אסירים רבים בבתי הכלא הישראלים להוטים לשאוף להתפלל במהלך חודש הרמדאן הקדוש, ולקיים תפילות יום שישי ותפילות תרוויח בקהילה אם יורשו לכך. עם זאת, פעילי זכויות אדם ואסירים משוחררים מאמינים כי הישראלים הנהלת בית הסוהר הכיבוש נוהגת בהפרה ברורה של זכותם של האסירים לפולחן, ומטילה עליהם מגבלות.

אסירים סגדו בבתי הכלא

ברמדאן, אסירים רבים מגבירים את פולחנם, חלקם שואפים לקרוא את הקוראן ולסיים פרקים רבים מדי יום, וחלקם שואפים לשנן את הקוראן, בעוד שרבים מעוניינים להתפלל בזמן בקהילה עם אסירים אחרים בתוך החדרים, כמו גם הם להוטים לערוך תפילות לילה ותפילות טאראוויה ולסגת.

האסיר המשוחרר, מוחמד אל-טאג', אמר ל-Al-Quds.com: "האסירים שואפים מאוד לסגוד ברמדאן, ומעצימים אותו, במיוחד בעשרת הימים האחרונים של החודש המבורך.

האסירים, לדברי האסיר המשוחרר לואי אל-מנסי, מנסים להקצות אווירה לפולחן, במיוחד טאראוויח, בחדרים, והם מקיימים רק את תפילת הצהריים והצהריים בכיכר.

אל-מנסי מציין כי חוגים דתיים ציבוריים אסורים על ידי הנהלת הכלא בכיבוש, ומתירים רק דרשות יום שישי, שכן התכנסויות עבורם אסורות.

פולחן קולקטיבי הוא הישג עבור השבויים

בראשית הכיבוש בתי הכלא לא היו כמו בימים אלה, ההגבלות על האסירים היו יותר, ואז הדברים התפתחו בהדרגה, לאחר מאבקי האסירים לקבל את זכויותיהם, ולמרות זאת, רשויות הכיבוש עדיין מטילות הגבלות על האסירים בתחום הפולחן.

ראש עיריית חברון, האסיר המשוחרר, תייסר אבו סנינה, אומר: "שוחררתי בשנות השמונים של המאה הקודמת, ולפני השחרור הייתי בכלא נפחא, וזו לא הייתה רק הגבלה על סגידה לאסירים, אבל הנהלת בית הסוהר הכיבוש מונעת תפילת יום שישי, בעוד שארוחות הסוחור והאיפטאר לא היו. זה לא הגיע אלינו בזמנים שנקבעו להאן, אלא האסירים הסתירו את זה עד לאותם זמנים, ובחלק מבתי הכלא הגיעו הארוחות הללו. בזמן.

הם נאלצים להתפלל בחדריהם

ביצוע האסירים בפולחן משתנה, בין אם תפילת חובה, תפילת תראוויה או תפילת יום שישי, ביחד או פרטנית, בהתאם לאופי הכלא שבו הם עצורים. כללי לכל חלקי הכלא, לפי מה שהיה הסביר מנכ"ל מועדון האסירים הפלסטינים, עבדאללה אלזגארי, בראיון שלו ל-Al-Quds.com.

ככלל, לטענת אלזגרי, הנהלים של הנהלת בית הסוהר הכיבוש נגד העצורים מונעים מהם לבצע טקסים דתיים באופן קולקטיבי במהלך חודש הרמדאן, למעט מקרים מסוימים, ואם הם נמנעים, הם נאלצים להתפלל בתוך שלהם. חדרים.

לעיתים אסירים נוקטים בצעדי מחאה ומתגייסים על מנת לאלץ את הנהלת בית הסוהר הכיבוש הישראלי לאפשר להם לערוך תפילות ביחד בתחנת המשטרה, אך במצבים רבים הם נאלצים לקיים את תפילתם במהלך חודש הרמדאן בחדריהם.
עיסוק צופה בתפילותיהם!

לדברי אלזגרי, ההגבלות גורמות על האסירים בביצוע פולחן, והפולחן אינו מתבצע כראוי ויש מכשולים בפני האסירים, שכן הנהלת הכלא מגויסת עד תום התפילות, תפילות דת לאסירים, במיוחד במהלך חודש הרמדאן הקדוש, או תפילות יום שישי לאורך כל השנה.

אלזגרי מאשר כי הנהלת הכלא הכיבוש נוהגת נגד האסירים מדיניות צבאית שאינה מתיישבת כלל עם הסכמים בינלאומיים, הקובעים חופש פולחן או טקסים דתיים בכלל, ומטילה עליהם הגבלות גם אם היא מאפשרת להם לקיים תפילה ב. קהילה בכיכר מחלקת "אל-פורה", וקובע להם זמן. נחושים לסיים את תפילתם, מה שמחייב אותם למהר לקרוא את הקוראן בתפילה, ולקצר הרבה ענייני פולחן.

באשר לדרשת יום שישי או לדרשות דתיות בין תפילות, הנהלת בית הסוהר הכיבוש, לפי אלזגרי, עוקבת ומתעדת את דרשת יום השישי לעתים קרובות, ומבודדת את דרשת יום השישי למשך זמן רב, אם מה שלטענתו משפיע על ביטחונו הוא התייחסו! או שהוא רואה בכך הסתה, שכן מסתערים על חלקי האסירים שהתפללו את התפילות הללו, ומוטלים עליהם עונשים, בעוד אלזגארי מציין שהאסירים הם חלק מהעם הפלסטיני והם מדברים על מה שקורה בחו"ל, במיוחד אם יש קדושים, המבטא את השתייכותם.

פגיעה בחופש הפולחן

מנהל המרכז לחופש וזכויות האזרח "הוריאט", הרמי אל-עראג', מאשר כי הנהלים וההגבלות של הנהלת הכלא בישראל נגד סגידה לאסירים הם מתקפה על חופש הפולחן המובטח בהסכמים בינלאומיים, במיוחד הומניטריים בינלאומיים. חוק, במיוחד אמנת ג'נבה הרביעית, אך הכיבוש מיישם חלק מהאמנות הללו ומינימום אחרים.

אל-עראג' אומר: "הכיבוש תמיד שואף להדביק את תנועת השבויים, ושכל זכות שהם מקבלים היא באמצעות מאבק, שביתות, הפגנות ו"אי ציות", עד שמתקבלת כל זכות, אך הנהלת בתי הכלא של הכיבוש הופכת. כנגד כל הסכמים, ובכל הזדמנות היא חוזרת מזכות שנגזלה.

אל-עראג' מסביר כי הנהלת כלא הכיבוש נוהגת בהגבלות בכל הנוגע לפולחן אסירים, ובמקרה שמתאפשרת תפילה קולקטיבית הקשורה לטקסים של חודש הרמדאן, הכיבוש משתמש בה כאמצעי לענישה קולקטיבית. , שכן מוטלות הגבלות על מספר האסירים, ובזמן התפילות, בעיקר תפילות יום שישי, שורר מתח. הנהלת בית הסוהר אוסרת תפילה, ועשויה לבטל את רשותה לתקופות ארוכות, במקרה שלא יאהב דבר, או אולי בלי סיבה .

אל-עראג' מציין כי הנהלת בית הסוהר הכיבוש לרוב אינה מאפשרת את הצורה הרגילה של קיום תפילות תרוויח, שכן אסור לאסירים לעבור בין חלקי הכלא, במיוחד בלילה, ולעתים קרובות הם מותרים בנפרד, בעוד הוא מציין כי תפילת יום שישי מותרת. , אך לרוב במספר מוגבל, ועלול להתבטל. תפילה מכל סיבה שהיא.

ראש הוועדה לענייני עצירים ועצירים לשעבר, האלוף קדרי אבו בכר, מצדו מאשר כי הנהלת בתי הכלא הישראלים, לאחר ההסכם האחרון עם תנועת השבויים, החזירה את המצב לקדמותו בכל הנוגע ל היבט של פולחן לאסירים.

ראוי לציין כי על פי נתוני אגודת האסירים, כוחות הכיבוש עוצרים (4,800) אסירות ב(23) בתי סוהר ובמרכזי מעצר וחקירות, כולל (29) אסירות בכלא "דמון", ובין המספר הכולל של האסירים הם (170) ילדים, כקטינים הם כלואים בבתי הכלא (עופר, מגידו ודמון).