אוקראינה בהתחשב ברמת הקיטוב במדינה. ארצות הברית.

הרפובליקנים חוסמים כל מימון נוסף לישראל ואוקראינה ומתמקדים בסדרי עדיפויות אחרים.

המאמץ הקשה לאזן את החששות הללו כלל אפוא לחץ לגרום לישראל להתמקד אך ורק בהנהגת חמאס בדרג גבוה תוך שימוש בצוותים קטנים יותר של אנשי צה"ל, להגברת הגישה ההומניטרית ואף להקטין את הפעולות.

הסכסוך מתרחב ללא קשר למה שישראל עושה או לא עושה, כי הוא תוכנן כך על ידי איראן ושלוחותיה.

ישראל מחויבת לסדר העדיפויות הביטחוני הלאומי שלה, ולא משנה כמה תמיכה ארצות הברית מעריכה, היא לא יכולה להרשות לעצמה לא להרוס לחלוטין את התשתית הצבאית של חמאס, אחרת הסכסוך יתחדש עם חמאס במצב טוב יותר להילחם במלחמה זו מאוחר יותר בגלל הפוליטי שלה תַפְקִיד. התברר שזה לא היה ארגון קטן ושולי, אלא הוא הקים צבא, מערכת ויכולות של מדינה.