ראשית, עלינו להבין היטב שכל צוות הממשל האמריקני עומד מאחורי המדינה הכובשת "זרוע וזרוע" מביידן ועד ג'ק סאליבן וג'ון קירבי, וכל חילוקי דעות בין שני הצדדים ייפתרו מבלי לפגוע במערכת היחסים האסטרטגית עם אמריקה. אין עצירת משלוחי נשק ואין עצירה למימון של מיליארדי דולרים נמשכת במוסדות בינלאומיים, גם אם הדבר מצריך חקיקת חקיקה וחוקים בקונגרס, ניתוק מימון והטלת סנקציות על כל מוסד בינלאומי ועליו. מנהיגים, שחושבים על פגיעה במדינה הכובשת, על ידי קבלת החלטות או הטלת סנקציות עליה, על רקע הפרה בוטה של זכויות האדם הבינלאומיות והבינלאומיות, או ביצוע פשעי מלחמה או רצח עם להישאר מעל החוק הבינלאומי, או להיחשב כסטנדרט של המשפט הבינלאומי, הקובע את מימדיו ומטרותיו רמה אסטרטגית אנו מרגיעים אותם שההבדלים הטקטיים והאישיים בין אמריקה וישראל נפתרים תחת המטריה של "אמריקה היא ציונית" ו"ישראל" היא בסיס מתקדם להגנה על האינטרסים של אמריקה והמערב באזור. אין שום נזק במה שאסטרטגי ביחסים בין שתי המדינות.
במסגרת החזון הזה, היינו עדים לנהירה של פקידים אמריקאים מתחילת מבצע ה-7 באוקטובר ועד היום למנהיגי המדינה הכובשת, הצבא, המדיני והביטחוני, כולל הנשיא עצמו, כולם חוזרים על פזמון אחד: "זכותה של ישראל להגן יש לחסל את תנועת החמאס וההתנגדות הפלסטינית, והשוויון אינו מותר בין "ישראל" לחמאס, לבין הפסקת אש ברצועת עזה, התנאי של שחרור אסירים "ישראלים". ההתנגדות היא המונעת את השלמת עסקת חילופי השבויים, גם אם נתניהו וממשלתו ידחו את העסקה או את ההצעה המצרית-קטרית בשם ובמציאות אמריקאים, נתניהו וממשלתו אין להאשים אותם בדחיית העסקה, כי זה ידחוף את הפלגים הפלסטיניים, עם חמאס בלב, להחמיר בדרישותיהם.
לכן, ברנס והמנהיגים האמריקנים היו להוטים שהדרישה הבסיסית של כל עסקת חילופי שבויים תיקרא "אסירים בתמורה להרחבת כניסת הסיוע ההומניטרי". השיטה הרשמית הערבית לחזור ולעמוד בה, והמתווכים הערבים נדרשו להפעיל לחץ על חמאס וההתנגדות לקבל את התנאים והתכתיבים "הישראלים" והאמריקאים כדי להימנע מהשמדת עזה, ולאפשר סיוע הומניטרי מספיק. להיכנס לאוכלוסיית הרצועה.
לפיכך, כותרת זו הייתה הפריט המרכזי בנייר המסגרת שגובשו על ידי ברנס וראש המוסד ברנע בשתי הפסגות הביטחוניות של פריז בהשתתפות מצרים וקטאר ההתנגדות דחתה את הדרישות הללו, במנותק מדרישותיה העיקריות, לקשר בין עסקת חילופי שבויים להפסקת אש מקיפה, הסרת המצור, נסיגה מקיפה, שיקום, פתיחת המעברים והכנסת... סיוע הומניטרי מספיק, עסקת חילופין הנותנת מענה לתנאי ההתנגדות, וגילתה גמישות רבה בבמה ובחלוקה. של ההסכם, מבלי להשפיע על הקשר בין כל שלביו.
נתניהו, שהתמהמה ובזבז זמן כדי להמשיך במלחמתו התוקפנית ברצועת עזה, קיווה להסיר את נטל הנושא מכתפיו, באמצעות הריגת האסירים והאסירים, כך שילחץ עליו מהמשפחות. של האסירים והאופוזיציה הפוליטית לא יסלים לכן, הוא שלח משלחות לנהל משא ומתן לקהיר ולדוחא, מבלי להעניק להן סמכויות, ולהיות האסמכתה בכל החלטה הרת גורל לגבי העסקה והפסקת האש.
לאחר שנתניהו דחה את ההצעה המצרית-קטרית בעניין עסקת חילופי השבויים, שאושרה על ידי ברנס עצמו, הממשל האמריקני סירב להטיל על נתניהו אחריות על אי חתימה ושיבוש עסקת חילופי השבויים והתעקש להאשים את חמאס, ואת ביידן, בלינקן. סאליבן, וקירבי כל הזמן חזרו על השיא השבור שלהם חמאס משחרר את השבויים והלחימה נעצרת בעזה.
נתניהו יצא לקרב רפיח, והוא חזר ואמר כל הזמן שמי שרצה למנוע ממנו לצאת לקרב רפיח לא רצה אלא תבוסה ל"ישראל", ושהחמאס וההתנגדות ישארו חזקים ויהוו שוב איום על בהתנחלויות סביב רצועת עזה הוא יצליח להשיג מה שהוא כינה ניצחון מוחץ, ונגלה שרצועת עזה שוב בוערת, לאחר שההתנגדות אמרה שהדלת למשא ומתן נסגרה והקומה עד השדה רפיח, ג'בליה, אלדראג', אלזיתון ואל-מוואסי אמרו את דברם, בכך שהחזירו את ההתנגדות למה שהייתה בימיה הראשונים, והסבו לכיבוש אבדות אנוש גדולות בחיילים ובציוד. הכיבוש לטבוע בביצת עזה ובחולותיה מבלי להגיע להישגים צבאיים או שדה, ניצחון או דימוי של ניצחון, הכיבוש אינו סופג עוד את אבידותיו בהיבטים הצבאיים, השדה, הדיפלומטיים, הפוליטיים והמשפטיים והכיבוש. חווה כעת שורה של משברים כלכליים, מדיניים, צבאיים, ביטחוניים ומוסריים, חילוקי דעות ושסעים במישור הרשמי ובממשלה ובמועצת המלחמה ותהליכי התפוררות בצבא ובמוסדות הביטחוניים, בהם התפטרות מנהיגים בכירים והממשלה. איום של עוד...
לאחר החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי להוציא צו מעצר נגד נתניהו וגלנט, כעולה חדשה ספציפית שתהיה לה השלכות פוליטיות, כלכליות, משפטיות ומוסריות על "ישראל", כמו גם ההחלטה המשולשת הספרדית, האירית והנורווגית להכיר במדינה הפלסטינית ללא תיאום עם "ישראל" והכנעה לממשל האמריקאי...מה שיהווה "צונאמי". הסלמה בחזיתות התמיכה, גרמה למנהל סוכנות הביון האמריקנית המרכזית לחזור שוב על מנת לעבוד על השלמת עסקת חילופי השבויים, שכן ההתפתחויות הפנימיות בישראל והלחץ על נתניהו מהפקיד נושא האסירים והעצורים, וכן המוסדות הצבאיים והביטחוניים, גרמו לנתניהו להסכים להרחבת סמכויות צוות המשא ומתן, ולעשות ויתורים גדולים בנוגע למספר האסירים הפלסטינים בעלי מאסרי עולם גבוהים, אך מבלי להכיר בעמדת ההתנגדות לסיום מצב המלחמה אינו מוכן לקבל כישלון, לא פוליטית ולא צבאית, תוכניתו החדשה למשא ומתן תלויה בתיקונים בעמדת הממשלה, בין אם ביחס למיצוב כוחות הכיבוש באזור נצרים במרכז עזה ושליטתו על החזרת הצבא. עקורים, או בתיק הסיוע ההומניטרי ופתיחת המעברים, או בתיק החליפין.
ברנס מגיע שוב על ידי הפיכת התוכנית הישראלית החדשה לנקודת מוצא חדשה לנתיב המשא ומתן העצור האם ביקור זה אמור להיות אופטימיות לגבי השגת הסכם שוב, או שההצעה החדשה מזיזה את הדיון על שקט בר קיימא מהשלב הראשון לשלב השני, ומשמעות הדבר היא שאם נהיה אופטימיים לגבי הסכמת ממשלת נתניהו להכריז על הפסקת מלחמה סופית, אז המשמעות של ההצעה היא שהביטוי "השלב השני מתחיל בהכרזה סופית על הפסקת אש" יועבר לשלב השלישי. החל בהכרזה סופית על הפסקת אש, במיטב האפשרויות.
המשמעות היא ששחרור שבויי מלחמה בקרב חיילי וקציני צבא הכיבוש אמור להתבצע לפני תחילת הפסקת אש סופית, וגם בזמן שהמשא ומתן מבוסס על התנאים להפוגה בת-קיימא, מנסיגת הכיבוש. כוחות להסרת המצור, ומעמדה של עזה לאחר תום המלחמה, כלומר ההתנגדות הוא ניהל משא ומתן ואיבד את תעודת האסירים, וכל מה שנותר זה הגופות. סביר להניח שהמשא ומתן ייכשל כאן, אבל נתניהו יחלץ את האסירים החיים, והוא יכול להצדיק את דחיית השחזור של הגופות עד לאחר סיום הפעולה הצבאית לחלוטין החלמת האסירים החיים וחזרה למלחמה, ואם ההתנגדות תסרב, נתניהו רוצה להטיל עליה אחריות לכישלון הסבב החדש.
אני מאמין שהמשא ומתן ימשיך להסתובב במעגל קסמים, ותבשיל עם חצץ לא יוביל להצלחה ברנס הבין את שבויי ההתנגדות לכיבוש והציל את "ישראל" מתבוסתה.
