החיים בעזה זמניים..!

המלחמה הישראלית הנוראה העבירה את הפלסטינים ברצועת עזה בכל הרכיבים החברתיים והגילאים שלהם לחיים אחרים, העבירה אותם מחיים של יציבות ושלווה לחיים מלאים במוות  ובפחד ובאימה ובאתגר ובסבל, מחיים קבועים בבתים בטוחים ויציבים במידה מסוימת לחיים זמניים ולא יציבים בכל הפרטים שלהם, חיים שהאתגרים שלהם מורכבים, חיים שלא היו צפויים אפילו בתנאים הרגילים הגרועים ביותר, חיים שאינם כחיים רגילים של שום בן אנוש על פני האדמה, חיים של סבל וצורך בגורמי ההישרדות החשובים ביותר וחיים של התמודדות מתמשכת עם האתגרים החדשים שיצרה ויצרה המלחמה בפני הפלסטינים ברצועה, אתגרים אלה החזירו את הפלסטינים שנים לאחור ושללו מהם את כל רכושם החומרי, אך הם הוכיחו שהם מסוגלים להתאקלם ולהתמיד בפני שינויים אלה כי אין להם ברירה אלא להתמיד וזהו בחירה כפויה ששווה בפניה כל הפלסטינים עשיריהם וענייהם, אדוניהם ומשרתיהם. מלחמת ההשמדה ההמונית פגעה בכל וזרעה את השפעותיה והשלכותיה הקטסטרופליות על כולם ולא פטרה אף אחד מהם, לא נותרו לפלסטינים בתים ולא מקומות מגורים קבועים ולא נותרו לילדיהם  בתי ספר שילכו אליהם כל בוקר כמו שאר ילדי העולם שיישבו בכיתות ויקבלו חינוך וחינוך וירכשו ידע חדש, בתי ספר ואוניברסיטאות שיציירו להם עתיד בטוח ומשגשג, לא נותרו להם בתי חולים מתקדמים ולא לא מתקדמים כי הכיבוש שרף את בתי החולים שלהם וגנבים גנבו את מה שנשאר מהם...!, לא נותרו להם כבישים שילכו בהם כי המלחמה הפכה את הרחובות על ראשן ושינתה את הכבישים והסמטאות שלא נותרו בהן סימנים מוכרים אפילו לתושביהן.

הפלסטינים בעזה לא חיים חיים רגילים ולא יציבים כי הכל בעזה הפך זמני, האוהל שעשה הפלסטיני מבד או קיבל מארגונים בינלאומיים כדי להגן על ילדיו הוא רק  אוהל זמני שמהר מאוד תעקור אותו הרוח וישאיר את הפלסטיני ללא כיסוי או תפגע בו המלחמה והפגזים ויברח עם ילדיו עם מעט מזון משאיר את אוהלו שידרסו אותו טנקי הכיבוש ורבים מהם לא הצליחו אפילו להינצל משרשראות הטנקים כי מהם שדרסו הטנקים בתוך אוהלם ומהם שגרפו הבולדוזרים את אוהלם ולקחו את כל מה שהיה בו מחיים זמניים לערימות חול כדי לעשות מהן טנקים עמדות שיתמקמו בהן, מהם שקרעו הכדורים והפגזים ופיזרו את שרידיהם מעל אוהלים אחרים. המזון שאוכל הפלסטיני זמני ועל פי הצורך מה שזמין לו היום עשוי לא להיות זמין לו מחר, ולכן הוא חי היום ולא מבטיח שימצא מה להתקיים ממנו מחר, בגדיו שהוא לובש או בגדי ילדיו גם הם זמניים כי הם עשויים להתאים לסתיו או לקיץ ולא להתאים לחורף כי יצא מביתו רק עם בגדים קיציים דקים ובלויים בתקווה שיחזור לביתו בקרוב לפני החורף הבא, בא חורף ואחריו אחר ולא הסתיימה המלחמה או לא הפסיקה והיום הוא חי את החורף השלישי באוהל וכל שקע אווירי מתחיל לגרום לו לנקוט בכל האמצעים הזהירים והנחוצים שהוא יכול לנקוט כדי  שלא יטבע אוהלו אך רבים לא הצליחו באמצעיהם ולא ניצלו אוהליהם, מהם שגרפו השיטפונות, ומהם שפיזרו ברוחות החורף העזות ומהם שנותרו אך אוהלם טבע ומלא מים, המאושר הוא מי שרטב את מיטתו במים קלים ופגם באוכלו ממים. המלחמה עדיין נמשכת אך עם פרטים פחות דמיים לאור הסכם הפסקת האש האחרון שלא כיבדה אותו ישראל ושאינו אלא הסכם להפחתת רמת ההשמדה והרצח היומי נגד הפלסטינים עם המשך המלחמה וההרס והמוות ברמה מינימלית מהקודם מבלי שיוכלו לא המתווכים ולא הערבים ולא האמריקאים לחייב את ישראל לכבד  הסכם זה או להתקדם לשלב השני שמקווים שיהיה פחות דמי וישיג שלום שכולם זקוקים לו והסכם בא כדי לתת לישראל זמן נוסף לעשות מה שהיא רוצה בעזה, להרוס מה שלא הרסה ולהרוג מה שלא הרגה ולהכפיל את סבל הפלסטינים ולמנוע מזון ותרופות וסיוע וציוד הנדסי להסרת ההריסות ולהוצאת יותר מ-13 אלף קדושים שעדיין תחת הריסות בתיהם,  המלחמה הפסיקה על הנייר כי ישראל לא איפשרה לארגונים בינלאומיים להכניס כלי מגורים וציוד סיוע שעשויים להיות בטוחים יותר ויציבים יותר עבור הנפגעים הפלסטינים מאוהלים מתקדמים או קראוונים למגורים או בתים מוכנים  כפתרון זמני גם לסבלם שגרמה המלחמה הישראלית האכזרית.     

החיים זמניים בעזה בכל הפרטים המדויקים כי אין לפלסטינים תקווה שהמלחמה תסתיים וכולם מאמינים שהעולם כולל ארצות הברית משקר ומתחנף לישראל ונותן לה הזדמנות אחר הזדמנות להעמיק את המצור על הפלסטינים שלא יש להם אלא חיים זמניים ונאבקים בכל מה שיש להם מכלים לסבל ולהתמדה כדי להישאר בחיים, עולם שלא אכפת לו מהקטסטרופה שחיים הפלסטינים בעזה ולא אכפת לו ממחלות ורעב ועוני ולא אכפת לו ממקרי מוות איטי שהם השליטים בנוף ואם חשבו כמה מדינות לעזור לפלסטינים ולהצילם אז לא מרשים להן וישראל עלולה להאשים אותן שהן אנטישמיות ותציג אותן התקשורת העברית כמסיתות לטרור והמוזר שהעולם הרשמי שותק לזה, החולים מתים ולא נותנים להם תרופות כי הן לא קיימות עכשיו ואם קיימות אז לא מספיקות לכל החולים כי הפלסטיני נמצא בפני מצב מוות איטי שעשוי לפגוע בו אם לא ימהר העולם  להציל את חייו וחיי ילדיו מגיהנום החיים הזמניים וגיהנום המצור הישראלי שפוגע בכל פרטי חייו. אלפי הפצועים נמצאים ברשימות המוות אם לא יינצלו חייהם ויתערב העולם כדי לפנות אותם לבתי חולים מחוץ לעזה כי יכולות בתי החולים כאן בעזה עשויות להיות חסרות, אלפי הפצועים חיים בכאב בלתי ניתן לתיאור ומצפים למוות בכל רגע אך הם חיים על תקווה להישאר ולהמתין למה שמדברים האמריקאים והמתווכים במעבר לשלב השני שעשוי לפתוח בו  מעבר רפיח כדי לפנות אותם ולתת להם הזדמנות להינצל  ממוות מאיים, אלפים אחרים מהם עם גפיים קטועים ממתינים לבוא הארגונים הבינלאומיים להם עם גפיים מלאכותיים כי הן לא נכנסות יותר ומונע הכיבוש אפילו הכנסת החומרים הנחוצים לייצורן, המסוכן יותר שיותר מ-20 אלף מקרי סרטן ממתינים לטיפול שמונע וחיים בהמתנה למוות כל יום כאשר הדוחות אומרים ש-5 מהם מתים כל יום  , אלפי בעלי המחלות הכרוניות האחרות והחולים הזקוקים להתערבויות כירורגיות הם גם חיים חיים זמניים שעשויים לא להימשך זמן רב אם לא יינצלו ויתערב העולם בשליחת משלחות וצוותים רפואיים מיוחדים מצוידים במכשירים וכלים רפואיים כדי להצילם מהמוות.  

למרות שכל דבר זמני בעזה, המגורים והמזון והמשקה והחינוך והטיפול  אך הפלסטיני מתעקש להתקדם לכיוון החיים היציבים כל יום נאבק כדי להישאר ולהתקדם ולהתבסס על אדמה זו, כל שעה שהוא חי הוא עושה ממנה שעה חיים נוספת וכל יום שהוא חי הוא עושה ממנו יום חיים חדש, הפלסטיני כאן מחדש תקווה כל יום, מתחתן באוהל ויולד באוהל ומגדל את ילדיו באוהל ולוקח מגיל חייו שנים רבות והוא באוהל ועם הזמן מתרבים האוהלים  ומתרגלים האנשים לדאגה ולמוות האיטי אך החיים לא יסתיימו ישאר הפלסטיני לא משנה כמה ינסה הכיבוש להרוג כל גורמי החיים הרגילים מול עיניו ולא משנה כמה ינסה הכיבוש להרוס את סימני ההישרדות ולמנוע את זמינותם לו ולילדיו, יצר הפלסטיני מתוך כלום סימני חיים פלסטיניים חדשים הוא עושה מהבלתי אפשרי אפשרי ומתוך האין סימני חיים אך הם זמניים.