ביום ראשון בערב הסתערו כוחות הכיבוש הישראלי על העיירה אראבה, דרומית לג'נין, ועצרו שלושה צעירים.

לפי מקורות מקומיים, כוחות אלה הסתערו על העיירה, עצרו שלושה צעירים, הציבו שני מחסומים בכניסותיה, ועצרו רכבים של אזרחים וערכו בהם חיפוש.

מספר אזרחים נפצעו, ביום ראשון בערב, לאחר שכוחות הכיבוש הישראלי דיכאו צעדה בגבול המזרחי של רצועת עזה.

לפי מקורות מקומיים, העיתונאים פאדי אלדנאף ובילאל אלסבאח נפצעו מפצצת גז ברגל, בעוד שאחרים סבלו מחנק.

חיילי הכיבוש, שהוצבו בתוך עמדותיהם ובכלי הרכב הצבאיים שלהם, השתמשו בכדורים חיים, כדורי מתכת מצופים גומי ופצצות גז נגד "הנוער המורד".

עשרות צעירים הפגינו בגבול המזרחי במחאה על הסתערות מתנחלים על מסגד אל-אקצא, המוגנים על ידי משטרת הכיבוש, לזכר מה שמכונה "ראש השנה העברי".

היום, יום ראשון, קיימו מתנחלים טקסים תלמודיים ליד הדלת המזרחית של מסגד איברהימי.

מנכ"ל הקדשות חברון, חג' נידאל אל-ג'עברי, גינה את המתנחלים המקיימים את טקסיהם ליד "השער המזרחי" של מסגד איברהימי, בתקדים המבשר על סכנה גדולה שנוספה לסכנות הכוללות סביב מסגד איברהימי, שכן תוצאה של התקפות הכיבוש הישראלי ומתנחליו עליו, תוך אתגר ברור ובוטה לרגשות המוסלמים.

הוא אמר: מה שהכיבוש עושה בתקופה האחרונה במונחים של הגברת התקפותיו והפרותיו של קדושותינו אינו אלא מדיניות של טיהור דתי ואתני, המבטאת את מדיניותו השיטתית של מאבק בעם הפלסטיני, במסגדיו ובכנסיותיו. .

אל-ג'עברי קרא לאזרחים ולכל המוסדות למלא את תפקידם ולעמוד איתן מול תוכניות הכיבוש לשלוט בקדושות ובמקומות הפולחן שלנו.

ממועדון האסירים הפלסטינים נמסר כי בית המשפט הצבאי לכיבוש אישר את צו המעצר המנהלי לילד העצור והפצוע, מעאד עומר אלחאג' (בן 17), מיריחו, לתקופה חדשה של ארבעה חודשים, מה שהופך אותו ל- צו שני שניתן נגדו מאז מעצרו ב-14 במאי 2023.

ממועדון האסיר נמסר כי הילד, אל-חאג', הוא אחד מ-20 ילדים שהכיבוש ממשיך לעצור מנהלית, על פי נתונים מתועדים עד סוף אוגוסט האחרון.

ממועדון האסיר נמסר כי המשך המעצר המנהלי של ילד החאג' בא במסגרת ההסלמה המתמשכת של הכיבוש בעבירת המעצר המנהלית השיטתית, בה הרחיב את השימוש, מאז השנה שעברה והשנה הנוכחית, בניסיון מתמשך. כדי לערער את מצב המאבק הנוכחי.

ראוי לציין שהכיבוש עצר את הילד, אלחאג', תלמיד כיתה י"א, לאחר שזומן על ידי מודיעין הכיבוש, וזמן קצר לאחר שנפצע, והוא עדיין זקוק למעקב בריאותי, בידיעה שהוא נמצא כלא עופר באגף גורים.

היום, יום ראשון, עצרו כוחות הכיבוש הישראלי אזרח מתמון כשעבר במחסום הצבאי חווארה, דרומית לשכם.

מנהל מועדון האסירים בטובאס, כמאל בני עודה, דיווח כי כוחות הכיבוש עצרו את האסיר המשוחרר בילאל מוסטפא מנצור בני עודה (בן 37) מהעיירה טמון, דרומית לטובאס, בעת שעבר במחסום צבאי מדרום לשכם.

במהלך המושב הארבעים וחמישה של אונסק"ו, שנערך בבירת סעודיה, ריאד, החליטה ועדת המורשת העולמית של ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (UNESCO) לרשום את האתר של יריחו/תל א-סולטן העתיקה בעולם. רשימת מורשת.

לאתר תל אל-סולטן אסטרטגיה ייחודית הנובעת ממיקומו בסמוך לעין אל-סולטן, המהווה את הבסיס לקיומה של העיר יריחו, ותחילת חיי האדם בתקופה הנטופית לפני הופעת הצמחים כ-10,500 לפני שנים.

האתר תל אל-סולטן הוא העיר החקלאית המוקפת חומה העתיקה ביותר בעולם, וההיסטוריה שלה מתפרשת על פני יותר מ-8 אלף שנה, והיא מייצגת דגם ארכיטקטוני ייחודי בימי קדם.

החשיבות הגלובלית יוצאת הדופן של יריחו העתיקה (גבעת הסולטאן) היא היותה אחת הערים המבוצרות העתיקות בעולם המתוארכת לתקופה הניאוליתית (8350 - 7000 לפנה"ס). במהלך אותה תקופה, העיר בוצרה בחומת מגן ענקית ומגדל עגול (קוטר 9 מ' וכ-8 מ' גובה). ישנה תעלה חצובה בסלע (עומק 3 מטר ורוחב 8 מטר). המגדל מכיל כניסה, מבואה מקורה וגרם מדרגות פנימי המורכב של 22 מדרגות המובילות לראש המגדל (שהוא גרם המדרגות העתיק ביותר בעולם).

הנשיא אבו מאזן בירך על ההחלטה, ראה בה חשיבות עצומה והוכחה לאותנטיות ולהיסטוריה של העם הפלסטיני הזה, והדגיש כי מדינת פלסטין תמשיך לשמר את האתר הייחודי הזה עבור האנושות כולה.

גורם רשמי בלשכתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אמר כי סעודיה הודיעה לממשל האמריקני להפסיק כל דיון הקשור לנורמליזציה עם ישראל.

הפקיד הישראלי ציין, כפי שפורסם באתר המגזין Elaph, שבבעלות גורמים סעודים, כי ההתנגדות של עמודי התווך של ממשלת נתניהו לכל מחווה כלפי הפלסטינים, וקבלת נתניהו לדרישות עמודי הימין הקיצוני. המיוצג על ידי מפלגות איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', משמעותו כמו כל אפשרות של התקרבות לפלסטינים ובכך לסעודים.

הבכיר הישראלי הדגיש כי ארה"ב הודיעה לישראל על החלטת סעודיה "להפסיק כל דיון עם האמריקנים בנוגע לנורמליזציה או נקיטת צעד כלשהו כלפי ישראל, וכי ההנהגה הישראלית מבולבלת לגבי החלטתה".

מקורות אמריקאים יודעי דבר אמרו כי סעודיה הביאה את הפלסטינים לדיונים בצורה מושכלת כדי שתוכל להחליט על צורת ומועד ההסכם עם הישראלים ולתחום את גבולות מדינתם העצמאית ללא התערבות מבחוץ וללא ישראלים. כפיה, כפי שניסו לעשות בהסכמי אברהם, שלא הצליחו להגיע לשום קונצנזוס.עם הפלסטינים.

לדברי אלף, מידע מצביע על כך שהשר הישראלי לנושאים אסטרטגיים, רון דרמר, המקורב לנתניהו ומי שהיה שגריר בוושינגטון, הדליף חדשות מפוברקות לעיתון האמריקני "וול סטריט ג'ורנל", התומך בימין האמריקני. בבעלות יהודים רפובליקנים קיצוניים. מה שתואר - לפי העיתון - כפגישות חשאיות שהפגישו את סגן המלך הסעודי מוחמד בן סלמאן, ונתניהו.

בימים כאלה חלפו 41 שנים מאז טבח סברה ושתילה בפליטים פלסטינים בלבנון, שבוצע על ידי כנופיות לבנוניות בתמיכתם ובחסות כוחות הכיבוש הישראלים שפלשו ללבנון ב-1982 לספירה וכבשו את הבירה ביירות, אך לאחר שהכוחות הפלסטינים פרשו ממנה לאחר שהתחייבה ארה"ב, ארה"ב, באמצעות המתווך שלה פיליפ חביב, הסכימה להגן על ביטחון המחנות הפלסטינים ולא לאפשר לכוחות הכיבוש הישראליים לכבוש את ביירות.

אולם, ההתחייבות האמריקאית הזו הייתה כמו לזרוק אפר בעיניים, במיוחד מאחר שכל המידע אישר שאמריקה ידעה על הטבח שנמשך שלושה ימים ולילות, אך היא לא עשתה דבר כדי לעצור אותו, אלא שתקה כמו השתיקה. של קברים, מה שאומר שהיא וכוחות הכיבוש הישראלי שותפים. בטבח, ושההימור על אמריקה הוא הימור כושל בכל הסטנדרטים והסטנדרטים, כי ארה"ב עוינת את העם הפלסטיני ועוסקת בשני אמות מידה בנושא הצד הישראלי, כפי שהוא תמיד לצדו ונגד העם הפלסטיני תמיד ולתמיד.

הפליטים הפלסטינים בשני המחנות שילמו מחיר כבד כתוצאה מהטבח הזה, שכן מספר הקדושים - גברים, נשים וילדים - הגיע לכארבעת אלפים חללים, והכנופיות הלבנוניות השתמשו בכל סוגי הנשק, כולל נשק משופע. כשהם חותכים את הבטן של נשים וילדים ועוד שיטות אכזריות שהן מצערות.

הטבח הנורא הזה שפקד את עמנו בשני המחנות מבטא את מידת שנאת האויבים לעם הפלסטיני, וניסיון עלוב לחסל את קיומם לטובת המדינה הכובשת וסוכניה באזור ומחוצה לה.

אולם עמנו, שהקריב מאות אלפי חללים על מזבח מטרתם הלאומית, ימשיך במאבקו עד להשגת מטרותיו המלאות של חירות ועצמאות מוחלטת והקמת מדינתו העצמאית על אדמתו הלאומית עם אלקודס אל-שריף כבירתה.

הטבח הזה ומעשי טבח אחרים שבוצעו נגד עמנו יישארו בושה על מצחו של כל אלה שביצעו ותרמו לו ואלה ששמרו על ביצועו, כפי שעשתה ארצות הברית של אמריקה.

עמנו, אשר לא שכחו את חלליו, לא ישכחו את הטבח הזה ואת מעשי הטבח האחרים, ולא יסלח, לא משנה כמה זמן או קצר, ומבצעיו ישלמו את המחיר, במוקדם או במאוחר, כדם של שהידים לא יהיו לשווא.

גם הקהילה הבינלאומית נושאת באחריות לטבח הנורא כי היא לא נתנה דין וחשבון לרוצחים ולמי שתמכו בהם ולאלה ששתקו לגביו, במיוחד כוחות הכיבוש שסיפקו את כל הדרוש לכנופיות הלבנוניות כדי לבצע את הטבח.

יבוא היום שבו עמנו יחזירו לעצמו את מלוא זכויותיו והרוצחים הפושעים ייקחו דין וחשבון, והזיכרון הפלסטיני יישאר בחיים עד למימוש זכויותיהם של חללי הטבח ושאר מעשי הטבח שלא יישכחו.

אמש שחררו שלטונות מצרים מאבטח ישראלי מחולון, סמוך לתל אביב, לאחר שנעצר במעבר טאבה בסוף החודש שעבר לאחר שנמצאו 5 כדורים בתיק שלו.

לפי אתר ynet, משרד החוץ הישראלי עשה מאמצים רבים לשחרר את דניאל חיים.

חיים נעצר בעשרים וארבעה באוגוסט האחרון, בעת שהיה בדרכו לחופשתו בסיני, כיוון שהוא עובד בחברת אבטחה ומחזיק ברישיון נשק. לאחר מעצרו הוארך מעצרו והטלפון שלו הוחרם, וחבריו שהיו עמו הורשו להמשיך במסעם.

האתר ציין כי שלטונות מצרים טיפלו בעציר הישראלי בחומרה, וכי לא שחררו אותו במהירות לאחר יום-יומיים כמו במקרים קודמים, ולא ידוע מדוע התארכה תקופת מעצרו.

עם עלות השחר ובבוקר יום ראשון פתחו כוחות הכיבוש הישראלי במסע פשיטות באזורים שונים בגדה המערבית וירושלים הכבושה.

כוחות אלו, זה היום השני ברציפות, ובפעם השלישית בתוך 5 ימים, המשיכו לבצע פעולת הסתערות מאסיבית לתוך היישוב ביתא שמדרום לשכם.

כוחות אלו פשטו על עשרות בתים, זרעו בהם הרס והכניסו את תושביהם לחקירת שטח.

בעיירה פרצו עימותים שגרמו לעשרות פציעות חנק בקרב צעירים.

כוח ישראלי עצר את שני הצעירים, זכריה אבו ג'מוס ועבדאללה זקוט, מהעיר טול כרם, כשעברו במחסום ליד העיירה הנביא אליאס.

כוחות אלו פשטו גם על בתי אזרחים רבים בעיירה בית עווה בחברון, העיירה אל-עוג'ה, צפונית ליריחו, כיכר אל-קרע, אל-מזרעה אל-גרבייה ובית רימה, ברמאללה ובאל- מחוז בירה.

פעולה דומה בוצעה בעיירה אל-עזריה, מזרחית לירושלים הכבושה.

ביום ראשון בבוקר הסתערו מתנחלים על מסגד אל-אקצא בקבוצות עוקבות, על רקע קריאות להגביר את ההסתערות לזכר מה שמכונה "ראש השנה העברית".

קבוצת מתנחלים נראתה מבצעת "השתטחות אפית" בתוך חצרות אל-אקצא.

בעבר, כוחות גדולים של משטרת הכיבוש הסתערו על חצרות המסגד כדי לאבטח את פלישות המתנחלים, שכן חלק מחברי הכוחות הללו נראו מוציאים חלק מהאנשים המוצבים מתוכו.

כוחות אלו מנעו מהמתפללים להיכנס למסגד אל-אקצא, ואילצו את אלו שבתוכו לעזוב.

קבוצה של גברים ונשים התאספו בתוך אל-אקצא, שם הם צעקו "אללה אכבר" על רקע ניסיונות לשבש את פלישות המתנחלים.

כוחות הכיבוש נפרסו בכבדות בתוך העיר העתיקה משעות עלות השחר לקראת אבטחת פלישות המתנחלים.

בימים האחרונים פתחו פלגים, כוחות ופעילויות שונים בקריאות להתאסף באל-אקצא וברבאט בתוכה, במקביל לקריאות למתנחלים להשתתף בעוצמה בפשיטות.

צעיר נפצע הערב (שבת) בתקיפת מתנחלים באזרחים ובתיהם בשכונת תל רומיידה במרכז חברון.

לפי מקורות מקומיים, מתנחלים, המוגנים על ידי כוחות הכיבוש הישראליים, תקפו את הצעיר, עבדאללה רגב אבו עיישה, ודקרו אותו בגבו בסכין וגרמו לפציעות, ולאחר מכן קיבל טיפול במקום ופציעתו תוארה. כמתונים.

המקורות הוסיפו כי מספר מתנחלים יידו אבנים ובקבוקים ריקים לעבר אזרחים ובתיהם, וגרמו לניפוץ מספר חלונות בתים השייכים למשפחות: אבו מרחיה, אבו שמסיה, גאנם, דייס, אלחדד, אבו חיקל, אבו עיישה ואחרים, ליד ההתנחלות "רמת ישי", שהוקמה באלימות על אדמות ורכוש אזרחים בטל רומיידה.

בערב שבת פרצו עימותים בעיירה ביתא מדרום לשכם עם כוחות הכיבוש הישראליים.

לפי מקורות מקומיים, כוחות גדולים של צבא הכיבוש הסתערו על העיירה ביתא על רקע ירי פצצות גז מדמיע, שהוביל לפרוץ עימותים ולפגיעה של מספר אזרחים במקרי חנק.

המקורות הוסיפו כי כוחות הכיבוש מטילים מצור על העיירה ביתא מזה ימים ועורכים בה פשיטות וחיפושים בשכונות.

בשבת, אתר צבאי ישראלי היה נתון לפיגוע ירי סמוך לפרבר שווייקה בטול כרם.

לדברי דובר צבא ישראל, הירי לא גרם לנפגעים וכוחות צבא ערכו סקר באזור ומצאו תרמילי כדורים.

בעקבות האירוע, כוח צבאי הסתער לאזור, על רקע עימותים אלימים עם צעירים, בעוד הכוח החרים הקלטות מצלמות האבטחה.

היום, שבת, סגרו כוחות הכיבוש הישראלי את מסגד איברהימי בפני מתפללים מוסלמים, באמתלה של חגים יהודיים.

מנהל המקלט, ע'סאן אלרג'בי, אמר כי סגירתו מגיעה במסגרת החלוקה הזמנית והמרחבית על ידי הכיבוש הישראלי, שגנב לצמיתות כ-36% ממסדרונותיו.

הוא הסביר כי הכיבוש סוגר לחלוטין את המקדש ל-10 ימים בשנה, באמתלה של חגים יהודיים, ולוקח את הזכות מהמתפללים הפלסטינים, וציין כי הכיבוש החליט לסגור אותו השנה בתאריכים: 16, 20, 24 , ו-25 לחודש זה.

גרשון בסקין

אני מתאר לעצמי כי רוב האזרחים הישראלים רואים מעט מאוד מהתוכן, שמתפרסם בטוויטר (X), בתקשורת הפלסטינית, ומארגוני זכויות אדם ישראליים, פלסטיניים, ובינלאומיים, שאני נחשף לו מדי יום ביומו. אלה הרואים את התוכן הזה כמוני עדים למעשי זוועה של אלימות אכזרית, השפלות ואף טרור מדינתי של ישראל נגד גברים, נשים, וילדים פלסטינים בני כל הגילים מכל רחבי הגדה המערבית ומזרח ירושלים. פעולות של טיהור אתני נעשות מצפון הגדה בבקעת הירדן ועד לדרום הר חברון. כל לילה הצבא פושט על בתים של פלסטינים כדי לעצור חשודים ומבוקשים – עשרות מעצרים הנמשכים לתוך השעות הקטנות של הלילה. כל יום פלסטינים חוטפים מכות רצח וחווים וַנדָלִיזם של רכוש פרטי – שריפת בתים וכלי רכב, כריתת עצי זית, גניבת עיזים וכבשים – בידי מתנחלים אלימים אשר שמו לעצמם למטרה להפוך לגיהינום את חייהם של אלה החיים בשטח שהם חומדים. רועים פלסטינים פוגשים תדיר אלימות של מתנחלים אשר מתגוררים במאחזים לא מורשים ובלתי חוקיים גם לפי החוק הישראלי. אותן נקודות יישוב שאינן חוקיות מחוברות לתשתיות של מים וחשמל בה בעת שהתושבים הפלסטינים החיים שם עשרות שנים ואף מאות אינם מחוברים אליהן כלל.   אם אותם פלסטינים ינסו להקים מבנה ועליו גג או לבנות חדר נוסף למבנה קיים, או יחפרו באר חדשה או אפילו ינצלו את מי הבארות הקיימות שלהם, יבוא הצבא ויהרוס הכול בD9- שלו ואף יגיש להם חשבון עבור עבודת ההריסה. ואילו בסמוך לתושבים הפלסטינים, המתנחלים הללו בונים באין מפריע. המתנחלים האלימים מוגנים על ידי חיילי צבא ההגנה לישראל ושוטרי משמר הגבול, אשר לעיתים קרובות הם עצמם משתתפים בהִשׁתוֹלְלוּת הפושעת נגד פלסטינים, שכל פשעם הוא שהם חיים על אדמתם אשר המתנחלים חומדים לעצמם, ושהם, הפלסטינים מעיזים לרצות להיות בני חורין ולא לחיות תחת כיבוש צבאי עוין ושונא. לעיתים קומץ של ישראלים אמיצים מנסים להגן על הפלסטינים, אך גם הם חוטפים מכות מידי המתנחלים ומאלותיהם של חיילי צה''ל ושוטרי מג״ב, הרואים בהם "אוהבי ערבים" הבוגדים במדינתם ובעמם. 

אם תמושש הדרישה של השר הקיצוני שונא הערבים, הקרוי השר לביטחון לאומי, להחמיר את תנאיהם של האסירים הפלסטינים, לא ירחק היום מפרוץ הפיצוץ הבא. למעלה ממיליון פלסטינים נכלאו מאז 1967 בבתי הסוהר של ישראל. ישנן עשרות תוכניות רדיו בערוצים הפלסטיניים הדומים ל״קולה של אמא״ שבגלי צה״ל, אשר דרכן בני משפחה של אסירים מוסרים דרישות שלום ומספרים לאהוביהם מה קורה בבית. ליותר מששת אלפי האסירים הפלסטינים הכלואים היום בבתי הכלא בישראל אין גישה לטלפון. ביקורי משפחה מוגבלים מאוד ומתקיימים מאחורי מחיצת זכוכית. אסירי עזה אינם זוכים לביקורי משפחה כלל. בעיני החברה הפלסטינית האסירים הם גיבורי המאבק לשחרור לאומי, אך יותר מזה – הם בנים, אבות, אחים, דודים, סבים, ולפעמים גם בנות, אחיות, דודות, ואימהות. כל ישראלי יכול להזדהות עם כאב הגעגוע אל אהוב, ובוודאי אל כזה שנמצא כל כך קרוב אך גם כל כך רחוק. לכל משפחה פלסטינית מוכרת המציאות הקשה מנשוא של חיי הכלא, והחמרת  התנאים עלולה להבעיר פיצוץ בכל רחבי הגדה, מזרח ירושלים ועזה. 

יש גבול לסבל שעם יכול להכיל ולספוג. אינני פלסטיני. אני ישראלי, אני יהודי, אני בן אדם, ואני מתקשה מאוד לצפות בסרטונים אשר מגיעים אליי במדיה החברתית. כאשר אני צופה בהם אני יכול בקלות לשים את עצמי במקומם של הקורבנות ולהרגיש את הזעם – שלהם ושל בני משפחותים וחבריהם. בשנים הרבות שאני נוסע בכל רחבי הגדה המערבית, וגם בעזה שלפני 2007, הייתי עד במו עיניי למקרים רבים של התעללות והתעמרות של חיילים, של שוטרי משמר הגבול ושל מתנחלים בפלסטינים. פעמים אין ספור נסעתי יחד עם חברים ועמיתים פלסטינים וראיתי את האלימות וההשפלות גם דרך עיניהם. ישבתי בבתי דין צבאיים והייתי עד להתנהלות של משפטים שאפילו לא התקרבו לניסיון של עשיית צדק. הייתי עד להריסת בית של חבר טוב אשר נצטווה להרוס את ביתו שבנה במו ידיו, בה בעת שמתנחלים גוזלים שטחים מכפרו שבו משפחתו חיה על אדמתה מאות שנים. המתנחלים הללו אף סגרו כביש גישה לחלקת אדמה אשר חברי מעבד, וגם חיבלו בצינורות המים שבאמצעותם היה משקה את גידוליו. היום הוא מביא חביות מים גדולות לחלקה שלו, שבה התקין משאבה קטנה כדי לצורך ההשקיה. ראיתי את הכאב ואת חוסר האונים במקרים כאלה, וגם ראיתי חגיגת שחרור אסירים אשר הובאו למוקטעה ברמאללה שם חיכו להם בני משפחה וחברים. ראיתי את האנושיות של שכנינו גם בכאבם וגם בשמחתם.

כאשר אני מקשיב לשר בצלאל סמוטריץ מציג את תוכניותיו ואת חזונו ברור לי לגמרי כי כל ההשפלות, האלימות וההרס, שמחוללים חיילים, שוטרי משמר הגבול ומתנחלים, יחד עם בנייה מסיבית של התנחלויות – כל אלה הם חלק מאסטרטגיה מובנית ומתוכננת היטב. כאשר אמר סמוטריץ בכנסת כי חבל שבן גוריון "לא גמר את העבודה", הוא התכוון לנכבה ולגירוש הפלסטינים מהארץ. סמוטריץ ובן גביר וחבר מרעיהם מחזיקים בידיהם תוכניות לגמור את העבודה הזאת. כל מה שנדרש להם הוא עוד סבב איום ונורא של אינתיפאדה אלימה כדי לאפשר לצבא, בתמיכה של העורף, לשַטֵח כפרים שלמים ולגרש את תושביהם אל מעבר לגבול. 

שופט בית המשפט העליון יצחק עמית אמר בעת הדיון על חוק הסבירות שהדמוקרטיה נהרסת בצעדים קטנים. הנכבה אשר החלה ב-1948 נמשכת עד היום הזה, גם היא בצעדים קטנים. מאז כינון הממשלה של ימין על מלא הוגברו הצעדים הללו בחומרתם ובקצבם, והם סיפוח זוחל, הלכה למעשה, של כל השטחים לישראל ודחיקת הפלסטינים אט אט החוצה. כדי לעצור את זה הציבור הישראלי חייב להבין מה המשמעות של צעדים אלו עבור קיומה של מדינת ישראל וגם עבור קיומם הם כאזרחי המדינה. המאבק על הדמוקרטיה הוא כעת בבית המשפט הגבוה לצדק וגם ברחובות במחאת ההמונים. אך עם כל הכבוד לבג״צ שלנו, זהו הגוף אשר נתן רישיון לכיבוש, לבניית התנחלויות, ולהמשך האלימות ללא בקרה של חיילי צה''ל, של שוטרי מג״ב ושל מתנחלים נגד הפלסטינים. אנחנו מתקרבים לעת שבה הציבור בישראל יהיה חייב להבין כי טיבה של הדמוקרטיה שלנו אינו תלוי רק בחוק הסבירות ובדומיו, אלא במציאות הכיבוש ובהשלכותיו, אשר באים לידי ביטוי יום יום בידי חיילינו, שוטרינו, בנינו, ואף במו ידינו ובשמינו.

תסריט האימים שמתואר במאמר זה אינו חייב להתממש. כל התחזית הזאת יכולה להשתנות – זה תלוי בנו – בכל אחד ואחת מאיתנו שחיים בארץ הזאת. 

שני העצורים, קיד אל-פאפסוס והסולטן חלוף, ממשיכים בשביתת הרעב הפתוחה שלהם זה היום ה-45 ברציפות, נגד מעצרם המנהלי.

מועדון האסירים התריע בהצהרה על הסלמת הסיכונים לחייהם, לאור סירובם של כוחות הכיבוש להתייחס לדרישתם לסיים את מעצרם המנהלי השרירותי, העיכוב בהעברתם לבתי חולים אזרחיים והמשך מעצרם. בתאים.

ראוי לציין שאל-פאפסוס הוא בן 34 והוא מהעיר דורה בחברון. הכיבוש עצר אותו מחדש מינהלית ב-5/2/2023, הוא אסיר לשעבר שישב כ-7 שנים בבתי הכלא של הכיבוש , והחל לעמוד בפני מעצר בשנת 2007. הוא פתח בשביתת רעב בסוף מאי ובתחילת יוני האחרון, והיא נמשכה 9 ימים. הוא גם השביתה בשנת 2021 נגד מעצרו המנהלי, שנמשך 131 ימים , וכן שנת 2019 בידיעה שכל אחיו היו נתונים למעצר, והיום הוא לצידו. רשויות הכיבוש עצרו מינהלית ארבעה מאחיו, כולם אסירים לשעבר. הוא נשוי ואב של בת.

באשר לעצור, המהנדס סולטן חלוף (בן 42), מהעיירה בורקין בג'נין, רשויות הכיבוש מחזיקים אותו ב (מרפאת הכלא רמלה), שם הוא סובל ממצבים בריאותיים קשים. הוא הועבר מספר פעמים ל- בית חולים אזרחי, ורשויות הכיבוש עצרו אותו מחדש ב-3 באוגוסט 2023, תוך ציון כי ניתן נגדו צו מעצר מנהלי לתקופה של ארבעה חודשים והוא אושר, ובית המשפט לכיבוש גם דחה את מתן ההחלטה בעניין ערעור שהגיש עורך דינו על מעצרו המינהלי האחרון.

ראוי לציין כי מדובר באסיר לשעבר ששהה ארבע וחצי שנים בבתי הכלא של הכיבוש, והוא פתח בשביתת רעב ב-2019, שנמשכה (67) ימים, בדחיית מעצרו המנהלי.

מועדון האסירים הטיל על רשויות הכיבוש את האחריות המלאה לגורלם של העצורים, פאספוס וח'לוף. הוא גם קרא לכל מוסדות זכויות האדם הבינלאומיים להתערב בדחיפות ובאופן מיידי כדי לשחרר אותם, במיוחד מאחר שביתתם באה לאור נוכחות של ממשלה ימנית פשיסטית.

ראוי להזכיר כי מתחילת שנה זו הסלימו השביתות הפרטניות, דווקא נגד עבירת המעצר המינהלי, לאור המשך ההסלמה של הכיבוש בפשע זה והשימוש הנרחב בו, במטרה לערער את מצב המאבק המתגבר. .

מספר האסירים בבתי הכלא הכיבוש הוא יותר מ- (5,200), כולל (1,264) עצירים מנהליים, בהם (20) ילדים וארבע אסירות, לפי הנתונים העדכניים ביותר בסוף אוגוסט האחרון.

היום, שבת, עצרו כוחות הכיבוש הישראלי סטודנט באוניברסיטה במחסום המובלעת הצבאית מצפון-מערב לירושלים הכבושה.

מקורות מקומיים דיווחו כי כוחות הכיבוש עצרו את הסטודנט באוניברסיטת בירצייט, שאדי אמירה, מהעיירה ג'בל מוכבר, בעת שעבר במחסום הצבאי הנ"ל.

בימים אלה, ישראל מנהלת מלחמה נגד החינוך הפלסטיני בירושלים ומנסה לכפות את תכנית הלימודים הישראלית, לבטל את החינוך על פי תכנית הלימודים הפלסטינית ולמשוך את הרישיון מכל בית ספר העוקב אחריה. היא נוקטת בצעדים אוטוריטריים אלו מתוך אמונה. שצעד כזה ישנה את המושגים והמנטליות של תלמידי הדורות הבאים.

כולם יודעים שהחינוך הוא זה שנותן לתלמידים מידע ומושגים רחבים ומשולבים, אבל הוא בהחלט לא נותן להם, וגם לא מאמינים, שום מושג שהם לא משוכנעים בהם או שמתנגשים עם רגשותיהם והשתייכותם הלאומית הנטועים עמוק בהם. המוח והחשיבה שלהם.
אחת האינדיקציות הבולטות לעובדה זו היא שהפלסטינים בגבולות 1948 לומדים את תכנית הלימודים הישראלית עם כל הממדים והדרישות שהכיבוש רוצה. אולם, כפי שאנו רואים, הדבר לא שינה את המושגים ולא הפחית את תחושת הפטריוטיות אחריות, והחובה לעבוד ולפעול לפי מה שהם רוצים ולא לפי מה שתוכניות הלימודים וגם לא מי שפיתחו ותכננו עבורה רוצים. בישראל.

המלחמה של ישראל נגד בתי הספר, החינוך והספרים במזרח ירושלים הכבושה היא בהחלט מלחמה אבודה ולא תוביל כלל להשגת מה שהם רוצים.

מאז הסכם סאיס-פיקו בשנת 1916 לספירה וחלוקת השלטון של מדינות ערב בין בריטניה וצרפת, התברר שיש קנוניה נגד העם הפלסטיני, שכן השלטון הקולוניאלי של פלסטין היה חלקה של בריטניה , שמדיניות החוץ שלו נשלטה על ידי רוטשילד, מנהיג הבונים החופשיים הציוניים. בשנת 1917 לספירה, ובהוראת רוטשילד, פורסמה הצהרה של שר החוץ הבריטי. הלורד בלפור, הנקראת הצהרת בלפור, להקמת יהודייה -זוניסט-ישות בנונית בפלסטין.

לאחר התבוסה של השלטון העות'מאני בשנת 1922 לספירה, בריטניה התיישבה בפלסטינה במסווה של מנדט ומינתה את סמואל הציוני למפכ"ל פלסטין.

בשנים אלו, היטלר או הנאצים לא שלטו באוסטריה או בגרמניה, כלומר בתקופה זו לא היו עינויים או שריפה על ידי הנאצים של יהודים ואחרים, כלומר אמריקה, בריטניה ואירופה הסכימו כולן לשתול את הסרטן הזה שנקרא ישראל . בלב האומה הערבית.

בשנת 1948 לספירה, במיוחד ב-15 במאי, החליטה בריטניה להפסיק את הקולוניזציה שלה בפלסטין, כשהיא משאירה מאחור את כל מאגרי הנשק של הכנופיות הציוניות שעקרו את עמנו וביצעו נגדם מעשי טבח לעיני כל העולם.

במקום שהעולם יתמוך בעמנו, הנשיא הציוני האמריקאי טרומן הכיר במדינת ישראל, עליה הכריז על חורבות עמנו לאחר שהתקיימה ישיבת מועצת האומות המאוחדות בהוראת אמריקה ולחץ על מספר מדינות להכיר במדינה הכובשת. זה נעשה מבלי להכיר במדינת פלסטין.

הראשונים שהכירו במדינת ישראל היו ארה"ב ורוסיה, ואחריהן בריטניה, הפושעת הראשונה נגד העם הפלסטיני, ואחריה שאר מדינות אירופה והלא אירופה, ללא פתרון לסוגיה הפלסטינית בשל חוסר הפשר של אמריקה, המיישמת כפי שישראל רוצה.

הגירת העם הפלסטיני למדינות הטבעת, עם הבטחות ערביות בורות, תוכניות זדוניות של אמריקה מוטות לישראל, וטעות מנהיגי מדינות הטבעת, שחתמו על הפסקת אש קבועה עם מדינת הישות ללא תנאי החזרה של הפליטים הפלסטינים, הפכו את העם הפלסטיני לחסר בית, ללא מדינה, וחי במקלטים מחוץ למולדת, או בפנים, או בארץ תחת כיבוש לא צודק.

משנת 1948 ועד היום, אמריקה הפכה למשרתת נאמנה של ישראל, שלא אכפת לה מהכוח הפיננסי של הערבים, להיפך, היא מעודדת את מדינות ערב לנרמל את היחסים עם הישות הגזלת הזו.

למרבה הצער, אמריקה, שבנתה את גדולתה כמגינה על הדמוקרטיה בעולם, התגלתה כעת בבירור, לאחר המלחמה הרוסית-אוקראינית, כמנהיגת הגזענות בעולם.
בסופו של דבר, רק אמריקה וישראל נותרו בעולם ועומדות יחד נגד כל פרויקט שמסיים את הכיבוש היהודי-ציוני-החופשי הזה.
לכן, לפלגים הפלסטיניים שמדברים על שחרור אין ברירה אלא לסיים את החלוקה הזו, כדי שנוכל להיות יד אחת בהתנגדות לכיבוש הזה, שאת מחירו משלם רק העם הפלסטיני, ואלוהים הוא העוזר שלנו.
*חבר במועצה הארצית

השר הסעודי לחאג' ועומרה, ד"ר תאופיק בן פווזאן אל-רביע, אמר כי הקלות בחאג' ועומרה לפלסטינים עומדת בבסיס הדיאלוג והפגישות שערך עם עמיתיו הפלסטינים והירדנים.

אל-רביה הצהיר במהלך מסיבת עיתונאים שהתקיימה אתמול במלון ריץ קרלטון בעמאן כי ביקורו הרשמי בירדן, מלווה במשלחת רמה המייצגת מספר סוכנויות חג' ועומרה ממשלתיות והמגזר הפרטי, מאשר את עומק יחסים היסטוריים בין ממלכת ערב הסעודית, ירדן ופלסטין, ומקדיש את הלהט והעניין של ההנהגה החכמה לספק את כל השירותים המקלים על ביצוע טקסים דתיים עבור עולי רגל ומבקרים.

הוא הוסיף, "הדיונים שלנו עם עמיתינו מהצד הירדני והפלסטיני היו פוריים ובונים, והתייחסו למספר נושאים מרכזיים כדי להבטיח מסע אמונה בלתי נשכח עבור עולי רגל וצליינים ירדנים".

הוא המשיך: במהלך פגישתי עם שר ההקדשים, הענינים והקדושים האסלאמיים הירדני, מוחמד אל-חלילה, אישרתי את המשך מאמצינו לפתח שירותים לאורחי אלוהים, אשר באים במסגרת תפקידה ומחויבותה של הממלכה ל- העולם האסלאמי והמוסלמים בכל מקום, ולספק את ההזדמנות למספר הגדול ביותר של אחינו ואחיותינו בירדן ובפלסטין לבצע טקסים במהלך... עונות החאג' והאומרה.

הוא המשיך, "שוחחתי גם עם השר הפלסטיני לענייני תרומות ודתות, חאתם בן מוחמד אל-בכרי, על היבטים של שיתוף פעולה ותיאום בין שתי מדינותינו ועל המתקנים שסיפקה ממשלת האפוטרופוס של שני המסגדים הקדושים שלנו. אחים בפלסטין".

ד"ר אל-רביע אמר כי במהלך פגישתו עם שר התיירות והעתיקות מקרם מוסטפא אל-קאיסי, הוא דן במספר נושאים לשיפור הדרכים לשיתוף פעולה ואינטגרציה משותפים ולהגביר את המאמצים בין שתי מדינותינו למקסם את ההשפעה החיובית של אורחיו של אלוהים המגיעים לממלכת ערב הסעודית לבקר במכה ומדינה, ובכל האזורים והערים של ערב הסעודית.

בתגובה לשאלה מאת Al-Quds.com על דרכים להקל על החאג' ועומרה עבור הפלסטינים והתיאום הסעודי-ירדני במעברים/גשר המלך חוסיין, הוא אמר: "הממלכה פועלת בתיאום עם ירדן וגורמים פלסטינים כדי להתגבר על כל המכשולים ולספק את כל האמצעים להקל על אומרה ותיירות לממלכה באמצעות אפליקציית "נוסק", המאפשרת קבלת ויזה באמצעות האפליקציה, כך שניתן לבצע אומרה ולצאת לסיורי תיירות בממלכה עם מלא הקַלוּת.

בנוגע למטרות הביקור בירדן, אמר השר הסעודי כי ביקורו בא בהדרכתם הישירה של האפוטרופוס של שני המסגדים הקדושים והוד מעלתו יורש העצר של ערב הסעודית, שכן הם תמיד מדגישים את חיזוק היחסים בין שתי מדינותינו. , המאופיינים בעומק אסטרטגי והיסטורי, ומפגישים ציוויליזציה, שכנות טובה, גיאוגרפיה דומה ואחווה ומורשת שורשיים. שפה קרובה ואחת, בנוסף לאינטרסים משותפים, הדדיים ובעיקר תואמים, הנבדלים מאחרים. היחסים כפי שהם מאוחדים על ידי דת וערבית.

הוא המשיך: "הביקור בא במסגרת הנלהבות של ממשלת ממלכת ערב הסעודית, המיוצגת על ידי משרד החאג' ועומרה, וכל מגזרי מערכת השירות לאורחי ה', לספק את המתקנים הטובים ביותר. לכל עולי הרגל, באופן שמבטיח חסכון בזמן ומאמץ, ומעלה את איכות השירותים. הביקור שלי הוא גם כדי לדון בכל האתגרים שעלולים להתעורר". אנו מתעמתים עם אחינו ואחיותינו בירדן אם הם רוצים לקיים את הטקסים של אומרה, חג' או ביקור, ועבוד עם כל השותפים והמקבילים שלנו בממלכה ההאשמית של ירדן כדי להתגבר על כל מה שיקל על ביצוע הטקסים של המוסלמים שלהם בשלום ובשלווה".

ד"ר אל-רביה אמר: ממלכת סעודיה מחבקת יותר מ-200,000 ירדנים העובדים באזורים שונים של ערב הסעודית, והם עובדים זה לצד זה עם אחיהם הסעודים בהיבטים רבים.

הוא הסביר כי על ידי הצגת פלטפורמת "Nusk", אנו מובילים יוזמה טרנספורמטיבית כדי להפוך את העומרה המורחבת לקלה וחלקה יותר מאי פעם. צעד זה מהדהד עם המסירות שלנו לשרת את הקהילה האסלאמית העולמית, תוך הבטחה שהמסע הרוחני של כל צליין יהיה עמוק וחלק.

בתשובה לשאלה על הסדרי התחבורה היבשתית והאווירית שערכה סעודיה כדי להבטיח מסע חלק לעולי רגל ירדנים ופלסטינים מהגעתם לסעודיה ועד לעזיבתם, אמר: ביקורו בירדן, בליווי משלחת המייצגת את מגזרי התחבורה היבשתית והאווירית, במטרה להיפגש עם עמיתינו ולדון בקבוצת נושאים הנוגעים לצרכיהם ולאינטרסים שלהם. אורחי ה' נמנים עם אחינו בירדן המבקשים לערוך עמרה ולבקר טקסים".

הוא הדגיש כי משרד החג' ועומרה שואף להגיע לנוסחאות משלימות והסכמות ולהתגבר על מכשולים ובעיות באופן שישיג את האינטרסים של כל הצדדים, ובאופן שיבטיח לעולה הרגל, לרגל ולמבקר כאחד מסע עשיר של אמונה במכה, מדינה ושאר ערי הממלכה דרך כל הנמלים היבשתיים והאוויריים.

בנוגע ליוזמות החשובות ביותר שנקט משרד החאג' והעומרה הסעודי כדי להקל על אומרה לירדנים, הוא הדגיש כי ההנהגה והאנשים הסעודים מקבלים בברכה את אורחי האל מירדן, שכן זה הקל על הגעת עולי רגל ומבקרים, וממשיך ללא לאות לספק שירותים איכותיים, על מנת להעשיר את החוויה הדתית והתרבותית באמצעות חבילות של מתקנים, כל הגורמים הפועלים במערכת החאג' והעומרה מתכבדים לספק זאת.

לדבריו, "לעם הירדני והפלסטיני יש מקום נהדר בלבם של אחיו הסעודים, ואנו מקבלים אותם בברכה עם כל סוגי הויזות, כמו ביקורים והזמנות מבני משפחה וחברים לתקופה של עד 90 יום. הגבולות היבשתיים בין שתי המדינות הקלו על הגעת עולי הרגל ואנו מבקשים לפעול כמערכת לספק מתקנים נוספים לעולי רגל דרך היבשה".

הוא הסביר שאנו עובדים עם אחינו בירדן ובשיתוף עם שותפינו במערכת החאג' והאומרה כדי להקל על מסעו של אורח האלוהים מירדן לביצוע טקס העומרה על ידי פיתוח מעברי היבשה בין שתי המדינות, במיוחד מעברי חדיתא וחלת עמאר.

הוא אמר: מתבצעת עבודה לתיאום בין כל הצדדים בתעופה האזרחית בשתי המדינות כדי לחפש את הדרכים הטובות ביותר האפשריות להפוך את הטיסות לארץ הקודש עבור עולי הרגל לנוחות יותר, מכיוון שאנו מצפים לקבל יותר מאחינו ואחיותינו מירדן לבצע אומרה ולבקר.

חבר הלשכה המדינית של חמאס, מוסא אבו מרזוק, יצא אמש מלבנון, לאחר ביקור שנמשך כ-3 ימים.

במהלך שהותו בביירות, נפגש אבו מרזוק עם עזאם אל-אחמד, חבר הוועדות הפועלות של ארגון השחרור והוועד המרכזי של תנועת הפת"ח ואישים נוספים, כדי לדון בכינון הפסקת אש במחנה עין אל-חילווה. .

מאמצי הפלגים הפלסטיניים והמפלגות הלבנוניות הצליחו להגיע להפסקת אש בערב חמישי האחרון, לאחר עימותים שנמשכו במשך שבוע והובילו למותם של 15 בני אדם, לפציעתם של כ-200 ולעקירתם של מאות.

לפני עזיבתו אמר אבו מרזוק בציוץ בטוויטר: בשעה זו אני עוזב את לבנון האחים, ואלוהים בירך את עמנו בהפסקת העימותים חסרי היגיון, תחילת חזרתם של העקורים מהמחנה לבתיהם. , והבטחת השכנים בצידון היקר על המשך יחסי האחווה עם אחיהם הפלסטינים.

הוא ציין כי ועדת המעקב תתכנס היום להשלמת יישום ההסכם.

עם עלות השחר של שבת, כוחות הכיבוש הישראלי הסתערו על כמה אזורים בגדה המערבית.

בעיירה ביתא, דרומית לשכם, היו עדים לפשיטה מאסיבית, על רקע עימותים עם עשרות צעירים שיידו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר הכוחות.

אזרחים רבים נחנקו בעיירה כשהיא מוצפת בפצצות גז מדמיע.

כוחות הכיבוש פשטו על עשרות בתים, ערכו בהם חיפוש והעבירו את תושביהם לחקירת שטח.

כוחות הכיבוש הסתערו גם על העיירה עזון, מזרחית לקלקיליה, על רקע עימותים עם צעירים.

מחנה אל-ערוב, מצפון לחברון, היה עד לאירועים דומים.

ארבעת אלפים קדושים וקדושים, מספר קורבנות הטבח בסברה ושתילה, שבוצעו על ידי מיליציות פרו-ישראליות בתקופה שבין 16-18 בספטמבר 1982, תוך שתיקה ערבית ובינלאומית מבישה.

עז אלדין מנאסרה אומר בספרו "המהפכה הפלסטינית בלבנון 1972-1982", לכל אחד מהקדושים יש נרטיב משלו, ומכיוון שהם בעלי הנרטיבים הללו, נרצחו עדים לטרגדיה גדולה יותר שהתרחשה ב-1948.

חוקרים ומספרים בעל פה סיווגו את הלאומים של קורבנות הטבח בסברה ושתילה: 75% פלסטינים, 20% לבנונים, 5% (סורים, איראנים, בנגלים, טורקים, כורדים, מצרים, אלג'יראים ופקיסטנים) ואחרים שלאום שלהם לא מוגדר.

רקע טבח:

הקנוניה נגד הפלסטיני היחיד וחסר ההגנה בלבנון החלה לאחר יציאת כוחות אש"ף והפדיין בסוף אוגוסט 1982 לירדן, עיראק, תוניסיה, תימן, סוריה, אלג'יריה, קפריסין ויוון, עם נסיגת הכוחות הרב לאומיים מספר ימים. מוקדם יותר: אמריקאי ב-10 בספטמבר 1982, איטלקי ב-11 בספטמבר וצרפתי ב-13 בספטמבר. בספטמבר הם פרשו עשרה ימים לפני מועדם הרשמי.

למרות קיומן של ערבויות אמריקאיות והסכמת פיליפ חביב שצבא הכיבוש הישראלי לא ייכנס למערב ביירות, והבטחת הגנה לאזרחים פלסטינים ולמשפחות הגרילה שעזבו את ביירות.

לפי טענתו של רפאל איתן, הוא "מנקה את המחנות ממחבלים", באמתלה של נוכחות אלפיים לוחמים פלסטינים, בעוד שלא נמצאה גופה של פלסטיני חמוש אחד.

תחילתו של הטבח:

יום רביעי, 15 בספטמבר, כיתרו כוחות הכיבוש הישראלי על שכונת צבר ומחנה שתילה, והחלו במעקב אחר כל תנועה באזור ממעלה בניין שכבשו. עם עלות השחר ביום חמישי, 16 בספטמבר, הכוחות שהוצבו בבניין בשעה הכניסה לשתילה החלה לעקוב אחר כל רגע ותנועה במחנה ונתנה פקודות לרוצחים, תוך כדי יציאת מטוסיהם. צבאה זורק פצצות תאורה, כדי להאיר את חשכת המקום הבטוח מול עיני רוצחי הילדים, נשים וקשישים.

בבוקר יום שישי, 17 בספטמבר, סימני הטבח החלו להתבהר למרבית תושבי האזור, לאחר שראו גופות ודחפורים הורסים בתים מעל לראש בעליהם וקוברים אותם מתים וחיים. יחיד וקבוצתי נמלטים החל, שרובם פנו לבתי החולים של עכו ועזה ולמעון לקשישים, וחלקם הצליחו לעזוב את השטח, הוא חמק מיער קבוע, בעוד משפחות ובתים נותרו לא מודעים למתרחש על, וכמה מהם נהרגו כשהם נאספים סביב שולחן האוכל, כי ההרג בוצע בשקט ובמהירות.

ביום שישי החלו סיפורים על בורות מוות, ומספר התוקפים גדל, אם כי עדויות ועובדות מאשרות כי מספר הקדושים הגדול ביותר מתו בלילה הראשון של הטבח, חמישי בלילה, אך פותחו שיטות הרג ונוספו פצצות זרחן נזרק למקלטים.

הם גם הסתערו על בית החולים אקה, הרגו אחיות ורופאים פלסטיניים, וחטפו חולים, פצועים ואלה שנמלטו מהטבח מתוך בית החולים.

היום השני התאפיין בעוד הרג בתוך בתים, בכמה סמטאות ובסמוך לשגרירות כווית ולעיר הספורט, שם היו חורים מוכנים שנעשו מהטילים הישראלים שנפלו על עיר הספורט במהלך הפלישה לביירות ביוני. 1982, ובשל נוכחותם של כמה מוקשים והתפוצצותם, חלק מהחטופים והובילו למותם.מבריחתם לאור הכאוס של המספר העצום של האנשים שנאספו והמתינו לתורם לירות או אפילו לקבור חיים , אלה שהצליחו להימלט סיפרו פרטים משכנעים על הדרך שבה התמודדו עם האנשים ושיטות הריגתם, שבהם הרוצח היה יצירתי תוך כדי צחוק, קללות ושתה משקאות אלכוהוליים.

ביום השלישי, שבת ה-18 בספטמבר, נמשכו פעולות ההרג, השחיטה והחטיפה, למרות שכפי שמסרו מקורות ישראלים, הוצאו הנחיות לתוקפים לסגת בשעה עשר בבוקר, אולם עשרות עדויות של תושבים אישרו כי הטבח נמשך עד אחת בצהריים, והתאפיין בפעולות מוות המוני פומביות, והחקירה החלה. תושבי האזור בעיר הספורט הותקפו על ידי כוחות הכיבוש הישראלי והמיליציות הנאמנות להם. עשרות נעצרו ונחטפו , שרובם לא חזרו וגורלם לא ידוע.

הכיבוש לא הסתפק בטיוח השמדת אנשים ויצירת כל התנאים לרסק את הפלסטיני שהביס אותו במצור על ביירות. הוא נקם ביום ראשון, 19 בספטמבר 1982, בגניבת מסמכי מרכז המחקר הפלסטיני. והעמסת הארכיונים למשאיות.

מחנות בלבנון:

ברקע חקר תולדות המחנות בלבנון, אנו מוצאים כי בשנת 1982, שנת הפלישה והטבח הישראלים, היו בשטח לבנון 12 מחנות פלסטינים: רשידיה, אל-בס ובורג' אל-שאמאלי. חבל צור, עין אל-חילווה ומיה מייה באזור צידון, וויבל בבעלבק ושתילה. מאר אליאס, בורג' אל-בראג'נה ודבאיה באזור ביירות ונהר אל-ברד ובדאווי באזור טריפולי עין. מחנות אל-חילווה ונהר אל-ברד נחשבים בין המחנות הגדולים בשטח, בעוד מחנה שתילה הוא אחד הקטנים ביותר.

בנוסף למחנות אלו היה מחנה נבטי, שנהרס כליל בהפצצות ישראליות ב-16 באפריל 1974.

באשר למחנות צור וצידון, הם נהרסו חלקית מספר פעמים. בשל מלחמות האזרחים המרובות בשטח לבנון, בשנת 1976, נהרסו כליל גם מחנה ג'סר אל-באשה וגם מחנה טל אלזעתר, שהיה המחנה שסבל כתוצאה ממצור ארוך, והדבאיה. גם המחנה נהרס חלקית.

עימותים פרצו עם כוחות הכיבוש הישראליים ביום שישי בערב בכפר פקואה, צפונית מזרחית לג'נין.

מקורות מקומיים דיווחו כי פרצו עימותים עם כוחות הכיבוש בפקואה, במהלכם נורו פצצות קול, גז רעיל וכדורי מתכת, אך לא דווח על נפגעים.

היא הוסיפה כי כוחות הכיבוש הסתערו על הכפרים ג'לבון, ארבונה, אל-ג'לאמה, בית קאד ודיר ע'זאלה, ופתחו במסע בדיקה מאסיבי.

ביום שישי בערב שחררו רשויות הכיבוש הישראלי את הדייג הפצוע, נפס רמדאן סלאח, מרצועת עזה.

לטענת ועדות הדייגים, הדייג, סלאח, שוחרר דרך מעבר בית חנון-ארז, והועבר לקבלת טיפול בבית החולים אלשיפא.

ביום שישי פרסמה משטרת ישראל 5,000 שוטרים בירושלים הכבושה ובערים נוספות, מחשש להתקפות פלסטיניות במהלך החגים היהודיים שמתחילים הערב.

לפי העיתון העברי "ישראל היום", ההתמקדות תהיה ברובה לאורך תקופת החגים באזורים שבהם מגיע מידע מודיעיני על אפשרות של פיגועים, על מנת לתת מענה מהיר לכל תרחיש, ובמיוחד לניסיונות לבצע פיגועים.

ההתמקדות תהיה גם בערים מעורבות מחשש לאירועים חריגים.

אתמול הודיע ​​צבא ישראל כי החליט להטיל סגר מקיף על השטחים הפלסטיניים בשל חגים יהודיים.

נתונים ישראליים שפורסמו היום, שישי, לרגל ראש השנה, הראו כי 48,768 מתנחלים הסתערו על מסגד אל-אקצא במהלך השנה העברית האחרונה, מספטמבר 2022 עד ספטמבר 2023.

מספר זה בהשוואה ל-51,644 שעלו בתקופה המקבילה בשנה היהודית הקודמת, כך עולה מנתונים שעוקבים אחר קבוצות הר הבית.

ביום חמישי בערב עצרו כוחות הכיבוש הישראלי שתי צעירות מאזור באב אל עמוד בירושלים הכבושה.

על פי מקורות מקומיים, כוחות הכיבוש עצרו את שתי הצעירות, רועא אג'אג' ורשה שוקאיר, לאחר שעצרו וערכו אותן בנקודה הצבאית שהוקמה בבאב אל-עמוד.

ראש הרשות לענייני אסירים ואסירים לשעבר, קדורה פארס, שוחח עם הרכז המיוחד לתהליך השלום במזרח התיכון, טור וונסלנד, על ההתפתחויות האחרונות הקשורות לנושא האסירים והאסירות, ועל חומרת העניין. נהלי מינהל הכלא הישראלי נגדם.

במהלך הפגישה שהתקיימה בעיר רמאללה, היום, יום חמישי, הודיע פארס לוונסלנד על תנאי החיים והבריאות בהם חיים האסירות והאסירות שלנו, אשר מחמירים ללא הרף כתוצאה ממדיניות ישראלית שיטתית שמטרתה לערער את יציבותם ונחישותם. , על ידי סיבוך חיי היומיום שלהם ושלילת זכויות הבריאות שלהם.

פארס דיבר על נושא האסירים בכללותו ועל הסכנות המאיימות על חייהם, תוך התמקדות בפשיזם של השר הקיצוני איתמר בן גביר, המבקש לכפות על האסירים החלטות המשפיעות על פרטיותם וזכויותיהם, כגון דרישה לביקורים. לצמצם לפעם בחודשיים, צמצום אספקת המזון ב"קנטינה", ומשיכת חומרי ניקוי. שמפו רחצה, ביטול ייצוג אסירים,  והחלטות עונש  אחרות.

הוא אישר את הדחייה הקטגורית של "הפיכת האסירים והאסירות שלנו לכלי במדיניות ציבורית בישראל, או לתעמולה בחירות וחומר לתחרויות מפלגתיות כדי להשיג קולות ותומכים. זה מה שחושף את הרכבה של ממשלת הכיבוש הנוכחית, אשר נוצר תוך הימורי נקמה באסירים ובהסכמת ראש הממשלה נתניהו, שממשלתו במשבר." 

פארס קרא לאומות המאוחדות לקחת על עצמו את כל אחריותו כלפי העם הפלסטיני, במיוחד אסירות ואסירות בבתי הכלא, ולאזור אומץ להתערב מול הנהלת הכלא כדי לעצור את ההתקפות וההפרות, להפסיק לייחד את החופש שלנו. לוחמים, ולאלץ את המדינה הכובשת לדבוק בהסכמים ואמנות בינלאומיים, כדי שהמצב יתפתח. האינטרנציונל הכללי, כדי שיוכל להתמודד עם הפשע הישראלי המתגבר, ושהאו"ם, על כל איבריו, יהיה יעיל ונועז להתמודד עם הפשיזם והקיצוניות הישראליים.

הוא הדגיש "ההכרח להתמודד עם האסירים שלנו על רקע הומניטרי, הרחק מהישגים פוליטיים ומחלוקות, ולאפשר להם לנהל את חייהם ברוגע, הרחק מכל מטרד או נטיות נקמנות גזעניות, כי המציאות שבה הם חיים היא קשה. לא יכול לשאת לחץ נוסף".

פארס הזהיר מהשתיקה הבינלאומית הכללית כלפי נוהגיהם של ראשי הכיבוש בהתמודדות עם האסירים שלנו, "מפני שהמצב קרוב להתפוצץ בבתי הכלא ומחוצה לו, והפעם העימות יהיה פתוח ועז ואיש לא יינצל. ממנו, והרחוב הפלסטיני יהיה נאמן, מקריב ותומך באסיריו בכל קרב קרוב, ולא יהיה קמצן בהתנגדותו והתמודדותו עם הכיבוש הזה".