הצעיר הפלסטיני מוחמד אל-שנא, בן 19, חווה חווית מעצר קשה שהחלה כשהיה קטין בן שבע עשרה, במהלך פלישת העיר חאן יונס. אל-שנא בילה כ-21 חודשים של התעללות ומעברים בין מרכזי מעצר, החל ממחנה 'שדה תימן' הידוע לשמצה ועד לכלא 'מגידו', שם התמודד עם סוגים שונים של תקיפות פיזיות ונפשיות במהלך סבבי חקירה אינטנסיביים.
בעדותו המרגשת, חשף אל-שנא את הזוועות שחוו הילדים באגף מספר 3, ובמיוחד ב'חדר מספר 2' בכלא מגידו, שם מכות באלות ובמגנים ושימוש בכלבי משטרה היו אמצעי עינוי קבוע. המשוחרר הצעיר תיאר את רגעי השבירה שחוו הילדים לאחר כל התקפה, כאשר לא נותר להם אלא לבכות ולהיזכר בזיכרונות משפחותיהם כדי להקל על עוצמת הכאב והבדידות.
למרות שזכה לחירות בעסקת חילופים שהתקיימה באוקטובר 2025, שמחתו של מוחמד נותרה חסרה ומעורבת בדאגה מתמדת לאביו שעדיין נמצא מאחורי הסורגים. חששות אלו הוכפלו עם אישור חוק עונש המוות לאסירים על ידי הכיבוש, החלטה שאל-שנא תיאר כ'הלם ששיתק את מחשבתו', לאחר שראה את חגיגות מנהיגי הכיבוש, ובראשם איתמר בן גביר, על חקיקת ההרג השיטתי נגד העצורים.
אל-שנא סבור כי חוק זה אינו רק טקסט חקיקתי הנדון במסדרונות הכנסת, אלא איום ישיר וקיומי על ילדים חסרי אשמה, שחלקו עמו את הפחד ופרוסת הלחם בתאי הכיבוש. הצעיר המשוחרר חושש שאותם פני ילדים שהכיר ב'חדר 2' יהפכו לגופות תלויות, על רקע שתיקה בינלאומית מוחלטת כלפי מה שהוא מכנה 'הגיליוטינה' המשפטית המכוונת נגד האסירים.
סיפורו של מוחמד אל-שנא מסכם את סבלו של דור שלם של פלסטינים שרודף אותם העבר הכואב ועתידם מאוים בסכנת הוצאה להורג, והוא מפנה זעקה אחרונה לקהילה הבינלאומית לפעול לפני שיהיה מאוחר מדי. אל-שנא מדגיש כי המשך השתיקה העולמית כלפי הפרות בוטות אלו מהווה הוכחה חד משמעית למות המצפון האנושי ולהטיית העולם לצד העוול על חשבון זכויות המדוכאים.
אם העולם הזה יחליט לשתוק שוב, זו תהיה ההוכחה הגדולה ביותר לכך שהוא עולם לא צודק, שבו המצפון מת.
شارك برأيك
עדות מבעד לסורגים: חוק עונש המוות לאסירים רודף את ילדי 'חדר 2' בכלא מגידו