מועדון האסירים הפלסטינים אמר ביום חמישי כי בתי המשפט הצבאיים הישראלים "נלחמים בנוכחות הפלסטינית ומערערים את זכותם להגדרה עצמית", ותרמו לגיבוש "המעצר המנהלי".

כך נאמר בהצהרה של נשיא המועדון, עבדאללה אלזגארי, בתגובה לדו"ח של האו"ם שהסיק כי בתי המשפט הישראליים בגדה המערבית "מספקים כיסוי לעינויים של פלסטינים".

אל-זגארי הוסיף כי בעקבות מעקב אחר אלפי תיקים של אסירים בבתי משפט צבאיים, "התברר תפקידם הברור של בתי המשפט הצבאיים, שהוא לפעול למלחמה בנוכחות הפלסטינית ולערער את תפקידה בהגדרה העצמית".

הוא הצביע על סוגיית העצורים המינהליים "כמודל, וכיצד תרמה מערכת המשפט הצבאית של הכיבוש לגיבושו ולהסלמה באופן היסטורי חסר תקדים מאז תחילת מלחמת ההשמדה", בהתייחסו למלחמה בעזה. רצועה מאז ה-7 באוקטובר האחרון.

הוא גינה את "המשך קיום אלפי משפטים מדומה באמתלה של תיק סודי, כולל נשים וילדים".

מעצר מנהלי הוא החלטה צבאית ישראלית המבוססת על "תיק סודי", בטענות ל"איום ביטחוני", ללא כתב אישום, ונמשכת עד 6 חודשים הניתנים להארכה.

אל-זגארי נגע ב"משפטי הילדים וההפרות החמורות הנלוות אליהם, בהיעדר מוחלט של תנאי המינימום והערבויות למשפט הוגן שנקבעו בסטנדרטים בינלאומיים".

הוא בירך על הגינוי של האו"ם למערכת בתי המשפט לכיבוש ועל הקריאה לפירוק בתי המשפט הצבאיים, ותיאר זאת כ"עמדה חשובה".

הוא המשיך כי מערכת המשפט שבה משתמשת ישראל "ככיסוי משפטי לפשעיה, לרבות בתי משפט צבאיים, נחשפה לחלוטין לאור מלחמת ההשמדה".

ישראל מחזיקה לפחות 9,500 פלסטינים בבתי הכלא שלה, כולל עצירים מנהליים, והגבירה באופן חסר תקדים את קצב מעצריה בגדה המערבית הכבושה, כולל העיר מזרח ירושלים, מאז פרוץ המלחמה בעזה.

ביום רביעי אמר האו"ם כי המערכת הכפולה של בתי המשפט הישראלים בגדה המערבית הכבושה "מספקת כיסוי משפטי לעינויים ויחס אכזרי נגד עצירים פלסטינים והופכת את המשימה להגן עליהם לבלתי אפשרית".

מסקנה זו נכללה בהצהרה משותפת של הכתבת המיוחדת של האו"ם לעצמאותם של שופטים ועורכי דין, מרגרט סאטר'ווייט, והכתבת המיוחדת לזכויות אדם בשטח הפלסטיני הכבוש, פרנצ'סקה אלבניה, לפי "חדשות האומות המאוחדות". אתר אינטרנט.

שני כתבי האו"ם אמרו כי המפקד הצבאי הישראלי פרסם 3 הודעות הקשורות לסמכות צבאית בתחומי הביצוע והביטחון, הסדר הציבורי והרשות השופטת בגדה המערבית הכבושה.

הם הסבירו כי הודעות אלו "תוקנו מאוחר יותר כדי להפוך לצו צבאי המקים בתי משפט צבאיים" בגדה המערבית.

"הצו הצבאי הישראלי מפליל צורות רבות של ביטוי פוליטי ותרבותי, התאגדות, תנועה, מחאה בדרכי שלום, עבירות תנועה ופעולות אחרות שיכולות להיחשב כאמצעי להתנגד לכיבוש ולמדיניותו", לדברי שני הכתבים.

הם הדגישו כי הצעדים הצבאיים הללו "מעניקים לשופטים צבאיים בבתי משפט צבאיים כיסוי משפטי ושיפוטי למעשי עינויים ויחס אכזרי ומשפיל שמבצעים הכוחות המזוינים ושירותי המודיעין נגד עצירים פלסטינים, ואי אפשר להגן עליהם".

הם גינו את היעדר משפטים הוגנים בגדה המערבית מאז כיבושה ב-1967.

שני כתבי האו"ם קראו לישראל, ככוח הכובש בפועל, "לבטל את הצו הצבאי ואת החוקים והתקנות הרלוונטיים, לפזר את בית המשפט הצבאי ולהבטיח את הזכות להליך הוגן בגדה המערבית הכבושה".

במקביל למלחמתה בעזה, הצבא והמתנחלים הישראלים הסלימו את התקפותיהם בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים. מה שהוביל להרג של 561 פלסטינים, לפציעתם של 5,350 ולמעצר של 9,520, לפי הרשויות הפלסטיניות הרשמיות.

בעוד המלחמה הישראלית, בתמיכה אמריקנית מוחלטת, בעזה הביאה ליותר מ-125,000 חללים ופצועים פלסטינים, רובם ילדים ונשים, ולמעלה מ-10,000 נעדרים על רקע הרס מסיבי ורעב שגבו את חייהם של עשרות ילדים.