מאוקראינה ועד המזרח התיכון, בייג'ין מציגה את עצמה כמתווך עם תפקיד מוביל בפתרון משברים עולמיים.

שיחת הטלפון שניהל שי ג'ינפינג עם וולודימיר זלנסקי ביום רביעי הייתה הקשר הראשון בין נשיאי סין ואוקראינה מאז פלשה רוסיה, בעלת בריתה האסטרטגית של בייג'ינג, לאוקראינה בתחילת 2022.

להלן תשובות לכמה שאלות מפתח לגבי השאיפות והתוכניות הדיפלומטיות של סין לגבי אוקראינה:

שי אמר לזלנסקי כי "העמדה הבסיסית של סין היא לקדם שיחות שלום" והתחייב לשלוח משלחת לאוקראינה כדי לסייע במציאת "הסדר מדיני".

את המשלחת יוביל לי הואי, שגריר סין ברוסיה מ-2009 עד 2019.

אבל בחירתו של לי עוררה שאלות: רגע לפני שעזב את מוסקבה, העניק לו הנשיא ולדימיר פוטין את מסדר הידידות.

כלי תקשורת ממלכתיים בסין אמרו אז כי המדליה "איננה רק מחווה לאדם שלו, אלא גם מייצגת את הידידות בין העם הרוסי והסיני".

שיחת הטלפון בין שי לזלנסקי התרחשה לאחר שבייג'ין פרסמה בפברואר מאמר בן 12 נקודות על אוקראינה שקרא לדיאלוג ולכבוד לריבונות הטריטוריאלית של כל המדינות.

המערב ביקר את ההצעה הזו על הניסוח המעורפל שלה, אם כי היא גרמה לזלנסקי לומר שהוא יהיה פתוח לשיחות עם שי.

ג'ה איאן צ'ונג, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטה הלאומית של סינגפור, אמר כי שיחת הטלפון ביום רביעי הייתה "צעד חיובי קדימה שהתחבר מחדש ברמות הגבוהות ביותר, אבל זה נותר צעד ראשון".

"כל התקדמות מוחשית דורשת את היכולת (של סין) לגרום לרוסיה לנהוג באיפוק", אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית.

הקריאה של יום רביעי באה בעקבות מאמצים דיפלומטיים סיניים שמטרתם להגדיר מחדש את היחסים המתוחים עם אירופה לאחר שלוש שנים של בידוד קוביד.

נשיא צרפת עמנואל מקרון ונשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ביקרו בסין בתחילת החודש.

מקרון עורר סערה לפני תום המסע כשאמר לעיתונאים שאסור לאירופה להסתבך בקרב בין בייג'ינג לוושינגטון על טייוואן הדמוקרטית, הנתמכת על ידי מערבי.

האנליסט ביל בישופ כתב בעלון שלו Senocism, שמתמחה בסין, כי בייג'ין עשויה לאותת שהיא מוכנה לעבוד עם אוקראינה "במטרה לחזר אחר הקולות הקולניים ביותר המתנגדים לסין באיחוד האירופי".

הוא הוסיף כי היא עשויה גם לשאוף "לשים מרחק בין האיחוד האירופי לארה"ב".

כמו כן, ממשלת סין הציגה עצמה כמתווך במשברים בינלאומיים אחרים, ובחודש שעבר הצליחה במפתיע לקרב את שתי היריבות במזרח התיכון, סעודיה ואיראן.

בהצעה שאפתנית נוספת, בייג'ין הראתה את נכונותה לסייע בהקלת השיחות בין ישראל לפלסטינים.
סין מציגה את עצמה כצד ניטרלי במלחמת אוקראינה.

אך בשנים האחרונות חיזקו סין ורוסיה את שיתוף הפעולה הכלכלי ואת המגעים הדיפלומטיים ביניהן, כאשר השותפות ביניהן הולכת ומתקרבת מאז הפלישה.

בייג'ין סירבה לגנות את מוסקבה על פלישתה לאוקראינה במה שהיא מכנה את הסכסוך כ"משבר", כאשר שי ופוטין הצהירו במהלך פגישה במוסקבה במרץ כי היחסים הבילטרליים נכנסו ל"עידן חדש".

אנליסטים אומרים שסין היא השותפה החזקה ביותר ביחסים עם רוסיה, ושהשפעתה גוברת ככל שהבידוד הבינלאומי של מוסקבה מעמיק.
זלנסקי אמר כי שיחת הטלפון הזו ומינוי שגריר אוקראינה בסין נותנים "תנופה חזקה לפיתוח" היחסים בין שתי המדינות.

מעצמות המערב קיבלו את הקריאה באופטימיות זהירה, כאשר האיחוד האירופי רואה בכך "צעד ראשון חשוב ואיחור מזמן" המבקש מסין להשפיע על רוסיה.

בתורו, גורם רשמי בנשיאות צרפת אמר כי פריז "מעודדת כל דיאלוג" שעשוי "לתרום לפתרון הסכסוך" ועולה בקנה אחד עם "האינטרסים הבסיסיים של קייב" והחוק הבינלאומי.

ארצות הברית מצדה בירכה על שיחת הטלפון, ודובר הביטחון הלאומי של הבית הלבן, ג'ון קירבי, הגדיר זאת כ"דבר טוב".

במוסקבה בירך הקרמלין על כל ניסיון לשים קץ לסכסוך באוקראינה. "אנו מברכים על כל מה שיסיים את הסכסוך באוקראינה וישיג את מטרותיה של רוסיה", אמר דובר נשיא רוסיה דמיטרי פסקוב לכתבים.
"הידידות חסרת הגבולות" של שי עם פוטין מעוררת שאלות לגבי חוסר משוא פנים של המנהיג הסיני.

"אני לא חושב שאנחנו עדיין יודעים אם זה יוביל לאיזשהו פעולה, תוכנית או הצעה משמעותית לשלום", אמר הבית הלבן.

האן יאנג, דיפלומט סיני לשעבר שבסיסו בסידני, כתב בציוץ כי בהערתו של שי ביום רביעי כי "אין מנצחים במלחמה גרעינית" הנשיא הסיני "לחץ בעצם על זלנסקי להיענות לדרישות הטריטוריאליות של פוטין: אם המשא ומתן לא יצליח. תתחיל, יש אפשרות שרוסיה תפיל את הפצצה והיא תהיה עליך".

ג'ונג אמר כי אם המאמצים של סין לתיווך בהסדר יתרמו, זה "ידגים את יכולתה של בייג'ינג למלא תפקיד בינלאומי בונה ועשוי לאשר את תפקידו של שי כמנהיג בינלאומי".