פיאלה: תוכנית תמיכה מאחורי מחנה קלנדיה, והכיבוש לא הגיב כבר 6 שנים
הצעה לשיקום רחוב שדה התעופה הצמוד לחומה ולכיבוש נדחית
רחוב קלנדיה-כפר עקב הולך ומצטמצם מיום ליום עקב החמרה בפלישות
מהנדס אבו דקאר: ההתערבויות של העבודות הציבוריות שיפרו את הדרך למרות המשבר הנוכחי
יעקב: המשבר החמיר לאחר 7 באוקטובר וסגירת מחסומים אחרים
90 אלף מכוניות במחנה כפר עקב וקלנדיה ו-600 בכלל, למעט אל-משטוב
עוואד: משבר קלנדיה החל עם הקמת המכשול ב-2001
סנדוקה: היעדר החוק ו"הכיוון ההפוך" מעמיקים את משבר התנועה
אל-מטרי: פתרון המשבר דורש סולידריות של כולם
חמדאן: אין פתרון קיצוני באופק, ויש תוכניות הנדסיות לפיתוח
אל-עראג': המשבר נופל במסגרת העונשים הקולקטיביים של הכיבוש
רמאללה - בלעדי ל"ירושלים" -
בשנת 2001 הקימו שלטונות הכיבוש מחסום צבאי קבוע בכביש ירושלים-רמאללה, דווקא בצד הדרומי של מחנה קלנדיה ובסמוך לכניסה הצפונית לעיירה אל-ראם, בנימוקים ביטחוניים להנצחת תוכניתם. להפריד את עיר הקודש מסביבתה, ובמיוחד את העיר רמאללה, הנחשבת לשער שלה מצפון לשאר נפות הגדה.
מחסום קלנדיה לפני 23 שנים לא היה הצעד הראשון שנקטו רשויות הכיבוש כדי לבודד את ירושלים מסביבתה, אלא קדם לו זמן רב כאשר שלטונות הכיבוש הקימו מחסום קבוע בעיירה אל-ראם. שנות ה-90, במיוחד בתחילת האינתיפאדה הגדולה, והיא נקטה במדיניות זדונית כדי לבסס בהדרגה את נוכחותו של המכשול. עם פרוץ האינתיפאדה של 2000 ותוכנית חומת האפרטהייד הוסרה מסדר היום, העבירה ממשלתו של אריאל שרון את מיקום המחסום מאל-ראם לקצה מחנה קלנדיה, לאחר שחילקה את השטח בחומת האפרטהייד המתנשאת. הוא שוקם מספר פעמים עד שהפך במתכונתו הנוכחית יותר למעבר בינלאומי, ולא רק למחסום צבאי.
מאז אותו תאריך, החל להיווצר מה שנודע כ"משבר הכבישים של קלנדיה", אותו חוצים עשרות אלפי מכוניות מדי יום המשבר הולך ומחמיר ומחמיר משנה לשנה עם הגידול באוכלוסייה מספר המכוניות בקלנדיה, בכפר עקב ובשאר האזורים שמסביב, שבהם נאלצים האזרחים להשתמש בכביש הזה מאוד, בין אם לבתיהם באזור או לירושלים, או לכביש המוביל לכפרים צפונה של ירושלים, כגון אל-ראם, ג'בה, חיזמה וענתה, וכן לכביש יריחו, או לכביש ואדי אל-נר המוביל לדרום הגדה, או הכביש העוקף המוביל לכפרים ממזרח לרם. אלוהים, ומשם למחוזות צפון הגדה המערבית.
למרות שחלפו שנים מאז שממשלות פלסטיניות עוקבות ניסו לפתור את המשבר, או להקל על נטל הסבל, הכיבוש הישראלי תמיד חוסם את הדרך לכל פתרון, בהקשר של חיזוק אחיזתו הביטחונית ומניעת הרשות הפלסטינית מלפעול. אזור זה, והעדר חוק החריף את הבעיות באזור זה, החל מהמחסום ועד לכניסה הדרומית לעיר אל-בירה.
גורמים מקומיים והמשרדים הרלוונטיים מסכימים, בשיחות נפרדות עם אל-קודס, שנעשו ניסיונות להקל על המשבר הזה, והוצע להקים ולשקם רחובות אחרים, אך הדחייה או ההזנחה של ישראל אורבים.
פיאלה: אין עדיין פתרון קיצוני למשבר בכביש קלנדיה
זכריה פיילה, מנהל משרד נפת ירושלים - מחוז קלנדיה, אמר כי אין עדיין פתרון קיצוני למשבר התנועה בכביש כפר עקב-קלנדיה.
פיאלה הוסיפה: לפני שנים נעשתה עבודה על תוכנית להקמת כביש תומך חלופי מול הכניסה הצפונית לעיירה אל-ראם, העובר בשטח האחורי של מחנה קלנדיה וכפר עקב, עד לסאטה. אזור מרבה בעיר אל-בירה, שהיה מקל 90% מהמשבר, אך הפרויקט הבקשה שהוגשה באמצעות הרשות לעניינים אזרחיים לא זכתה לתגובה מהצד הישראלי, למרות שחלפו שש שנים מאז הגשתה.
פיאלה ציינה כי הוגשה הצעה לשקם את רחוב מוסנד משכונת שדה התעופה לאורך חומת האפרטהייד, אך רשויות הכיבוש דחו אותה, וכרגע הוא סגור.
הבעיה היא לא מספר העובדים, אלא חוסר ציות לחוקים
פיאלה הסבירה כי כביש קלנדיה-כפר עקב מצטמצם מיום ליום עקב החמרה בהפרות, וכי העובדים האמונים על הסדרת התנועה אינם יכולים למנוע את המשבר, אלא רק למנוע מהתנועה לנוע כנגדו, מה שמעיד שהבעיה אינה. מספר העובדים, אלא חוסר ציות לחוקים.
פיילה פנתה לאזרחים לציית לחוקים, ולא להחנות מכוניות משני צידי הכביש, או לנסוע נגד התנועה, מה שיקל על משבר התנועה.
פיאלה ציינה כי משבר התנועה בכביש כפר עקב-קלנדיה גורם לבעיות חברתיות יומיומיות, שכן מריבות בין נהגים מתרחשות ללא הרף, ומובילה לחסימת גישה למרכזים רפואיים ומוסדות חינוך, מה שגורם להרעה במצבם של החולים, שחלקם מתו. כתוצאה מהמשבר הזה.
פיאלה הדגישה כי הסרת מחסום קלנדיה והעברה של מאות מטרים לתוך חומת האפרטהייד תסיים את המשבר, אך הפתרון היחיד שנותר כרגע לפתרון המשבר הוא יישום כביש התמיכה החלופי המתחבר לגג מרבה, ככביש זה. יאפשר לכל מי שרוצה להגיע לרמאללה להימנע מאזור כפר עקב ומחנה קלנדיה, מה שיפחית משמעותית את עומסי התנועה.
פרויקט להרחבת נתיבים והגדלת מספרם ב-2016
מנכ"ל הדרכים במשרד העבודה הציבורי, המהנדס סווסאן אבו דקר, אמר כי למשרד היו התערבויות רבות וחשובות, לפני שמונה שנים, שהביאו את הדברים למקום שבו הם נמצאים כיום, והם הפכו טובים יותר ממה שהיו בעבר, למרות המשבר והסבל הנוכחיים.
היא הוסיפה: "בשנת 2016 התערב המשרד לשיפור כביש קלנדיה-כפר עקב, באמצעות פרויקט הרחבת הנתיבים והגדלת מספרם, סקר מחדש וסלילת הכביש, הפרדת צירי התנועה באמצעות מחסומי בטון (ג'זירה). ליצור את הכיכרות "אל-פאעקה" ו"אבו אל-שהיד", ולהעלות את רמת הבטיחות בתנועה.
שיקום תשתית רשת השירותים בשנת 2020
אבו דקר ציין כי בשנת 2020 ביצע המשרד פרויקט פינוי וסלילת הרחוב והעלאת בטיחות התעבורה, שכלל שיקום תשתיות רשתות השירות השונות על ידי החברות המספקות, לפני תהליך הסלילה.
היא אמרה: בשנת 2021 הועלה פרויקט לטיפול ב"נקודה שחורה" הממוקמת בצומת "סיקל", הידועה בתאונות הדרכים הרבות שלו מספר סיבות הקשורות לפרטיות האזור.
אבו דקאר ציין כי הפרויקט אמור היה להתחיל מצומת "סיקל" ועד לאזור המאפייה הטורקית - רובע שדה התעופה, ולהסדיר את התנועה בו, בנוסף לסגירת פתחים באיים המרכזיים להסדרת התנועה ועבודות בטיחות תעבורתיות נוספות. .
אבו דקאר אמר כי אין כרגע שום דבר חדש בנוגע לכביש קלנדיה-כפר עקב, לאור שלב החירום איתו מתמודדת הממשלה לאור היעדר משאבים כספיים.
אין אישור או מימון ישראלים
מנגד, אבו דכר ציין כי ישנם ניסיונות לפתור את המשבר של כביש כפר עקב ומחנה קלנדיה, באמצעות הצעת הכביש התומך המקשר לשכונת סת מרחבה בעיר אלבירה, תכנון של שהחלה בשנת 2020, ומפוקחת על ידי המשרד לעבודות ציבוריות בתיאום עם המשרדים והמוסדות הרלוונטיים, אך לא האישורים הנדרשים מתקבלים מהצד הישראלי ואין לכך מימון.
אבו דקאר מאשר כי כביש כפר עקב קלנדיה הוא אחד הכבישים העמוסים ביותר בגדה המערבית, ויש לו מעמד מיוחד, לאור הסבל המתמשך, הוא אחד מסדרי העדיפויות של המשרד, והוא ימשיך לפעול עד לו מסוגל לפתור את המשבר.
רחוב קלנדיה הוא עורק חיוני המקשר בין נפות הגדה המערבית
מצדו דובר הוועדה העממית לשירותי מחנות קלנדיה, ד"ר. ראדי יעקב, אמר כי המשבר בכביש קלנדיה-כפר עקב, שנמשך שנים, החמיר משמעותית לאחר ה-7 באוקטובר, והסביר כי החמרה זו נבעה מסגירת מחסום ג'בה והמחסומים המקיפים את רמאללה, בנוסף החמרת הנהלים במחסום קלנדיה, שהגבירה את חומרת משבר התנועה באזור שסובל מצפיפות אוכלוסין גבוהה, מה שמסבך עוד יותר את הבעיה.
יעקב ציין כי כביש קלנדיה-כפר עקב הוא עורק חיוני המקשר בין נפותיה השונים של הגדה המערבית, במיוחד הדרום, והאשים את הכיבוש הישראלי באחריות הראשונה והאחרונה למשבר זה.
חידוש והגדלת החוזים של עובדי הוועדה להסדרת התעבורה
יעקוב הסביר כי ועדת העם התקדמה במידת מה בכל הקשור לחידוש והגדלת ההתקשרויות של עובדי הוועדה להסדרת התעבורה, שכן לפני שלושה חודשים הוגדלו עשרה עובדים חדשים, מה שהביא את המספר הכולל ל-18 עובדים, מתוכם ארבעה עצורים. עם זאת, מספר זה אינו מספיק בהינתן מכיוון שהמשבר נמשך לאורך כל היום, הם מחולקים למשמרות, תוך ציון כי משטרת התנועה במשטרת פרברי ירושלים אחראית על המעקב אחר עבודתם של עובדים אלו.
יעקב ציין כי ישנם מספר משברים המחמירים את סבלם של האנשים באזור כפר עקב ומחנה קלנדיה, ביניהם המשבר המוסרי ואי ציות לחוקים, ומשבר התנועה וכלי הרכב עקב צפיפות האוכלוסין והצעדים שננקטו לאחר 7 באוקטובר.
200 אלף מכוניות עוברות בכביש קלנדיה מדי יום
בנוגע למספר המכוניות העוברות ברחוב, אמר יעקב כי משפחות במחנה כפר עקב ובקלנדיה מחזיקות בכ-90 אלף מכוניות, בעוד שהאוכלוסייה מגיעה ל-160 אלף איש בקו אל-רם קלנדיה, כפר עקב ורמאללה פועלות 600 מכוניות ציבוריות. , בנוסף למכוניות שאינן בשימוש הוא ציין כי כ-200,000 מכוניות עוברות בכביש זה מדי יום, ומספר מהן עוברות יותר מפעם אחת.
יעקוב מסביר כי המשבר משתרע מאזור אורבי בכניסה הדרומית לאלבירה ועד לחלקים מאזור אום אל-שערית, סמירמיס, כפר עקב, שכונת שדה התעופה, מחנה קלנדיה ואלכסארת, שכולם משתמשים בהם. אותו רחוב צר שלא מספיק לתושבים, אז איך זה יכול להיות מסדרון לכולם.
יעקב ציין כי אין עדיין פתרונות קיצוניים לדרך, וכל פתרון שהוצע נדחה על ידי הצד הישראלי, מכיוון שהיה כביש תמיכה לכיוון מחסום קלנדיה שיכול היה להקל על חומרת המשבר אך לא פתר אותו לחלוטין. כמו גם הדרך החלופית מגג המרחבה לכיוון ג'בה, שבה היא יכולה לשמש אנשים שמגיעים מחוץ לאזור כדי להימנע ממעבר דרך כפר עקב ומחנה קלנדיה, אך בסופו של דבר שני הרחובות נדחו על ידי הצד הישראלי. מדגישים כי הפתרון הראשוני טמון בנוכחות הרחוב התומך, ומציין כי הסבל של האנשים גדול מאוד והמשברים החברתיים בקרבם הולכים ומעמיקים.
עוואד: הבטחות הממשלות הפלסטיניות סוכלו על ידי הצד הישראלי
בתורו, ראש עיריית כפר עקב ונציג עיריות ירושלים באיגוד הכללי של עיריות פלסטיניות, עימאד עוואד, אמרו כי המשבר בכביש קלנדיה-כפר עקב החל מאז הקמת המכשול ב-2001, שגרם להרבה סבל לעם, והדגיש כי ממשלות עוקבות הבטיחו הבטחות גדולות לפתור את הבעיה הזו, אך היא נכשלה עקב סירובו של הצד הישראלי באמתלה של דאגות ביטחוניות, למרות שקיבל אישורים ראשוניים.
עוואד הוסיף: "עם כניסתה של הממשלה החדשה בראשות ד"ר מוחמד מוסטפא, עיריית כפר עקב חידשה את דרישותיה לנחיצותה לפעול על פתיחת רחוב התמיכה ברובע שדה התעופה או הרחוב האלטרנטיבי מאזור סאטה מרהבה כולו. הדרך לאל-רם ולמחסום המת"ק, והעניין נמצא במעקב.
עוואד הדגיש את הצורך למצוא פתרון למשבר מאחר והאנשים הם המושפעים ביותר, והדגיש כי העירייה ניסתה להפעיל לחץ באמצעות קונסולים אירופיים ואמריקאים בצד הישראלי לפתוח רחוב תמיכה או חלופי, אך ללא הועיל עד כה. לא נאבד תקווה, ננסה ונמשיך לנסות.
עוואד ציין כי החוזים של 18 עובדים חודשו לשנה בפיקוח המשטרה הפלסטינית, שם הם עובדים בלבוש אזרחי להסדרת התנועה.
אמבולנסים פועלים במערכת "גב אל גב" עקב המשבר
למרות התארגנות זו, המשבר עדיין קיים עקב סגירה חוזרת ונשנית של מחסומי קלנדיה, ג'בע ו-DCO, מה שמקשה עוד יותר על מצב התנועה, לדברי עוואד.
עוואד ציין שיש חולים, קשישים, תלמידי בית ספר וילדים, והמשבר מקשה על חייהם. וזה מהווה את שיא הסבל.
הוא הוסיף: "אנו שואפים תמיד להקל על אזרחי ירושלים בכפר עקב ובמחנה קלנדיה, ודורשים את כל זכויותיהם לחיים הגונים".
המוצא המרכזי של תושבי הגדה המערבית לירושלים ורמאללה
ד"ר מצדו הסביר. איאד סנדוקה, נציג ועד תושבי כפר עקב, אמר כי משבר הכבישים קלנדיה-קופר עקב הוא משבר ישן וחדש, שנגרם בעיקר מנוכחות מחסום קלנדיה הצבאי הישראלי, והמשבר החמיר לאחר המלחמה. עקב סגירה חוזרת ונשנית של המחסום מספר פעמים ביום, בנוסף לסגירה של מחסומים נוספים כמו מחסום ג'בה והמחסומים המקיפים את הערים רמאללה ואל-בירה.
סנדוקה ציין כי כביש כפר עקב-קלנדיה נחשב לגישה העיקרית של תושבי הגדה לערים ירושלים ורמאללה ולהיפך, מה שמוביל לצפיפות מסיבית של מכוניות וגורם למשבר תנועה גדול עבירות משפטיות רבות, כמו מכוניות שנוסעות בנתיב הנגדי, במיוחד בצמתים קלנדיה, מה שמסבך עוד יותר את המשבר, ומדגיש שהיעדר החוק מעמיק את משבר התנועה.
תיבה: יש צורך בארגון מחדש עבור נתיבים, כניסות וצמתים
סנדוקה הדגיש כי משבר התנועה בכביש כפר עקב-קלנדיה משפיע לרעה על מטופלים וכניסת אמבולנסים, ומעכב את הגישה של עובדים לעבודתם ותלמידים לבתי הספר והאוניברסיטאות שלהם. הוא הדגיש כי ישנם ניסיונות רבים לפתור את התנועה משבר בכביש כפר עקב-קלנדיה ללא תועלת או השפעה ברורה.
הוא הדגיש כי על הכביש לארגן מחדש את הנתיבים, הכניסות והצמתים בניסיון להשיג זרימת תנועה ולצמצם את משבר התנועה המחריף.
סנדוקה ציין כי הוגשו מספר תיקים לבית המשפט העליון בישראל בעקבות סגירה חוזרת ונשנית של המחסום לתקופות ארוכות לאחר ה-7 באוקטובר, והייתה פסיקה לא לסגור את המחסום, אך סיבות ביטחוניות ישראליות תמיד גורמות לסגירתו.
אל-מטרי: יש להקפיד על חוקי התעבורה ולשמור על הסדר
באשר למוחמד אל-מטרי, חבר הוועדה הכללית המפקחת על ארגון התנועה בכביש כפר עקב-קלנדיה, הוא ציין כי ועדת התנועה מורכבת מחברי עיריית כפר עקב, פעילים וגורמים מארגנים וועדות עממיות. במחנה קלנדיה ובישוב כפר עקב, והוועד פועל בשיתוף פעולה עם המשטרה הרשות הפלסטינית אחראית על ארגון התנועה בכביש באמצעות חברי תקנת התעבורה וועדות הנמצאות באזורים.
אל-מטרי הדגיש כי הוועדה שואפת, בשיתוף פעולה בין כל הפעילויות, לעשות צעד רציני לקראת פתרון קיצוני לבעיה גדולה זו.
הוא ציין כי מספר המכוניות העוברות בכביש רמאללה-ירושלים עולה על אלפים מדי יום, וכי הגורם העיקרי למשבר הוא הכיבוש הישראלי, החוסם את התנועה באמצעות סגירת מחסומים וכבישים.
אל-מטרי הדגיש כי פתרון המשבר מצריך סולידריות של כולם, וכי האחריות מוטלת על כל אזרח באופן אישי להקפיד על חוקי התנועה ולשמור על הסדר, והדגיש את הצורך בעבודה מתמשכת למציאת פתרונות סופיים לסיום משבר התנועה.
חמדאן: הצד הישראלי סוגר את הדרך לכל פתרון
בתורו, דובר משרד התחבורה והתקשורת, מוחמד חמדאן, אמר כי הוועדה העוקבת אחר משבר הכבישים קלנדיה-כפר עקב כוללת את נציגי נפת ירושלים, המשרד לענייני ירושלים, הוועדה העממית לשירותי מחנות קלנדיה. , עיריית כפר עקב ומשרדי התחבורה והתקשורת, השלטון המקומי והעבודות הציבוריות.
חמדאן הסביר כי היו 8 עובדים הפועלים להסדרת התנועה באותו כביש הם מונו לצוות משרד התחבורה והתקשורת, לאחר מכן הם הועברו למשרד הפנים, שנחשב לרשות האחראית על אכיפת החוק. , והם היו בפיקוח משטרת פרברי ירושלים הממשלה הוסיפה בהחלטותיה האחרונות 10 עובדים אחרים מנסים להגביר את האפקטיביות של הארגון ולהקל עוד יותר על הבעיה.
חמדאן הדגיש כי אין באופק הנראה לעין פתרון קיצוני לבעיית עומסי התנועה בכביש קלנדיה-כפר עקב, שכן הצד הישראלי סגר את הכביש לכל פתרון, תוך שהוא מציין כי קיימות חסימות ישראליות למניעת תמיכה בכביש. כביש קלנדיה-כפר עקב באזור סאטח מרבה, המתמודד כבר שנים עם בעיות טכניות ופיננסיות, בנוסף למכשולים הישראליים, שהם הבסיס לאי ראיית האור של הדרך התומכת להקל על המשבר.
חמדאן ציין כי קיימות תוכניות הנדסיות לשיפור כביש קלנדיה-כפר עקב, הכוללות סגירת פתחים, מניעת פלישות, הקלת תנועה והסרת פלישות בצדי הדרך של 18 העובדים.
חמדאן קרא לאזרחים שלא ללכת בכיוון ההפוך לכביש, להתרחק משעות השיא של הבוקר והערב ולהיצמד להנחיות העובדים שמונו להקל על התנועה והחיים.
חמדאן ציין כי כביש כפר עקב קלנדיה הפך צפוף עקב צעדי הכיבוש המחמירים במחסומים, שגרמו למצב של כאוס על רקע היעדר אבטחה ותנועה בכיוון ההפוך, והדגיש כי סיבת המשבר במחסומים. הכביש נובע מאמצעי הכיבוש, היעדר נוכחות קבועה של המשטרה הפלסטינית והפלישות לכביש, תוך שימת דגש על הצורך למצוא כניסה חדשה לערים רמאללה ואל-בירה התומכת בכביש הנוכחי ומפחיתה את עומסי התנועה. .
800 מחסומי כיבוש הגבילו את התנועה ברחבי הגדה המערבית
בתורו, מנהל המרכז להגנה על חירויות וזכויות האזרח (הוריאט), חילמי אל-עראג', סבר כי משבר הכבישים קלנדיה-כפר עקב הוא באחריות הכיבוש הישראלי, אשר גורם סבל יומיומי מתמיד לאזרחים פלסטינים, לרבות. חולים וקשישים, מה שמצביע על כך שזהו ענישה קולקטיבית זהו פשע אסור בעולם.
אל-עראג' הסביר שהמשבר נמשך עוד לפני ה-7 באוקטובר, אך הוא החמיר משמעותית לאחר מועד זה, שכן הוא השפיע על חופש התנועה בכל המחנות, הערים והכפרים, דבר שהגביר את סבלם של האזרחים ואת הפגיעה בזכויותיהם הבסיסיות. הדגיש כי צעדים אלו הובילו להרס הכלכלה הלאומית הפלסטינית, והחמרת ההגבלות על האזרחים באמצעות מדיניות מוצהרת.
אל-עראג': המחסומים משפיעים על הזכות לעבודה, טיפול, חינוך ותקשורת חברתית
وأشار الأعرج إلى المعاناة على جميع الطرق عبر الحواجز العسكرية كبيرة، حيث ينتظر المواطنون ساعات طويلة، موضحًا أن سياسة العقوبات الجماعية المستمرة زادت بعد السابع من أكتوبر، مع ارتفاع عدد الحواجز العسكرية الإسرائيلية في الضفة الغربية إلى 800 حاجز، مما أدى إلى تقييد حرية الحركة بشكل גדול.
אל-עראג' הסביר כי משבר החסימות והכבישים, במיוחד כביש קלנדיה-כפר עקב, משפיע על כל היבטי החיים, כולל הזכות לעבודה, טיפול, חינוך ותקשורת חברתית הוא משפיע על חיי האזרחים ומשפיע על הלכידות המשפחתית בגלל הזמן הלא ידוע בכבישים.
אל-עראג' הדגיש את חשיבות הכיבוש בהשארת הסמכות לרשות הפלסטינית לפתור את ענייני האזרחים, והדגיש כי השליטה הישראלית מונעת את שינוי המציאות הטרגית.
אל-עראג' ציין כי הנציגויות הדיפלומטיות ברמאללה ראו את המשבר מתרחש בכביש קלנדיה-כפר עקב, אך לא הצליחו לפתור את המשבר, וקרא לכל אותן מדינות להפעיל לחץ על הכיבוש כדי לפתור את המשבר ולאפשר את הרשות הפלסטינית ליטול אחריות, תוך הדגשה כי הפיקוח הביטחוני הישראלי נועד להטיל ענישה קולקטיבית על אזרחים פלסטינים.
