בעיצומו של המחלוקת הפוליטית הישראלית וההפגנות המתמשכות מזה למעלה מ-8 חודשים נגד תוכנית הרפורמה השיפוטית כביכול להחליש את מערכת המשפט, לשנות את אופייה וזהותה של המדינה הכובשת ולערער את מעמדו וסמכויותיו של בית המשפט העליון , המשמש כמכשיר שליטה נגד הפלסטינים, ומיישם את מדיניות ממשלת ישראל.
הטענה שהדבר השפיע על חוסנם של הישראלים, סימני התפוררות הקהילה היהודית, דיבורים על קריסת המוסדות והמנגנונים השיפוטיים והכלכליים של המדינה הכובשת, הירידה ביעילות הצבא הישראלי והיכולות. של חיל האוויר, ונושאים אחרים.
המדינה הכובשת מיישמת מדיניות שמטרתה גירוש הפלסטינים וצמצום השטחים בהם הם מתגוררים, על מנת להעביר את הקרקע לידיים יהודיות, באמצעות שורה ארוכה של הגבלות, התנכלויות והתעללות כלפי תושבי הקהילות הפלסטיניות. בגדה המערבית. היציאה ממקום מגוריהם לא באה משום מקום. אדרבא, היא תוצאה ישירה של המדיניות הישראלית, שתמיד נסמכה על המדינה הכובשת שתפעל בחריצות כדי להפוך את חייהם של הפלסטינים בגדה בכלל, ושל תושבי היישובים בפרט, לאומללים.
על פי דו"ח ארגון זכויות האדם הישראלי "בצלם", שפורסם היום, שני, הוא מיושם בשני אופנים מקבילים: השיטה הראשונה נעשית על ידי צווים צבאיים, יועצים משפטיים ובית המשפט העליון. המדינה הכובשת בעצמה מגרשת את הפלסטינים מאדמותיהם. השיטה השנייה, המקבילה לראשונה, היא שהמתנחלים נוהגים בטרור נגד הפלסטינים, בעזרת הצבא הישראלי המעניק תמיכה והגנה למתנחלים.
מדיניות זו הביאה לעקירה כפויה של שבע קהילות פלסטיניות, אך קהילות רבות אחרות ברחבי הגדה המערבית ממשיכות לחיות במציאות זו של טרור ואלימות מצד מתנחלים וצבא ישראל, וחשופות לסיכון של גירוש מיידי בכל עת.
יש כמעט קונצנזוס על יישום מדיניות זו מהממשלה הנוכחית ומממשלות עוקבות כלפי השטחים הפלסטיניים הכבושים, ואין כל השפעה כדי לעכב את התוכניות והמדיניות המואצות לספח את הגדה המערבית ולכפות עליונות וריבונות יהודית.
המדינה הכובשת ממשיכה לעקור את הפלסטינים מאדמותיהם, להמשיך בגזילת האדמות הפלסטיניות ולבנות התנחלויות נוספות, לא רק בגדה המערבית, אלא גם בנגב ובגליל כדי לייהד אותן. יישום המדיניות נתמך ומקל על ידי הקואליציה הימנית, הגזענית, הפשיסטית, ובברכת האופוזיציה הדמוקרטית הישראלית, המוחה על התוכנית השיפוטית של הממשלה.
על פי התוכנית הנחרצת שערך שר האוצר בצלאל סמוטריץ', היא פועלת במהירות להכניע את הפלסטינים ולמסור אותם, או לגרש אותם מרצון מחוץ לפלסטין. התמקדות בפנים פלסטינים בחוקים גזעניים יותר והרג המוני על פי תוכניות והחלטות השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, היא פשיסטית וגזענית כלפי אסירים פלסטינים.
במשך שנים נוקטת המדינה הכובשת שורה של צעדים כדי להפוך את חייהם של עשרות יישובים פלסטיניים ברחבי הגדה למרירים, במטרה לאלץ את תושביהם לעזוב את מקומות מגוריהם, כדי להשיג את שאיפתה לתפוס. ארץ.
מעשי אלימות שבוצעו ע"י מתנחלים, שהמדינה הכובשת משתמשת בהם ככלי לאמלל יותר את חייהם של תושבי היישובים. מעשים אלו החמירו מאוד מאז עליית ממשלת הימין הקיצוני הפשיסטי לשלטון. במקומות מסוימים בוצעו פעולות טרור. על ידי מתנחלים הפכו את חייהם של תושבי היישובים לסיוט יומיומי, ונמנעה מהם כל אפשרות לחיות בכבוד, גם אם היא מינימלית.
לפי הדיווח של בצלם, המדינה הכובשת אוסרת כמעט לחלוטין כל עבודות בנייה או פיתוח לפלסטינים בשטח C. שטח זה מהווה כ-60% משטח הגדה המערבית, ומתגוררים בו בין 200 ל-300 אלף פלסטינים, שאלפים מהם מפוזרים בין עשרות קהילות המתפרנסות מרעיית בעלי חיים וחקלאות. על מנת למנוע מפלסטינים לבנות באזור זה. המדינה הכובשת הגדירה כ-60% משטחי C כשטחים שבהם אסור לפלסטינים לבנות, על ידי קביעת הגדרות חוקיות שונות לשטחים גדולים (לעיתים חופפים זה לזה), "אדמות מדינה", כ-35% משטח C, אזורים צבאיים הכשרה (אזורי ירי), כ-30% משטח C, שמורות טבע וגנים לאומיים, כ-14% משטח C, או אזורי השפעה הקשורים להתנחלויות, כ-16% משטח C.
למעשה, מדיניות הגירוש הכפוי של פלסטינים מאזורי אוכלוסייתם אינה רק אירוע יומיומי, אלא מבנה וסביבה מדכאת המאלצת את התושבים לעזוב, ומייצגת פשע מלחמה על פי החוק הבינלאומי. המדינה הכובשת מונעת, בכל מקרה, גירוש תושבי שטחים כבושים ממקומות מגוריהם.
בשעה שהאופוזיציה הישראלית, וקציני צבא, ובעיקר טייסים צבאיים, מביעים את דאגתם מפגיעה בבית המשפט העליון, המהווה חסינות עבורם, והחשש להאצת הליכי החקירה על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בחלק מהתיקים שהוגשו לו. הקשורים לפשעים שבוצעו ברצועת עזה, או תיק ההתנחלות.
למרות אופטימיות מסוימת בנושא זה, אינני רואה באופק כי לתובעת בית המשפט יש יכולת לקבל החלטות נועזות וחמורות לפתיחת חקירה, או להאשים את מדינת הכובש במימוש מדיניות האפרטהייד בגדה המערבית. , או להאשים פקידים בביצוע פשעי מלחמה בגדה המערבית. מסיבות רבות, סמכותו ויכולתו של בית המשפט להתעמת עם ארצות הברית ומדינות אירופה, ולהיות שותף לתמיכה במדינה הכובשת, להגן עליה ולסייע לה לחמוק מעונש, חורגות ממנה.
