כווית היא המדינה הפתוחה ביותר במפרץ מבחינת המערכת הפוליטית, אך היא עדה למשברים פוליטיים תכופים המעכבים את רצונה ברפורמה ומרחיבים את הפער בינה לבין מדינות הנפט השכנות.

אוכלוסיית כווית, המונה כ-4.5 מיליון איש, מתלוננת על הידרדרות התשתיות והשירותים הציבוריים במדינה, המחזיקה בכ-7% ממאגרי הנפט בעולם. קרן העושר הריבונית שלה היא אחת הגדולות בעולם.

איש העסקים הכוויתי אחמד אל-סראף אומר: "אני לא רגוע, ואני חש חרדה גדולה לגבי משפחתי, עתיד נכדיי, השכלתם ובריאותי, כי בתי החולים אינם מספקים טיפול הולם, למרות שאני מסוגל כלכלית. ."

תלונות אלו מנוגדות למצב במדינות שכנות כמו איחוד האמירויות או קטאר, שבהן איכות החיים השתפרה משמעותית בשנים האחרונות הודות לזרם השקעות זרות.

"זהות המדינה הייתה ליברלית כשכווית הייתה יצירתית ופתוחה בשנות השמונים", משחזר אל-סראף בצער, ומוסיף: "בזמן שיצאנו, מדינות צמחו סביבנו".

כאינדיקציה לירידה באטרקטיביות שלה, כווית דורגה במקום האחרון מבין 52 יעדים פופולריים עבור גולים זרים בסקר השנתי של הארגון הבינלאומי ב-2022, בעוד ששכנתה, איחוד האמירויות, דורגה במקום השישי.

בניגוד לשאר מדינות המפרץ, כווית נהנית מחיים פוליטיים פעילים ומפרלמנט חזק, אם כי המפתחות לשלטון נותרים בעיקר בידי משפחת אל סבאח השלטת.

שרים ממונים לעתים קרובות ממשפחת המלוכה, אך חלקם עומדים בקרוב לחקירה בפרלמנט על רקע האשמות בניהול כושל ואף בשחיתות.

המתחים הקבועים הללו בין הרשות המבצעת לבין חברי הפרלמנט, שהביאו להחלפת ממשלות רבות ולפירוק הפרלמנט מספר פעמים, פגעו בכל ניסיון לרפורמה והפחיתו את תיאבון המשקיעים.

חוקרת במכון מדינות המפרץ הערביות, כריסטין דיוואן, סבורה שבעיות הממשל בכווית באות לידי ביטוי ב"כישלון התכנון ובהתגברות הקשיים החברתיים".

כלכלן המפרץ ג'סטין אלכסנדר מציין כי למדינה יש "מעט מאוד חובות, קרן העושר הריבונית הגדולה בעולם כאחוז מהתמ"ג, ועתודות הנפט הגדולות בעולם לאוכלוסייה".

עם זאת, "חוסר האיזון הפוליטי בשנים האחרונות מנעו ממנה לנקוט בצעדים הדרושים כדי לשלוט בגידול בהוצאות, לייצר הכנסות שאינן נפט ולגוון את כלכלתה", לדברי המומחה.

המדינה, שסבלה מגירעון תקציבי גדול במהלך מגיפת קוביד-19, התאוששה עם העלייה במחירי הנפט, המהווים 90 אחוז מהכנסותיה, בשנה האחרונה.

בעוד כווית, בראשות יורש העצר מישאל אל-אחמד אל-ג'אבר אל-סבאח בן ה-82, נאבקת ליישם תוכנית רפורמה שאושרה ב-2018, המשטרים השכנים, ובראשם דור חדש של פקידים, מרבים פרויקטים לגיוון כלכלה ולהפחית את התלות בזהב שחור.

הממשלה האחרונה הבטיחה לטפל בנושאים חשובים כמו פרויקטי פיתוח ומאבק בשחיתות, אך היא פרשה מתפקידה ב-23 בינואר לאחר שלושה חודשים בלבד מהקמתה, ואז החודש פוזר הפרלמנט, שבו האופוזיציה כבשה את רוב מושביה עקב "טעויות" בהחלטה לפזר את הפרלמנט שקדמה לה.

הפרלמנט התכונן להעביר הצעת חוק שנויה במחלוקת המחייבת את המדינה לכסות הלוואות צרכניות ואישיות שקיבלו כוויתים, למורת רוחה של הממשלה, שחשבה שהצעד יקר מדי.

"כמו בדמוקרטיות מערביות רבות, המערכת הסמי-פרלמנטרית של כווית סובלת מפיצולים חברתיים ומדרישות פופוליסטיות", אומר דיוואן.

האנליסט הכוויתי באדר אל-סייף כתב בטוויטר, "הרחוב הכוויתי מותש", וגינה את "הקיפאון הקבוע".

"צריך לאפס את הפוליטיקה בכווית", הוסיף וקרא ל"דיאלוג לאומי ולחוקה חדשה".