ביום ראשון התמקדו העיתונים העבריים בסיום סבב הלחימה הצבאי בחזית רצועת עזה, לאחר 5 ימים, אשר כונה בפי הישראלים "מגן וחץ", ואילו הפלסטינים כינו אותו "נקמת החופשיים". ."

העיתון העברי "ידיעות אחרונות" ציין כי תנועת הג'יהאד האיסלאמי הצליחה להמשיך ולירות רקטות גם לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף, מה שהצביע על פתיחתם מחדש של מעברי רצועת עזה וחזרה לשגרה בעזה. הרצועה, וההתנחלויות המקיפות את הרצועה.

העיתון ציטט את ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, שאמר כי המבצע היה טוב, במיוחד לאחר החיסולים הממוקדים, המעידים על שינוי במדיניות ישראל, והביע את תקוותו כי הוא יימשך.

העיתון אומר כי לאחר סיום המבצע בעזה, מופנית כעת תשומת הלב לצעדת הדגלים שתאורגן בירושלים ביום חמישי, אותה ניסה הג'יהאד האיסלאמי לקשר עם המתרחש ברצועה.

לפי העיתון, משטרת ישראל לא מתכוונת בשלב זה לשנות את מסלולה במעבר בשער דמשק בעיר העתיקה בירושלים הכבושה.

בדיווח אחר בעיתון תיאר הכתב הצבאי שלו, יוסי יהושע, את המבצע כאחד המבצעים המוצלחים של צבא ישראל ושל השב"כ ברצועת עזה, וטען כי הג'יהאד האיסלאמי ספג מכה קשה. עשויה להיות הקשה ביותר שספגה עד כה מידי ישראל, במיוחד לאחר שאיבדה את רוב האליטה בהליך חיסול מדויק.מהשביתה הראשונה ועד הרגע האחרון.

יהושע טען כי הג'יהאד האיסלאמי נתקל בקשיים בהכוונת מטח טילים גדול לעבר ישראל, וציין כי הפגיעה הקשה ביותר הייתה נפילת הטיל ברחובות, שצבא ישראל חוקר את נסיבות נפילתו וכישלון. הכיפה כדי ליירט אותה.

לטענתו, צבא ישראל מרוצה ממערכת הביטחון לאחר שרשם הצלחה של כ-95%, על פי מדיניות היירוט שננקטה.

והוא סבר שאופן סיומו של המבצע יכול להיחשב כהישג ישראלי חלקי, מה גם שהצבא תכנן להסתיים בהקדם האפשרי, וציין שהדרג המדיני נהנה מהלחץ המצרי וגם מהחמאס כדי להגיע להפסקת אש, בזמן שהיא לחצה איראן תקפה את הג'יהאד האיסלאמי על כך שלא הסכימה לה, אבל התנועה הסכימה תחת אותם לחצים להפסקת אש.

הוא סבר שהג'יהאד האיסלאמי ונותני החסות שלו בטהרן ספגו מכה, שהגיעה מנקודת מבטה של ישראל בזמן מתאים, לאור החוצפה שלהם לאחרונה.

רון בן ישי, פרשן ביטחוני וצבאי ב"ידיעות אחרונות", אומר מצדו כי המבצע נועד בעיקר לגרום להנהגת הג'יהאד האיסלאמי היושבת בביירות לחשוב פעמיים ושלוש לפני שהורה לאנשיהם בעזה לירות רקטות לעבר ישראל. , אם בגלל המצב באל-אקצא, או בגלל שביתת רעב של אסירים, או סתם כדי לפגוע בישראלים.

בן ישי סבור שהמבצע השיג מטרה זו, אך הוא השיג הרבה יותר מזה בכל הנוגע לפעילי שטח בג'יהאד האסלאמי, והעביר מסר ברור לעמיתיהם בחיזבאללה ובחמאס, כיצד המודיעין הישראלי מאתר ופעילי שטח בכירים ויכולים. לתקוף אותם אחד אחד במהלך הלחימה בשדה הקרב, למרות שהם עברו ממחבוא אחד למשנהו, וכל זאת בזמן שישראל שמרה על לגיטימציה בינלאומית להמשיך במבצע.

והוא ראה שההישגים בעזה - לדבריו - נקלטים גם באיראן, בנסראללה בביירות, ואפילו בתימן, באומרו: "אויבי מדינת ישראל וחבריה למדו שיעור מועיל בתחום האזרחי. גמישות ולכידות פנימית שישראל מפגינה, גם כשהיא בעיצומה של חלוקה חברתית ופוליטית שלא הייתה זהה מאז לידתה", בהתחשב בכך שיש לכך משמעות פסיכולוגית עצומה בזמן הזה, דווקא בגלל שהאיראנים ונציגיהם, כמו גם מדינות המפרץ, טעו כשהאמינו ש"ישראל נחלשה בגלל הסכסוך הפנימי, ושהיא קרסה באופן ספונטני מבפנים". כפי שהוא אומר.

הוא הוסיף, "זה לא יאלץ את הג'יהאד האיסלאמי לבדו לחשב מחדש את דרכו, אלא גם את נותני החסות שלו באיראן, כמו גם חמאס וחיזבאללה", וציין במקביל כי המבצע לא ישנה את כוונות הג'יהאד והחמאס. , אבל זה עשוי להעניק לנו תקופה ארוכה יחסית של רגיעה, במיוחד אם זה נודע. הצבא הישראלי והשב"כ, כיצד לפעול בחוכמה מבצעית ובדיוק בגדה המערבית, שהופיע במקביל למבצע בעזה.

הוא סבר שהבעיה העיקרית נובעת מהגדה המערבית, לא מרצועת עזה, ושממשלת הימין בישראל חייבת לגבש אסטרטגיה להרגעת האזור, משום ששיא הפיצוץ שלו עשוי להיות לאחר כהונתו של אבו מאזן בשלטון.

והוא סבר שיש יתרון נוסף שעלה מהמבצע בעזה, שהוא השיפור המשמעותי מאוד ביכולת איסוף מידע מודיעיני לביצוע חיסולים וסגירת מעגל מהר מאוד עם המרכיב המבצעי שמבצע ומפקח על הפיגועים. , בהתייחס לפיתוח יחידת המבצעים של השב"כ, שיכולותיה בשנים האחרונות נמוכות מעכשיו, וחיל האוויר הוכיח את יכולתו לתכנן ולבצע בדייקנות מירבית, כך נטען.

הוא התייחס לדברים שאמר על הצלחתה של אוגדת עזה בצבא הישראלי, שפעל לתפוס תאים שיורים פצצות נגד טילים ומרגמה ופגע בהם בהצלחה רבה יותר מאשר במבצעים קודמים, ששללו מהג'יהאד האסלאמי להצליח. מבצעים את שיגור הרקטות הללו.

הוא ציין כי למרות הצלחתה של כיפת ברזל בעצירת יותר מ-90% מהטילים, על פי מדיניות היירוט, פצצות המרגמה עדיין גורמות להפסדים, וציין כי לאור הסכסוך עם חמאס, חיזבאללה ואיראן, יהיו מספר קורבנות גדול יותר מאשר במקרה הזה. הפעם, במיוחד שהג'יהאד האסלאמי פחות מסוגל מאחרים, ואולי בסיבוב הזה הוא היה מסוגל פחות מבעבר.

לדבריו, "אחדות הריבועים" עליה הוזהרו, הוכיחה שוב שחמאס, חיזבאללה ואפילו איראן נרתעים מלהיכנס לסכסוך עם ישראל כדי לעזור זה לזה, וכי מה שמקודם בתקשורת נשאר שם בלי אמת ממשית כשאחד מהם צריך לשלם את המחיר.

הוא ציין כי חמאס בסבב זה לא השתתף באופן מפורש בפעולה, אלא העניק סיוע מבצעי מסוים, אך לא בהיקף גדול, וזה דבר שהדרג הצבאי והמדיני הבחינו בו, אלא משיקולים טקטיים ואסטרטגיים נכונים. , בחרו להתמקד בג'יהאד האסלאמי שספג מכות קשות, ולכן החזרת ההרתעה לאזור כולו מבלי לשלם מחיר יקר יותר ממה ששולם, וההבחנה החלקית בין הג'יהאד לחמאס, אפשרו לישראל להשיג שיקום של הרתעה בעלות כלכלית נמוכה יחסית וללא נפגעים רבים, עם זאת על הצבא, השב"כ והמוסד להיות בעלי אותה יכולת ואותה יכולת למבצעים מבצעיים ומודיעיניים להתמודד עם קרב בכמה חזיתות שבהן משתתפת איראן.

עיתון "הארץ" מסר מצדו בדיווח אנליטי של כתבו והפרשן הצבאי שלו, עמוס הראל, כי ישראל תלתה לאורך כל הסיור תקווה במודיעין המצרי להצליח בהפסקת אש, וציין כי החיסולים שבוצעו היו אלה שהקשו על הגעה להסכמה מהירה, בתקופה שבה הנהגת הג'יהאד הייתה. האיסלאם בביירות מחפש את השלמת הפעולות שלי לפני תום המבצע, ולא התלהב להפסיק את הלחימה.

הראל סבר כי המבצע הנוכחי הראה שוב שלישראל יש את היכולת להתחיל כל סבב, אך קשה לה לסיים אותו, וכי למרות הצלחתה הצבאית והנזק שגרם לתנועת הג'יהאד האיסלאמי, היא התקשתה להכתיב. אסטרטגיית היציאה מהמבצע, בזמן ובנסיבות שבהן גם אין לה הרבה מה להרוויח מהמשך המבצע, וככל שהוא נמשך זמן רב יותר, כך קשה יותר לאתר ולפגוע במטרות בעזה, מה שגרם לצבא ההנהגה והשב"כ ימליצו ביום חמישי האחרון לדרג המדיני לבקש הפסקת אש, בעוד שהמשך הירי היה מסכן את הדרג המדיני, לאור אובדן הסבלנות של הציבור הישראלי.

הוא הצביע על כך שהג'יהאד האסלאמי נהנה מלקחי המבצעים הקודמים, במיוחד אל-פג'ר, שנמשכו 3 ימים באוגוסט האחרון, ורצה שהסכסוך יימשך לתקופה ארוכה יותר גם אם לא יביאו לו אבדות גדולות בקרב הישראלים. , וכי היא ראתה ביכולת להמשיך ולעמוד בעימות כהישג בפני עצמו.

והוא סבר שהג'יהאד האיסלאמי לא הצליח למשוך את הפלגים האחרים, אפילו את השעות האחרות, לסיבוב, ושחמאס חש בנוח במידה מסוימת, והעדיף להתרחק מהסבב, בדיוק כפי ששאר החזיתות נשארו לצפות , ולזירה הבינלאומית לא היה אכפת הרבה ממה שקורה לאור האירועים באוקראינה ואחרים.

הוא ציין כי מערכת הביטחון הישראלית בנתה תקוות ביחסים בין זיאד אל-נחלה, מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי, לבין ראש המודיעין המצרי, עבאס כאמל, אך הדבר לא הוביל לתוצאות מהירות, אלא הלחץ שהופעל ממצרים. אתמול, במיוחד על הנהגת הג'יהאד בעזה, כמו גם הלחץ של עבאס כאמל על אל-נחלה וסגנו, אכרם אל-עג'ורי, נשאו פרי להגיע להסכם הפסקת אש.

בדיווח אחר של הכתב לענייני פלסטינים, ג'קי חורי, אמר העיתון כי מאז 2019 ישראל ממקדת את התקפותיה נגד הג'יהאד האיסלאמי, בתקופה שבה חמאס נותר רחוק מהחזית, דבר שישראל מעדיפה להישאר בו. אין עניין במציאת פתרון לבעיית עזה, הבטחת המשך ההפרדה המדינית עם הגדה המערבית ומתן סיוע הומניטרי וכלכלי לרצועה כל עוד אין איום אסטרטגי ממשי.