הצהרות "ישראל טמאה" מציתות את זעם האופוזיציה ונתניהו שותק מול החרדים

הזירה הפוליטית הישראלית עדה לגל זעם עצום שהובילו מנהיגי האופוזיציה נגד ממשלת בנימין נתניהו, על רקע מה שתואר על ידם כ"שתיקה רועמת" כלפי הצהרות חריפות שהשמיעו רבנים מהזרם החרדי. ההפגנות שפרצו באזור בני ברק כללו קללות קשות נגד מוסדות המדינה, כאשר חלק מהמשתתפים תיארו את ישראל כ"מדינה טמאה", מה שהצית ויכוח נרחב על השפעת הזרמים הדתיים בתוך הקואליציה השלטת.

המחאות הללו באו בתגובה לניסיונות לכפות גיוס חובה על תלמידי ישיבות, תיק המאיים על יציבות הממשלה הנוכחית. במהלך העצרת, תקף הרב אריה יזדי את הרמטכ"ל במילים בוטות, וקרא לצעירים הדתיים למרוד בצווי הגיוס הצבאי ולא להתגייס לצבא, אותו ראה כמקום ללמוד חטאים ולהתרחק מהדת.

מקורות עיתונאיים ציטטו את יזדי באומרו כי צה"ל שואף לעוות ערכים דתיים, ודרש למחוק את שמו של הרמטכ"ל מהזיכרון. הצהרות אלו לא היו מבודדות, אלא התרחשו במקביל לעמדתו של הרב הראשי הספרדי לשעבר, יצחק יוסף, שראה ברדיפת תלמידי הישיבות משפטית וכליאתם כחרפה הפוגעת בכבוד התורה, והדגיש כי הפגנות הן הדרך היחידה להתמודד עם מה שתיאר כרשויות עריצות.

מצידו, הרב שבתי לוי נכנס לקו העימות וקישר בין הכישלונות הצבאיים לחוסר כבוד לתורה, וציין כי היעדר הניצחון בעזה ובלבנון נובע מהדחקת הדתיים. תפיסה דתית קיצונית זו משקפת את עומק הפער בין החברה החרדית לבין הממסד הצבאי הסובל ממחסור חמור בכוח אדם כתוצאה מהמלחמה המתמשכת במספר חזיתות.

מנהיג האופוזיציה יאיר לפיד לא איחר להגיב, ופתח במתקפה חריפה ברשתות החברתיות, והאשים את החרדים בהסתה ישירה נגד חיילים ובשפיכות דמים של הרמטכ"ל. לפיד תיאר את ממשלת נתניהו כ"חבורת פחדנים", וציין את היעדר כל גינוי רשמי או צווי מעצר נגד המסיתים, מה שראה כקנוניה פוליטית לשמירה על הכיסא.

בהקשר קשור, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הבטיח לנקוט בצעדים חמורים בכל ממשלה עתידית נגד מי שמקבלים שכר מהמדינה ומסיתים נגדה. בנט הדגיש כי הכלל צריך להיות פשוט, והוא מניעת כל מי שמתנגד לציונות או מסרב לשירות צבאי מלקבל כל מימון ממשלתי, בהתייחס לשכר העתק שמקבלים חלק מהרבנים המתנגדים לגיוס.

אביגדור ליברמן, מנהיג מפלגת "ישראל ביתנו", תיאר את המצב כ"חרפה לאומית", והטיל את מלוא האחריות על נתניהו על מתן כיסוי פוליטי למשתמטים משירות. ליברמן ראה כי הישרדות הממשלה הנוכחית תלויה לחלוטין בריצוי המפלגות הדתיות, גם אם זה בא על חשבון הרס המרקם החברתי והחלשת יכולות הצבא בזמן מלחמה.

נשיא המדינה יצחק הרצוג ניסה להרגיע את הרוחות בקריאה למנהיגים לאמץ שיח אחראי ומכבד, והדגיש כי אין מקום לעלבונות נגד המפקד העליון של הצבא. הרצוג גינה את השפה המעליבה ששימשה בהפגנות, וראה כי מחלוקות פוליטיות אינן מצדיקות פגיעה במוסדות הריבונים המגנים על ביטחון הישראלים בנסיבות הנוכחיות.

התפתחויות אלו באות לאחר החלטה היסטורית של בית המשפט העליון ביוני האחרון, שקבעה כי יש לחייב את החרדים בגיוס ולהפסיק את התמיכה הכספית במוסדות המסרבים לציית. החלטה זו הציבה את נתניהו בפני דילמה אמיתית, שכן הוא מתמודד עם לחצים מצד שותפיו לקואליציה למצוא פרצות משפטיות הפוטרות את תלמידי הישיבות, ובין לחצי האופוזיציה והציבור הדורש שוויון בנשיאת הנטל.

החרדים מהווים כ-13% מכלל האוכלוסייה, והם מסרבים להשתלב בחיים הצבאיים והאזרחיים החילוניים בטענה של הגנה על זהותם הדתית והקדשת זמנם ללימוד תורה. הם רואים בהשתלבות בצבא איום קיומי על אורח חייהם השמרני, מה שמסביר את חריפות השיח נגד המדינה ומוסדותיה הביטחוניים והמשפטיים.

במשך עשורים, הצליחו המפלגות הדתיות להשיג פטורים לתלמידיהן, אך המלחמה המתמשכת מזה למעלה משנה שינתה את מאזן הכוחות והדרישות הציבוריות. עם העלייה במספר ההרוגים והפצועים בקרב חיילי צה"ל, קשה לממשלה להצדיק את המשך פטורם של אלפי צעירים דתיים משירות צבאי, מה שהגביר את חומרת הקיטוב הפנימי.

האופוזיציה מאשימה את נתניהו בהעדפת האינטרסים האישיים שלו ובהישארות בשלטון על פני טובת המדינה העליונה, במיוחד מכיוון שהמפלגות החרדיות מאיימות לפרק את הממשלה במקרה של אישור חוק גיוס שאינו לרוחן. סחיטה פוליטית זו, כפי שהיא מתוארת על ידי האופוזיציה, הפכה את הממשלה לחסרת אונים מול הצהרות פוגעניות היוצאות ממנהיגי הקהילה החרדית.

מנגד, רבנים בכירים ממשיכים להוציא פסקי הלכה האוסרים גיוס וקוראים לקרוע צווי גיוס, מה שמעיד על עימות ישיר בין המשטרה לדתיים ברחובות. מצב זה של אי ציות אזרחי דתי מציב את רשויות אכיפת החוק במבחן קשה, במיוחד עם העלייה בתדירות ההפגנות האלימות בערים בעלות רוב דתי כמו בני ברק וירושלים.

לסיכום, משבר גיוס החרדים נותר פצצת זמן המאיימת לפוצץ את הקואליציה השלטת בכל רגע, בהיעדר פתרונות פשרה שיספקו את כל הצדדים. עם המשך שתיקתו של נתניהו, חומרת הביקורת המופנית כלפיו גוברת, לא רק מצד האופוזיציה, אלא גם מתוך חוגי הצבא המרגישים נבגדים כתוצאה מחוסר השוויון בשירות הצבאי.

"הצבא מלמד אנשים לבצע את החטאים הנוראים ביותר במדינה הטמאה הזו, וכל הצבא הזה בא כדי לחלל את שם ה'."