פגישת הפטריארך תיאופילוס השלישי עם הנשיא טראמפ: ירושלים הנוצרית דופקת על דלתות ההחלטה הבינלאומית ברגע היסטורי מכריע

בתוך התמורות העמוקות העוברות על הסוגיה הפלסטינית, ועל רקע האתגרים הפוליטיים והדתיים חסרי התקדים העומדים בפני העיר ירושלים, בולטת הפגישה בין הוד מעלתו הפטריארך תיאופילוס השלישי, פטריארך ירושלים וכל פלסטין וירדן ליוונים האורתודוקסים, לבין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כאירוע החורג במימדיו מגבולות הפרוטוקול הדיפלומטי והפגישות הרשמיות המסורתיות, ונושא בחובו מסרים פוליטיים, לאומיים ואנושיים בעלי חשיבות יוצאת דופן, במיוחד בשלב רגיש זה שבו המקומות הקדושים הנוצריים והאיסלאמיים בירושלים נתונים ללחצים גוברים ולניסיונות מתמשכים לשנות את אופייה וזהותה ההיסטורית של העיר.

חשיבותה של פגישה זו אינה נובעת רק ממעמדן של שתי הדמויות שנפגשו, אלא גם מאופי הנושאים שנדונו, ומהנסיבות האזוריות והבינלאומיות שבהן היא מתקיימת. ירושלים עומדת כיום בצומת דרכים היסטורי, בעוד שהנוכחות הנוצרית הפלסטינית מתמודדת עם אתגרים מצטברים המאיימים על המשכיותה ותפקידה ההיסטורי בארץ הקודש, מה שהופך כל מהלך בינלאומי שמטרתו להאיר את הסוגיה הזו לצעד בעל חשיבות עליונה הראוי להתעכבות ולניתוח מימדיו הפוליטיים והאסטרטגיים.

הפטריארך תיאופילוס השלישי נשא לבית הלבן את מסר ירושלים הנוצרית על כל משמעויותיה הרוחניות, הלאומיות וההיסטוריות. האיש העומד בראש אחת הכנסיות העתיקות בעולם לא הגיע כנציג של עדה דתית בלבד, אלא כשומר על מורשת נוצרית עולמית המושרשת בירושלים מזה אלפיים שנה, וכעד לתמורות העוברות על העיר הקדושה ולצדן האתגרים הנוגעים לעתיד הנוכחות הנוצרית הפלסטינית והערבית במקום הולדתה של הבשורה הנוצרית.

בהקשר זה, הפגישה מהווה ניסיון רציני להעביר את המציאות בשטח למעגלי קבלת ההחלטות האמריקאים, במיוחד לאור הלחצים הגוברים על הכנסיות והווקפים הנוצריים, והתנאים הפוליטיים, הכלכליים והביטחוניים העומדים בפני הנוצרים הפלסטינים, הדוחפים מספרים הולכים וגדלים מהם להגירה, מה שמאיים על שחיקת אחד המרכיבים החשובים ביותר של הזהות ההיסטורית והתרבותית של פלסטין.

המסר שנשא הפטריארך לממשל האמריקאי חורג מהגנה על זכויות הנוצרים בלבד, ומדגיש כי פגיעה בנוכחות הנוצרית בירושלים ובפלסטין היא פגיעה בפלורליזם הדתי והתרבותי שהיווה את מהותה של ארץ קודש זו במשך מאות שנים. ירושלים מעולם לא הייתה עיר של בני דת אחת או תרבות אחת, אלא הייתה מודל ייחודי של גיוון ודו-קיום, מה שהופך את שמירת כל מרכיביה לאחריות בינלאומית החורגת משיקולים פוליטיים צרים.

פגישה זו מקבלת חשיבות נוספת לאור המעמד של ארצות הברית במערכת הבינלאומית, והשפעתה הישירה על מהלך הסכסוך הפלסטיני-ישראלי. יהיו אשר יהיו העמדות וההערכות השונות לגבי המדיניות האמריקאית, וושינגטון נשארת שחקן מרכזי המסוגל להשפיע על נושאים רבים הקשורים לעתיד ירושלים והמקומות הקדושים בה. מכאן, פנייה ישירה לנשיא ארה"ב משקפת הבנה עמוקה של חשיבות העברת הקול הנוצרי הפלסטיני לרמות הגבוהות ביותר של קבלת ההחלטות הבינלאומית.

פגישה זו משקפת גם את המשך הנוכחות הפוליטית והלאומית של הכנסייה האורתודוקסית הירושלמית בהגנה על ירושלים וזהותה ההיסטורית. הכנסייה מעולם לא הייתה מוסד רוחני מבודד מסביבתו הלאומית, אלא מילאה תפקיד מרכזי בהגנה על הזהות הערבית של העיר הקדושה ובהגנה על זכויות בניה מכל השתייכותם הדתית והלאומית.

כשמדברים על משמעויות פגישה זו, יש להתעכב על התפקיד ההיסטורי שמילא הפטריארך תיאופילוס השלישי בשנים האחרונות בהגנה על המקומות הקדושים והווקפים הנוצריים מכל צורות הפגיעה והייהוד. מאז כניסתו לתפקיד הפטריארך, הוא הציב את נושא שמירת רכוש הכנסייה והווקפים שלה בראש סדר העדיפויות שלו, מתוך הבנה שהווקף הנוצרי אינו רק נכס נדל"ן או נכס פיננסי, אלא חלק מהזיכרון ההיסטורי והנוכחות התרבותית של הנצרות הערבית בירושלים ובפלסטין.

הפטריארך ניהל מאבקים משפטיים ופוליטיים מורכבים בהגנה על זכויות הכנסייה, והתמודד עם לחצים אדירים במטרה לשמור על נכסיה ההיסטוריים. בכל אותן תחנות, עמדתו התבססה על אמונה איתנה כי ויתור על הווקפים הנוצריים או מתן אפשרות לפגיעה בהם מהווה סכנה ישירה לעתיד הנוכחות הנוצרית בארץ הקודש.

אחד ההיבטים הבולטים המעניקים לביקור זה ממד מיוחד הוא שהוא מגיע בתקופה שבה גוברים החששות מניסיונות לכפות עובדות חדשות בשטח בירושלים, בין אם באמצעות הגבלת מוסדות דתיים, או באמצעות מדיניות שמטרתה לשנות את האופי ההיסטורי של שכונות ואתרים קדושים מסוימים. מכאן, העלאת נושאים אלה בפני נשיא ארה"ב נושאת מסר ברור לפיו הגנה על המקומות הקדושים הנוצריים אינה רק דרישה כנסייתית, אלא סוגיה הקשורה להגנה על המורשת האנושית העולמית.

הפגישה גם שולחת מסר לקהילה הבינלאומית כי הנוצרים הפלסטינים אינם קהילה מהגרת או מיעוט זמני בארץ זו, אלא הם בנים מקוריים של פלסטין, וחלק בלתי נפרד מהמרקם הלאומי וההיסטורי שלה. מארץ זו יצאה הנצרות לעולם, ובארץ זו עדיין שומרות הקהילות הנוצריות העתיקות ביותר על קיומן למרות כל האתגרים והקשיים.

מבחינה פוליטית, ניתן לראות בביקור זה ניסיון להאיר מחדש סוגיה שלעתים קרובות נדחקה לשוליים בתוך הסכסוכים הגדולים העוברים על האזור. העולם עוקב אחר מלחמות ומשברים מתמשכים, אך סבלם של הנוצרים הפלסטינים והאתגרים העומדים בפני קיומם ההיסטורי אינם זוכים תמיד לתשומת הלב הראויה. לכן, העברת סוגיה זו לרמות הפוליטיות הבינלאומיות הגבוהות ביותר מהווה צעד חשוב במסלול ההגנה על הזכויות ההיסטוריות והדתיות של העם הפלסטיני על כל מרכיביו.

אין ספק כי מעמדו הבינלאומי של הפטריארך תיאופילוס השלישי מעניק לו יכולת מיוחדת להעביר מסרים אלה. הוא אינו רק מנהיג דתי, אלא אישיות הזוכה לכבוד רב בחוגים הכנסייתיים והפוליטיים הבינלאומיים, מה שהופך את עמדותיו ומהלכיו לגורם משפיע בעיצוב דעת הקהל העולמית כלפי סוגיות ירושלים והמקומות הקדושים.

מה שמייחד ביקור זה הוא גם שהוא מהווה המשך לגישה קבועה שנקט הפטריארך לאורך שנות שירותו, המבוססת על פתיחות לבירות ולמרכזי קבלת ההחלטות הבינלאומיים השונים במטרה להגן על ירושלים, תושביה ומקומותיה הקדושים. האיש מבין כי המאבק על שמירת הזהות ההיסטורית של העיר אינו יכול להתנהל רק ברמה המקומית, אלא דורש נוכחות פעילה בכל הזירות הבינלאומיות.

מכאן, פגישתו עם נשיא ארה"ב נושאת ממד אסטרטגי החורג מהרגע הנוכחי, שכן היא שואפת לבנות מצב של מודעות בינלאומית לחשיבות הגנת הנוכחות הנוצרית הפלסטינית ושמירת המקומות הקדושים מכל ניסיונות שמטרתם לשנות את זהותם או מעמדם ההיסטורי והמשפטי. היא גם משקפת את נחישות הכנסייה הירושלמית להישאר נוכחת בדיונים הבינלאומיים הנוגעים לעתיד ירושלים ומעמדה הרוחני והאנושי.

בסופו של דבר, פגישה זו מהווה תחנה חשובה במסלול המאמצים להגן על ירושלים ומקומותיה הקדושים, ומדגישה כי הכנסייה האורתודוקסית הירושלמית ממשיכה למלא את תפקידה ההיסטורי בהגנה על המורשת הנוצרית ושמירת הווקפים והמקומות הקדושים ובהגנה על הנוכחות הנוצרית הפלסטינית בארץ האבות והאמהות.

הפטריארך תיאופילוס השלישי רצה באמצעות פגישה זו להזכיר לעולם אמת בסיסית שלעתים קרובות נשכחת בתוך רעש הפוליטיקה והסכסוכים, והיא שירושלים אינה רק תיק למשא ומתן או כותרת למחלוקת פוליטית, אלא עיר קדושה הנושאת מורשת רוחנית ואנושית השייכת לאנושות כולה. הוא גם רצה להדגיש כי הנוצרים הפלסטינים נשארים בארצם, דבקים בזכויותיהם, בזהותם ובמסרם ההיסטורי, וכי הכנסייה תישאר, כפי שהייתה במשך מאות שנים, שומרת על המקומות הקדושים והווקפים, ומגינה על צדק, שלום וכבוד האדם.

בתקופה שבה מתרבים הניסיונות לטשטש עובדות ולשנות מאפיינים, קולה של ירושלים הבוקע מפטריארכיה העתיקה נשאר עדות לכך שזהות אינה נמחקת, וכי מקומות קדושים אינם רק אבנים ומבנים, אלא זיכרון של עם, היסטוריה של אומה ומסר תרבותי שישאר חי כל עוד המאמינים בערכי הצדק, החירות והשלום קיימים.