שכרו של סאמר, חייל בצבא לבנון, כבר לא מספיק כדי לספק לו את הצרכים הבסיסיים של ביתו, ולכן הוא מצא את הפתרון לעבוד כמוכונאי בנוסף לשירותו הצבאי, בתקווה להבטיח לו חיים טובים יותר. משפחה צעירה בתוך הקריסה הכלכלית שהורסת את המדינה.

סאמר הוא אחד מאלפי אנשי הצבא וכוחות הביטחון בלבנון העוסקים כעת במקצוע שני, כדי לפצות על הערך הנמוך של שכרם לאחר הרעה בערכו של המטבע הלאומי, למרות שהתקנות הצבאיות אוסרות זאת. והמפרים שלהם צפויים לעונשים.

עם זאת, לאור הקריסה הכלכלית ואובדן הלירה של קרוב ל-98 אחוז מערכה, הנהגת הצבא וכוחות הביטחון מעלימים עין מהנושא, כדי לאפשר לחבריה להבטיח את מה שאין למדינה פושטת הרגל. לספק.

סאמר, בן 28, שביקש להשתמש בשם בדוי, אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית, "המערכת הצבאית יודעת שאנחנו עובדים, אבל מעלימה עין, כי החייל כבר לא יכול לשאת את זה".

80 אחוז מהאוכלוסייה בלבנון חיים מתחת לקו העוני.

והצעיר, שעובד כיום בסדנת מכוניות שמנהל דודו בעיר טריפולי (צפון), אחת הערים העניות ביותר באגן המזרחי של הים התיכון, הוסיף, "אם לא היינו עושים את זה, כולם היו בורחים ואף אחד מהצבא לא היה נשאר".

סאמר, אב לילד צעיר, התגייס לצבא כשהיה בן 19 מתוך מחשבה ש"יבטיח את עתידו", עם ההמשכיות, הטיפול הרפואי וההתקדמות החברתית שמציעה התפקיד במגזר הציבורי בלבנון, אבל המשבר הפך את חייו על פיה.

הוא מסביר, "השכר שלי היה שווה ל-800 דולר לפני המשבר, היום אני מקבל רק מאה דולר", עם העלאות הזמניות והצעדים שאושרו לתמיכה בשכר.

מדי שבוע מבלה סאמר שלושה ימים בשירותו הצבאי, ועובד עוד שלושה ימים בסדנה. עם זאת, צריכתו "פחות ממספיק כדי לספק מזון, שתייה, חיתולים וחלב".

מאחר שהרשויות לא הצליחו להכיל את המשבר ואת ההשלכות של קריסת הלירה, החלה קטאר בקיץ 2022 להעניק תמיכה כספית לצבא בדמות סיוע כספי בסך 100 דולר לחבריה לתקופה של שישה חודשים.

וארה"ב נקטה באותו צעד, כפי שהחלה בחודש שעבר, בתיאום עם תוכנית הפיתוח של האו"ם, להעניק סיוע כספי בסכום של מאה דולר לחודש על פני תקופה של שישה חודשים לחברי ביטחון הפנים. כוחות, בתנאי שזה יחול גם על הצבא.

אבל במדינה שבה האינפלציה עצומה ושער הלירה משתנה מדי יום, הסיוע לא משנה.

"בסוף החודש לא נשארו איתי אפילו אלף לירות", אומר סאמר.

הקריסה הכלכלית העמידה את כל המגזרים, לרבות הצבא וכוחות הביטחון, בפני מספר אתגרים, ובראשם המשך אבטחת הצרכים הבסיסיים כמו מזון, תרופות, דלק, אחזקת ציוד ושמירה על הטיפול הרפואי ברמתו.

מאז תחילת המשבר הסתמכה הנהגת הצבא על צנע בתקציבה, כך למשל הצטמצם הבשר מהארוחות הצבאיות. ואז, בשנת 2021, היא השיקה סיורי מסוקים לאזרחים, בתמורה לתשלום.

לאחר שניסה ליישב את שירותו הצבאי עם עבודתו כמלצר במסעדה ידועה ליד ביירות, החליט אחמד לברוח מהצבא ולהתמסר לעבודתו.

"גדלתי לאהוב את מדי הצבא. אני עדיין אוהב אותם, אבל נחנקנו", אמר אחמד, 29, שם בדוי, לסוכנות הידיעות הצרפתית. אחמד בילה עשר שנים בקרן.

"עזבתי את הצבא כי גיליתי שאין תקווה להישרדות", מסביר הצעיר ומוסיף, "הרגשתי כאילו אני חי בברזב. השתפרתי רק כשברחתי".

ואחרי ששכרו הצבאי לא עבר את הרף של חמישים דולר לפני שנה וחצי, הוא מרוויח כעת 450 דולר מעבודתו כמלצר. היום הוא מחכה בקוצר רוח להולדת ילדו הראשון.

התחומים בהם עוסקים החיילים מגוונים כמו מסעדות, מאפיות, חקלאות, מספרות, נהיגה במוניות, בניין ואפילו כאנשי אבטחה פרטיים.

בפיקוד הצבא לא הגיבו לשאלות של AFP בנושא.

אותו סבל חל גם על כוחות הביטחון, שמצבם נראה קשה יותר מהמוסד הצבאי שמקבל סיוע מכמה מדינות, ובראשן ארצות הברית, להתמודדות עם המשבר הכלכלי.

מקור ביטחוני אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית, "כוחות הביטחון הפנימיים מעלימים עין מעבודתם של החברים בצד, כי אין פתרונות אחרים. המדינה לא מסוגלת לשפר את שכרם וכל הנטל, אפילו אגרות בית הספר, נמצאים כעת בפנים. דולרים."

"אנחנו מנסים לעזור להם ככל האפשר, אבל אפילו מאה הדולרים שסיפקה ארה"ב לא מספיקים לאור המצב הנוכחי", הוסיף.

התקציב המוקצה לטיפול באנשי האבטחה אינו מספיק, עם עלות האשפוז הגבוהה ובתי החולים מקבלים קצבאות כספיות בדולרים.

שכרו של אלי (37 שנים), איש כוחות ביטחון הפנים ואב לשלושה ילדים, כיום אינו עולה על רף ה-50 דולר כיום, ולכן הוא הצטרף רק לאביו כדי לעזור לו בעבודות החקלאות, כדי לספק תוספת הכנסה, אם כי מעט.

"הדבר הכי גרוע בזה הוא שאין יותר רופא, ואם אני שובר את הרגל במהלך המשמרת שלי, אני צריך לשאת בעלות הטיפול", אומר אלי.

"באופן פשוט, המצב שלנו תהומי", הוא מוסיף.

המשבר הכלכלי, לפי מה שהסבירה לסוכנות הידיעות הצרפתית דינה עראקג'י, חוקרת במרכז לבקרת סיכונים, השפיע על "יכולת שירותי הביטחון לעבוד כראוי ועל המורל" של חבריהם.

עם ההתעלמות מאנשי הביטחון והצבא העוסקים במקצועות אחרים, יכולתן של הסוכנויות "לתת מענה לצרכי ביטחון הפנים של המדינה" נמצאת בסכנה", היא אומרת, במדינה עדה לפילוג פוליטי וקיפאון המשפיעים על עבודת כל המוסדות.