מקורות בשטח דיווחו כי השר לביטחון לאומי של הכיבוש, איתמר בן גביר, פרץ לשכונת בטן אל-הווא באזור סילוואן בירושלים הכבושה, שם ערך סיור פרובוקטיבי שבמהלכו הציג, יחד עם המתנחלים, את הבתים שנלקחו לאחרונה. צעד זה מגיע על רקע הסלמה התיישבותית קדחתנית שמטרתה לשנות את הדמוגרפיה בשכונות הקדושות הסמוכות למסגד אל-אקצא המבורך.
הפריצה התרחשה במקביל להוצאת פסק דין סופי על ידי בית המשפט העליון של הכיבוש, שדחה את בקשת רשות הערעור שהוגשה על ידי עשרות יחידים ממשפחת סרחאן באותה שכונה. החלטה זו נותנת אור ירוק לפינוי 12 משפחות פלסטיניות מבתיהן לטובת עמותת ההתנחלות 'עטרת כהנים', מה שמעמיד עשרות תושבי ירושלים בפני סכנת עקירה ממשית בחודשים הקרובים.
שורשי פרשת משפחת סרחאן בשכונת בטן אל-הווא חוזרים ליותר משישה עשורים, כאשר אב המשפחה בנה ארבעה בתים על אדמה שרכש באופן חוקי ועברה בירושה מדור לדור. אולם, המסלול המשפטי שהחל בשנת 2015 עבר תהפוכות דרמטיות, החל בהחלטת בית משפט השלום בדצמבר 2025 שטענה כי הקרקע שייכת לוואקף יהודי עתיק, ועד להחלטת בית המשפט העליון ביוני 2026 שסגרה את התיק סופית ללא קיום דיון.
פרשה זו חושפת את הכפילות בסטנדרטים במערכת המשפט של הכיבוש, כאשר המתנחלים מסתמכים על חוק ההסדרים המשפטיים והמנהליים משנת 1970, המאפשר ליהודים בלבד להשיב רכוש שאבד להם בשנת 1948. לעומת זאת, הפלסטינים נשללים לחלוטין מהשבת רכושם בתוך השטחים הכבושים על פי חוק נכסי נפקדים משנת 1950, מה שהופך את החוקים לכלי חקיקתי המשרת את ההתפשטות ההתיישבותית והגירוש הכפוי.
מצדן, גופים משפטיים וזכויות אדם הדגישו כי עצירת פעולות הגירוש בסילוואן דורשת החלטה פוליטית, שכן לממשלת הכיבוש ישנן אפשרויות משפטיות לעכב את הפינוי, כולל הפקעת הקרקע לטובת הציבור ופיצוי המתנחלים, או הנחיית המשטרה להימנע מביצוע מטעמי ביטחון. כ-700 תושבי ירושלים בשכונת בטן אל-הווא עומדים בפני גורל לא ידוע על רקע התעקשות עמותות ההתנחלות לרוקן את השכונה מתושביה המקוריים.
הנושא הוא פוליטי בראש ובראשונה ואינו משפטי גרידא, ולממשלת הכיבוש יש סמכות לעצור הליכים אלה באמצעות חלופות.
شارك برأيك
בן גביר פורץ לסילוואן במקביל להחלטה סופית לגרש 12 משפחות פלסטיניות