הלשכה הלאומית להגנה על קרקעות והתנגדות להתנחלויות אישרה כי הכיבוש ממשיך במדיניות הסיפוח שלו והנצחת שיטת האפרטהייד, תוך ניצול ההזדמנויות הנובעות מתנאים אזוריים ובינלאומיים.

בהקשר זה התייחס להסכם בין שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ' ושרת התחבורה מירי רגב להקצות מיליארדי שקלים לפיתוח כבישים ותשתיות להתנחלויות בגדה המערבית ובירושלים הכבושה. ולכלול אותם בתקציב הכללי, שכן ממשלת ישראל הקצתה לצורך כך כ- (4 מיליארד) שקלים במסגרת התקציב הכללי, בנוסף ל-160 מיליון השקלים שנכללו בתקציב משרד התחבורה, ובלבד שתקציבים אלו. מוקצים לפרויקטי תשתית ופיתוח כבישים להתנחלויות בגדה המערבית הכבושה.

משמעות הסכומים הללו היא ש-25.69% מהתקציב המוקצה ל"יישום התכנית האסטרטגית" לבניית כבישים בישראל הוקצו והוקצו לפרויקטי תשתית ודרכי התיישבות בגדה המערבית, כלומר כ-4 מיליארד שקלים מוקצים מתוך 13.687 מיליארד שקל הוקצו לפרויקטי תשתית בישראל.

התקציבים שהוקצו כוללים הקצאת חצי מיליארד שקל להרחבת כביש ההתנחלות מצומת ההתנחלות "אריאל" להתנחלות "תפוח" בנפת סלפית. כמו כן, הוחלט להקצות 150 מיליון שקלים לפיתוח רשת הכבישים בסמוך להתנחלות "אלפי מנשה", דרומית לקלקיליה, ולהקצות תקציב של 200 מיליון שקלים להקמת כביש עוקף לעיר המלונאות, תוך תקציב של 366 מיליון שקלים. מיליוני שקלים יוקצו למודרניזציה והרחבת הכביש המוביל להתנחלות "בית אל". להרחבת הכביש המוביל ליישוב "בית אל" יוקצה תקציב של 136 מיליון שקלים, ותקציב של 2 מיליארד שקלים יוקצה לפיתוח והרחבת יישוב כביש מס' 60. על פי ההבנות, הוקצה גם סכום של 156 מיליון שקלים לפיתוח צומת וכבישים ראשיים ליד אל-עיסאוויה לטובת המתנחלים ו-80 מיליון עבור הרחבת הכביש העוקף המזרחי בירושלים, המשרת ההתנחלויות באזור ירושלים עד בית לחם וחברון, בנוסף להקצאת תקציב של 300 מיליון שקלים לסלילת כביש התנחלות המקשר בין יישוב מג'רון באזור מעבר קלנדיה.

במקביל, יתחילו שלטונות הכיבוש בחודש הבא לחפור את כביש הטבעת, מזרחית לירושלים, אותו מכנה הכיבוש "דרך אבן החיים" או "הדרך לריבונות", משום שהיא סוללת את הדרך לסיפוח של ההתנחלות "מעלה אדומים" לירושלים וסוללת את הדרך ליישום תכנית ההתיישבות (E1). עבודות החפירה באות כהקדמה לסלילת הרחוב, שמטרתה לסגור לחלוטין את הכניסה הצפונית לעיירה אל-עזריה, ולהסיט את התנועה לכיוון צפון העיירה לכיוון ג'בל אל-באבא והעיירה אל-זעם. לקשר את אזור דרום הגדה עם אזור בקעת הירדן והעיר יריחו בצד המזרחי של הגדה המערבית. הרחוב נועד לאפשר לפלסטינים לעבור מדרום לצפון ללא צורך בנסיעה בכבישים המיועדים למתנחלים באזורים אלו. סלילת הכביש תיצור מערכת כבישים אפרטהיידית בין ישראלים לפלסטינים, ולכביש יש חשיבות רבה לסיפוח גוש מעלה אדומים לישראל ולקידום תוכנית הבנייה E1. הקמת רשת דרכים נפרדת לישראלים ולפלסטינים תאפשר למערכת הביטחון לבטל את מחסום אלזעים, הממוקם בכניסה המזרחית לירושלים, ולהעבירו סמוך למזרח היישוב (כפר אדומים). ירושלים. באשר למטרה למנוע כניסת פלסטינים לגוש מעלה אדומים, היא תקל על סיפוח האדמות לישראל ביתר קלות בעתיד. זו הייתה תמצית עמדתו של ראש עיריית מעלה אדומים, שדיבר בכנות וללא שפה דיפלומטית על היעדים האמיתיים של תכנית הדרכים, מבלי לקחת בחשבון את העתירה שהגישו תושבי אלעזריה לבית המשפט העליון. , אבו דיס, אל-סוואהרה ואחרים.

כבישים עוקפים אלו נחשבים לאחד מכלי הכיבוש המשמשים ליישום מדיניות הטלת עובדות בשטח ועיצוב הגיאוגרפיה של הגדה המערבית. הלשכה הלאומית התייחסה בדיווחים קודמים לכבישים העוקפים החשובים והמסוכנים שבהם, כמו כביש עוקף חווארה (צומת זעתרה), כביש עוקף ערוב, מנהרת קלנדיה, כביש עוקף לבן המערבי, הנביא אליאס. כביש עוקף, כביש הטבעת המזרחי, עוקף כביש 60, כביש גוש עציון מזרחי - ים המלח ועוד.

במסגרת סדרה של תוכניות התיישבות עוקבות, שיגבשו את השליטה הישראלית על אדמות נוספות במזרח ירושלים, וישלטו בהפרדתה מהגדה המערבית לכל הכיוונים, הוועדה המחוזית הישראלית דחפה תוכניות לבניית 2,969 יחידות התנחלות בהתנחלויות של הגבעה הצרפתית. "פסגת זאב" וגבעת שקד, והחליטו לקבל את כל מסמכי התכנית המתוקנת ואישרו כל תכנית להגשה לעיון הציבור והתנגדויות. התוכנית המתוקנת כביכול מפקיעה אלפי דונמים מאדמות של ירושלמים במרכז, בדרום ובמזרח העיר, והיא מאיימת על מרכזי האוכלוסייה הנמצאים באזורי היעד. ועדת התכנון המחוזית בירושלים גם קבעה דיון בהתנגדויות לתכנית מרכז העסקים ואדי אלג'וז (עמק הסיליקון) ב-2 במאי, המהווה צעד מתקדם לקראת אישורה הסופי, תוך ציון כי ועדת התכנון המקומית דחתה את ההתנגדויות. והמליץ על אישור התוכנית ב-29 במרץ.

במקביל פרסמה עיריית משה אריה בשיתוף חברת שיקון ויבינוי תוכנית חדשה להרחבת זכויות הבנייה בחלקות הקרקע הממוקמות בתוך ההתנחלות "גבעת המטוס" שנבנתה על אדמות בית צפאפא במזרח ירושלים. . התוכנית החדשה מרחיבה את זכויות הבנייה על קרקעות אלו מ-300 ל-1,500 יחידות התיישבות, שמשמעותה ניתוק הרצף הגיאוגרפי הפלסטיני לצמיתות בין מזרח ירושלים לבית לחם בדרום, ומניעת הקישור של בית צפאפא הפלסטינית למדינה פלסטינית עתידית. תכנית "גבעת המטוס" אושרה לפני כעשור, שכן הישוב מכיל 2,610 יחידות התיישבות. לפני שלוש שנים פורסמו מכרזים לבניית 1,200 יחידות התיישבות מהיחידות הנ"ל, אך כיום מתבצעות בשטח עבודות נרחבות להרחבת התשתיות במטרה להכין את הקרקע לבנייה יהודית עתידית בישוב. חברת "שיכון ויבינוי" השיגה אחוזי בנייה מורחבים בישוב הנ"ל.

במקביל, דנה הוועדה המקומית בעיריית ירושלים (מערבית) בשבוע שעבר בכוונת הוועדה המחוזית להכין תכנית חדשה גם על אדמות בית צפאפא. היקף התוכנית הוא 400 יחידות דיור, להרחבת היישוב גבעת שקד על חשבון אדמות שרפאת ובית צפאפא.

רשויות הכיבוש גם החליטו לאחרונה להפקיד תוכנית לבניית 135 יחידות התיישבות חדשות בהתנחלות "מעלות אלדפנה" בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים הכבושה. על פי החלטת האכלוס, התכנית ממוקמת על צירי הרכבת הקלה של הקו המאושר (ירוק) והקו המתוכנן (תכלת), בשטח של 2110 מ"ר. ייהרס בניין קיים בן 5 קומות ובו 26 יח"ד ובמקומו ייהרס מבנה חדש בן 12 קומות עם 135 יח"ד, בית כנסת, חניון תת קרקעי לדיירי הבניין ולמסחר, ושביל המתחבר לנתיב הקיים בשכונה. במקום יוקמו מערכת ומתחברים למסילת הברזל.

עוד בהקשר אישרה עיריית הכיבוש, באמצעות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, את התוכנית המכונה לשימור הטירה העתיקה של אלקסר, מדרום לעיר העתיקה, אותה היא מכנה (אייל), וכן לחשוף אותו למתנחלים, לשקם אותו ולבנות מתחם התיישבות משני צידיו. התוכנית ממוקמת במתחם שבין רחוב חברון בית לחם, מדרום לעיר העתיקה, למתחם מורשת בגין ממזרח - ליד הרצועה הארכיאולוגית, הכנסייה הסקוטית וגבעת התנ"ך. השטח המתוכנן הוא כ-513 דונם. ראשי הכנסיות והעדות הנוצריות בארץ הקודש הזהירו מהסלמה של ממשלת הימין הקיצוני של בנימין נתניהו, ההתנחלויות בירושלים ובשטחים הפלסטיניים הכבושים, פגיעה ברכוש הנוצרים בירושלים והחמרת החיים במקום הולדתו. של הנצרות, ומדגיש כי הקהילה הנוצרית נתונה להתקפה גוברת, מכוונת לאנשי דת ותקיפת רכוש. הפעילות הדתית מואצת ונועזת תחת ממשלתם של קיצונים וגזענים.

כל זה קורה בירושלים ובסביבתה. באשר לשאר האזורים והמחוזות של הגדה המערבית, מפלצת ההתנחלויות ממשיכה להתקדם. בהקשר זה, מה שמכונה "האפוטרופוס לנכסי נפקדים" העביר קרוב לחצי מיליון דונם של קרקע בגדה המערבית הכבושה לאגף ההתיישבות בהסתדרות הציונית במטרה לקדם התיישבות ולתפוס אדמות פלסטיניות נוספות במערב. בנק וירושלים הכבושה. בשבוע שעבר דנה בית המשפט העליון בירושלים בעתירה שהגישה תנועת השמאל הישראלית "שלום עכשיו", ובה דרשה לחייב את "החטיבה להתיישבות" לפרסם מראש את החלטותיה בנוגע להקצאות קרקע בגדה המערבית. להתנחלויות ולחוות מתנחלים. וחוק "רכוש נפקדים" שעבר בכנסת ישראל ב-1950, המאפשר לרשויות הכיבוש להחרים את רכושם של פליטים פלסטינים שעזבו את אדמתם ורכושם במהלך הנכבה של 1948, גם אם נעדרו ממנה לכמה שעות. ועבר לכפר סמוך. חוק גזעני זה מהווה כלי חיוני לשליטה ברכושם של הפליטים הפלסטינים וההקדש האסלאמי, ולמניעת החזרתם לאדמותיהם ולרכושם שהשאירו לפני, במהלך או לאחר מלחמת 1948, ומאפשר תפיסת אלפי בתים. , נדל"ן ומיליוני דונמים. חטיבת התנחלויות זו שולטת בכמעט חצי מיליון דונם של קרקעות המתאימות להתיישבות וחקלאות בגדה המערבית, המוקצות להתנחלויות ולמאחזים, כפי שהיה במאחזים "עמונה" מגרון, מצפה כרמים וגבעת "הולבנה". ממוקם בתוך ההתנחלות "בית אל", שם הוקצו קרקעות פרטיות למתנחלים על אדמות פלסטיניות פרטיות.