המצרים מנסים לדבוק במסורת חודש הרמדאן בכל הנוגע לסולידריות עם הנזקקים ומתן תרומות וארוחות בוקר לצמים, למרות התנאים הכלכליים הקשים.

"בשנה שעברה (במהלך הרמדאן), האכלנו 360 אנשים ביום... השנה, אני לא בטוח שזה יגיע אפילו ל-200", אמר גורם רשמי בשכונה הפופולרית מארג', צפונית מזרחית לקהיר, לסוכנות הידיעות הצרפתית.

הפקיד, שביקש לא להזכיר את שמו מפאת צנעת העניין, הוסיף כי "הדרך בה אנשים מזמינים אוכל הייתה שונה השנה... עבורם זו ההזדמנות היחידה לאכול עוף או בשר", בהתייחסו ל- עלייה משמעותית במחירים של פריטים כאלה.

מאז סוף השנה שעברה, מצרים עדה למשבר בייצור העופות עקב עלות ההזנה הגבוהה, שגרמה לעלייה במחיר העוף עד שהוא פחות מוגש על שולחנות המצרים, במיוחד אלה מתחת לקו העוני. המהווים כ-30% מכלל 105 מיליון האוכלוסייה.

והרכישות של משקי בית מצריים ירדו בלחץ האינפלציה הגבוהה, שרשמה כ-33% בפברואר, בתקופה שבה המצרים ביקשו להשיג אספקה לפני חודש הצום.

כלכלת מצרים סובלת מהשלכות של שנים של משברים פוליטיים, רעידות ביטחוניות ואלימות, ואחריהן מגיפת קוביד, וכיום מהשפעות המלחמה באוקראינה, שכן רוסיה ואוקראינה הן המדינות העיקריות שמהן נהגה מצרים לייבא חיטה, והם גם היו מקור מרכזי לתיירים שביקרו במדינת הנילוס.

הרגל הרמדאן של חלוקת מזון באריזות או בשקיות המכילות מוצרי מזון יבשים או ארוחות בוקר טריות הפך למקלט עבור משפחות רבות להימלט מרעב וממחירים גבוהים.

"המצרים מחויבים מאוד לשלם זקאט, בין אם הם מוסלמים או קופטים", אומר מנאל סאלח, מנכ"ל בנק הבגדים המצרי, ממייסדי בנק המזון המצרי.

לפי התקשורת הממשלתית, המצרים תרמו כחמישה מיליארד פאונד (כ-315 מיליון דולר בזמנו) לעמותות צדקה בעשרת החודשים של 2021. "90% ממנו הם זכאת, שמשלמים במהלך חודש הרמדאן", אומר סאלח.

המשבר הכלכלי הנוכחי אינו ייחודי לפילנתרופים. "עברנו משברים לפני... הייתה גם סולידריות ויציבות, ואנשים הזדהו זה עם זה", מסביר סאלח.

והיא ממשיכה, "גם אם התרומות מאנשים בודדים מעטות, אנו מוצאים, למשל, כאלה שמתנדבים לבשל ולהאכיל את הסובבים אותם".

עוד לפני הרמדאן, ארגוני צדקה - שעליהם תלויים עשרות מיליוני מצרים - השמיעו אזעקה שמספר הנזקקים לסיוע יגדל בזמן שהיקף התרומות יורד.

במהלך חודש הרמדאן, "שולחנות החסד", שמטרתם להאכיל את העניים והעוברים ושבים, היו תמיד בחזית רחובות ערי מצרים בשעת השקיעה.

רבים מהנשפים הללו מאורגנים על ידי פילנתרופים, כמו פואד, מהנדס בדימוס בן 64 שמשתמש בשם בדוי משום שיוזמתו אינה במסגרת ארגוני צדקה רשומים בארץ.

פואד וקבוצה מחבריו נאלצו השנה להכפיל את תקציבם כדי להאכיל עוד אנשים בצמים.

הוא אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי בנוסף לחסרי הכנסה, "יש מעמד שני של אנשים שתנאיהם ירדו, אבל הם מתביישים לומר זאת".

לאורך הרמדאן, המטבח של פואד וחבריו מספקים ארוחות טריות למשפחות בקשיים, כמו גם לעובדים בחנויות מסביב שאינם יכולים להרשות לעצמם עוד ארוחה חמה, "שעולה לעלות להם 60 או 70 פאונד [שני דולרים], כלומר מה שהבתים שלהם צריכים".

לפי הנתונים הרשמיים העדכניים ביותר לשנת 2021, השכר החודשי הממוצע במצרים עמד על 4,000 לירות מצריות (כ-$129).

עם קצב האינפלציה הגבוה והמטבע המקומי איבד יותר ממחצית מערכו מול הדולר האמריקאי, הוכפל המחיר לק"ג של סוגי הבשר הטרי הנמוכים ביותר שמציע הצבא המצרי בשוק, והגיע ל-220 פאונד, אשר שווה ליותר מ-18% משווי השכר החודשי הממוצע למצרים.

ועם משפחות רבות שדוחקות את הוצאותיהן, תקציבי הצדקה עמדו בראש הקיצוצים.

"לפני שבועיים הייתי מתוסכל כשהבנתי שאולי לא נוכל לגבות את הסכום הרגיל", אומר פואד.

והוא ממשיך, "אבל מי שהיה מסוגל הגדיל את ערך התרומות שלו.. יש טוב באנשים, והם יודעים את מידת הצורך של כמה אנשים עכשיו ולא רוצים לנתק את ההרגל הזה (רמדאן).